מחלום איטלקי למציאות ישראלית: אלעד בכר בטוח שמסלול הקרוסלנד בגליל ובגולן עומד להפוך לאגדה מקומית. השראה מטוסקנה, נחישות מקומית והמון אהבה לצפון הולידו את מה שהוא רואה בו כאחד ממסלולי הרכיבה המרגשים בישראל.
התמזל מזלנו ויש לנו את מדינה הכי מגוונת בעולם, בטח ובטח ביחס בין גודלה הפיזי, לבין העושר הנופי והטבעי העצומים שהיא מכילה. לחצת לרגע על דוושת הגז ואתה רואה מדבר מטורף, הצבוע באלפי גוונים של חום. הצלחת לעבור את הפקקים של יקנעם – וההרים המוריקים מיתמרים מולך כמו ענקי אבן קדומים. ובין לבין – תמיד יצוץ הוויכוח הקבוע בין אלו שמאוהבים בדרום הצחיח והמיוחד, לבין אלו שתמיד יצביעו על הצפון כפנינת האושר העילאית.
סופר נוח – רק פעם בשבוע:
באופן אישי, ואחרי אלפי קילומטרים של רכיבה ושוטטות ברחבי הארץ המדהימה שלנו, אני מאלו, שכאשר עומדת בפניהם הבחירה – בוחרים תמיד בצפון. לכן, כשנקרתה בדרכי ההזדמנות להגות מסלול ברמה בינלאומית, פה בצפון המשגע שלנו, חיבקתי אותה בשני גלגלים ובכידון וחיברתי אליה קהילה שלמה לטובת המיזם המרגש.
כי מצפון תיפתח הטובה
כשבנינו את מסלול אירוע ה- Discover Israel, מסלול אולטרה אנדורנס קשוח, אשר חוצה את ישראל על פני 1150 ק"מ, היתה סיבה לכך שתכננו אותו כך שיתחיל בדרום ויסתיים בצפון: אם רוכבים מהצפון לדרום, מגיעים למדבר היבש והצחיח אחרי מאות קילומטרים מעייפים, כך שהאטרקציה היחידה שהרוכב הרצוץ וטרוט העיניים רוצה כבר לראות – זה את הים האדום ואת אילת. אבל אם רוכבים מדרום לצפון, מגיעים באמצע המסלול לכל העושר העצום הזה שיש לגולן ולגליל להציע: לנחלים, ליערות, למעיינות ולישובים עם האוכל הייחודי, ורק רוצים שהחוויה תימשך.
- להורדת קובץ GPX לחצו פה (יש לחלצו מתקיית זיפ לפני העברה לגרמין)
- לעמוד המסלול באתר בייקפאקינג (הוא משתנה מעט מדי פעם עקב עדכוני מסלול)
הצפון מבחינתי הוא גן שעשועים
הצפון הוא סוג של Sand Box שבו הכל אפשרי (אם מתכננים נכון את הימים מול שטחי האימונים של הצבא). ה- Sand Box המופלא הזה מכיל באמתחתו שלל אפשרויות למסלולים, ורק צריך לסדר אותן נכון על הלוח, בכדי שיצא משהו משגע. אבל מסתבר שלסדר אותם זה לא פשוט, ולי בסך הכל יש עיפרון לא מחודד.
אז מה עושים? שולחים הודעה לחברים בקהילת רוכבי הבייקפקינג, וכל המלאכים מתחילים לבחון שבילים, לבדוק אלטרנטיבות ולהציע הצעות. לאט לאט יוצרים יחדיו מסלול מוקפד, מדוייק ומושלם, וזו הסיבה שלעולם אהיה אסיר תודה לכל הקהילה המטורפת והתומכת הזו. שום דבר לא היה קורה בלי החבר'ה האלה, עם התיקים על האופניים, שמתקלחים בשלולית מטונפת ומחליפים חולצה פעם בשלושה ימים, ושמעדיפים לסחוב פלאסק מלא וויסקי מאשר לארוז ביב חלופי.
