בביקורי הראשון במילאנו (בירת לוֹמבָּרדִיָה – מבטאים במלרע: לוֹמ-בַּארְ-דִיָה עם דגש ב-ד’) חיפשתי דרך לצאת את העיר ברכיבה מבלי להזדקק לרכבת או אמצעי תחבורה אחר. כך התוועדתי לראשונה למערכת התעלות- Navigli אשר ניתן לרכב לאורכן, לצאת ולחזור לעיר וליהנות מרכיבה חווייתית ובטוחה ללא חשש ממכוניות. לא רבים מכירים את האופציה הזו לרכיבות קלות יחסית באיזור מילנו. קבלו המלצה – אם אתם באיזור, לא חייבים רכב שיוציא אתכם מהעיר. רכבו לאורך התעלות!
רכב וכתב: דר’ אבנר רשף
מנהג עתיק של הלבשת התעלה
חפירת התעלות בלומברדיה החלה במאה ה-12 ונמשכה למעשה עד שלהי המאה ה-19 אז הוחלפו הסירות והאסדות בתעלות בכלי רכב ממונעים- רכבות ומאוחר יותר משאיות ומכוניות.
רשת התעלות התפתחה בעיקר במאה ה-15, בזכות שכלוליו ההנדסיים של הגאון ליאונרדו דה-וינצ’י. בתקופת השיא שלהן נמתחו התעלות עד למרחק 150 ק”מ מהאגמים הגדולים למילאנו ופאביה, נעו עליהן כ-8,300 כלי שייט והן העבירו כ- 350,000 טונות סחורות מדי שנה. למרות שאין למילאנו מוצא לים היא נחשבה באותה תקופה לנמל ה-13 בגודלו באיטליה וניראתה קצת כמו וונציה…
Porta Ticinese- וונציה הקטנה במילאנו
לומברדיה ורכיבה על אופניים
לומברדיה נחשבת לאחד המחוזות המאוכלסים, העשירים והמפותחים באיטליה מבחינת התיעוש, המסחר והחקלאות. מילאנו היא “בירת” המחוז והיא עיר מרכזית בצפון איטליה. אוכלוסיתה מונה כיום כ- 1.3 מיליון תושבים כאשר במטרופולין כולו כ 5.3 מיליון תושבים.
האופניים (ביצ’יקלטה Biciclete) הם אחד הנכסים הספורטיביים החשובים של איטליה. במילאנו הם נמצאים בכל מקום, הן בדמות רוכבים רבים הנעים ברחובות על אופניים פרטיים, או כחלק מהתחבורה העירונית של אופניים להשכרה בתחנות רבות המפוזרות בכל רכבי העיר (“BikeMi”). תחרויות ה-Giro d’Lombardia או Giro d’Italia מושכות קהל ענק ותופסות את הכותרות. לתחושתי יש לארועים אלה השפעה ברורה על התנהלותם הזהירה והתחשבותם של הנהגים האיטלקים ברוכבי האופניים.
מותר להעלות אופניים לאמצעי התחבורה השונים בתוך העיר מילאנו או לרכבות של האיזור (Trenord). על הקרונות המותרים להסעת אופניים יש סימון (לרוב הקרון האחרון) ויש מושבים לרוכבים והתקנים מיוחדים לעיגון האופניים. הרכבות הן הדבר היחיד באיטליה שיוצא ומגיע בזמן. הכירטוס מהיר ויעיל והמחירים עממיים.
רשמית צריך לשלם ברכבת כרטיס עבור האופניים, אבל מי מקפיד? חל איסור על עלייה עם אופניים בדרגנוע, אבל מי מקפיד? בעת היציאה או הכניסה לתחנת המטרו עם האופניים יש לחפש את השער הרכב המיועד לעגלות נכים. בכניסה לרציף (Binari). חשוב להחתים את הכרטיס במכונה אחרת צפוי לך מפגש לא נעים עם הכרטיסן.
