את הראיון הזה ערכתי עם רועי כשרכבנו ביחד במסגרת ביקור של FIDF בארץ (לינק לכתבה). את מה שרועי עצמו לא מספר פה בכתבה אני אוסיף: מדובר ברוכב צעיר (רק בן 24) אבל מרשים מאוד ברמת הבגרות, האיכות האישית והצ'ארם. בילינו ביחד יומיים, וראיתי כיצד הוא נושא את חולצת האלוף באופן שאני מתקשה לדמין טוב ממנו – רכב עם החברה שהגיעו לביקור בארץ, מתחבר איתם, מקשקש ומחייך לכולם. נגיש, תקשורתי, פתוח ומדבר על הכל בצורה חופשית וטבעית וללא איזה תחושת חשיבות עצמית למרות ההישגים היפים שהביא.

עם סיום עונת 2017 ופתיחת 2018, התיישבנו לדבר על שנת האלוף הראשונה שלו:

מאת: גיא חלמיש

תזכורת מאליפות ישראל באופני כביש 2017 (סרט, 13 דק', ראיון עם רועי בפנים):

 

רועי, מה קרה מאז אליפות ישראל?

"מאז עברו הרבה מאוד דברים: מייד אחרי האליפות טסתי לטור של אוסטריה, 7 ימים וכמעט 200 ק"מ כל יום, היה בהחלט קשוח. הרגשתי שם קצת אחרת, למרות שלא חשבתי שזה ישפיע עלי: לרכוב עם החולצה בכל זאת שם אותך קצת יותר באור הזרקורים, ונותן לך טיפה יותר כח לרכב. זה כן עוזר לך, ואתה אומר לעצמך: "וואו, אני אלוף ישראל, אני צריך להוכיח פה, אני מייצג את המדינה שלי". היה לי מאוד גדול ומרגש לעשות את התחרות הראשונה הזו מייד אחרי האליפות.

מאותו רגע לא הפסקתי להתחרות עד שכבר אזלו כוחותי ובמירוצים האחורנים לא הצלחתי לסיים: נסעתי לקלאסיקות בספרד, בלונדון, בבלגיה, באוסטריה, שוב בלגיה, טור פורטוגל, ועוד איזה שש קלאסיקות באיטליה ששם הביצועים כבר היו חלשים יותר בכלל עייפות ועומס גדול שהיה עלי. ההסתובבות עם החולצה היא משהו מאוד גדול – מאוד שמים לב אליך, אתה עולה על הפודיום מכריזים The Israeli Champion. כשהקבוצה עולה לבמה, וכולם עם בגדים שחורים ואחד עם לבנים זה בולט. אנשים שואלים, ואומרים כל הכבוד, ומצטלמים ואומרים ויוה ישראל… "

——-
אוהבים גם ריצה וטריאתלון?הכירו וכנסו ל RUNPANEL – מגזין הריצה והטרי של ישראל
——-

התגובות חיוביות כלפי ישראל באירופה?

"כן, התגובות הן חיוביות. רק בפעם אחת היתה תגובה שלילית בספרד בתחרות באיזור הבאסקים, ששם נתקלתי בבחור חריג, שתוי שנפל על יום לא טוב כנראה, ושרק לי קללות בוז וקרא ויוה פלסטיין והיה מאוד פרו פלסטיני. זה היה כשעלינו על הבמה לפני המירוץ לחתימה והצגת קבוצות. בהתחלה זה מאוד קומם אותי ולא ידעתי מה לעשות גם, ולא הבנתי מה הוא אומר בבאסקית או משהו. אחד החברי בקבוצה שלי- זק, אוסטרלי הלך ודיבר איתו (מיוזמתו, מחווה מאוד יפה שמאוד הערכתי) והסביר לו שאנחנו לא נגד ולא בעד, אנחנו רוכבי אופניים, אנחנו פה בשביל הספורט וזה לא אומר שהוא הולך בצורה עוורת אחרי ראש הממשלה שלו כמו שאתה לא הולך כך אחרי שלך. ואז אותו בחור נרגע וזה היה באמת יותר בסדר. זה גרם לי להרגיש גם התקוממות וגם טוב עם עצמי – כי וואו, הרבה יותר רואים את חולצת האלוף ממה שחשבתי, וזה טוב!"

