עוד כשיצאו התמונות הראשונות של ה Cube AMS היה ברור לי שאני חייב לבחון אותם – עדכון מעניין לאופניים מחברה שעד היום הדגם שלה לעולמות המרתון/אפיק/XCO כבר היה מיושן, וכעת – היא נכנסת למשחק! כשהגיע לחנות של אלעד קדוש (המפיץ של Cube באזור המרכז) הדגם הראשון למבחן, התייצבתי אצלו מייד!
מאת: גיא חלמיש
צילום: יוג’ין לויט (כל התמונות החדות והיפות) וגיאחה (השאר…)
כרטיס ביקור
- דגם: CUBE AMS 100 C:68 SL 29 teamline
- משקל: 11.9 (עם פדלים שימנו XT ושני מחזיקי בקבוק)
- מחיר 26,900
- הפצה: BikeExpress
- נותן שירות ארצי: Joy Ride, אלעד קדוש.
שלדה, עיצוב וסקסאפיל
יש משהו מטעה בתמונות שלהם – במבט מקרוב מגלים אופניים עם הרבה צינורות מאוד רחבים, שריריים למראה, קשיחים למראה ובעלי נוכחות. זה לא בא על חשבון משקל קליל, שהוא לפי מקורות זרים פחות מ 2 קילו לשלדה ובולם אחורי (בתמונות הצינורות נראים יותר דקים, אפקט שנגרם ע”י הצביעה). האלמנט העיקרי המעניין בהם הוא ההתקן של הבולם וכל הקו הישר שממשיך מהציר האחורי דרך תומכות הכיסא אל הצינור העליון (תכנון שKTM למשל מציינת כפיצ’ר בKTM Scarp עם השפעה על התנהגות המתלה). הצינור העליון ממש מאסיבי ורחב. נראה כאילו חתכו את הצינור העליון האופייני כל כך של ה Scalpel Si (כולל הפ’יצר הסודי), ושמו על האופניים האלה. בסה”כ הם יפים אבל לא מעודנים – כל העובי הזה בצינורות נותן מראה כבד, למרות שאין קשר בין המשקל אמיתי לקוטר הצינורות דווקא. הצבעים של אדום-תכלת-לבן-שחור האופייניים לCube, עובדים תמיד ויש להם חיות ושמחה. בסה”כ – יש פה אופניים שיכבדו כל רוכב שנמצא עליהם ברמת עניין ועיצוב בולט.
הטופ טיוב – האם קיוב עלו על הפיצ’ר הסודי?
המתלה – נדנדה מוסתרת וייחודית
ייחודי לCube AMS הוא חיבור הבולם לשלדה – עם נדנדה שבהתחלה חשבתי שהיא זהה לזו שיש Focus One (שמשמשת לשינוי פרוגרסיביות המתלה בצורה ייחודית לאורך המהלך) אבל לא. זה נראה חלק וללא צירים מהצד.
הבולם עצמו מחובר בצורה מוסתרת וממש קשה להבין מה הולך שם- זו נדנדה? יש יותר מחוליה אחת? ובכן – זו נדנדה אחת והיא מוסתרת ונראית כאילו יש שם יותר מאחת. הנדנדה עצמה היא חלק הקרבון האמצעי מבין שלוש השכבות האלה. במרכז – יש יציאה ממוט האוכף קדימה למשולש שבקצהו יש ציר. הציר הזה מחובר לנדנדה בצדה האחד. בצדה השני הנדנדה מחוברת בצד החיצוני שלה לתומכות השרשרת ובצדה הפנימי בנקודה אחרת מעט אל הציר המחובר לבולם.
עם ציר על תומכות השרשרת והנדנדה מקבלים מתלה שהוא קלאסיקה שמעט נעלמה מהעולם: 4 זרועות עם הורסט לינק. למה היא נעלמה? ראשית היא לא היתה פופולרית מאוד מלכתחילה בגלל הגנת פטנט בארה”ב שפגה. בנוסף – זה מתלה מורכב עם יותר צירים ורבים מהיצרנים מנסים להוריד משקל ואלמנטים לתחזוקה באמצעות תומכות גמישות (פחות ציר), והפשטת המערכת. ולבסוף – הוא נחשב מאוד אקטיבי ולכן הצריך מבעלת הפטנט שפג למשל להוסיף לו בולם נעול שנפרץ, גישה בעייתית בפני עצמה.