מפעל התעלות בלומברדיה
רכיבה ראשונה – תעלת Naviglio della Martesana
תעלה זו מובילה מים מנהר Adda שמקורו באגם Como (ליד העיר Lecco). היא מתפצלת מהנהר באיזור העיירה Paderno d’Adda וניתן לראות את נקודת ההתחלה שלה מהגשר העתיק Ponte San Michele אותו עברנו מספר פעמים ברכיבה לעיר Bergamo (ראו בהמשך). מנקודה זו התעלה זורמת דרומה במקביל לנהר והרכיבה בקטע זה אפשרית רק באופני שטח.
כאשר התעלה מגיעה לעיירה Cassano d’Adda היא פונה בזווית חדה מערבה וממשיכה עד לעיר מילאנו (כ-30 ק”מ). הרכיבה לאורך התעלה בקטע זה היא שטוחה, קלה ונעימה. הדרך מרובדת באספלט ועוברת דרך עיירות נחמדות, בימי שבת וראשון הכביש לאורך התעלה הומה בצועדים, רצים ורוכבים וצריך לתמרן בינהם בזהירות רבה.
ניתן לעצור בדרך לקפה ובריוֹש (קרואסון) או צלחת פסטה באחד מהברים בסביבת התעלה. מי התעלה הזורמים בנחת, הברווזים, הציפורים והשדות הירוקים מסביב תורמים לרכיבה חוויתית ורגועה. לקראת הכניסה למילאנו ב- Via Tofane התעלה עוברת בתוך פארק עירוני הומה אדם, ונעלמת מתחת האדמה ברחוב Melchiore Gioia מספר 165. משם אפשר להגיע ב- Bike routes לאורך רחוב Gioia לתחנת הרכבת Garibaldi או Centrale ולעלות עם האופניים למֶטרו M2 למרכז העיר.
נביליו מארטֶזנה- כפרים ועיירות עתיקות, גשרים, טחנות קמח וסככות כביסה
רכיבה שנייה- תעלת Naviglio Pavese
זו תעלת מים המובילה ממילאנו דרומה אל העיר פאביה. גם כאן נתיב הרכיבה מלווה את התעלה (Alazia Naviglio Pavese), מרובד ברובו באספלט וסגור בדרך כלל לתנועת כלי רכב. בקטע אחד של הנתיב (העיירות Binasco-Casarile) הקטע הסלול הופך לדרך עפר וחצץ למשך כ-3 קילומטר וצריך להיכנס לכביש הפנימי של שתי העיירות, ולחזור דרך גשרון קטן להמשך המסלול.
הדרך יפה ועוברת דרך שדות ועיירות נחמדות, והיא פחות עמוסה בימי ראשון מאשר תעלת המארטזנה. בחלקים מסויימים עוברים על יד בתי אחוזה עתיקים ובסביבתם ניתן היתר לכניסת רכב, אך יש סימון הפרדה ברור על הכביש. בסופי השבוע ניתן לראות שורות ארוכות של דייגים יושבים על גדות התעלה ודגים בחכות ענקיות.
תעלת נביליו פאבזה- הפרדה בין הולכי רגל, רוכבים ומכוניות
התעלה מסתיימת בעיר Pavia וניתן להגיע עם האופניים עד לנקודת המיפגש עם הנהר הרחב והמרהיב Ticino הזורם לכאן מאגם Majore בצפון. מי שימשיך כאן לאורכו של הנהר בכיוון צפונה (השביל קצת משובש בחצץ) יגיע לגשר המקורה המפורסם Ponte Coverto וממנו אפשר להיכנס למרכזה של העיר העתיקה והיפה הזו.
ד”ר רשף כותב הכתבה על רקע הגשר המקורה Ponte Coverto בפאביה
רכיבה שלישית – תעלת Naviglio Grande
זו הארוכה מבין שלוש התעלות הפעילות והראויות לרכיבת כביש. היא מתחילה באגם הגדול- Lago Maggiore בצפון ופונה מזרחה בעיירה Abbiategrasso עד מילאנו. אורכה כ-75 ק”מ והיא עוקבת אחרי מהלכו של הנהר Ticino הזורם על גבול לומברדיה-פיימונטה.