רועי גולדשטיין אלוף ישראלהזכרת שהתחלת להיות עייף לקראת הסוף

וזה מחבר לביקורת על רמת העומס באקדמי שהיא לא מנוהלת בצורה מקצועית ושורפת רוכבים- שלא יודעים לשמור עליכם שם ושוחקים את הרוכבים. מה קורה השנה שם בהיבט הזה?

"תשמע, אלף זה לא סוד: כל אחד יכול להיכנס לדף שלי בפייסבוק ולראות שלא סיימתי את המרוצים האחרונים ואני לא מסתיר את זה- לא מתגאה בזה כמובן אבל לא מתחבא. עשיתי השנה כמות מירוצים כפולה ממה שעשיתי בשנה שעברה, רכבתי מרחק כפול באימונים מזה שרכבתי בשנה שעברה ובכלל עשיתי קפיצת מדרגה מאוד גדולה. בהתאם לזה הצפיות, הרמה וגם התחרויות. התוצאות שבאות שרואים מבחוץ לא תמיד משקפות את המציאות שאנו רואים, וגם אם אנשים חושבים שנשרפים שם, אנחנו נשרפים כדי לבנות את עצמנו. אנחנו כן רוצים להגיע לקצוות שלנו כדי לדעת איפה הם ולדעת על מה אנחנו צריכים לעבוד. אז אם היתה לי סדרה של חמישה מרוצים שלא סיימתי אותם אפילו, אז אני יודע היום בדיעבד להגיד שזה לא יקרה לי בשנה הבאה, ולעשות את הדברים אחרת, ומכיר את הגבול שלי. אם היו שומרים עלי ואומרים לי אתה עייף עכשיו ולא סיימת שני מרוצים, לך הביתה תנוח- אז הייתי אומר סבבה, אבל לא הייתי יודע איפה הקצה שלי. בנושא של "לשרוף" זה מאוד אישי – זה מאוד תלוי בכל רוכב ואיך שהוא מסתכל על ההפסדים שלו. אם אתה לוקח את ההפסדים קשה אתה נשרף בעצמך, אף אחד לא שורף אותך. "

רועי גולדשטיין

בזינוק לאליפות ישראל – לפני שהחולצה הפכה לכחול לבן

באקדמי טוענים להצלחות והישגים, האם היו הישגים משמעותיים השנה?

"אני חושב שכן היו: היה את הניצחון של מיקל ריים בקולורדו, טור ברמת HC שזה כמעט הכי גבוה ששיש – ניצח שם בספרינט סיום. היו לנו הרבה מרוצים בספרד שחוזה המטפס הספרדי הגיע קרוב מאוד לקינטנה, אחד הרוכבים הטובים בעולם. אני חושב שיש גרף התקדמות די גבוה בכל הקבוצה, ובמיוחד איתנו עם החברה הצעירים. מה שרן עושה זה משהו מאוד נכון ובונה בקבוצה: הוא בכל פעם מביא לצד הצעירים רוכבים יותר ויותר גדולים לקבוצה ואז אנחנו מדביקים את הפער אליהם, כי נוח יותר להתקדם ליד מי שלידנו ולא אל מי שבחוץ. אז גם אם לא היו תוצאות מרהיבות, אני יכול להגיד שאני אישית התקדמתי גם בכח, גם בעומק וגם בנסיון, ועובדה שהבאתי פודיום- הייתי על הפודיום בטור של פורטוגל והחזקתי את חולצת המטפס יומיים. תשאל כל מי שנמצא בענף ומכיר את פורטוגל ואת הוואלטה פורטוגל, והוא יאמר לך שמי שסיים את הטור הזה יכול לסיים את הג'ירו בלי למצמץ כי זה אחד הטורים היותר קשים ומורכבים שיש. אז שם גם היתה לנו תוצאה של ישראלי – שזה מה שהישראלים רוצים לראות. זה לא הניצחון עדיין שאנחנו מחכים לו אבל זו הדרך לשם.

