הנה מבחן של אופני 27.5 – מאסי פרו עם גלגלי קצה, משקל של 9.7 ק"ג, ומחיר מעולה לאבזור של 15,299 ש"ח.
זה הזכיר לנו שנינו שורטר האגדי, המתנשא לגובה של 173 ס"מ, הודיע איזה יום אחד שלא בא לו על 29. הלך וניצח את אליפות העולם עם אופני 27.5 זנב קשיח (השם הנכון למידה הוא 650B). זה די היכה בתדהמה את כל משווקי ה 29 בענף שטרחו כבר תקופה ארוכה לשכנע את כולם ש 29 זה יותר מהיר, יותר מתגלגל ויותר באופן כללי. בכל מקרה המופע הזה פתח את העיניים לרוכבים רבים שנהו אחרי 29, במיוחד ב Hardtail לאפשרות שאפשר להיות מהיר גם עם 650B, במיוחד אם אתם כמו נינו מתהדרים בגובה של כ 173 ס"מ או פחות.
למה ללכת על אופני 27.5?
כי זה מה שבסטייל היום! וברצינות: זה בעיקר עניין של סגנון רכיבה ותחושות. הגלגלים האלה, שגודלם מצוי אי שם בין 29 ל 26 ז"ל, אולם קרוב יותר ל 26, מאפשרים לרוכבים שאוהבים חווית agility ברכיבה, להנות מגיאומטריות צפופות יותר (למשל תומכות שרשרת קצרות יותר), התנהגות זריזה ומהירה, מרכז כובד נמוך, משקל מסתובב נמוך יותר – ולכן תגובתיות מעולה לשינויי מהירות והאצות.
לרוכב תחרותי קל למקם את הכידון נמוך ולכן נוח יותר בקירות ועליות תלולות בלי לחפש מחזיקי כידון משופעים בזוויות שליליות שקשה להשיג בארץ, ומצד שני טיפה יתרון על ה 26 בשימור המהירות. לסגנון רכיבה דינמי מאוד בסינגלים צפופים, ובמתארים עם שינויי מהירות תכופים: קירות ושינויי זוויות קיצוניים, סרפנטינות צפופות וכד', מדובר ביתרון. בנוסף בתקציב נתון קל יותר להגיע ב 27.5 למשקל נמוך יותר, בעיקר בגלגלים, ויש לו יתרונות אחיזה וגלגול קלים על ה 26.
התומכים בפורמט מסכמים בטענה שה 27.5 לוקח את הטוב בכל העולמות מה 26 וה 29 ומספק איזון עדיף לרוכבים רבים, בעיקר במידות מדיום וסמול. המבקרים את הפורמט – בעיקר מקרב חברות שביססו את כל השקעתן השיווקית בשנים האחרונות על 29 יגידו שזה בדיוק כמו 26, ועדיין איטי יותר. אל תאמינו לא לאלה ולא לאלה. לכל גודל יש יתרונות וחסרונות במתארים שונים ולרוכבים שונים.
Massi 27.5
לקחתי שוב את אופניו האישיים של קיבי היבואן מחנות Bike&More בכרכור (לצד SingleMania מקיבוץ העוגן – שלמען הגילוי הנאות נציין שהם מפרסמים אצלנו). הם צוידו בכל טוב עם חלקי קרבון בכידון ובמוט האוכף, באוכף ייחודי בפני עצמו, ובגישה מינימליסטית עם 1×10 ומערכות XT, כולל חיזוק בדמות גלגל שיניים ענק בן 42 שיניים מתוצרת Mac Mahon – עוד חברה שיבואני Massi מביאים. הגלגלים הם Fulcrum Red Metal XRP והצמיגים אייקון של מקסיס והבולם הקדמי RockShox Reba עם נעילה נהדרת מהכידון – המנגנון המוצלח ביותר שנתקלתי בו עד היום למטרה הזו.