מצד שני – מתלים מרובי צירים (כמו גם ה DW על שתי נדנדותיו) מאפשרים למתכננים הרבה חופש פעולה ב- Fine Tune מדויק של התנהגות המתלה. קיוב עשו עבודה יפה בתכנון הזה, וגם הצליחו לשמור את הנדנדה מאוד מאוד קטנה, מה שמסייע לשמור על הקשיחות הצדית, וגם דייקו את הנחת הצירים – כך שגם עם בולם פוקס סטנדרטי בעל שלושה מצבים יש יעילות פידול וכמעט ללא בובינג אפילו בעליות אספלט עם בולם פתוח.
שני בקבוקים אמיתיים בתוך המשולש
אחד הדברים החשובים לי באופניים שהמטרה שלהם היא רכיבות אפיק ארוכות – זה מקום לשני בקבוקים. הכיסים שלי דרושים לי לדברים אחרים, ומוט האוכף הוא מקום גרוע מאוד למשקולת גבוהה כל כך. מבחינתי הם לא חייבים להיות בתוך המשולש הקדמי – גם בחלק התחתון של הצינור התחתון זה בסדר (בסה”כ ברוב הרכיבות אני לא חייב שני בקבוקים – רוכב לנק’ מילוי, אבל לא תמיד זה אפשרי).
בצינור התחתון המשיכו מה BB אופקית לכיוון המזלג ורק אז הוא מתעקם כלפי מעלה – וכך פינו מקום לשני בקבוקים אמיתיים (אחד של 500 ואחד גדול) לגמרי גם בשלדת 18″ שנבחנה. זה תענוג, שאלעד קדוש שידך לו בחוכמה מחזיק בקבוק שמאפשר הוצאה צדית…
אין באופניים מקום למתקן בקבוק שלישי בחלק התחתון של הצינור התחתון – אבל כשיש מקום לשניים אמיתיים זה מעולה והצורך בתחתון יורד.
עוד אלמנטים מעניינים בשלדה: עשו פה פטנט שמזכיר קצת את מה שעשו בסקוט סביב האוזן שמשתלבת בציר האחורי (אגב זה ציר בוסט – 148מ”מ): היא חובקת אותו ומקבלת נישה רחבה בשלדה – הממשק הזה מסייע לקשיחות בנקודה שמשפיעה על דיוק העברת ההילוכים. הם טוענים שהם הגדילו את הטרייל כדי לשמור על חווית היגוי כמו של אופני 26, אבל אין מספרים שראיתי באתר, וגם לטעמי ההיגוי בהחלט לא מאופיין בעצבנות – ההפך הוא הנכון. אולי תתקלו בשם המוצר בכיתוב הממותג שלהם: C:68 – מדובר בסוג הקרבון ובפיתוח של Cube שמשפר את היחס בין קרבון לדבקים בשלדה מ 60% קרבון ל 68% קרבון – מה שמשפר את המשקל ויחסי הקשיחות-משקל. יש עוד היבטים מקובלים יחסית של צינור ראש משופע, הולכת כבלים פנימית ועוד- היבטים שהם כבר סטנדרטיים בתעשייה ואין מה לפרט עליהם יותר מדי. נקודת ביקורת על התכנון – תומכות האוכף רחבות מאוד – ומי שרוכב קרוב יחסית אליהם (או יש לו שרירי תאומים גדולים) יכול להתחכך בהם בפידול – מה שקרה לי עם הדגם הזה.
חפירת גיאומטריה (מידה M)
בסיס הגלגלים של ה AMS אורכו 1125 מ”מ – שזה הכי קצר שנתקלנו בו בזמן האחרון אבל התחושה שלהם היא בהחלט לא עצבנית – מדוע? מבינים את זה כשרואים את אורך תומכות השרשרת הארוכות יחסית – 443 מ”מ בזמן שרבים מיצרני הקטגוריה עשו מאמץ לרדת שם כמה שיותר – ואכן זה מורגש בחוויה לעומת אלה שיש להם תומכות קצרות יותר. לשם השוואה – שני הזוגות הכי “זריזים” במקומות צפופים מכל הקבוצה מטה הם בהחלט הScott Spark והקנונדייל Scalpel Si – שניהם בעלי תומכות שרשרת קצרות של 435 (יתכן שגם הטרק- עם 433 – הקצרים ביותר בקטגוריה, אבל אני לא בדקתי אותם אישית ולכן לא יודע לאמר בעניינם).
מצד שני ה Focus One היו האופניים שהכי הרגישו דומים בחוויה ל AMS והם בעלי תומכות השרשרת הכי ארוכים בקטגוריה: 448מ”מ. אדבר על החוויה הזו בהמשך.
