אי אפשר לתאר את זה אלא כרכיבה היסטורית של כריס פרום. מבצע הירואי שכמוהו רואים רק בסרטים. אם התמזל מזלכם יש ענק אופניים על המרקע בדיוק כשאתם שם, נותן את מופע חייו. משהו נדיר, שלא יחזור על עצמו בקרוב שכל מי שצפה בו שאל את עצמו- זה באמת מה שקרה פה היום? היתכן? 

מאת: גיא חלמיש
צילום: RCS, גיא חלמיש

בסיומו של הקטע היום – זה מצב התוצאות

STAGE
1 – Chris Froome (Team Sky) – 185km in 5h12’26”, average speed 35.527km/h
2 – Richard Carapaz (Movistar Team) at 3’00”
3 – Thibaut Pinot (Groupama – FDJ) at 3’07”
4 – Miguel Angel Lopez (Astana Pro Team) at 3’12”
5 – Tom Dumoulin (Team Sunweb) at 3’23”

GENERAL CLASSIFICATION
1 – Chris Froome (Team Sky)
2 – Tom Dumoulin (Team Sunweb) at 40″
3 – Thibaut Pinot (Groupama – FDJ) at 4’17”
4 – Miguel Angel Lopez (Astana Pro Team) at 4’57”
5 – Richard Carapaz (Movistar Team) at 5’44”

הרקע – סטייג’ המלכה והסימה קופי

האירוע הקיצוני הזה שהיה היום, התרחש בסטייג’ שבו הג’ירו חוזר לג׳פראו. זו עליה קשה שהג׳ירו חוזר אליה שוב אחרי 5 שנים. בדרך הוא עבר גם בפינסטרה בטיפוס אימתני וארוך במיוחד. הפינסטרה היא העליה הכי גבוהה בג’ירו השנה ויש יוקרה מיוחדת לנצח את העליה הזו (“Cima Copi”). האחרון שניצח עליה היה מייקל לנדה ב 2015.

הרקע – הג’ירו המשברי של כריס פרום

כל אחד עובר משברים ועבור כריס פרום כל הג’ירו הזה נראה כמשבר אחד גדול -מתחילתו. עוד במסיבת העיתונאים המתוחה בירושלים הכל נראה גרוע בשבילו. הוא נכנס לג’ירו כשעננת שימוש אסור בחומר לאסטמה מרחפת מעל ראשו: נמדדה כמות אדירה ששאף לריאותיו בוואלטה (וכעת זמן רב מדי הדבר בבדיקה שכבר פגעה קשות במוניטין שלו ויכולה לגרור פסילה והשעיה). הוא החל את כל הג’ירו במגננה, עם טינה ואיבה של לא מעט בשיירת הוורלד טור כלפיו. דמולן אמר שלדעתו פרום לא היה צריך להתחרות. ייטס בשיחה איתי היה דיפלומטי וזהיר הרבה יותר ולא רצה להתייחס לשאלה הזו (הוא בריטי- למה לו להסתבך עם סקיי, שבהחלט יכולה להיות מקום העבודה הבא שלו?).

לא מספיק שעוד לפני שהניח את נעליו על הקליטים הכל היה רע בשבילו, אזי ירושלים היא לא מקום שיזכר בו בשמחה: בבוקר הטיימטריאל, נפילה שהשפיעה על כל ההמשך. ביצוע גרוע שלו בסטייג’ הראשון גרר פיגור שהתרחב עד ליותר משלוש דקות מהמוביל. רגע של נחת אדיר היה לו בזונקולן, שם ניצח, רק כדי לחזור שוב ליום משברי לאחר מכן. אבל פרום הוא לוחם- ויש לו משהו אחד שלא להרבה רוכבים אחרים יש: הוא אדיר בשבוע השלישי של גראנד טור.

ואז זה קרה – ייטס מתפרק

הקטעים הראשונים בסטייג’ הזה בישרו את מה שסימן כבר הקטע של אתמול- ייטס לא מחזיק את השבוע השלישי ונכנס למשבר. הבריטי הצעיר החל לאבד את היתרון שהצליח לגדל אל מעל ל 2 דקות, והיום – התפרק סופית. הוא רכב בקצב כל כך הרבה יותר איטי משל התותחים הכבדים שהיו עד עכשיו בצילו, שבשלב מסוים הפסיקו להראות את החולצה הוורודה בטלוויזיה – ואת המרחק שלה מהמוביל.

