יום רכיבה שמתחיל במסלול מומלץ ונגמר עם גבינות, יין וחיוך? אנחנו בפנים. המסלול הקל הזה לרוכבי אופני הרים בשפלת יהודה באזור תל גזר נותן לכם נוף, היסטוריה, וחלבונים טעימים בסיומו.
כחלק ממפגש צוות בייקפאנל, יצאנו לרכיבת שטח כפרית באזור שפלת יהודה – ממחלבת עברי שבמושב עזריה, דרך מצפה בקוע ועד לתל גזר. שילוב של טבע, היסטוריה, חוויית רכיבה וחיבורים של חברי הצוות המורחב. את הרכיבה חתמנו בסעודה מפנקת במחלבה (הסעודה הובאה מעברי בפארק – פארק אריאל שרון הוא חיריה לשעבר. במחלבה עצמה חנות בלבד), שהפכה את היום כולו לשילוב מוצלח של פעילות צוות, קולינריה ונוף ישראלי.
מכוונים את הווייז למחלבת עברי
בוקר שישי של אפריל, ואני חונה במושב עזריה. האוויר הקריר בשעות המוקדמות של הכפר מורגש היטב. נפגשנו במחלבת עברי – פנינה משפחתית בקצה המושב. מחלבת בוטיק עם סיפור חיים, שתחילתו עוד בשנות ה־50, כשדוד ולואיזה עברי גידלו כאן פרות, כבשים ועזים לשימוש עצמי בלבד. עם השנים, המסורת פגשה את הטכנולוגיה המודרנית – וכך התפתחה המחלבה, שמציעה עשרות סוגי גבינות איכותיות למכירה מסחרית; גבינות המשלבות בתוכן סיפור עם הרבה אהבה.
הניוזלטר שלנו מגיע פעם בשבוע. להצטרפות הכניסו מייל:
עוד לפני שהתחלנו להקניט אחד את השני על איזה אופניים הכי שווים או איך קושרים נעלי ריצה בלי להתעצבן, פגשנו כבשים פועות, קריאות של תרנגולות ותנועת בוקר ערה של אנשי משק המחלבה. התכנסנו הבוקר יחד, אנשי תוכן משלושת האתרים: ראנפאנל, אאוטפאנל ובייקפאנל. בין אם זה מתחומי הריצה, הרכיבה או הטיולים – כולם חולקים אהבה משותפת וגדולה אחת: חוויה ואתגר בטבע.
על הפרק: תוכנית רכיבה שודים לינצקי תכנן לנו- מסלול רכיבה מעגלי באורך של כ־23 קילומטרים, בין נופים כפריים, אתרים היסטוריים, שבילים ירוקים והמון אוויר שממלא את הנשמה. סידרנו את האופניים, לגמנו קפה שדודי עברי פינק אותנו בו, וזינקנו להרפתקה. מה יהיה השיא? תצטרכו להמשיך לקרוא ולגלות.
נתוני הרכיבה בקצרה:
- אורך: 22.9 ק"מ
- גובה מצטבר: כ-350 מ'
- כיוון רכיבה: עם כיוון השעון (מסלול מעגלי)
- זמן רכיבה: כשלוש שעות
- דרגת קושי רכיבה: בינונית
- דרגת קושי טכני: קלה
- נקודת התחלה וסיום: מחלבת עברי: בוויז
- להורדת קובץ המסלול: לחצו פה (יש לחלצו מתקיית זיפ לפני שימוש)
יוצאים לדרך- מהריח של הגבינות אל ריח השדות
יצאנו מחניית המחלבה ורכבנו צפונה על דרך המייסדים. שעת בוקר מוקדמת, והשמש מתחילה לעלות ברכות. השבילים שליוו אותנו היו מוקפים בגידולי שדה צבעוניים – ירוקים, כתומים וחומים. למרות הקרבה לכביש 44 ההומה, מצאנו את עצמנו רוכבים בדממה בשדות, בשבילים רחבים ונוחים, צפונה לעבר מצפה בקוע, ממזרח לכרמי יוסף.
