כל הרופאים יודעים שזה בלוף, אבל אף אחד לא אומר לכם: ברוב המקומות, בדיקת הארגומטריה שמאשרת לכם להתחרות לא שווה את הנייר שהיא מודפסת עליו.
ד"ר הדס, קרדיולוג ספורט שהתמחה באיטליה, טוען שמה שמציעה המערכת הציבורית הוא שערוריה. יצאתי להיבדק בעצמי, לשמוע את סיפורו, ולנסות להשפיע עליכם לשנות את ההתייחסות שלכם לבדיקת ארגומטריה (אקג במאמץ).
כולם יודעים שזה בלוף!
אם אתם ספורטאי סבולת רציניים כגון רצי מרתון, אנשי ברזל או רוכבי אופניים, אתם ודאי מכירים את תחושת הסיפוק שבמאמץ המקסימלי. אבל בדקתם בדיקה רפואית מעמיקה איך הלב שלכם מגיב במצב כזה? בדיקות הארגומטריה הסטנדרטיות ברפואה הציבורית אינן מותאמות לספורטאים. לרוב הן קצרות מדי, נעצרות בעצימות נמוכה, ומסתפקות בהגעה ל-85% מהדופק המרבי הצפוי. הן נועדו לספק "אישור לעסוק בספורט", אך לא לבדוק אתכם לעומק. עבור מי שדוחף את הגוף לקצה זה פשוט לא מספיק.
כמאמן ריצה אונליין, וכרוכב אופניים חובב עליות במאמץ מקסימלי, חשתי לא פעם את התחושה הזו – שבזבזו לי את הזמן ועשו פה בדיקה שהיא קשקוש לא רציני. לכן אני מפנה מתאמנים שלי רק למכונים המיועדים לספורטאים – שמביאים לדופק מקסימלי כגון מדיקס או וינגייט (ואני מניח שיש נוספים כאלה – בדקו לפני שאתם ניגשים). כששמעתי על הגישה של ד"ר הדס, קרדיולוג ספורט שהתמחה באיטליה, הסתקרנתי. מה בדיוק הוא מציע מעבר לבדיקות האלה?
רק פעם בשבוע:
"כולם יודעים שזה בלוף"
ד"ר הדס התמחה בקרדיולוגית ספורט באיטליה (לאתר של ד"ר דן הדס), וכשחזר וגילה שהקהילה הרפואית פה לא מקבלת את התפיסה שלו לגבי איך צריך לעשות קרדיולוגית ספורט. הוא מספר שהחל להצטרף לכל מיני פורומים של רופאים בתחום ונחסם – "כי יש צורה קיימת של התנהלות, ולמרות שכולם יודעים שזה בלוף, אף אחד לא רוצה לשנות את זה".
במערכת הציבורית, וגם במכוני הבדיקה בתשלום פרטי – הזמן קצר, והבדיקה היא לרוב עד מאמץ של 85% – אבל ככה אי אפשר באמת לבדוק ספורטאי ברצינות. גם אנחנו כספורטאים התרגלנו לחתום על שאלון, להסתפק בריצה עד מקסימום זון 3, ולקבל חתימה שתאשר לנו להתחרות בתחרות שדורשת אישור. אבל זו הונאה עצמית שאנחנו שותפים לה.
בדיקה בקליניקה עם אקג ואקו לב
ד"ר הדס מציע בקליניקה שלו בדיקה משולבת: אק"ג (עד 100 פעימות), אקו לב, וחקירה חשובה של ההיסטוריה המשפחתית של המטופל ושל שני דורות לפניו. לאחר מכן מבצעים בנפרד מהביקור אצל ד"ר הדס, במכון חיצוני ראוי שמבצע עד מאמץ מקסימלי – כמו מדיקס, ווינגייט ואחרים (ובתשלום נוסף) את הארגומטריה – ושולחים אליו את פלט התוצאות. לדבריו יש היבטים עדינים בקריאת הפלט של הארגומטריה שהוא ידע לזהות טוב יותר כמומחה בקרדיולוגיית ספורט.
השלב הבא יהיה לעשות בדיקות מעמיקות יותר אם יש צורך בכך – כמו שהרפואה הפרטית יכולה לתת: "אם אני חושב שהנבדק צריך צינתור וירטואלי, אז אני שולח אותו לצינטור וירטואלי (היות ויש אבחנת מומחה הביטוח הפרטי יאשר). ככה אנחנו מצליחים להציל הרבה אנשים על הדלת". עלות הבדיקה אצל ד"ר הדס היא 2,600 שקלים, כאשר רוב הביטוחים הפרטיים מכסים לדבריו כ 80%. במכוני הארגומטריה שכן מגיעים לדופק מקסימלי: כגון מדיקס או וינגייט משלמים בנפרד.
למה ארגומטריה עד שיא מאמץ היא קריטית?
