שני הישראלים על מסלול ה-tour divide לשנת 2025

מיהו הישראלי הבא שיעמוד לצד אגדות ה Tour Divide? בואו להכיר מקרוב את המסע של אלה שמעזים לחלום בגדול ולדווש רחוק יותר מכל השאר. צביקה לוין ראיין ומביא את סיפורם: 

ביום שישי, ה-13 ביוני 2025, בשעה 7:00 בבוקר, יצא לדרך מרוץ ה-Tour Divide – אחד המבחנים האולטימטיביים לרוכבי האולטרה-מרחקים. בזמן שכולנו בארץ עקבנו בהלם אחר התפתחות המערכה האווירית על איראן, ניצבו שני רוכבים ישראלים על קו הזינוק בעיירה באנף (Banff) שבקנדה, נכונים לאתגר חייהם: חציית אמריקה הצפונית על גבי אופניים, בנתיב של כ-4,400 קילומטרים לאורך ה-Continental Divide, מהרי הרוקי ועד גבול מקסיקו.

השניים, לאחר טיסה מתישה ויומיים של הסתגלות, עמדו על קו הזינוק מצוידים היטב – מקסדות דרך מערכות איירובר ועד תיקים מוקפדים במשקלם המינימלי. הם היו מוכנים נפשית ופיזית למה שמכונה "הגביע הקדוש של מסלולי הבייקפאקינג": המסלול הארוך, היפה והקשה ביותר בתחום. לצידם זינקו למעלה מ-200 רוכבים מכל קצוות תבל, שכמוהם, חולמים על חציית ארה"ב במסלול הקשוח, מי בפן התחרותי ומי בפן ההרפתקני. 

רק פעם בשבוע:

מהו הטור-דיווייד ומדוע הוא כל כך מיוחד?

ה-Tour Divide נודע באופיו הייחודי: תחרות bikepacking self-supported, כלומר כל רוכב לעצמו – ללא צוותי סיוע, ללא ליווי חיצוני, וללא תחנות רענון מאורגנות. אספקת מזון, מים ולינה תלויה ביכולת הרוכב לאלתר ולתכנן, כשהאופציות הן מוטלים פשוטים וכפריים, חנויות נוחות או מחסנים שכוחי אל לאורך הדרך. גם השעון אינו עוצר לרגע: אין מקטעים יומיים, אין זינוק מחודש מדי בוקר. כל אחד מחליט מתי, היכן וכמה לישון – אם בכלל. השינה לרוב מתבצעת בשטח: מזרן דקיק ושק שינה מספיקים לרוב הרוכבים, ואילו המפונקים יותר מסתפקים באוהל קומפקטי.

הפרס? אין פרס. למעט כבוד עילאי, סיפוק אישי ומקום בפנתיאון הלא-רשמי של הרוכבים האולטרה-מרחקים. המסלול מורכב ברובו מדרכי עפר המתאימות לרכבי 4X4 עם קטעי סינגל לא טכניים במיוחד – שונים מאוד מהסינגלים המאתגרים המוכרים לנו מתחרויות הבייקפקינג בישראל. 

מרבית הרוכבים בוחרים בזנב קשיח; חלקם הקטן על ריג'יד לחלוטין, במטרה לחסוך כל גרם משקל אפשרי. אך אתגר המסלול טמון הרבה מעבר לטופוגרפיה, כאשר מזג האוויר גחמני ומשתנה, ולא מעט קובע את תוצאות זמני התחרות – החל מקור של אפס מעלות בלילות קנדיים (לעיתים שלג באמצע יוני) ועד חום של 40 מעלות במדבריות ניו מקסיקו. וכל זאת לצד נוכחות בלתי צפויה של חיות בר: סוסים, בופאלו, וכמובן, דובי גריזלי, שמפגש איתם עלול להיות קטלני.

