מי אמר שאופני הרים עם 100 מ”מ שיכוך לא יכולים לספק שפע של Fun ברכיבה? ה-Morewood ZULA הם דוגמא מצוינת לאופני מרתון-XC, הממוצבים במקום מתאים במיוחד לרוב הרוכבים בשוק הישראלי: יותר לסינגלים, טיפה פחות לתחרויות.

למי שלא קרא את הכתבה הקודמת ב-BikeZone על ה-Mbuzi, דגם אחר של Morewood, נביא לכם את הרקע בקצרה:  Morewood הוא שם המשפחה של פטריק מורווד, מייסד ושותף בחברה. פטריק היה אלוף דרום אפריקה בדאונהיל מספר שנים, ובנה לעצמו את האופניים שניצח תחרויות עליהם. הוא חסיד של פשטות ואמינות, וזה מתבטא בעיצובי האופניים שלו ובדבקות, עד לפני כשנתיים, במתלי ציר יחיד בעלי זרוע אחת (Single Pivot, Single Swingarms). החברה הדרום-אפריקאית, שמייצרת את כל אופניה בעבודת יד בדרו”א, עשתה קפיצת דרך רצינית בשנים האחרונות במכירות העולמיות שלה ובחשיפה שהיא מקבלת, והיא כבר לא קטנה, אך בהחלט לא נמנית על חברות הענק הגדולות והידועות.

ה-ZULA הם אופני המרתון של החברה, המיובאת ע”י אמיר כספי, שאחראי לכך שבארץ למורווד יש כבר חשיפה רצינית וקהל לקוחות נאמן. אמיר, הוא אחד מרוכבי הדאונהיל ומדריכי הרכיבה הבולטים בארץ, וכיבואן כריזמטי ומשקיען השיק את  סבב תחרויות הדאונהיל בחסות SHIMANO, עורך ללקוחותיו ימי “שבט מורווד” פעם בשנה ועוד. את אמיר ואת חנותו החדשה והגדולה מומלץ לפגוש במתחם אילנות שעל כביש 4 בין צומת קדימה לצומת פרדסיה ובדף הפייסבוק שלו. 

המחיר הרשמי לשילדת 2011 הוא 10,500 אולם יש מבצע על שלדות 2010. מחיר האופניים קומפלט כמו שנבחנו – 27,000 ש”ח.

כן, זה Morewood במראה יפהפה וזורם

Dsc_0283

שלדה ואבזור

בניגוד לשאר הדגמים של החברה הזו המאופיינים במראה מסיבי, פרקטי ולא מעודן, הזוּלה נהנים מעיצוב זורם ועגול. הדגם שבדקנו הוא משנת מודל 2010 אולם ב-2011 אין שינויים משמעותיים למעט סכימת הצבעים. בעיני כל מי שראה אותם הם נראים מעולה. הבנייה בעבודת יד איכותית ומרשימה עם צינורות הידרופורמינג יפהפיים וזורמים מאלומיניום. הצינור התחתון בחתך מרובע וצינור הראש בחתך משתנה (Tappered) עדכני. אמיר מספר שקו העיצוב היפה הזה צפוי לחדור גם לשאר דגמי החברה בשנים הקרובות, ואכן דגם הזנב הקשיח עם גלגלי 26 אינץ’, ודגם ה-29 אינץ’, שבינתיים ראינו רק בקטלוג, שומרים על קו עיצובי דומה.

המתלה האחורי הוא מסוג ציר יחיד, עם מהלך של 100 מ”מ. הבולם המחובר לזרוע האחורית היחידה הוא Fox RP23 – השליט הבלתי מעורער בקטגוריית המרתון. מה משמעות הבחירה בציר יחיד? בהמשך. מידת המדיום שבדקנו היא בעלת צינור עליון אפקטיבי באורך 585 מ”מ, בסיס גלגלים של 1085 מ”מ, וזווית צינור ראש של 70 מעלות.

 

משולש אחורי סגור ומאסיבי וציר אחד ויחיד

 

המזלג הוא ה- Fox 32 100 RLC ומערכות ההינע הן Shimano XTR, דגם 2010 (לא המודל החדש בעל 10 הילוכים) שעובדות חלק וטוב (אין להתפלא כשמוציאים סכום ניכר על קצה הפירמידה של שימאנו…). אחד הדברים האהובים עלי ב- XTR מעבר לרכות הקצפתית של ידיות ההעברה, הוא היכולת להחליף הילוכים גם בבודדת וגם בקפיצות של שני הילוכים במכה.  גם הגלגלים הקלים והיוקרתיים נושאים את תג ה-XTR הנחשק של Shimano והצמיגים הם גרסת ה-eXCeption הקלילה והדקיקה של המקסיס ADvantage ברוחב 2.1 אינץ’ (פחות מ-500 גרמים לצמיג עם שיניים בשרניות ועובי דופן דקיק ורגיש, קומבינציה שמקצוענים אוהבים). האוכף: Prologo מדגם Nargo Evo בעל מסילות טיטניום. אוכף קליל ונוח שהוצב על מוט כיסא Easton 70.  