ד״ר הדס: "במכונים הסטנדרטיים פועלים בפרוטוקול שיביא ספורטאי רציני, איש ברזל או מרתוניסט לקצה זון 2 במקסימום. הבדיקות לילדים גם הן שטחיות. אבל החשיבות של בדיקה בדופק מקסימלי היא רבה: יש הנחיות חד משמעיות מ-2013, גם לארה״ב וגם לאירופה, שאומרות שארגומטריה לכולם, לא רק לספורטאים, לכולם, צריכה להיות ב Maximal effort. בישראל באו ואמרו שעד 2013 אמרו שמספיק 85% מדופק מקסימלי צפוי, והשאירו את זה ככה."
למה הארגומטריה צריכה להיות לשיא המאמץ? "הפרעות הקצב המסוכנות קורות קרוב לשיא המאמץ, או מיד אחריו. לכן הספורטאים האלה שאנחנו רואים מתמוטטים – זה קורה להם אחרי קו הסיום במרתון. לכן בארגומטריה, אם לא הגעת לשיא המאמץ, לא נדע אם יש בעיה".
הסיבה השנייה, מסביר ד"ר הדס, זה לחפש היצרות של העורקים הכליליים – "כשהלב מתכווץ, הוא עושה שני דברים: הוא קטן בגודל, ובכל כיווץ כזה השריר מתעבה. הוא מתעבה בצורה סימטרית, פנימה והחוצה – ואז הווקטור על הגרף המודפס נשאר לאפס. אם יש סטיה מהקו הזה, יש בעיה. יש אנשים שהם במצב כל כך לא טוב, שאתה תראה את זה במנוחה. כל העניין זה ברפואה מונעת: למצוא את זה כשאתה מביא מישהו לשיא המאמץ, כדי שלא יהיה לו את זה כשהוא לא בשיא המאמץ." מדהים, שלמרות שיש קונצנזוס בינלאומי ברור כל-כך ע"פ ד"ר הדס, בישראל עדיין מתעלמים? האם האינטרסים של המערכת הרפואים והמכונים מקריבים אותנו?
ארגומטריה ראויה – עד מאמץ מקסימלי – אפשר לעשות ב Medix ת"א
הרפואה הציבורית לא נועדה להגן על ספורטאים
חשוב להבין שרפואה ציבורית מקבלת החלטות שיש בהן היגיון של מדיניות ציבורית לממוצע, אבל לא ליוצאי הדופן – הספורטאים במקרה שלנו. הן יכולות להיות הגיוניות אולי מבחינת המערכת אבל רעות מאוד לחלק מהאנשים שהושפעו מהן. לדברי ד"ר הדס, כשהאיגוד הקרדיולוגי הקים פורום לקרדיולוגית ספורט, הוא שוב נתקל בהתנגדות לשינוי פרוטוקולי הבדיקה לספורטאים, כי זה לא כלכלי לטעמם עבור האוכלוסיה הרחבה. אבל לטעמו "אם אתה הספורטאי הפרטי, זה הכי כלכלי לך בעולם".
ד"ר הדס: "היחס של רבים ברפואה לסוגי השירותים שהיא צריכה להציע, נובע לעתים מאי הבחנה בין שני סוגי שיחות: שיחות של שיווק ומוצר וצרכנים, ושיחות של רפואה ציבורית והן לא מתערבבות טוב, השיחות האלה. אני מנסה לשנות את זה באותה ועדה. אז הבינו כמה אנשים שמתעסקים בעניין, שזה המצב, ובשיחה עם סגן שר הבריאות, החליטו להוסיף עוד שמונה אנשים לשבעה שהיו קודם לכן בוועדה, ומאז אנחנו מפסידים בכל ההצבעות." אם חשבתם שמדיניות הרפואה הציבורית בישראל פועלת תמיד במחשבה על טובתכם, והגנתם עליה בעוז – חשבו שוב. אינטרסים כלכליים ובעלי עניין יודעים להיכנס הייטב לכל מוקדי קבלת ההחלטות ולהשפיע עליהן, וזה לאו דווקא לטובת הציבור.
לא רוצה למות? הנה סימני אזהרה שכדאי להכיר
ד"ר הדס: "יש מחקר ענק שהראה שחמישים אחוז (!) מהאנשים שנפטרו בגלל דום לב, היו בשנה לפני האירוע אצל רופא שהתעלם מהתסמינים. אז אם אתה הגעת למצב שאתה הולך לרופא, אם הוא מתעלם ממך – אל תוותר ותמשיך לבדיקה מעמיקה יותר. ספורטאים מתעלמים מהסימנים כי הם רגילים להרגיש לא טוב. אבל יש סימנים שאסור להדחיק."
סימנים מקדימים לסיכון להתקף לב (הלב לא מקבל מספיק דם – "בעיות צנרת"):
- ירידה פתאומית ביכולת וקושי לבצע את הפעילות.
- עליה בדופק מנוחה רגיל לאורך ימים (שוב משהו שרופאים רגילים מפספסים אצל ספורטאי סבולת כי כשאנחנו מתלוננים על דופק 70 עבור האוכלוסייה זה רגיל – אבל אם עליתם מ 48 ל 70 זה לא רגיל).
