ההתרגשות החלה עוד ערב קודם. אחרי Build Up של יומיים שבהם למדנו כל מה שאפשר כמעט על האופניים האלה וראינו אותם במגוון זוויות, צביעות וכיוונים, אנחנו כבר מאוד רוצים לרכוב סוף סוף על טרק Madone 2018!

מאת: גיא חלמיש
צילום: Trek ארה"ב וגיאחה

אם לא ראיתם את הסרט מהכתבה הקודמת– הנה הוא

רוכבים עם יאנס 

האוטובוס יוצא ללוקיישן סודי, שהתברר כיער מקסים על גבעות יפות, סביב נקודת הגובה הגבוהה ביותר במדינת וויסקונסין. האזור מספק גם עליות וגם קטעים מישוריים. במקום הזה, לו שיקגו היתה זוכה בזכות לארח את האולימפיאדה, תוכנן להיות מסלול האופניים.

את יאנס אני מכיר מהארץ כשביקר בגראן פונדו ים המלח, אבל רק פה למדתי שמבטאים את השם שלו כך: "פוכט" או "ווכט" ולא כמו שחשבתי… הקריינים הבריטים פשוט לא קראו את זה טוב בגרמנית וזה תפס. בכל מקרה, האיש לא מפסיק להצחיק, לספר סיפורים ולתקשר עם כולם. החברה האחרים הם עיתונאים מכל העולם. התחלקנו לשתי קבוצות לפי מרחק וקצב (בחרתי את המרחק הארוך והמהיר, ברור!), אספנו את הכלים שכיוונו לנו יום קודם, ויצאנו לדרך. יאנס אסף גם הוא את האופניים בצביעה שהוא בחר לעצמו: אפור, מתון ושקט. שאר הרוכבים עם גרסאות שחור-אדום, כחול-תכלת, חום-זהב-שחור, וצהוב-שחור.

Trek Madone

מהירים ברמה לא חוקית

ביחד עם גלגלי בונטרגר העמוקים והחדשים (XXX TLR) הם מרגישים מהירים ברמה לא חוקית. את האפקט התחלתי להרגיש בכל מהירות שעולה על 30 קמ"ש בערך, וזו מהירות נמוכה יותר ממה שהרגשתי כמשפיעה בעבר בלא מעט שלדות איירו.

אנדרס אהלברג, מנהל המוצר של ה Madone, סיפר לי כשרכבנו ביחד שמהבדיקות שלהם עולה שבעליות יהיה יתרון לאמונדה רק במהירות נמוכה מ 19.3 קמ"ש (12 מייל לשעה). מעל לזה יהיה יתרון ל Madone. אצלי זה מתורגם לבערך קו של עליות בנות 6% – מתחת, עדיף לי מדון, מעל עדיפים האמונדה. אבל יש עוד שיקולים…

טרק

פנטזיות של טריאתלט

הרמה האווירודינמית הגבוהה גורמת לי לרצות לראות כבר מערכת אירובאר טובה ונמוכה שתפותח לקוקפיט הזה כדי שטריאתלטים (במיוחד במרחקים קצרים ואולימפי) יוכלו לקבל פתרון הגיוני בהרבה עבורם מאופני טיימטריאל ייעודיים ובעלי רמת נוחות פחותה. בנוסף פטנט שיאפשר הסטה משמעותית של האוכף קדימה גם היה מועיל לדו שימושיים- נג"ש וכביש. היתרון בלהפסיד רק מעט אווירודינמיות ולהרוויח אופניים שמתאימים לכל שימוש, לאימונים, טיולי כביש, ורכיבות ארוכות הוא אדיר. זה יושק בהמשך הם אומרים לי בטרק. 

הניוזלטר השבועי של BIKEPANEL

אל תתן לפייסבוק לקבוע מה אתה יודע. הצטרף אלינו:



שיכוך מתכוונן באופני כביש?

את האיזוספיד שלי כיוונו לרמה הכי משככת שיש – כלומר המתג שמתחת הצינור העליון הוסט לכיוון הכידון. החוויה הייתה של נוחות, תוך שהשיכוך עצמו מעט פחות מורגש מבעבר. במדון הקודמים שבחנתי כשנתקלתי בבמפ התחושה היתה רכה יותר ויכולתי להרגיש את התנועה. פה – הרכיבה נעימה, אבל התנועה פחות מורגשת.