האבולוציה של הגשמת החלום
הדרך למסלול ה-Discover Israel המלא התחילה בביסים קטנים יותר. בהתנסויות מקומיות וקצרות באזור הצפון, שעזרו לנו ללמוד על בשרנו איך לתכנן מסלול בייקפקינג איכותי ומושך. כיוון שאני חובב ידוע של רכבת ישראל, ונוסע בה על בסיס יומי, חשוב היה לי שמסלולי הרכיבה יהיו נגישים לכל רוכב, גם אם אין לו רכב להגיע עימו למסלול.
אם כן, לטובת בניית המסלול הראשון, חיפשנו נקודת התחלה בה יש תחנת רכבת, וכך יצרנו ובנינו את מסלול ה- East To West: מסלול בייקפקינג קהילתי, אשר מתחיל בעפולה, לה תחנת רכבת מפוארת. משם המסלול לוקח את הרוכבים לגולן, ולאחר מכן לגליל.
הצטרפו וקבלו כתבות לווצאפ בקבוצה שקטה
הרעיון היה שכולם יוצאים למסלול באותו יום, כאשר כל רוכב מתחיל באיזו שעה שנוחה לו. כך כל אחד בוחר אם מתאים לו לרכוב לבדו במהלך היום, או אולי דווקא עם מספר חברים. בכל ערב נפגשים כל הרוכבים בנקודה מסוימת וברורה לכולם, בה מדליקים מדורה, שותים בירות, מחליפים חוויות מהרכיבה ופותחים מחנה ללילה, לטובת לינה משותפת. ככה עוברים ארבעה ימי רכיבה ו- 3 לילות, עד שמגיעים לנהריה, ומשם לרכבת והביתה.
מאתגר אחד אל השני
לאחר ההצלחה המדהימה של ה-East To West, יצרנו מסלול קשוח אך מטריף בשם Galileo. מדובר על 3 ימי רכיבה קשוחים, ארוכים ומתגמלים, בהם סובלים כמו כלבים, כי מטפסים המון – מהכנרת ועד לפסגת המירון ומשם למטולה, ובעצם, לכל נקודה גבוהה אפשרית בגליל. עם זאת, הרוכבים מסיימים עם סיפוק אדיר, כי בין פסגה לפסגה, עוברים בערך בכל נחל ומעיין שיש לאזור להציע.
הפסקה מתודית- מהו פרוייקט "ריסטארט לצפון"?
בשנה האחרונה הוקמה לה קבוצת וואטסאפ ענקית ומקיפה, שמאגדת מגוון רחב של אנשים, רובם מהצפון, וכולם חולמים להחזיר את החיים לגליל ולגולן דרך תיירות. יש שם ראשי מועצות, בעלי צימרים, אושיות ספורט המכירים את הפודיום מקרוב וגם אנשים פשוטים חדורי מוטיבציה, ולכולם מטרה אחת – לעזור לצפון להשתקם לאחר נזקי המלחמה הארוכה בתולדות ישראל.
אנשים פרטיים וגופים רבים מציעים הצעות, מנסים לקדם רעיונות בתחומים ובמיקומים שונים בצפון, כולל כאלו שפועלים ממש ברגע זה בכדי שדברים יזוזו. דוגמה אחת מיני רבות, הקורמות עור וגידים בימים אלו, היא הקמת סינגל האנדורו הייעודי הראשון בישראל, אשר נגה כורם ובן זוגה הקימו ביער שוויץ. למזלנו יש אדם מדהים, בשם דוד ארז, שיודע לרכז את פעילות "ריסטארט לצפון", לפרגן בכל עת ולדחוף קדימה בשיא הכוח, בכדי שאולי חלק מהפנטזיות שלנו יתגשמו.
ה- CrossLand, מחלום למציאות, שלב אחרי שלב
מתוך המקום הזה, גם אנחנו בקהילת BikePacking Israel התחלנו לחלום ולתכנן את הגשמת החלום הצפוני שלנו. את הגפרור הראשון בחבילה הדליק בועז קונפורטי. בועז השתתף בשנה שעברה באירוע בייקפקינג אדיר ומפורסם באיטליה, בשם טוסקני טרייל (Tuscany Trail). לאחר שחזר המום וחדור מוטיבציה מארץ המגף, הוא בחן את האופציה שננסה לארגן משהו דומה גם בארץ. בתור אדם שלא זקוק להרבה עידוד כדי לחלום רחוק, לא הייתי זקוק ליותר מזה בכדי להדליק את מדורת ל"ג בעומר בראש שלי.