השלדה הזו נראית מעולה! בצבע לבן באופן כללי עם נגיעות בשחור ואדום, היא יפה מאוד. בשנת 2015 יהיה שינוי בצביעה והלבן לבן יותר, ואליו נוסף דגם בשחור-צהוב. הכבלים מולכים בתוך השלדה, הקימור של הטופ טיוב נמשך אל תומכות השרשרת במשולש רחב, והלוק הכללי מרשים ומגניב.
המשקל הכללי של היצירה כפי שנבנתה: 9.7 קילו רטוב לגמרי כולל מחזיק בקבוק ופדלים (אגב, אם כבר מדברים על מחזיק הבקבוק, מיקומו של זה שעל צינור האוכף גבוה מדי, וישאיר מקום לבקבוק קטן בלבד). המידה היא 17 אינץ' קטנים יחסית למדיום. זה כמעט סמול, ועליה בסיס הגלגלים של 108 ס"מ, ותומכות השרשרת: 44.5 ס"מ. זווית צינור הראש במידה הזו היא: 70.5 אולם הופכת תלולה יותר במידות גדולות יותר. הטופ טיוב קצר יחסית עם: 58 ס"מ.
לטובת הכתבה ביליתי על האופניים כשלושה שבועות נהדרים, ואף ארגנתי מחבר אופניים מקבילים המתהדרים בשלדה זהה לזו שהוזכרה מעלה תחת רגליו של נינו שורטר… בנוסף גם החלפות מדי פעם גב אל גב עם אופני הארדטייל 29 קרבוניים (כדי לקבל רפרנס צפוף ומיידי וכדי שחוות הדעת תתבסס על השוואה ולא רק על התחושות הספציפיות. גם אם זה לא מבחן משווה, נקודת ייחוס נוספת תמיד משפרת מבחנים ומוסיפה חידוד של התובנות)
קצת שברנו את המבנה הסטנדרטי של מבחן: המסקנות מובאות כדוגמאות מרכיבות ספציפיות שנעשו במהלך המבחן, אבל היו עוד רכיבות רבות מסוגים רבים, והנ"ל מובא רק לשם המחשת המקום והחוויה. התובנות על האופניים הן כלליות.
XC עצבני – טמפו ביערות של משגב
מתחילים בכמה רכיבות טמפו בסינגלים הכיפיים של משגב. הסינגלים האלה אוהבים קרוס קאנטרי מהז'אנר שאני אוהב: סיבובים צפופים, פה ושם מדרגות, דבשות, אלמנטים צפופים בלתי פוסקים. הם עולים ויורדים בזוויות משתנות ודורשים מהרוכב תשומת לב תמידית וערנות. אג'יליתי קיצוני, טירוף ומהירות, מסלולים טכניים למדי על הצד הזורם שלו. מושלמים לתחרות טכנית XC של שעתיים. בילינו גם על דרכי העפר בין לבין עם תרגילים ומשחקים שאופיר גלאון המאמן המארח מתבל באימון: קטעי ספינינג לסיבובי רגליים מהירים, קטעים קשים בעלייה בהילוך נמוך וסיבובי רגליים נמוכים.
ה Massi האלה, עם בסיס הגלגלים הקצר, גלגלי ה 27.5 הקלילים והקשיחים של פולקרום, והמשקל הנמוך מייצרים תגובתיות אדירה – אני מרגיש מחובר הייטב לאופניים כיחידה אחת וזורם איתם בטירוף עם המקומיים, נצמד למארחים המכירים כל אלמנט במקום שהוא זר לי, והחיבור המושלם לאופניים המהירים האלה מפצה על העובדה שאני לא מכיר את הקווים, האלמנטים, וההפתעות בסינגלים. קפיצות קטנות מעל ומתוך אלמנטים, זריקת האופניים לצד הגוף בסיבובים הצפופים…היתרונות של ה 27.5 בתנאי הקיצון האלה מורגשים.
