ביום שישי ה 10 באפריל 2015 רכבה קבוצת הטריאתלון של שוקי סרויה, הקרויה “סוהו טים סרויה”, לפני רכב הליווי שבתוכו הוא נהג. הם התכוננו לטריאתלון ראשון למחרת האימון, ובמקום להגיע אליו, הגיעו 12 מהם לבית החולים, אחרי שנהגת נכנסה בהם מאחור בכביש 3.
צילום: Soho Team Seroya ושוקי סרויה, רון קורן
מאת: גיא חלמיש
סוהו טים סרויה – נעים להכיר, בפעם הבאה בנסיבות אחרות…
זו קבוצה גדולה שמוביל ומאמן שוקי סרויה, עם כ 40-50 בוגרים המתאמנת בטריאתלון. חצי מהקבוצה מתכוננת כעת לאיירונמן פרנקפורט, ובמסגרת ההכנות לכך משתתפים כמובן גם בסבב הישראלי, ועמדו להשתתף בטריאתלון ראשון לציון שהתקיים (כדואתלון עקב מזג האוויר) בשבת למחרת הרכיבה הזו. אל התחרות למחרת האימון הזה הם כבר לא הגיעו. במקום זה, השתחררו 12 רוכבים מהקבוצה מבית החולים לאחר שרכב ובו נהגת (מוסחת ועסוקה בסלולרי? אלכוהול? רדומה? – אין לנו פרטים עדיין ונקווה שיפורסמו על ידי המשטרה) נכנסה ברכב הליווי וברוכבים במהירות בכביש שלוש, וכמעט והרגה אותם. במזל גדול, ובזכות רכב הליווי שבו נהג שוקי, ניצלו חייהם.
הקבוצה מחולקת לחברים ממודיעין ומראשון לציון. הם מתאמנים 4 פעמים בשבוע: פעם אחת בשחייה, פעמיים בריצה ופעם אחת ברכיבה. הרכיבות בד”כ יוצאות מלטרון לכ 4 שעות, תלוי בעונה. יש תמיד רכב מלווה שתרמה מיצובישי נותנת החסות שלהם לקבוצה, ויש בו תיק עזרה ראשונה והכל. שוקי סרויה שהקים את הקבוצה, מאמן כבר 17 שנים. הוא אלוף ישראל בחצי איש ברזל כבר שנתיים ברציפות. קבוצת הבוגרים שלו קיימת כבר כארבע שנים. “בשנה האחרונה מיתגתי את הקבוצה, עם ביגוד שאני עיצבתי. הספונסרים הם: מיצובישי שנתנו לנו את הרכב, עופר ורד מתחום האופניים והציוד, Nike, Sounto ו Sailfish (דוגית), ו Rudy Project ו GU” הוא מספר.
שוקי והחברה בימים נעימים יותר
“אני מסתכל במראה וקולט רכב מגיע אלי במהירות אדירה”
“הפעם יצאנו לרכיבה מכיוון בדיה לנשר, לטרון, נחשון, “אגדתה”, שמאלה מכביש 3 לעזקה ואז חזרה באותו המסלול. איך שפנינו ימינה לכביש שלוש לכיוון טל שחר, אחרי כ 500 מטרים קרה המקרה. אגב, באותו יום הגיע קבוצה גדולה יותר לאימון והחלו טיפטופים. החברה רצו לוותר – היה חג שני של פסח, אז שחררתי אותם הביתה באמצע הדרך. בעת האירוע היו בדבוקה כ 20 איש. 12 מתוכם היו מעורבים בתאונה.
…אני מסתכל במראה, וקולט רכב מגיע אלי במהירות אדירה, הוא בנתיב שמאלי ואני על השול. אני קולט שהוא נוטה אלי לנתיב הימני, והוא טס לעברי במהירות מאוד גבוהה… זה מפחיד בצורה בלתי רגילה. סימנתי לרכב שיאט את המהירות שלו עם הידיים ואני רואה שהוא לא מאט וממשיך להתקרב אלי במהירות אדירה. בעין אחת אני על המראה ובעין שנייה אני שומר על מרחק סביר מהרוכבים, ואני רואה שהוא הולך להתנגש בי. תוך כדי מתפלל שהוא יצליח לעצור את עצמו… ואז הוא נכנס בי באיזה 120 קמ”ש, והעיף אותי לתוך מעקה הבטיחות ודהר לתוך הרוכבים. שני הרכבים איבדו שליטה. מהמכה של מעקה הבטיחות הועפתי חזרה לתוך הכביש.
…”כל עשרת הרוכבים שלי עפו באוויר ואני רואה את זה קורה מול עיניי. פשוט לא נורמלי”.
מה עובר בראש ברגע הזה? “קודם כל אני מתפלל: שלא יהיו לי נכים, שלא יהיו מתים. מתפלל לאלוהים שלא יהיה לי מצב כזה בקבוצה. שלושה דברים עוברים לי בראש: לרוץ מהר בין האנשים לעזור ולסייע, תוך כדי לתפעל את ההתקשרות לאמבולנס, והדבר השלישי – לתעד. הגיעו אנשים, תפסתי מישהו – “קח את הטלפון שלי ותצלם את כל האירוע מהתחלה ועד הסוף”. ממישהו אחר ביקשתי שיתקשר לאמבולנס ותוך כדי אני מטפל באנשים ומחזיק את אחד הרוכבים שאיבד הכרה. אני מחזיק אותו שישאר איתי, שלא יתעלף ושלא ימות לי בידיים. זה היה מאוד מפחיד.”