השלב הראשון היה למפות את קהל היעד. רצינו שכמה שיותר רוכבים יצאו ויהנו מהמסלול, בין אם בגרסתו המלאה ובין אם בחלקים. הדבר שהוביל אותנו, הוא השאיפה שכל יום ירגיש לרוכב הממוצע- הכי מלא ושלם שיש. רצינו שהמסלול יביא, בנוסף לתיירות פנים חשובה, גם תיירות חוץ מבורכת של יהודים ונוצרים. בחלומנו, כל רוכב ורוכבת שמגיעים ורוכבים על המסלול, יוצרים מגע אמיתי ובלתי אמצעי עם תושבי הצפון כולו. כמובן שבכל יום של רכיבה יהיה לרוכבים פוטנציאל לעשרות חוויות, מהן הם יבחרו ויחליטו מה מעניין אותם ומה פחות. מה שבטוח, כל רוכב ורוכבת יסיימו את יום הרכיבה שלהם שמחים, עייפים ומסופקים במיוחד.
מכאן שלחנו הודעות לכל מדריכי הטיולים ולכל הטיילים בקהילות ריסטארט לצפון ו-BikePacking Israel. שאלנו אותם מה בעיניהם המקומות שהם must מבחינתם בכל איזור הצפון, ולאחר שנעצנו אותם על המפה, התחלנו לסמן קווים ישרים ביניהם. בשלב מאוחר יותר התחלנו "להלביש" את הקווים על שבילים קיימים ואמיתיים בשטח.
"כדרכנו, גם היום, נתחיל בהתחלה"
עוד לפני שהמסלול המלא היה קיים, דבר אחד היה ברור: העיר קצרין היא העוגן הראשוני להרפתקה. מדובר בעיר שלמרבה הצער, רוב הרוכבים לא מגיעים אליה. קצרין נמצאת בין הירדן ההררי לאזורים המוריקים של הגולן, ועל אף שהיא מוקפת בשטחי אש, האופציות שם אינסופיות, אם רק יבינו ויכירו את הפוטנציאל הגלום בה. בחזוננו היא יכולה להפוך ל- HUB סינגלים מטורף, ממנו יצאו מסלולים לכיוון הגליל, הירדן או הגולן, וייבנו שבילי אופניים המקשרים בין מפלים, מעיינות ונחלים. אנחנו ממשיכים להביע תקווה שזה יוביל למסעדות מעולות, פאבים מקומיים ונקודות לינה במחיר נוח – והמקום הזה יהפוך לגן עדן לכל חבורת רוכבים שרוצה סופ"ש חלומי. לכן, החלטנו שאנחנו חייבים שהמסלול יתחיל ויסתיים שם, כדי שאנשים יתחילו להפנים את האיכויות של המקום וכדי שההשקעה שלנו תשתלם בטווח הארוך.
הי ציוניוני הדרך
מה עוד היה לנו ברור? שחייבים להכניס את נצרת, מתוך כוונה להנגיש את המסלול לכולם, ולמשוך רוכבים ותיירים מכלל הדתות והזרמים. הרצון הוא שלא יהיו שם אורחים לרגע, אלא ממש יעברו חוויה של להרגיש את העיר או הישוב שעוברים בו ויתערו בתושבים שחיים בו. היה לנו רצון אמיתי שהמסלול יהיה עמוס בנקודות אוכל ומים, אבל כאלה שהן איכותיות במיוחד- בלי להזכיר סנדוויץ של של תחנת דלק. השאיפה היא שבסוף הטיול ההרגשה תהיה של חופשת חו"ל אמיתית.
בנוסף, דאגנו לכך שלרוכבים יהיו אופציות לינה זולות, ובהן מקומות אחסון ייעודיים לאופניים. תושבים רבים ממרחבי הצפון, להם צימרים ונקודות לינה, חזרו אלינו עם הנחות מיוחדות לרוכבים, ואנחנו, בתמורה, נעצנו אותם ממש על המסלול, כך שהם מוצגים באתר האינטרנט שהקמנו לטובת קידום המסלול.