גיא שגיב התברג בכמה מרוצים מאוד טוב והיה חלק ממשמעותי מה Leadout- מהרכבת האחרונה לספרינטים וזו יכולת מאוד טובה שלו להיות שם ב Money time ולעזור לספרינטר, מה שאני פחות מצליח לעשות. אני יותר מטפס, יותר נוח לי במירוצים אגרסיביים וארוכים, וגיא גם יודע לטפס אבל הוא בעיקר חזק בבלגיות ובמירוצים המישוריים וגבעות. ראוי מאוד לציין את התוצאה שהוא עשה לאחרונה בסוף העונה בקנדה בסיום די מקדימה בתוצאה מרשימה לצד סאגן ורוכבים מהשורה הראשונה. גיא ניב שעשה מעבר מפתיע לכביש, ואביב יחזקאל שלא מפסיק להלחם. איתמר הראה כישורים מאוד יפים, ואחי הביא ניצחון בבסקים (מחוץ לאקדמי, בטים AMPO, אליה הגיע בעזרת האקדמי ועם הציוד שלה)"

אלוף ישראלספר לי על החיים בג'ירונה

וואו זה חיים מדהימים – זה לא מה שהיה פעם: ההתכלבות שרוכבים ישראליים דיברו עליה, זו לא ההקרבה שרוכבים ישראליים דיברו עליה. יש לי משכורת, יש לי דירה, אני קונה לעצמי את האוכל, אני חי בעיר מדהימה, יש סביבי כל הרוכבים הכי מקצוענים בעולם. קם בבוהריים רוכב כמה שעות, חוזר אוכל רוכב ישן. מתחרה פעמיים בשבוע. אני חושב שאי אפשר לבקש הרבה יותר מזה: שישלמו לך לרכוב על אופניים, זה כבר לא כיסוי הוצאות…

אימונים ספציפיים אני עושה לבד. אימוני נפח אירוביים ארוכים מנסים לתאם עם חברים מהקבוצה בהתחלה, ואז חבר מביא חבר מקבוצות עבר, ומגיעים רוכבים מלוטו, סקיי, חברה מדימנשן דטה שגרים שם, כל קנונדייל גרים שם.

יש בעיר שתי נקודות מפגש שאם תגיע אליהן בשעה מסוימת תמצא כבר עם מי לרכוב, ואתה לא תרכוב לאט…

קיטל גר שם בעיר ויצא לי לחלוף על פניו כמה פעמים, גרייפל הסתובב שם… זה המקום, זה המכה של האופניים. פעם זו היתה לוקה באיטליה (שעדיין גרים שם הרבה רוכבים). בספרד יש משהו יותר אקזוטי, מזג אוויר יותר טוב, שדה תעופה ונגישות נוחה, מחיה יותר זולה, כבישים ונהגים טובים.

מי המאמן שלך? איך זה עובד ברמה של הקבוצה והאימון?

עד היום אימן אותי מאמן קנדי בשם כריס רודינסקי שקושרתי אליו דרך הקבוצה. הוא עבד בשת"פ עם פאולו סלדנה המנהל המקצועי של הקבוצה ואיתו התאמנתי, הרגשתי טוב והתקדמתי. אחת לשבוע שבועיים מקבלים תוכנית, מדברים אחת לשבוע וקצת, מעלים את האימונים ומקבלים פידבקים… מעדכנים על אירועים חריגים, מחלות או בעית חשק מתאמים איתו ומתקדמים.

השנה החלטתי שאני לא ממשיך איתו בגלל משהו אישי, ובחרתי לחזור להתאמן עם אילן אולמן. זה לא בדיוק דומה למה שהיה בעבר: אני דורש מעצמי עכשיו הרבה מאוד, ואני יודע מה אני צריך, ואני לא יכול להתחייב שעם אילן זה יהיה טוב.