בקוקפיט נבחרו כידון Reverse אלומיניום בעל רוחב שבילוני נדיב, וסטם Pro Koryak מגניב למראה וקצרצר באורך 70 מ”מ. אנו מצאנו שהסטם אמנם קצר יחסית לאופני מרתון, אולם כפי שתראו בהמשך, תואם ומרגיש נכון על האופניים האלה. כל האבזור הזה הביא את האופניים למשקל של 11.8 ק”ג (עם מחזיק בקבוק, ופנימיות עם חומר): לא משקל נוצה במונחי רייסרים של XC אולם קליל בהחלט ביחס לאופני שבילים.

האוכף קלילוני, צינור הראש חתיכי ( Tappered),  והקוקפיט שבילוני

התחושה הראשונית על אופני המדיום שבחנו, הייתה של מדיום גדול, ועל כן, למרות הסטם הקצר, התנוחה שלי הייתה טובה יחסית גם למרתון וגם לעליות, ולא רק לשעשועים בסינגלים. עם זאת, ה-ZULA מרגישים מהשנייה הראשונה כאופני Fun ומשחק. אלו אופניים מגוונים ועגולים מאוד שמתאימים לקצת מכל דבר: רכיבת שבילים או רכיבת דרכי ג’יפים, שעשועי סינגלים וגם טחינת קילומטרז’. לסינגלים הרכיבים ביותר בישראל, סינגלי הקק”ל השונים והזורמים, האופניים האלה מתאימים בצורה קרובה לאופטימלית. אם לא היינו מסתכלים למטה היינו חושבים שאנחנו על אופני 120-130 מ”מ. הזולה מספקים שפע של Fun בשבילים: ואין פלא – עם הכידון הרחב והסטם הקצר השליטה בחלק הקדמי מצוינת גם בירידות תלולות יחסית וגם אל מול דרופים מזדמנים.

תביאו סינגלים!

מתלה הציר היחיד הוא המתלה הוותיק והנפוץ ביותר בעולם השיכוך המלא. היתרון שלו הוא בפשטות העיצוב שמאפשר “עלה ושכח”: ציר יחיד הוא מילה נרדפת לאמינות גבוהה ונדירות טיפולים ובעיות. המשולש האחורי הסגור שאינו מתחבר לחוליות רבות כמו ב- FSR, או במתלים כפולי חוליות (כגון VPP, DW, Maestro וכו’) מספק קשיחות, משקל קל ומרווח בוץ משופר. החיסרון העיקרי של המתלה הזה הוא, שהמתלים הטובים ביותר שם בחוץ, מדויקים יותר בעקיבה אחרי קרקע משתנה, וניטרליים יותר אל מול כוחות הדיווש מצד אחד וכוחות המעצורים מצד שני. בתיאוריה, הטענות הרווחות כנגד ביצועי מתלי ציר יחיד הן על התקשחות המתלה האחורי בעת דיווש חזק (מה שנותן יעילות דיווש טובה, אך במחיר אחיזה פחותה והחלקת גלגל אחורי), ובעת בלימה (מה שפוגע בגיהוץ השטח בעת הפעלת המעצורים).

דילוגים קטנים בזרימה

 

במציאות, כאשר רכבתי על האופניים הרגשתי “בקטנה” את התחושה הטיפוסית לרוב מתלי הציר היחיד הפשוטים: מעט נדנוד על חשבון תנועת שיכוך מדויק. זה לא מקרה קיצוני שבו החלק האחורי שוקע מעבר לנדרש בכניסה לאמבטיות ובורות, ואז מתמודד עם האלמנט הבא עם מהלך פחוּת, אלא רק רמז אליו. ה-ZULA מגהצים באופן בינוני שטח טכני וסלעי בעת דיווש חזק (תחשבו על גינת סלעים עצבנית במישור) – כפולי החוליות וה- FSR מגהצים טוב יותר תחת דיווש. אין בעיה מורגשת תחת בלימה: לא הרגשתי ברייקג’ק עצבני ביחס לאופני מרתון אחרים שבחנתי, עם מתלים מתוחכמים יותר. היציבות הכיוונית של האופניים מהווה עדות למיומנות הבנייה של מורווד ולמימוש איכותי ובשרני של משולש אחורי וציר יחיד מסיבי, ששומרים על עקיבה מצוינת של המשולש האחורי של השלדה, אחרי הקדמי הקשיח. שתי התכונות האלה, יציבות כיוונית ורכות, גורמות לכך שהאופניים האלו מספקים בטחון.

ביחס לאופני שבילים מרובי אינצ’ים, ה-ZULA מרגישים כמו מטוס סילון במישורים ועליות, ומצד שני כמעט ואין להם שום חסרון בטיפול בשטח טכני, גם ביחס לאופני 120 מ”מ. ניצול מלא של טווח המתלה האחורי הורגש רק בנחיתה לפלאט, מגובה של כחצי מטר ומעלה, דבר שכמעט לא קורה בסגנון הרכיבה שלי או בזה המיועד לאופניים האלה. ביחס לאופניים 100 מ”מ ממוקדי מרתונים ותחרויות דוגמת ה-Yeti ASR SL וה-Giant AnthemX, המורווד מרגישים מעט איטיים בהתפרצויות דיווש ובתקיפת עליות כוח. חשוב לציין שזהו לא חיסרון או בעיה. נהפוך הוא: האופי ה”שבילוני” הזה, הוא האופי הכללי של השלדה, ואני חושב שזו הבחירה הנכונה והאופניים הנכונים לצרכים של רוב הרוכבים בארץ.