זהירות, משפצים
ככל שהזמן עבר והבנייה התקדמה, הבנו שאם רוצים להצליח וליהנות מכל החוויות שיש למסלול להציע, באופן אידיאלי רצוי לחלק את המסלול לשישה ימי רכיבה. מומלץ להתחיל את הרכיבה מקצרין ביום שישי, בכדי להרוויח את השבילים המטריפים והאינסופיים לכיוון מזרח, וכדי שאפשר יהיה לרכוב בבטחה בשטחי האש באזור.
יציאה לדרך בתזמון הזה, מביאה לכך שהרוכבים מרוויחים את כל האוכל הטעים שיש לישובים הדרוזים להציע, בזמן שרוב החנויות הרגילות סגורות בשבת. מומלץ לצאת אל המסלול נגד כיוון השעון, אחרת תקבלו טיפוס לא נגמר מנחל חרמון ועד מג'דל שמס. וכך, לאחר חצי שנה של בניית מסלולים והידוק חוזר ונשנה של הכל, הסטת מסלולים לשבילים אחרים, נעיצת ישובים, מחקר וגילוי מעיין סודי או שביל שלרוב לא מגיעים אליהם, זיהוי אלטרנטיבה מעניינת יותר, ושוב למחוק ושוב לתקן…הסתכלנו על צורת עלה השלכת המהמם הזה שיצאה לנו על המפה, והבנו שיצרנו כאן משהו אדיר, שהוא הכי קרוב למושלם שאפשר.
מפגשים עם ישובים צ'רקסים, ערבים, נוצרים ומוסלמים, וישובים יהודים ודרוזים. סמטאות של ערים עתיקות, יקבים ונקודות אוכל מעניינות וטעימות במיוחד. נופים מרגשים, אזורים מוצלים עם מעיינות ונחלים, וכמובן שגם חנויות אופניים שממש נוגעות במסלול ובתקווה שלא נצטרך. חשוב לי לציין שזה לא היה קורה ללא חבר הקהילה, גיל מועלם, שתמיד נמצא שם (פיזית), כדי לאשר סופית או להציע משהו טוב יותר.
כשהכל היה מוכן, נעצנו תאריך לרכיבת הטסט הראשונה, שמטרתה לזהות בעיות ולתקן אותן לאחר מכן. ודוגרי? כבר ממש רצינו להרגיש את הדבר הזה בעצמנו.
לא הבטחתי לך גן של שושנים
האביב הישראלי כבר במלוא עוצמתו, ו-22 איש ואישה עומדים נרגשים במרכז העיר קצרין, בדרכם להרפתקה חדשה – להיות הראשונים שרוכבים את המסלול המלא של CrossLand Galilee Golan. מה אני אגיד לכם? הוא בול כמו שרצינו שהוא ירגיש, אם נתעלם לרגע מהירידה הזו בקוצים, השער הגבוה והבלתי עביר, השביל המדורדר להחריד והבחירה המוזרה ברחוב צדדי בתוככי נצרת, שהרגיש כמו התחנה המרכזית בתל אביב. ואיך אפשר לשכוח את השביל, שבעצם לא היה שביל בכלל, בדרך לאניעם, וכמובן את הירידה ההיא שהובילה לשום מקום, ואז צריך היה לטפס את כולה בחזרה למעלה… אבל אפילו המוני הבאגים הקטנים האלה החווירו, לעומת האושר העצום של 22 החבר'ה שהצליחו לשכנע את המשפחה, שהם לא נחוצים סביב המנגל ביום העצמאות. אחרי הכל, הם יצאו למשימה חשובה- לבחון ולהביע דעה על המסלול החדש הזה שבנינו ביחד.
בחזרה לחיים, תרתי משמע
זו היתה חוויה כל כך מטלטלת ומתישה, שרובנו לא הצליח לחזור לשגרה במשך מספר ימים לאחר סיום המסע. ולהזכירכם – זה לא שלקחנו אתי חפירה ומכושים, והלכנו ליצור שביל בעצמנו. אנחנו רק חיברנו היטב שבילים קיימים, באופן שנועד לגרום לנו להרגיש שאנחנו באמת בחופשה.