קצת היסטוריה על הדרך

ה-Tour Divide נערך לראשונה בשנת 2008. 16 רוכבים זינקו אז, ומתוכם רק 8 סיימו. השיא הראשון עמד על 19.5 ימים – ממוצע של כ-225 ק"מ ליממה. מאז נשבר השיא שוב ושוב, וב-2024 נקבע שיא חדש: 13 ימים ו-2 שעות — כמעט 335 ק"מ ביממה, נתון בלתי נתפס במונחי עייפות ושחיקה.

ומה על הישראלים? במהלך השנים זינקו לטור דיווייד חמישה ישראלים, כאשר רק שניים מהם הגיעו לקו הסיום באנטילופ-וולס. ב-2012 היה זה זוהר קנטור, החלוץ הישראלי, שזינק לאתגר וסיים אותו ב-25 יום, על אף תקלות רבות ועצירות ארוכות. עם שובו יזם, יחד עם לימור שני וחבריו, את ה- Holy Land Challenge, או ה-HLC' במטרה להביא את רוח הבייקפאקינג לישראל

ב-2023 עשה חנוך רדליך היסטוריה כאשר השלים את המסלול בזמן מרשים במיוחד של 16 ימים ו-14 שעות – לאחר שני ניסיונות קודמים שבהם נאלץ לפרוש, אך נשאר נאמן לסלוגן שלו: "תמיד יש כוח לעוד דיווש." השנה, כאמור, יצאו שני ישראלים לייצג אותנו באתגר האדיר הזה. בהיכרותי האישית איתם, מצאתי לנכון לשתף את סיפורם ולהביא את קולם, רגע לפני שהחלו את הדיווש על השביל הארוך בחייהם.

אז מי הם השניים?

רגע לפני ראיון השאלה הזהה שהפניתי אליהם, הנה היכרות קצרצרה עם שני הישראלים שמייצגים אותנו השנה באירוע האלמותי: ליאור בן שחר, בן 56 מתל מונד, איש משפחה וחינוך, ורוכב ותיק בזירת הבייקפאקינג הישראלית.

יוסי ברוך, בן 38 מתל אביב, רואה חשבון ורוכב עקשן שמגלה את עולמות האולטרה. כפי שניתן יהיה להבין מתוך התשובות שלהם, כל אחד מהם מייצג צד אחר של ספקטרום הרוכבים המגיעים לטור דיווייד, וזה מה שכל כך יפה בענף תחרויות ההרפתקאה – יש מקום לכולם. 

איך הכול התחיל?

ליאור: "אני בתחום הבייקפאקינג כבר למעלה מעשור. ההשראה הראשונית הגיעה מהסרטים על ה-Tour Divide, ומשם היה ברור שזה היעד. מצאתי את הקהילה המקומית, פגשתי אנשים כמו חנוך רדליך, ומיד נשאבתי פנימה. ה-TD הוא מבחינתי החלום הראשון והגדול."

יוסי: "אני חדש יחסית. פחות משנה בבייקפאקינג, אבל אחרי שלושה אירועים בארץ שהשאירו אותי עם טעם של עוד — רציתי אתגר אמיתי. הטבע הפראי של קנדה וארה״ב קרץ לי."

מהו הניסיון שאתם מגיעים איתו לאתגר האדיר הזה?

ליאור: "התחלתי עם ה-HLC בארץ, פעמיים, אבל לא הצלחתי לסיים. משם המשכתי ברכיבות בייקפקינג וטורינג עצמאיות: יוון לאוסטריה, בולגריה לקרואטיה, ולקינוח – North Cape 4000 ב-2022: 4,000 ק"מ מאיטליה לנורת' קייפ ב-19 ימים על אופני כביש."

יוסי: "התחלתי ב-HLC הדרומי,ואז השתתפתי באתגר ה- YOTA החורפי, ולאחרונה התחריתי ב- 'דיסקבר ישראל' –  1,100 ק"מ מנהריה לאילת, אותם סיימתי בפחות מ-5.5 ימים, וזכיתי במקום הראשון."

מה הביא אתכם אל קו הזינוק דווקא השנה?

ליאור:"זה היה לי בראש שנים. אחרי האירועים באירופה ועם הניסיון שצברתי, ידעתי שזה הזמן. הגוף עוד חזק, המשפחה תמכה, והכוכבים הסתדרו."