בטחון וקלות באלמנטים טכניים

 

—————————————————————————————————-

חינם: תנו לנו Like ב Facebook (בקישור זה), וקבלו הודעה מייד בעת פרסום כתבות חדשות ב BIKEPANEL!

—————————————————————————————————-

 

ביקורת

כאמור, כנראה שקשה להיות מוצלחים גם כאופני שבילים מהירים וגם כאופני מרתוןXC תחרותיים. כדי למקסם את המהירות ואת יעילות הדיווש של האופניים, נזקקתי למנגנון הפרופדל של הפוקס RP23. לדאבוני בעליות עפר סלולות גיליתי שגם במצבו הקשיח ביותר (מצב מספר 3), האופניים האלה עדיין מייצרים נענוע מסוים ולא מספיק חדים בעליה, אם כי בסינגלים זה פחות מורגש.

מזלג הפוקס, אף הוא יקיר השוק הישראלי, מגלה רגישות גבוהה מאוד בתחילת המהלך למול התקשחות משמעותית יחסית בסופו. אני מודע לעמדת המיעוט שלי בתחום הזה, אך עדיין דבק בה והייתי מעדן קצת את הפוקס בשני הקצוות: מקשה את מהלכו מעט בהתחלה כדי לא להרגיש עודף רכות ברוב הרכיבה, ומרכך מעט בסוף המהלך כדי לנצל אותו עד תומו במקרי קיצון. הנעילה בראש המזלג צורכת סיבוב חוגה ארוך מדי, אותו קשה להשלים במהלך רכיבה מהירה בתנועה אחת מהירה. כנראה שלרייסר בנפשו כדאי להשקיע בנעילה מהכידון או בגרסת ה-Terralogic החדשה (מכילה שסתום אינרציה הננעל ונפתח אוטומטית, בהתאם לתנאי השטח). מצד שני, אותו לקוח אידאלי של ה-ZULA, שאינו באמת רייסר בנפשו, ולא חייב למצוץ כל טיפת משיכה של הכידון בעליות, גם ככה לא ישתמש בנעילת מזלג…

התיתכן תמונה בישיבה במגזין? הזולה מתאימים גם לרכיבות נינוחות וטיולים

לבסוף בצד הביקורת נאמר שמשקל של 11.8 ק”ג הוא טוב אולם כבר מזמן אינו בשפיץ של הקטגוריה, במיוחד אם ניקח בחשבון שמערכת XTR מלאה היא אחת מהקלות שכסף יכול לקנות. מחיר השלדה (10,500 ש”ח) משקף את העובדה שמדובר פה על מותג ייחודי ויוקרתי, המיוצר בעבודת יד קפדנית בדרום אפריקה, אך במבחן הביצועים ואל מול מתחרים חזקים ביותר, המחיר גבוה בהתחשב בעובדה שאין לשלדה טכנולוגיה ייחודית.

סיכום

יש משהו עצוב בעובדה שבאופניים כל כך נכונים וטובים כנראה לא ימכרו בכמויות גדולות בשוק הישראלי. הרייסרים כנראה יעדיפו משהו קשיח קליל וחד יותר, וחובבי השבילים יעדיפו ככל הנראה אופני -120-140 מ”מ. זה לחלוטין לא מוצדק בעיני, אבל קשה להתווכח עם השוק. לא אתפלא אם בשנה הבאה ה-ZULA יצמחו ב-20 מ”מ ואף יקהו את זווית הראש שלהם, ואז יתאימו למה שרוב הרוכבים חושבים שהם צריכים – אופני שבילים קלילים.

התמונה העולה מהמבחן הזה ברורה למדי: אם אתם רוכבי סינגלי קק”ל טיפוסיים (כמוני), אוהבים את הסינגלים שלכם זורמים וטכניים במידה, משולבי עליות וירידות במינון דומה וחובבי קפיצות שאינן בקטגורית האקסטרים, או לחילופין, אם הרגשתם עד היום שאופני השבילים שלכם כבדים מדי, לא מעודדים אתכם לשלב בתפריט טיולים ורכיבות כושר,  ושאתם לא מנצלים את יכולותיהם הטכניות כמעט – הרי שה-ZULA יכולים להתאים לכם בול!

למעט עבור רייסרים יבבני משקל או עבור רוכבי אול מאונטן אמיתיים, ה-Morewood Zula, הם אופניים טובים, יפהפיים ונכונים לרוב רוכבי הסינגלים בארץ.

 

בחן: גיא חלמיש, צילמו: אילן שחם וגיא חלמיש

לינק לפייסבוק של גיא (זו הזמנת חברות…)