אני רכבתי לאורכה מצפון לדרום מנקודת המוצא בעיירה Sesto Calende השוכנת בדרום האגם. הגעתי לשם ברכבת ממילאנו (4.5 יורו) בבוקר יום ראשון, ולאחר חיפוש קצר מצאתי את התעלה וישבתי לקפה ובְריוֹש (הקרואסון האיטלקי) של בוקר באחד מבתי הקפה בעיירה המנומנמת, יחד עם עוד כמה רוכבים מזדמנים.
הרכיבה מתחילה על-Viale Europa אשר הופך בהמשך ל-Alzaia Naviglio Grande. עשרים הקילומטרים הראשונים הם למעשה רכיבה לאורך גדת נהר ה-Ticino הרחב והיפה, אבל בהמשך מגיעים לכעין תחנת כח גדולה ואז הנהר נפרד מהתעלה וממשיך בדרכו דרומה עד Pavia. תעלה נוספת הפונה לאחר מספר קילומטרים מנקודת הפיצול מזרחה היא Canale Villerosi- היא אינה כשירה לרכיבת כביש.
הרכיבה לאורך ה-Naviglio Grande היא שטוחה וקלה יחסית, אך מחייבת עירנות מאחר וקטעי אספלט מתחלפים בקטעי חול-מחצבה (חיזרֶה) ולעתים הכביש נעלם וצריך להיכנס לאחת העיירות ולחזור אל הנתיב. הדרך יפיפיה ופסטורלית, אפילו ביום בו רכבתי- בחום של 37 מעלות, הרכיבה התנהלה לרוב בצל עצים ושיחים. בשליש האחרון, לקראת העיירה Abbiategrasso היא מזכירה את יערות-העד של האמזונס.
בעיירה Boffalora Sopra Ticino ניתן למצוא על נתיב הרכיבה את חנותו של Dr. Bike (מאסימו) המצויידת בכל אביזרי האופניים הנדרשים ומשמשת גם מקום מפגש לרוכבים. בהגיענו ל- Abbiategrasso אפשר לעצור ולבקר במבצר ההיסטורי Casteletto וליהנות מגלידה טעימה. המשך הרכיבה לכיוון מילאנו הם כ-23 ק”מ של דיווש שטוח ומהיר מזרחה. התעלה מסתיימת ב-Porta Ticinese וה-Darsena (נמל התעלות העתיק אשר שופץ לאחרונה). לאחר ארוחה קלה או גלידה טעימה אפשר להגיע ברכיבה דרך רחוב Vigevano Via לתחנת התחתית (M2) של Porta Genova ולנסוע למרכז העיר.
רכיבה לאורך נהר Ticino ותעלת ה-Naviglio Grande
רכב וכתב: דר’ אבנר רשף
ד”ר אבנר רשף- בן 67, גר בשוהם, נשוי ליעל, אב ל- 3 בנים וסב ל- 6 נכדות מקסימות. רופא מומחה במחלות פנימיות, אלרגיה ואימונולוגיה (תורת החיסון) ועובד במרכז הרפואי “שיבא”. רץ למרחקים ארוכים כעשרים שנה (כולל מרתון והרבה חצאים). רוכב אופני כביש כ-10 שנים. הרכיבה מספקת לי אוויר לנשימה ולנשמה. רוכב על אופני Storck וותיקות ואמינות (להלן:”בובולינה”). שהותי במילאנו הייתה לרגל עבודת מחקר במעבדות של האוניברסיטה- כך הצלחתי לצבור כ-4 חודשי איטליה ובתוכם קילומטרים רבים של רכיבה מהנה ומתגמלת. אשמח לעזור לכל אחד המתכונן להגיע למילאנו לבנות מסלולי רכיבה מעניינים בסביבה.