יוסי: "כל יעד שקבעתי לעצמי השאיר אותי עם רעב לאתגר הבא. המרחבים של ה-Tour Divide והאתגר המדהים שהוא מייצג הם בדיוק מה שחיפשתי כחוליה הבאה בשרשרת האירועים בהם אקח חלק."

יוסי ברוך והטרק לקראת הזינוק

איך התכוננתם?

ליאור: "לקראת הטור דיווייד השקעתי שנה שלמה של הכנה ייעודית. הרבה חיזוק ליבה ומשקולות פעמיים בשבוע, תרגולי גמישות, וגם רכיבת מבחן בהרי ירושלים עם כל הציוד. אני נזהר מהחום, אז התאמנתי גם לניהול עומסים בטמפרטורות קשות."

יוסי: "לפני הזינוק העמדתי את הגוף והציוד בחמישה חודשים אינטנסיביים, בהם ביליתי המון שעות על האוכף, ביצעתי תרגולי הליכה עם האופניים בחול, כדי לדמות דחיפה בשלג, וגם השקעתי הרבה בעבודה מנטלית – להתכונן לבדידות, לשחיקה ולניהול הרגעים הקשים."

ומה לגבי בחירת הציוד לאירוע, ועל אילו אופניים בחרתם לרכוב?

ליאור: נסיון הבייקפקינג שלי הביא אותי לבחור באופני הסלסה Cutthroat, אופני גרבל ריג'יד עם גלגלי 29", clearance לצמיגי 2.4", והמון מקום במשולש הקדמי לטובת תיקי ציוד. לטובת שיכוך קל לדרך, התקנתי סטם עם בולם מובנה של חברת Redshift ואני רוכב עם כידון דרופ עליו מותקן אירובר, לטובת שינוי מנח הגוף במקטעי הדיווש הארוכים.

משקל כולל ציוד: 24 ק"ג – לא מעט בכלל, אבל אני סוחב הרבה ביגוד חורף ומוכנות לתנאים קיצוניים.

ציוד ייחודי: מכנסי שלג, נעלי סניקרס לקטעי הליכה,וכמובן – Bear Spray.

צילם: ליאור בן שחר – אופני הסלסה של ליאור מצוידים לפני הזינוק

יוסי: "אני בחרתי באופניים ששירתו אותי היטב באירועים בהם כבר השתתפתי – TREK Supercaliber, אופני שיכוך מלא תחרותיים, עם בולמים באורך 100/60 מ"מ. אני רוכב עם כידון שטח שטוח, עליו מורכב אירובר, לטובת שינוי מנח ותנוחה יותר אירודינאמית. בחרתי שלא לקחת תיק קדמי כלל, כי אני מאד מינימליסט מבחינת הציוד שלי, וכל קילו נוסף על האופניים מאט אותי בהתקדמות היומית שלי. יש לי ארבעה תיקים על האופניים, המכילים כ-17 ליטר סה"כ, ויש לי תיק גב המכיל 10 ליטר. הלכתי על מערך מים גמיש: שקית 1.5 ל' בשלדה, בקבוק 700 מ"ל, ובמקרה צורך – 3 ל' נוספים במזלג.*

צילם : יוסי ברוך. הטרק מזוודים ומוכנים כבר בת"א

מהם החששות הגדולים שלכם? 

ליאור: "הדברים אשר ממלאים את ראשי במחשבות, נוגעים למנהלות ולניהול ההצטיידות. חשוב לי לייצר תזמון נכון של עצירות, בגלל חשש לפספס נקודת מים או מזון. וכמובן שמטריד אותי החום – יש קטעים אותם כנראה ארכב בלילה כדי להימנע ממנו."

יוסי: "חששתי מנזק לאופניים בדרך הנה – אבל זה כבר מאחורי. קטעי בוץ בלתי עבירים הם האיום הגדול הבא."

מהו הצפי שלכם לזמן סיום התחרות?