אני גם מרוצה מהאבזור: חשש מסוים שהיה לי אל מול העדרן של שתי פלטות הופרך – הפלטה שהושארה היא זו שתתאים ליער ישראלי טיפוסי, ובקטעים התלולים הגלג"ש הענק מכסה. באופן כללי ההילוכים כוונו לטובת עליות יותר מאשר למישורים, כך שהבעיה לא היתה במתארי קרוס קאנטרי. זה היה מעולה במשגב, וגם בכל היערות והסינגלים שרכבתי בהם עם האופניים האלה לאחר מכן, אולם העלה חשש בליבי לגבי מרתונים ומישורים…
צמיגי האייקון של מקסיס, יש להם מוניטין של צמיגים עדינים משהו, אולם הם קלים ואוחזים מצוין, ומתאימים לרוח האופניים האלה. גם הבולם מתפקד נפלא: ה RockShox משודך למתג הנעילה מהכידון האהוב עלי ביותר מבין מתגי הנעילה בשוק – לחיצה (בניגוד להסטה) והוא פתוח, לחיצה והוא נסגר. תענוג. אחרי שהחזרתי לו את הכיוונון המתאים (הבעלים הפך אותו לסוג של ריג'יד) על ידי הורדת לחץ אוויר משמעותית והחזרת חיות לריבאונד, הביצוע שלו היה רגיש ומגיב לקרקע ונתן לי בטחון. אז נכון – Fox מפרסמים אצלנו, אבל זה לא אומר שאנחנו לא אוהבים את רוקשוקס כשהם עושים מוצרים טובים…
חסרון מסוים הורגש בעולם השיכוך הכללי – נכון שזה הארדטייל, ולא אמורה להיות חווית שיכוך דומה לשל שיכוך מלא, אבל יש הבדל מורגש בין גלגלים לגלגלים, ובין שלדה לשלדה. פה הרפרנס לסקוט שהיו אצלי במקביל העלה שהמאסי מרגישים הרבה יותר קשיחים וזריזים. הסקוט והגלגלים שעליהם (עם חישוקי ZTR ARC EX על נאבות DT Swiss וצמיגי WTB Beeline 2.2), ספגו יותר באזז מהאבנים והשביל, מה שהקנה להם רמת נוחות עדיפה. הם גם ארוכים משמעותית ובעלי זווית מתונה יותר מלפנים, מה שייצר יציבות כיוונית שדמתה ל 29 לעומת האג'יליתי של המאסי. כך גם על ה Giant קרבון שהצצתי לעברם בכמה סינגלים- התחושה היתה מעודנת יותר, נעימה יותר, אבל הרבה פחות מכניסה לג'ננה! אם אתם אוהבים את התחושה וסגנון הרכיבה של אחרי 3 כוסות אספרסו חזק ברצף- בסינגלים וברכיבה של שעה וחצי בסגנון XC עצבני תהנו על המאסי יותר.
דרכי 4*4 – אימון בוקר בשבילי השרון
אחת הסיבות לכך שאנחנו מתעקשים שאופניים ישארו אצלנו למשך שלושה שבועות מינימום במבחן היא האפשרות לרכוב במגוון מתארים ורכיבות שונות ומגוונות. הפעם יצאתי לרכיבה בשבילי 4×4, או "דבלים". היו שם סוגים מגוונים של שבילים כאלה – החל באספלט, דרך אספלט שבור, כורכר דחוס וחול טובעני. בסה"כ מישורים אולם פה ושם איזה עלייה של 200 מטרים על 4% שיפוע, או קיר קצר. לאחר שעתיים על האוכף באיזור הזה אפשר לטעום מעט מטעמו של מרתון – ומחווית הרכיבה שאינה ביער ובסינגלים בלבד.
האמת – התחושה על האופניים היתה מעט צפופה עבורי למתאר הזה. טופ טיוב של 58 ס"מ (לעומת 60 בסקוט) משמעותו שהקרבה אל הכידון שהיתה מושלמת בסינגלים ואפשרה לי לשלוט בצורה אדירה באופניים באוויר, בזריקתן לתוך הסיבוב וכו', אבל היא פחות התאימה פה, במתאר שרוצה לראות אותי שוב על טופ טיוב ארוך. נכון – אפשר לפתור את זה בסטם ארוך מעט יותר, אולם אז משנים את חווית ההיגוי.