לחצו לקבל את הכתבות בווצאפ
לחצו כאן לווצאפ של בייקפאנל
במצפה בקוע הנחנו את האופניים בצד וירדנו להפסקה שקטה ליד אנדרטת "משבר לתקווה", שמוקדשת ל־436 ניצולי שואה שהגיעו לבד לארץ ונפלו במלחמת העצמאות. זו לא הייתה סתם עצירה – כל אחד מאיתנו לקח רגע למחשבה פנימית. מהמקום נגלה נוף מדהים של עמק איילון, שהרגיש כמחבר במבט אחד את הזיכרון, הזמן וההמשכיות של החיים כאן בארץ.
אנדרטת "משבר לתקווה"
אל בין עצי האורן של יער המגינים
מפה פנינו מערבה אל יער המגינים – מקום כל כך כיפי לרכיבה, שקשה לי שלא להמליץ עליו והוא השיא של היום. היער משתרע על 3,500 דונם, מלא בשבילים מוצלים לרכיבה, הליכה או סתם שיטוט חופשי. בחרנו בשביל מרכזי שמתפתל בין הגבעות ומוסיף לרכיבה ווייב של משחק: עלייה תלולה וקצרה פה, ירידה מהנה וזורמת שם.
בדרך פגשנו אתרים לזכר חללי צה"ל ועשרות פינות הנצחה אישיות, שמוסיפות למקום תחושה של עצב, וחיבור לזמן. למי שמחפש זריקת אדרנלין – יער המגינים מציע סינגלים מאתגרים יותר או פחות, חלקם מאוד טכניים. היער הזה מפורסם באזור המרכז, אבל לא בהכרח מהסיבות הנכונות – לא מעט עצמות נשברו כאן, ורוכבים הרפתקנים השאירו קצת מה־DNA שלהם על השבילים. אנחנו החלטנו לא לחפש הרפתקאות כאלו הפעם, ועל אף שהמשכנו בשבילי רכיבה רגועים ורחבים, זה לא מנע ממני לעצור ולצלם רוכבי אופניים קופצים באוויר.
היסטוריה מקומית
היציאה מהיער סימנה את תחילת הטיפוס לתל גזר – גן לאומי מוכר ואתר ארכיאולוגי עם היסטוריה שמגיעה עוד מתקופת הכנענים והמצרים. העלייה לתל לא קלה, במיוחד כשאתה כבר עמוק בתוך הרכיבה, אבל הנוף מהתצפית הפנורמית שבקצה שווה כל טיפת זיעה. הרכיבה בתל אסורה, מטעמי שימור, ולכן עלינו ברגל – מה שאפשר עוד קצת זמן להאט ולספוג את האווירה, ולחלקנו להסדיר את הנשימה.
הייחוד של תל גזר הוא מפעל המים העתיק, ששופץ ונפתח למבקרים לפני כארבע שנים. הוא נבנה לפני כ־3,600 שנה, והירידה אליו היא דרך מדרגות ברזל לעומק של כ־60 מטר – חוויה שהרגישה כמו חזרה בזמן אחורה. מראש התל נשקף מראה מרהיב של מישור החוף, וצפונית־מזרחית לנו ראינו את לטרון ואת הרי ירושלים באופק.
יער המגינים- גן עדן למחפשי אדרנלין דו-גלגליים
על שדות, טרקטורים ומפגש פסגה
מתל גזר חזרנו דרומה על שביל עפר רחב- חלק משביל גזר שתוכנן ונבנה היטב על ידי המועצה האזורית גזר. השביל הזה מחבר בין אתרי הרכיבה והתיירות הרבים שיש לאזור להציע, ושווה לחקור אותם ברכיבות אחרות בעתיד. בינתיים דיוושנו בנחת בין שדות פתוחים, חממות ומטעים, כשפה ושם חולף לו טרקטור מקומי שעובד בשדה. מדובר בקטע רכיבה פשוט, העובר ליד בית עוזיאל ולאחר מכן פונה לעבר מושב עזריה – קטע בלי אתגרים טכניים, שאִפשר לנו פשוט להוריד הילוך. לאט־לאט, השקט של השטח פינה את מקומו לקולות פעיית הכבשים המוכרות מהבוקר, שהכריזו: חזרתם למחלבת עברי!