זו לא הפעם הראשונה של ייטס בגראן טור, בהחלט לא. הוא כבר היה בטופ 10 בעבר. אבל זו פעם ראשונה שהוא מוביל את הג’ירו במשך זמן כל כך ארוך. קשה לדעת למה התפרק- האם הוא לא ברמה הזו של פודיומיסטים בג’ירו? האם פשוט המאמץ שנתן כדי להרוויח את הזמנים שהרוויח היה גדול מדי? או שאולי היתה זו ההתנהלות מחוץ לסטייג’ים עצמם? כשאתה בחולצה הוורודה יש לך יותר חובות, יותר ראיונות, יותר מפגשים. כל דבר משפיע על ההתאוששות שלך, ועל הפוקוס והשקט הנפשי, והתנפלות בקנה מידה כזה על בחור בן בערך 25 שעוד לא היה במצב הזה בחייו, יכולה גם היא לעשות את שלה.

הכרישים מריחים דם- ותוקפים!

ככל שאתה נחלש, כך אתה מכניס אנרגיה לתוקפים שלך, וכך זה הרגיש כשחבורת סקיי הלכה והגדילה את הפער בנחישות מייטס. היו עוד כ 100 קילומטרים לסיום כשהוא כבר היה בפער של כ 2 דקות מהמובילים, והדבר הזה הלך והחריף. אבל את מה שקרה לאחר מכן, אף אחד לא צפה. אם הייתם שואלים מישהו, לעולם לא היה אומר לכם שכריס פרום יתקוף את חבורת החוד שהוא עצמו הוביל כ 80 קילומטרים, ושלוש עליות לסיום. התקיפה שלו התבצעה אי שם על הסימה קופי-  בעליה הארוכה ביותר שבג’ירו השנה.

הרקע של ההר היה מדהים, וכלל מקטע גראבל לא קצר, שלגים מרשימים בצדדים, וקרחות מעצים עקב הגובה הרב. זו רקע נפלא למבצעים הירואיים שנראים חסרי הגיון לחלוטין. 80 קילומטרים לסיום בתוך העליה השלישית, שבינה לשניה דיסנדינג ארוך, עליה נוספת, קטעי נג”ש לאחר מכן, ועליה לא קצרה לסיום… מה הוא חשב לעצמו? אבל הוא הלך על זה, ויצר מופע אופניים שלא ישכח. מופע של אדם נחוש ורדוף במשימה להחזיר לעצמו את עמדת ההובלה. להוכיח שהוא השליט הבלתי מעורער של הגראנד טורס בשנים האחרונות, וששום משאף ונטולין לא יכול לערער על כך. סמים או לא, את כח הרצון ואת היכולת לעשות את שלך, בדרך שלך, בלי להתחשב במה שאומרים אחרים – אי אפשר לקחת ממנו.

ובינתיים – דמולן עושה טיימטריאל על העליה

דמולן לא יודע להגיב להתקפות. אלוף העולם בטיימטריאל מתעלם מהן, נותן עבודה קבועה של נג”שיסט קלאסי, ופשוט סוגר אותן כשהמתפרצים נחלשים. זה מה שקרה כמה וכמה פעמים על העליה האחרונה כשהוא ניסה להפחית את אובדן הזמן לפרום. אבל דמולן הוכיח שוב היום שיש לו את החומר של ענקי הגראנד טורס. הוא לא עשה מבצע הירואי כמו של פרום אבל הוא החזיק בכבוד רב את המשימה, ושמר על מקומו השני- אפילו שיפר עמדות וסיים בפער לא רע. אולי יהיה עוד אפשר לסגור את 40 השניות האלה מפרום מחר, אם כל הכוכבים יתיישרו בשורה, פרום ייחלש, דמולן יתחזק, ותהייה קונסטלצית מרוץ לטובתו. הרי הקלישאה “בגראנד טור הכל יכול לקרות וצריך לקחת את זה יום אחרי יום” הוכחה שוב, ממש לנגד עיננו – בקטע הזה שראינו היום. ראינו- ולא נשכח אף פעם. קטע הירואי, היסטורי, ושונה לגמרי ממה שלמדנו לצפות באירועים כאלה בשנים האחרונות.

מאת: גיא חלמיש
צילום: RCS, גיא חלמיש