זה לא בגלל שזה זז פחות (כי זה זז דווקא יותר לפי הנתונים והמדידות של אנשי טרק). אז מה ההסבר לתחושה של פחות תנועה? יתכן שזה מרגיש כך עקב סינכרון טוב יותר למהמורה ולמעבר שלה בזכות "ההחלקה" שעושה האלסטומר לכל התנודה הזו. טרק מייצרים ריבאונד טוב יותר עם האלסטומר ופחות משתולל, ולכן התחושה מתונה יותר. זה ביטוי להצלחה של הגישה המדעית שלהם- שיצרה מוצר שמגיב טוב יותר לתנודות שמכה מייצרת על גרף ומבינה לעומק כיצד צריך להיראות גרף כזה כדי שהרוכב ירגיש כמו שהם רוצים שהוא ירגיש.

trek Madone

האופניים מאוד קשיחים צדית

מדובר במכונת קרב שאמורה להחזיק את הספרינטרים של Trek Segafredo ולעמוד בעומסים גדולים. זה בא לידי ביטוי גם בעמידה בעליות- אין שמץ של אובדן אנרגיה. חלק מזה נובע מהמעבר לצירי 12 בגלגלים שהם קשיחים בהרבה מצירי ה9מ"מ בגלגלי מעצור חישוק. התחושה הזו יש לה צדדים חיוביים וצדדים שליליים בעיני: רוכבים גדולים וכבדים שעבורם אופניים וגלגלים תמיד מרגישים רכים מדי, יאהבו את זה מאוד. עבורי, במשקל קליל, רמה מסוימת של גמישות צדית היא לא רק שלילית.

זה קו מאוד עדין ומאוד מתוחכם- למשל, אני רוצה אותה מקסימלית בציר המרכזי, אבל הגעתי למסקנה שעודף ממנה מייצר חוויה פחות נוחה ונעימה לאורך זמן ותחושה של אופניים שהם פחות "קרש"… ה Madone הם על הטווח הקשיח של הסקאלה הצדית הזו.

מדון

Madone או Emonda?

העובדה שיש את שני זוגות האופניים האלה בליין המוצרים, מעידה שיש מקום לשניהם וכל רוכב צריך להתחבר לצרכים האמיתיים שלו ולבחור. והבחירה היום קשה מתמיד- הדיסקים מאתגרים את יבבני המשקל, ואתם צריכים להחליט מה אתם רוצים: מהירות במישור ועצירות טובות, או משקל ומהירות בעליות תלולות ועצירה גרועה. כדי להביא את המדון האלה למשקל של 7.2-7.5 קילו, תשילו סכומים אדירים – קנס באדיבות הדיסקים שהם בדור הזה עדיין כבדים (עוד אין לי מחירים בזמן כתיבת הכתבה, אולם מדובר באבזור אלקטרוני קצה וגלגלי קצה, על שלדת קצה… צפונה מ 40,000 ש"ח… ואולי אף יותר). האמונדה הם אופני העליות הטובים ביותר שבחנתי, וכעת טרק גם יצרו את מכונת האיירו-כביש הטובה ביותר שבחנתי. לו הייתי קונה מחר אופניים, היה לי מאוד קשה להחליט.  

מקשקש עם יאנס ווכט

למה אני כל כך אוהב את שני הזוגות האלה? בראש ובראשונה בגלל הגיאומטריה- וכל רוכב צריך למצוא את זו שהוא הכי מתחבר אליה. אני מצאתי בגיאומטריה של טרק את הדיוק המושלם ביותר עבורי אישית ביחס שבין תגובתיות ליציבות ובטחון בדיסנדינג. אני פשוט מהיר איתם בהרבה בירידות (ותוספת הדיסק בכלל משפרת את זה).

2018

המהירים והיפים מבין השניים

לו אני אישית הייתי קונה אופניים מחר בבוקר הייתי בבעיה קשה מאוד – מה יתאים לי יותר? חווית הרכיבה בכל האופניים האווירודינמיים בשוק לעומת אופני הקשיחות-משקל פחות מעודנת ועל אופני העליות יותר נעים לבלות יום שלם. בעמידה, הזריקה של האופניים מצד לצד קצת פחות מהירה – למרות שהגיאומטריה זהה- כי יש בכל זאת הרבה יותר קרבון להזיז פה מאשר באמונדה, והמשקל גבוה יותר בכ 400 גרם. מצד שני- אין שום ספק שה Madone מכניסים את האמונדה השמרניים יחסית בכיס הקטן מבחינת עיצוב ומראה. אין ספק גם שה Madone מהירים בהרבה כמעט בכל המצבים- אפילו יתרון המהירות בעליה מתקזז בדיסנדינג כי המהירות שהדבר הזה תופס כשיורדים ב50-60-80 קמ"ש היא פשוט מוטרפת.

התשובה שלי היא שלרוכבים המוטים לעליות ורגישים לתחושת הכביש- האמונדה יהיו מהנים יותר. אבל לרוכבים תחרותיים, לרוכבים שמבלים הרבה בהקפות מישוריות (ראש ציפור ודומיהן), ולמתחרים בישראל שבה התחרויות מישוריות יחסית- לא צריכה להיות התלבטות. גם לרוכבים שרוב הרכיבות שלהם ברולינג הילס – ה Madone זה הכלי בשבילכם. האופניים האלה פשוט מהירים יותר, ולא במידה קטנה וזניחה- זה מורגש!

מאת: גיא חלמיש
צילום: Trek ארה"ב וגיאחה
* הכותב הוזמן על ידי Trek ו CTC 

 

אל תשאירו לפייסבוק להחליט מה אתם יודעים!
בייקפאנל- מגזין האופניים של ישראל!