אני רוצה לנסות איתו משהו אחר, יותר טוב ויותר חזק. בסופו של דבר המאמן צריך לעמוד בצפיות שלי ולא אני בצפיות של המאמן, כי אני המתאמן ואני זה שרוצה להתקדם. אני חושב ומאמין בכך שעם אילן אני יכול להצליח, אבל הזמן יגיד. אני יכול לבחור כל מאמן בעולם, והתאמנתי שנתיים עם מאמן זר, והרגשתי את זה גם לטובה וגם לרעה ועכשיו אני רוצה לנסות משהו אחר. זה הכל במסגרת הניסיונות למצוא את מה שנכון עבורי אישית, וכרגע אילן הוא הנכון לאמן אותי.

אנחנו עכשיו אחרי הפגרה לקחתי שלושה שבועות מנוחה לגמרי מחוץ לאופניים, הרגשתי מהבלוק של המירוצים האחרונים שאני צריך להתאושש. לא נכנסתי לפייסבוק, לא דיברתי עם חברים מהאופניים, ניתוק. הרכיבה שלי פה ב FIDF זו אחת הרכיבות הראשונות שלי.

יש לנו מחנה אימונים בארץ להכיר את כל החברה החדשים שנכנסו לקבוצה, צריך מכנה משותף איתם ובונדינג מאוד חשוב להמשך העונה. אחרי זה ממשיכים לג'ירונה ואז לדרום ספרד לקלפה למחנה אימונים. בתחילת ינואר כבר יש סנטור, וטור דאונ-אנדר באוסטרליה, ויתכן שהקבוצה נוסעת לשם – עוד לא הוכרז רשמית אז זה עוד לא בטוח.

העונה תתחיל ממש באיזור פברואר. אנחנו כרגע עדייין בעונה הקודמת ועוד לא יודעים מה לוח המירוצים שלנו לעונה הבאה.

מקומך בג'ירו?

"רחוק, רחוק… אני יכול להגיד שזה חלום, שאני מאוד רוצה להיות שם ואעשה הכל כדי שזה יקרה, אבל אני לא יכול להגיד שאני בטוח אהיה שם. ממה שאני חושב לפי איך שקבוצות מתנהלות, בד"כ באיזור ינואר הקבוצה ממש מתחלקת לשניים: בוחרים 12 רוכבים, ומתחילים להכין אותם לאירוע כזה – כולל מחנות גובה, אימונים ספצייפיים וכו'. החלק השני יעשו את הקלאסיקות של האביב ולוח סטנדרטי. ההכרזה על הסגל תהייה הכי מאוחר שאפשר, והשנה יש 8 רוכבים ולא 9 כמו בעבר מה שעושה את הבחירה קשה יותר. אין לי מושג מי זה יהיה, אבל אני מקווה שיש לי נקודה אחת מעבר לכל השאר בזכות חולצת אלוף ישראל. "

לסיכום: יומיים עם רועי ב FIDF Ride

זו הולכת להיות שנה מעניינת במיוחד בבית משפחת גולדשטיין – שלושה אחים מוכשרים ברכיבה שם, ושניים מהם רוכבים באקדמי: לאחר הראיון עם רועי גם עדכנה האקדמי על החתמתו של עומר. השבוע תהייה הכרזה על הסגל המלא, ועל קיט הביגוד והספונסרים החדשים לעונת 2018 שבה תקציבה של הקבוצה, כעת בפרו קונטינטנל (השני בחשיבותו בעולם) גדל כמעט פי שניים ועומד על קרוב ל 5 מיליון יורו.

מאת: גיא חלמיש
—————
מנוי חינם לניוזלטר BIKEPANEL מחכה לך פה: https://goo.gl/4tGh4F
————–

 

הפאנל - כתבות אופניים מעולות
הכניסו אימייל פה וקבלו את הכתבות החדשות רק פעם בשבוע
(לביטול הופעת הפופ-אפ אנא הכניסו אימייל פה גם אם נרשמתם בעבר)
הירשם