- כאב לוחץ בחזה – לא דקירה, אלא תחושה של "אבן" שיושבת.
- תחושת צרבת שחוזרת בזמן מאמץ.
סימנים מקדימים לסיכון לדום לב (הפרעות קצב – "בעיות חשמל")
- דופק שקופץ ל-200 לפתע.
- צרבת חוזרת
- התעלפות – אסור בשום אופן לא לבדוק אחרי אירוע התעלפות! רוב ההתעלפויות הן לא בעיה לבבית ולרוב ינבעו מאיזה שינויי תנוחה, לחץ דם, וכל מיני תופעות. אבל אסור להתעלם מזה וחייבים לבדוק.
כל כמה זמן לבדוק?
זו שאלה טובה שאין לה תשובה טובה. בדיקות צריכות להתבצע פעם בשנה בגישה בה אני למדתי, באיטליה. בצרפת עושים את זה פעם בשנתיים. בגרמניה עושים את זה פעם בשנתיים. בקרואטיה עושים את זה פעם בחצי שנה, בארה״ב לא עושים את זה בכלל. מה נכון? כנראה משהו באמצע. לדברי ד"ר הדס:
- אם אתה ממשיך להתאמן בצורה דומה ובעצימות קבועה – פעם בשנתיים זה בסדר.
- אם יש שינוי משמעותי באימונים: חזרת להתאמן אחרי הפסקה, או שאתה מגביר עומס באופן חזק לקראת תחרות – כדאי להבדק.
- ילדים ספורטאים בגיל ההתבגרות צריכים להבדק – שם קורים הדברים. אני רואה ילד בגיל 10 שהכל תקין, ובגיל 12 זה כבר לא.
מימין: ד"ר הדס וגיא חלמיש
לסיכום – בעיה קשה בארגומטריה בישראל
ד"ר הדס מבקר את המערכת הנוכחית שלא נותנת את הבדיקה הראויה לספורטאים (ובכלל): "בהנחיות של איגוד הלב האמריקאי 2013 (American Heart Association), כתוב שיש להגיע למאמץ מקסימלי בבדיקת ארגומטריה. הם גם כותבים שההנחה שהייתה קודם להביא ל-85% מדופק מקסימלי צפוי, היא מוטעית."
למרות זאת מכונים רבים בארץ מבצעים בדיקה שערורייתית, ומפסיקים את הבדיקה בחופזה, הרבה לפני מאמץ מקסימלי. אם אתם ספורטאים – הזהרו מרמת הרפואה הזו. ד"ר הדס מציע פתרון פרטי מעמיק כקרדיולוג ספורט, בהתבסס על שילוב של בדיקות בקליניקה שלו עם ארגומטריה במאמץ במכונים הראויים – אלה שעושים את זה עד מאמץ מקסימלי.
כמה זה עולה, ולמי זה מתאים?
עלות הבדיקה היא 2600 ש"ח בפרטי. אם יש לכם ביטוח פרטי שיכסה כ 80% תשלמו כ 520 ש"ח השתתפות עצמית. על זה יש עלות נוספת של בדיקת ארגומטריה מהסוג הראוי – שילמתי 340 ש"ח במדיקס.
אם אתם ספורטאי סבולת, ויש לכם ביטוח פרטי משלים (לא של השב"ן בקופות החולים) שרוצים לוודא שהכל תקין במערכת הלב שלהם. אם אינכם מסתפקים בניתוח ארגומטריה במכון ורוצים קרדיולוג ספורט מומחה שינתח את הפלט ויבדוק אתכם. אם יש לכם היסטוריה של אירועי לב במשפחה, או סיבה מיוחדת לדאוג עקב חששות, כאבים או תסמינים שהזכרנו מעלה – ד"ר הדס מציע אפיק של העמקה נוספת מעבר לבדיקת הספורט הרגילה.
ונסיים באופטימיות: האם מסוכן להגיע לדופק מקסימלי?
זו שאלה שמטרידה ספורטאים רבים: האם צריך להמנע מהגעה למאמץ מקסימלי באימונים? ד"ר הדס: "לא צריך להימנע. זה לא קשור לגיל, זה קשור לבריאות הלב. מי שנבדק והלב שלו תקין, מותר לו לעשות כל מאמץ שהוא רוצה. הגוף יגביל אותו". האם כדאי להגיע לשיא המאמץ? ד"ר הדס: "אני חושב שאין סיבה שלא – הרי בספורט חלק גדול ממה שאנחנו עושים, הוא שאנחנו דוחפים את עצמנו למקסימום. אין סיבה שלא. אם הכל תקין, תהנה."
Sporty Cardiology – טלפון/ ווטסאפ ליצירת קשר ותיאום תורים: 054-8257733. לאתר של ד"ר דן הדס.
מאת: גיא חלמיש