ליאור: "אני מכוון ל-25-26 יום, מעט מהיר מקצב ה-Broom (המטאטא), אשר קובע מי מהרוכבים אשר על המסלול עדיין נחשב כמתחרה מן המניין, ולא כ"טייל" על השביל. אני מתכנן להיות גמיש, לעצור כשצריך ולהאזין לגוף."

יוסי: "היעד הראשוני: לסיים. כשהמארגנים שאלו לפני הזינוק לכמה זמן אני מכוון, כיוונתי ל-14 ימים, כי זה אומר שאוכל לזנק עם הראשונים, אבל העיקר לסיים בכבוד. מבחינת היכולות שלי, אני מעריך שבתנאים טובים אני באמת יכול לסיים את המסלול בכ- 14 או 15 יממות קשוחות"

ולסיום, מהן התכניות שלכם לאחר שתגעו בגדר של מקסיקו?

ליאור: "ממשיך דרומה – לדרום אמריקה. זהו, הסוד נחשף."

יוסי: "נראה כשאגיע לגבול. קודם תן לי לסיים את המסלול."

עדכונים טריים מהתחרות, לאחר השבוע הראשון

שני הרוכבים זינקו לפני מספר ימים, מתקדמים היטב, וכבר צברו מאות מיילים על השביל האתגרי ביותר בעולם הבייקפאקינג. ליאור עומד בהבטחתו, ובאמת קרוב למטאטא, עם קצב נאה של כ-130 עד 150 קילומטרים ביום. יוסי נמצא בחוד החנית של האירוע, בקצה העשיריה הראשונה, כאשר הוא רוכב בממוצע יומי כמעט 300 קמ ליום! נקווה ששניהם יעמדו באתגר ויסיימו בכבוד ובביטחון.

* אגב, אין לכם מה למהר לחזור, השמיים סגורים – ייקח זמן עד שיחזרו הטיסות לארץ הקודש 

 איך ניתן לעקוב אחרי האירוע?

יהיה מאוד מעניין להמשיך לעקוב אחרי התקדמות התחרות בכלל ואחרי ליאור ויוסי שלנו בפרט. ניתן לצפות במהלך התחרות במפה החיה בלינק הרשמי הזה: https://trackleaders.com/tourdivide25f.php

תצלום מסך TRACKLEADERS.COM

טיפים לצפיה: 

• הבועות הכחולות מייצגות גברים – הוורודות- נשים.
  בועות דהויות – לא התקבלו שידורים מהם כבר הרבה זמן, או שהם במנוחה.
  בועות המתחילות ב * הם דברים ווירטואלים (כמו שיאים משנים קודמות או המטאטא BR*)
• ניתן לבחור רוכבים אהובים ברשימה ע"י סימון הלב – וכך הם יופיעו באופן בולט במפה.
  ניתן ללחוץ על שם הרוכב ברשימה או על הבועה שלו במפה, וכרטיס הרוכב ייפתח.
  לחיצה על full History page מספקת את כל נקודות המיקום שלו ובאילו מקומות עצר ליותר מכמה שעות  (מופיע אוהל).
• מיקום הרוכב נשלח למפה כל 10 דקות לערך ע"י מכשיר איתור לוויני שהרוכבים נושאים איתם. לפעמים יש בעיות קליטה ולכן הקווים על המפה נראים ישרים מידי (אל דאגה, הם הם לא קיצרו). גם לאחר שהאירוע יסתיים ניתן יהיה לעשות REPLAY ולהריץ ולראות את מהלך התחרות במהירויות שונות.

לחצו פה לקבל את הכתבות בטלגרם:

לערוץ הטלגרם!

מאת: צביקה לוין

צביקה הוא רוכב שטח כבר 20 שנה ויש אומרים עם קילוטראז של משאית, שמתמחה במרחקים ואוהב אתגרי בייקפקינג בארץ ובעולם. בין התקנות לווינים ברחבי העולם ואימון קבוצת THE BUTTONS TLV הוא גם מדווש עם קבוצתו בשבת בבוקר. לא משנה אחרי כמה קמ ובאיזה שיפוע, הוא לא יפסיק לדבר ולחייך.