היבט נוסף חשוב של הגיאומטריה הוא האורך והגובה. האופניים, שהגיעו עם סטם ארוך יחסית שמיתן את ההיגוי, הם בעלי ריץ’ של 427מ”מ, אורך צינור עליון אופקי של 590 ואורך צינור ראש של 107 – כל אלה נתונים די שגרתיים לקטגוריה.
אבזור – ומה הייתי משנה בו
משקל האופניים די כבד: 11.9 ק”ג, תוצר של גלגלים כבדים יחסית, ותוספת 300 הגרם של המעביר הקדמי, ידית ההילוכים והפלטה ביחס ל 1X שהולך ונהייה סטנדרט. ה XTR – מה יש לאמר על XTR… מושלם, חלק, מהיר. הכידון רחב וכייפי, הגריפים מחוספסים ומצוינים לזיעה ולמניעת החלקה אבל לא מפנקים או רכים. מילה על ה Ardent Race ברשותכם, צמיג שהוא אינו הצמיג שמגיע בברירת המחדל של האופניים, אבל החלפנו אליו בגלל העדינות של צמיג המקור. הארדנט רייס הם הברקה מעולה לקיץ הישראלי, וגם לכל מרתון מדברי שרוצים לעשות ברמת בטחון גבוהה יחסית. רכבתי איתם בסינגלים מהר ונחוש, בשיא הקיץ, והם שמרו על החיוך שלי כל הדרך וכל השכבה. פשוט צמיג מעולה ונוסך בטחון. ב 2.20 והגנות מוגברות (3C/EXO/TR) הוא שוקל 730 גרם – שזה רק כ-40 גרם יותר מאח שלו האייקון או הצמיג התחרותי שאני בד”כ משתמש בו – ה Bontrager XR1 EXPERT TLR 29 2.2 (לינק למבחן) שיש לו גומי רך יותר ומהירות גלגול גבוהה יותר, אבל פחות אחיזה ועמידות לתקרים. בעיני הארדנט רייס הוא מושלם לקיץ ולמדבר ומשלים נפלא לבונטרגר (ולאייקון הדומה לו) אליו אעבור בעונות טובות יותר או לתחרויות היסטריות יותר בעיקר בזכות מהירות הגלגול העדיפה שלו.
הגלגלים הם הפריט הסטנדרטי ביותר באופניים האלה. הם לא ברמה של שאר האבזור כבדים יחסית ולא קשיחים מספיק. ברוב המקרים שנתקלתי בהם גלגלי ה DT שבאו עם האופניים היו קצת Outdated להתפתחויות האחרונות (רוחב צר, משקל), ולא רק במקרה של ה Cube.
הבולמים הם Foxים מצוינים מרמת האמצע – כלומר חוץ מציפוי הקשימה יש להם את הרמה הגבוהה של הפונקציונאליות של פוקס. הרשו לי לקלל מעט את מתג הנעילה הכפולה האנכי של פוקס, שלמרות שעברתי בסינגלטרק לסדר אותו, וניסיתי שעות לכוונן עם הרגולז’ – הוא לא תפס את הנעילה בקדמי, למעט לתקופה קצרה בתחילת המבחן.
בשורה תחתונה – אם אתם פיינשמקרים, תורידו משקל באמצעות מעבר ל-1×11 וקסטת ה 11-46 של שימנו, שקלו שידרוג גלגלים אם אתם פיינשמקרים תחרותיים, ואם אתם מכורי נעילה כמוני, החליפו ידית הנעילה לזו הכפולה הטובה יותר של Fox שמתמקמת במקום ידית ההילוכים הקדמית – זה בדיוק מה שעשיתי באופניים הפרטיים שלי. (למכירה- מעביר קדמי XTR…).