רצה הגורל, ועל המפה נראה המסלול כאילו ציירנו במכוון עלה שלכת. וכמו העלה הנושר מן העץ, שמחוויר מצבעיו ונדרס על ידי עוברי אורח – כך גם נגלה בעינינו צפון הארץ שלנו: איזור מוכה ועזוב בחלקים נרחבים, אשר נכתש פיזית ונפשית. מראה החנויות הסגורות והנטושות, התושבים שרק חוזרים עכשיו הביתה, עם פניהם המותשות והמיואשות, המבנים ההרוסים בישובים שקרובים לגבול – המראה המייסר של כל אלו השאיר בכולנו חותם עמוק שעדיין יושב ומעמיס על ליבנו. ולחשוב שאנחנו בסך הכל עברנו שם רק לרגע. התושבים הצפוניים חיים את המציאות הזו, ועכשיו מתפנים לאסוף את השברים. לבנות הכל מחדש.
חוויה שנצרבת עמוק בתודעה
את הלילות העברנו בחורשות שקטות, ואת ימי הרכיבה התחלנו בתחושה שהנה, היום אנחנו הולכים לגלות שבילים בהם מעולם לא רכבנו ולגלות מראות חדשים. בלילה האחרון, בכפר סאלד, ישבנו סביב המדורה ושתינו בירה, שאירגן לנו גבע אהרון האלוף. נזכרנו בחיוך איך בנצרת ובכפר כנא התפנקנו על שווארמה ומתוקים, ואיך השדות החרושים הלא נגמרים בצבע צהוב בוהק, רגע לפני כפר תבור, טשטשו לחלוטין את הערים שביצבצו מרחוק. איך כולנו שכחנו את העליה הבלתי נגמרת של סוסיתא, ברגע שעצרנו לארוחת בוקר בבני יהודה, וקנינו סנדוויצ'ים מושלמים בפוד טראק המקומי. ואיך אפילו הטיפוס האיטי למג'דל, הרגיש כמו חוויה מטריפה, כשהנופים של המטעים ובירכת רם נגלו מולנו מנקודת מבט שונה לחלוטין מזו שאנחנו מורגלים אליה. כולם היו עצובים מהידיעה שהדבר המופלא הזה שיצאנו אליו, מסתיים בעוד רגע.
מצד שני, אם חבורה מנוסה שכזו מרגישה ככה לגבי מסלול רכיבה, אחרי שכבר חרשו במו רגליהם את כל הארץ – אז אני סמוך ובטוח שכל רוכב שיחליט לצאת אל ה- CrossLand המלא, או לחלקים ממנו, יתרגש כמונו מהמסלול המופלא הזה. הנופים המתחלפים, המראות, הריחות, הצבעים, האוכל, הנחלים, הים, האנשים, העתיקות וההיסטוריה – הכל התחבר לו כמו שחלמנו שיתחבר.
חופשת הרכיבה המושלמת היא פה, מעבר לפינה
וכך, לאחר שנים של בניה איטית, תכנון, שינויים ובדיקה אמיתית בשטח, כל שנותר לי לומר הוא שתמצאו חבר או שניים, ותחליטו שבמקום לצאת לבולגריה/יוון/איטליה או אוסטריה – אתם יוצאים לחופשת אופניים בצפון. אתם חייבים את זה לעצמכם, והצפון המדהים שלנו צריך אתכם. אני מבטיח לכם שבדקות האחרונות של שישה ימי רכיבה ארוכים ומספקים, אתם תטרפו את השביל המטורף מאניעם לקצרין, זה שעובר ליד מפל האירוסים, ושתחייכו את עצמכם לדעת בירידה האינסופית שמרגישה כמו רכבת הרים. אני גם מבטיח לכם ששם, מיד אחרי המעבר בשער, וקצת לפני אזור הטעימות של יקבי רמת הגולן, אתם תתפסו את הראש, ולא תצליחו להביע במילים את החוויה המיוחדת הזו, שנקראת CrossLand Galilee Golan.
מאת: אלעד בכר
אלעד בכר הוא רוכב אופניים נלהב וממובילי קהילת הבייקפקינג בישראל. הוא יזם את ארוע ה- P2P, מסלולי בייקפקינג חברתים מאילת ועד לגולן, והקים את האתר bikepacking.co.il המשמש כמרכז מידע קהילתי לרוכבים. בנוסף, אלעד מנהל את קהילת ByKers, העוסקת בקידום תרבות רכיבת האופניים בארץ
לחצו פה לקבל את הכתבות בטלגרם: