האם באמת כדאי לכל קבוצת רכיבה או ריצה לרכוש דפיברילטור? או שאולי החרדה מנצחת פה את החשיבה הרציונלית? דב טיבי מציע גישה כמותית לבדיקת השאלה:

פורסם לראשונה באתר הריצה RUNPANEL

הסיפור על הדפיברילטור שהציל רוכב אופניים הצית עניין ברשת החברתית – הוא מתאר אירוע רכיבת שטח בו ניצלו חייו של רוכב, בזכות דפיברילטור נייד שנרכש על ידי חברי הקבוצה ונישא איתם על גבו של רוכב תורן בכל הרכיבות. כמובן שהשורה התחתונה של הפוסט היא המלצה חמה לכל קבוצת רכיבה לרכוש מכשיר כזה.  קשה יהיה לשכנע את מי שקורא את הפוסט שהמלצה זו אינה בהכרח רציונלית. גם אצלנו בקבוצת אביטל, המונה כחמישים חברים הרוכבים באופן קבוע מדי שבוע, עלה הנושא לדיון וההחלטה הקבוצתית, בעד או נגד רכישת דפיברילטור תתקבל בקרוב. 

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים
 

לרכוש או לא לרכוש?  

התשובה טמונה במספרים ובקצת פילוסופיה של קבלת החלטות. מהניתוח, נראה שאם כבר מחליטים לרכוש, אזי לקבוצת רכיבה גדולה ולא הומוגנית ביכולות הרכיבה, רצוי לשקול רכישת שני דפיברילטורים. אבל לא בטוח שהגיוני לרכוש אחד. 

באתר cyclehelmets קיים מידע רב לגבי הסיכון ברכיבת אופניים תוך השוואת סיכון זה לסיכונים מפעילויות אחרות. להלן טבלה שנגזרה מהאתר. עובדה חשובה אחת העולה מהטבלה כבר מעודדת אותנו: החיים עצמם מסוכנים יותר מרכיבת אופניים (לא באמת, השורה הזו מבטאת סיבות מוות מגוונות נוספות): 

סיכוי למוות בארה"ב

מהטבלה ניתן לראות שקיימים 0.26 מקרי מוות לכל מיליון שעות רכיבה. 80% ממקרים אלו הם מקרי מוות מתאונות דרכים ורק 20% הם מסיבות אחרות. נניח (הנחה קיצונית מחמירה) שכל המקרים האחרים הם מקרים של דום לב ומכאן נקבל : 0.052 מקרי מוות לכל מיליון שעות רכיבה.

בדו"ח מפורט שנכתב עבור קק"ל בעבר, מוערך שקיימים כ 200,000 רוכבי שטח הרוכבים בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע במשך שעתיים עד ארבע שעות. באתר defibtech מעריכים שיש בישראל כ 8000 מקרים של דום לב בשנה. כמובן שהרוב המוחלט של מקרים אלו אינו קורה במהלך רכיבת אופניים. הערכה גסה שלי (על בסיס דיווחים בתקשורת) היא שקיימים לא יותר מחמישה עד עשרה מקרי דום לב בשנה במהלך רכיבת אופניים או ריצה.

 

 

חישובים (אם מסובך אפשר לדלג)

קבוצת אביטל רוכבת יחד כ 45 שעות רכיבה בשבוע. נחשב מה הסיכוי לאירוע פטאלי על פי נתוני הטבלה האמריקאית  במהלך שנת רכיבה אחת. 

שעות רכיבה מצטברות בשנה : 2340 שעות.

בקירוב ראשון, אם לפי הדוח האמריקאי יש 0.052 מקרי מוות שאינם תאונות דרכים למיליון שעות רכיבה אזי ל 2340 שעות רכיבה יהיו 0.00012 מקרי מוות . 

נבחן כעת  את ההסתברות לפי דוח קק"ל וההנחה שיש 5 מקרי דום לב ברכיבה בשנה. 200000 רוכבים בין 2 ל 3 רכיבות , בין 3 ל 4 שעות רכיבה. זה מוביל ל 78 מיליון שעות רכיבה שנתיות. מתקבל: 0.064 מקרי דום לב למיליון שעות רכיבה, דומה להפתיע לחישוב מנתוני ארה"ב (0.052 מקרי מוות למיליןן שעות רכיבה). במאמר מוסגר: גם אם ההנחה של 5 מקרים בשנת רכיבה אופטימית מידי והמספר בפועל גבוה יותר, זה לא משנה את הסיכון המוחלט באופן משמעותי.

סיכום: לחיות באמת מסוכן יותר

על בסיס נתונים ממקורות שונים ובשתי שיטות חישוב שונות מתקבל שהסיכוי לקבלת דום לב במהלך רכיבה שואף לאפס. 

רק כדי לחדד: מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל הוא 6.1 הרוגים לכל מיליארד קילומטר נסיעה. קבוצת אביטל (15 רוכבים בממוצע) נוסעת כדי להגיע לרכיבה ולחזור כ 78000 קילומטר בשנה ומכאן נקבל שהסיכוי לתאונת דרכים קטלנית לשנת רכיבה בקבוצה זו הוא 0.00048 כלומר גדול כמעט פי ארבע מאשר הסיכוי לדום לב לשנת רכיבה (גם אני לא האמנתי עד שביצעתי החישוב).

סיכוי לדום לב ברכיבה

קצת פילוסופיה

יאמרו המקטרגים "מה אתה מבלבל אותנו עם מספרים וחישובים, הרי אין מחיר לחיי אדם ואם אפשר לעשות משהו כדי להקטין ההסתברות לפגיעה בחיי אדם, צריך לעשות זאת?"

האמנם? למעשה כל אדם מקבל החלטות גורליות. לעיתים ההחלטות מגובות בחישובי עלות-תועלת מורכבים ולעיתים בתחושת בטן ואינטואיציה. אם אין מחיר לחיי אדם מדוע אתה, המצדד ברכישת דפיברילטור לקבוצה, חוסך בבטיחות הרכב שלך (אלא אם כן רכשת את הרכב הבטוח ביותר)? מדוע אינך מתקין בביתך מערכת אוטומטית לגילוי וכיבוי שריפות? אחת התשובות היא שגם אתה נוקט בהרבה מקרים בגישה רציונלית ולא מוכן להשקיע ללא גבול כדי למגן את עצמך ואת בני משפחתך לדעת. 

מדוע עם דפיברילטור זה קצת אחרת? הסיבה העיקרית נובעת ממדגם מוטה המשפיע על יכולת קבלת החלטות רציונלית. מטבעה, התקשורת מבליטה אירועים חדשותיים חריגים, כמו : "רוכב בן 53 נפטר מדום לב בעת רכיבה". לעולם לא נמצא כותרת כמו "185000 רוכבים סיימו בשבת האחרונה רכיבה של 7 מיליון קילומטר במצטבר וחזרו הביתה בכיף".

רוכב ניצל דפיברילטור

לחץ קבוצתי

ובעניין החלטה קבוצתית נכנס היבט נוסף לכאורה מוסרי: כל אדם רציונלי שחושב להתנגד לרכישה משותפת של דפיברילטור, בעוד חלק גדול מחברי הקבוצה מעוניין ברכישה, יאמר לעצמו: מה יקרה אם בגלל עמדתי לא נרכוש את המכשיר ובכל זאת יקרה מקרה של דום לב באחת הרכיבות, הרי זה ישב על מצפוני כל החיים. לכן נרכוש מכשיר (מאות שקלים בודדים לרוכב), נסחוב אותו על הגב (1.5 ק"ג) פעם בכמה שבועות ונמשיך לרכוב בכיף.

 

 

אז רכשנו דפיברילטור

הסטטיסטיקה של סיכויי הישרדות מדום לב גם עם שימוש בדפיברילטור אינה מזהירה ותלוייה באופן משמעותי בזמן העובר מרגע האירוע ועד לרגע הפעלת המכשיר. הפעלת המכשיר בדקה הראשונה של אירוע דום הלב מבטיחה סיכויי הישרדות של 90%. ככל שעובר הזמן סיכויי ההישרדות דועכים לפי הגרף הבא. בנוסף, עיכוב של מעל 4 דקות מוביל לנזק מוחי בלתי הפיך. 

הישרדות דום לב דפיברילטור

לאור הצורך להגיע לנפגע בתוך פחות מארבע דקות, כדי להציל ללא נזק מוחי יש להקטין את זנב הקבוצה. בקבוצת רכיבת שטח גדולה ולא הומוגנית, במיוחד בעליות יכול להיפתח פער של דקות ארוכות בין המוביל למאסף. מסקנה רציונלית: עדיף לרכוש שני מכשירים שימוקמו האחד בראש הטור והשני בקצהו ולא להסתפק במכשיר אחד. כמובן שאם רוכשים מכשיר אחד עדיף למקמו כתלות בטופוגרפית המסלול. בעליות יש למקמו בראש הטור ובירידות בזנבו.

דפיברילטור לרוכבים

מה באמת כדאי לעשות

מה שלא תחליטו לגבי הצורך ברכישת דפיברילטור לקבוצת רכיבה, ניתן לעשות דברים נוספים. פירוט נרחב קיים בכתבה זו "להקשיב ללב", מומלץ לקרוא ובקצרה:

  • מומלץ לבצע בדיקות מאמץ תקופתיות.
  • אם קיימים גורמי סיכון (מחלות לב במשפחה, עישון, סוכרת..) יש להתייעץ עם רופא ולעבור בדיקות מתאימות.
  • הורדת עצימות באימונים וברכיבות, בעיקר בגילאים המבוגרים.
  • "להקשיב ללב", אסור להתעלם מסימנים מחשידים בעת מאמץ כמו תחושה של לחץ או כאב שאינו עובר בחזה. במצבים כאלה, יש להפסיק המאמץ וללכת להיבדק מיד.

“כל דבר המעניק לנו ידע חדש, נותן לנו הזדמנות להיות יותר רציונליים". ציטוט מאת Herbert A. Simon … ואני מקווה שכתבה זו העניקה לכם, הקוראים, ידע חדש. רכיבה בטוחה!

מאת: דב טיבי

הגיבו על הכתבה בערוץ הטלגרם שלנו!

 

בייקפאנל