הרכיבה – הצטיינות בירידות ובסינגלים
בסה”כ אלה אופניים שתרגישו עליהם בבית מייד – והתאור העיקרי שלהם הוא: משרי בטחון. כבר ברכיבות הראשונות מורגשת מייד הקשיחות הרבה של השלדה – הכל פה די מאסיבי ועבה מתחת לרגליים, וזה ניכר גם במראה וגם בתחושה, מאחור ומלפנים. במיוחד בירידות וככל שהמסלול בנוי על ישורות ארוכות ומהירות או עקומות ופניות עגולות ורחבות – האופניים מצטיינים. תנו להם מסלול משובץ אבנים ומערער בטחון והם יתנו לכם יותר שליטה ובטחון ביחס לאופניים אחרים בקטגוריה – היציבות הכיוונית שלהם נפלאה, ותרומת תומכות השרשרת הארוכות והקשיחות לטיפול במהירויות גבוהות וטכניות + תוספת הבטחון של הארדנט רייס, וקיבלתם סוג של מכונת אנדורו לירידות. חלוקת המשקל הקדמית-אחורית מצוינת, ובעמידה אתם ממורכזים בלחץ מעולה על שני הגלגלים – לכן כל חווית ההיגוי, הקפיצות ומשחקי הגוף על האופניים היתה מצוינת. בסינגלים צפופים ואיטיים יהיה קל יותר להביא אותם למגבלות (לעומת האופניים היותר אג’יליים בקטגוריה): תוצר של תומכות ארוכות, גלגלים כבדים ומרכז כובד טיפה גבוה (אולי בגלל מיקום הבולם הגבוה, אבל כששמים שני בקבוקים בכלובים הנמוכים יחסית זה עדין עדיף בהרבה על בקבוק על מוט האוכף…).
המתלה חסר בובינג ומכויל ליעילות, כלומר נוטה לקשיחות מעט על חשבון רגישות לתנודות קטנות, אבל הוא סופג טוב, ולא מאבד אנרגיה בעליות. אולי אלה ההעדפה והטעם הגרמניים – אבל שוב האופניים האלה הכי הזכירו לי את הFocus One בחוויה, בהיגוי, ובאיכות המתלה (הקשיח יחסית בתחילת המהלך). אני אישית מעדיף חוויה “צפה” יותר – רגישה ותנודתית בתחילת המהלך ופרוגרסיבית יותר – עם פחות סגירת מהלך ונקישות.
מישורים ועליות, רכיבת מרתון ו XCO
בסוף אלה אופני מרתון, ועבור רכיבת מרתון טיפוסית – בישיבה בדרכי 4*4 ובישורות מהירות האופניים מרגישים בבית. לשם הם תוכננו והם בנויים לרכיבות כאלה. בשעות ארוכות על האוכף יש יתרון ליציבות הכיוונית והרוגע שהם משרים ואפשר להתרכז בגוף, בנשימה, ובמאמץ ופחות בהיגוי וניהול האופניים. זווית מוט האוכף טוב ותלולה ומעודדת פידול חזק (74.5 מעלות), ורק גובה החלק הקדמי היה יכול להיות מבחינתי נמוך מעט יותר – אבל רוב הרוכבים מעדיפים חזית גבוהה יותר משלי. בסיבובי עפר פתוחים שבהם אני זקוק ללחץ חזק יותר על הגלגל הקדמי רציתי יותר מיקום קדמי והנמכה מלפנים. רוכבים תחרותים – שקלו סטם בזווית לא סטנדרטית להורדה נוספת של הקוקפיט. ברכיבה כזו היעילות של המתלה והקשיחות הצדית של כל השלדה האיכותית הזו היו היתרון העיקרי, והמשקל הכולל ומהירות הגלגול של הארדנט היוו חסרון מסוים. בעליות משקל הגלגלים בעיקר היה מעט בעוכריהם. היציבות הכיוונית והגלגלים לא מעודדים מכות כח ושינויי מהירות אלא רוצים החלקה של עקומת הוואטים שלכם ויעילות קבועה.
לסיכום – יציבות ובטחון
זה מוצר איכותי, מרגיש גרמני, מאסיבי, יציב, חזק ובנוי הייטב, יעיל פידול, בעל עיצוב יפה, וחנות בית (ג’וי רייד – המפיץ של Cube באזור המרכז) מעולה, שבה נמצא אלעד קדוש שהרוויח ביושר ובסמפטיות נדירה את הפרגון שלי ושל כל מי שאני מכיר.
אין הרבה שלדות עם מקום אמיתי לשני בקבוקים בשלדה וזה כבר מבדל את האופניים האלה בצורה משמעותית.
התכונה הטובה והמורגשת ביותר שלהם היא “השראת בטחון” – וחשתי בצורה ברורה ומדידה לגמרי שאני הרבה יותר מהיר איתם בירידות ובסינגלים במהירויות גבוהות מאשר אופניים שעולים כ 10,000 ש”ח יותר מהם – בזכות יציבות כיוונית וקשיחות צדית.
הגיוני יהיה להוריד מעביר ולנסות להביא אותם למשקל קרוב יותר ל 11.5 קילו. מי שממש רוצה תחרותיות גם יחליף גלגלים (או ירכוש את הדגם היקר יותר למעוניינים – אבל זה כבר אומר קפיצה מעשרים וכמה לשלושים וכמה בד”כ…).