“אם לא היה רכב ליווי היו 10 הרוגים”
“…הם היו מפוזרים על כל השטח. אתה לא יכול באמת להבין למי לגשת קודם. היה די ברור שאחד במצב קשה יותר. היו כמה ששכובים על הרצפה אבל יכלו לדבר. רק הוא היה במצב של חוסר תגובה מוחלט.
לאמבולנסים לקח להגיע חמש-שבע דקות. הגיעו כמה אמבולנסים. הראשון מגיע ומטפל אבל הוא לא יוצא הלאה. זה גורם לדאגה בגלל שהם לא יוצאים עם הפצוע העיקרי מייד לבית החולים כי רוצים שיגיעו עוד מטפלים למקום ושהמטפלים הראשונים לא יעזבו לפני שיודעים שיש סמכות רפואית עם הפצועים האחרים.”
שוקי בעצמו גם ספג מכה לא קטנה כי הרכב הרי נכנס ברכב הליווי בו הוא נהג ראשון. “אם לא היה רכב ליווי היו עשרה מתים! בוודאות אני אומר. הרכב נכנס בי ב 110 קמ”ש ללא בלימה. אין פסי בלימה בכלל על האספלט. הבלימה נעשתה רק מהפגיעה ברכב שלי. זו הסיבה שהרכב המשיך לדהור. אתה רואה את זה מגיע אליך במהירות אדירה.
אחרי התאונה הנהגת ירדה וניסתה לעזור לאנשים, לא ידעה למי ללכת. הגיע שוטר ודיבר איתה. לי לא היה רצון ועניין לדבר איתה במצב הזה – אני ממוקד בפצועים באותו רגע.”
מצב הפצועים היום: כולם למעט אחד בבית מתאוששים
רק רוכב אחד נפגע בצורה משמעותית יותר ומצבו בינוני. הוא שבר שלוש חוליות בגב ועדיין בבית החולים. האחרים עם כאבים ושפשופים אולם שוחררו הביתה. רק המשטרה כרגע יודעת מה שם הנהגת והרקע לתאונה מצדה.
דיברתי עם עינת דלבחה, אשתו של ניסים דלבחה, הוא הרוכב שנפגע ואיבד את ההכרה בהיותם בבית החולים: “הוא עבר ניתוח לקיבוע שתי חוליות צוואר, ובנס הוא לא יצא משותק. החוליה התבקעה לשתיים וחלק אחד לא זז, והחלק השני זז אולם לא קרע את חוט השידרה. עד הניתוח אחה”צ הוא שכב עם קיבוע חיצוני ומשקולות שימתחו את הצוואר ולא תהייה תזוזה. זה מראה נוראי וטראומה לא קלה למשפחה”. לנסים ועינת שלושה ילדים בני 10, 16 ו 17…
“מבחינת הרופאים הקיבוע בצוואר מספיק. יש עוד שני שברים בעמוד השידרה שיתאחו מעצמם, יש שבר בעצם הבריח, תפרים עמוקים בברך ושיפשופים ביד, ברגליים ובישבן, ויש חשש מזיהומים. באירוע עצמו הוא איבד את ההכרה, והחברים שלו החזירו אותו להכרה והם דיברו איתו כל הדרך. הוא לא זוכר כלום ואין לו מושג מה היה. את שלב המיון בבית החולים הוא זוכר חלקית. כמובן שהקסדה התנפצה, והאופניים התפרקו.”
“…משיחה שלי עם אחד הרוכבים האחרים הבנתי שכמה רוכבי אופניים שהגיעו למקום אחרי התאונה התלהמו ליד הנהגת ואחד מרוכבי הקבוצה הרחיק אותם…”
רכב הנהגת השחור ורכב הקבוצה הכחול. צילם: רון קורן
נכון לרגע זה אין לנו מידע מהנהגת עצמה או מגרסתה. אנחנו מזמינים אותה ליצור קשר עם בייקפאנל ונביא את דבריה לרוכבים. מיקי, אחד הרוכבים שהיה עמה באמבולנס מספר שהיא בכתה לא מעט בדרך ואמרה “מה עשיתי…”, ושהיתה מוטרדת מכך שהשאירה את הסלולרי שלה אצל השוטרים. האם היתה עסוקה במסרוני טקסט או בפייסבוק בזמן התאונה? אני מקווה שנוכל להעביר את גרסת המשטרה או גרסתה בהמשך.
צילום: Soho Team Seroya ושוקי סרויה, רון קורן
מאת: גיא חלמיש
השוטרים בזירת התאונה. מכשיר הנייד של הנהגת נלקח לחקירה. האם היתה בווטסאפפ בזמן התאונה? צילום: רון קורן
לכתבות נוספות בנושאי בטיחות רוכבים בבייקפאנל:
- “הבריון” – גרסת הנהג, גרסת הרוכבים. מאת צדוק יחזקאלי
- Fly6 – המצלמה שתתעד את הנהג שדרס אותך
- רוכבים לחיים 2014 אירוע בעל משמעות אישית לכל אחד \ אלעד ניסימוב
- 15 חודשי מאסר לנהגת שדרסה את גיא תמרי
- טיפ לרוכבי כביש וטריאתלטים: חצי גלגל מסוכן וחצי גלגל מביך – ומשניהם כדאי להמנע!
- “שפיצים” מס’ 3: בלתי מתהנדסים