אין ספק, המסלול הזה היה קליל ונוח, עם שבילים רחבים שהפכו את הרכיבה לחוויה נעימה. הוא שילב מאמץ פיזי בדיוק במידה, חיבור לטבע ונופים מקסימים של השפלה. אחרי תחושת הסיפוק מהרכיבה, אנחנו, הפאנליסטים, התיישבנו להפסקה מלאה בשיחה לוהטת על ציוד, רעיונות לכתבות שמתבשלות, ונאומים נלהבים של צוות הכותבים. כל זה קרה תוך זלילה בלתי פוסקת של גבינות משובחות וטעימות להפליא, לצד ירקות טריים ולחמים שהשלימו את מצבורי הפחמימות, ולחלקנו, שלא עמדו בפיתוי, גם מילאו מצבורים מעבר למה שתכננו. (שוב נדגיש: במקום יש חנות עם מוצרים ארוזים, ואם תרצו להכין פריסה, תצטרכו להביא עוד כמה דברים אתכם כפי שאנחנו עשינו מבעוד מועד).
הנוף בדרך בין השבילים
מחלבת עברי- חזון בוטיקי מתוך חיבור לאדמה
אין דרך מושלמת יותר לסגור רכיבה כפרית מאשר להתכנס סביב שולחן עמוס בכל טוב. בחנות המחלבה המפנקת אפשר למצוא גבינות מכל סוג- רכות, קשות, חריפות, עדינות, וגם בוראטה שמתמוססת בפה. אם מתאמים מראש מול המחלבה ביקור של קבוצות, אפשר להזמין קלצונה טרייה שנאפית בטאבון עצים- חוויה קולינרית שמילים לא יצליחו לתאר. אין ברירה – תצטרכו לבקר במחלבת עברי בעצמכם כדי לטעום!
דודי עברי, הדור השני של מחלבת עברי, לקח אותנו לסיור קצר ומקסים במחלבה, תוך שהוא משתף בסיפורים מרתקים על ההיסטוריה של העסק המשפחתי הקטן והמוצלח. הוא דיבר בהתלהבות על ה"ג'יבן", גבינת הדגל העיראקית שלהם, וחשף איך הם מצליחים לשמור על הטעם האותנטי וה"עסלי" שלה. דודי סיפר גם על האתגרים בתעשיית גבינות הבוטיק, ובעיקר על החזון שמניע את המשפחה: לייצר גבינות מהשורה הראשונה, מבלי להתפשר על איכות או טעם.
דודי עברי, דור ההמשך של המחלבה
לאחר הארוחה- לוקחים רגע לעכל (את החוויה)
המסלול הזה אולי לא ארוך או קשוח במיוחד, אבל הוא כמו קופסת אוצר שמכילה הכול: חקלאות, היסטוריה, נופים ישראליים, טבע, קולינריה, שקט וריחות של ילדות. זה לא סתם יום רכיבה- זו הזדמנות לנשום עמוק, להרגיש מחוברים למקום ולחוות את שפלת יהודה בגובה העיניים. אם בא לכם מסלול שמשלב תנועה, התבוננות, טעמים ויין – זה בול בשבילכם. קפצו בבוקר, תנו לשבילים להוביל, ותסיימו עם חיוך רחב וארוחת גבינות שתגרום לכם להתאהב. ועוד דבר אחד חשוב- אל תעזו לחזור בלי "ג'יבן" עיראקית אותנטית לקחת הביתה. ההנאה מובטחת!
מאת: ודים לינצקי ואפרת בן חמו
לחצו פה לעוד מסלולים וסינגלים בבייקפאנל
ערוץ התוכן שלנו בטלגרם – הוא מעולה:
לחצו לערוץ הטלגרם!