בסיס הגלגלים הקצר והאג'יליתי באים על חשבון שימור המהירות ותחושת ההתאמה לישורות והמסלולים הקבועים. היגוי זריז יותר משמעותו שאתה צריך להשקיע טיפה יותר אנרגיה בייצוב האופניים לקו הישר. לאורך זמן ה 27.5 עדיף על 26 אבל אין מה לעשות – מרתון 29 יהיה יותר מתאים למסלולים ארוכים וישורות כי שימור המהירות שהוא חסרון במתארים צפופים הופך ליתרון של שימור אנרגיה במקומות האלה.
ה 1-10 עם 32 שיניים מלפנים התגלה כסביר במישורים, אולם הייתי מעדיף עוד פלטה מלפנים. המהירות שהצלחתי להגיע אליה בסיבובי רגליים מהירים במישור היא מעל 35 קמ"ש, מה שאומר שלא צפויה בעיה להחזיק מהירויות – כל עוד המגמה היא מישורית ולא ירידה. מעט בעייתי להתפקס בדיוק על קצב סיבובי הרגליים המדויק שאתה מעוניין בו. כשיש פלטה מלפנים אפשר לשים הפרשים קטנים בהרבה בין הילוך להילוך. בשטח טכני זה פחות מורגש, אולם ברכיבה ארוכה בקטעים שאין בהן שינויי זוויות מתמידות, אתה מוצא את עצמך בקטעים קבועים שבהם הסל"ד הוא ליד ולא בול. מעלה הילוך – לאט מדי. מוריד – מהר מדי…
בסופו של דבר ביערות הטיפוסיים ובמסלולים שהייתי בהם הרגשתי שאני יותר על גלגלי השיניים הקטנים מאשר על הגדולים. בעליות התלולות הגלג"ש הנוסף והאדום בעל 42 השיניים של מק מאהון היה מספיק בהחלט גם לקירות, אולם העדר הפלטה מלפנים גרם לי להיות לא מעט על גלגלשים קטנים והיה לזה מחיר של אחיזת שרשרת- עדיף היה להיות פחות זמן על גלגש של כמות שיניים כה קטנה. יחס העברה זהה אולם כזה שמתפזר שווה יותר על שיניים מלפנים ומאחור היה נותן חווית רכיבה נעימה יותר – במיוחד במכות כח חזקות.
טיול משולב – קצת מכל דבר בטיול של כמה שעות בגליל המערבי
יצאנו לטיול באיזור הגליל המערבי – ביקור בשביל האופניים החדש של קק"ל באיזור יחיעם. החלק הראשון מתחיל ברכיבה בדרכי 4*4 נוחות יחסית במגמת עלייה מתונה בערוץ הגעתון (הרבה אדמה, פחות אבנים), משתנה לדרכי יער בעלייה קשה, שהאבנים שבה מייצרים אתגר טכני: סלעים, דרדרת, לעתים בעלייה, לעתים בירידה. הוא ממשיך אל סדרת סינגלים צפופים וטכניים וממנו שוב לאיזור סלעי ומהיר בירידה…
המסלול אינו מרתון ארוך, אבל מבחינת המתארים שבו ואופי המסלול אפשר היה לדמין בו את אפיק ישראל (רק בשליש הקילומטרז' היומי). לו הייתי רוכב מרתון של ממש, המבלה עוד יותר זמן באוכף, הייתי אומר שהארד טייל 27.5 הרגיש קשה ולא מפנק במיוחד לאור התארכות הרכיבה והקטעים משובצי האבנים שבה.
בעליות הקשות הוא בהחלט הסביר למה רוכבי XC אוהבים הארדטיילים. המשקל הזעום של האופניים – 9.7 קילו רטוב מאפשר לך לסבול פחות. כשיוצאים מערוץ הגעתון במסלול הזה, ומטפסים את "שביל עצי הקטלב" התלול והקשה, משובץ האבנים, מרגישים את היעילות והמשקל מסייעים לתת אינטרוול אפקטיבי של 10 דקות – ואתם מחוץ לנחל.
בסה"כ אחרי כמה שעות על האופניים ההארד טייל מתחיל לעשות את שלו: היכולת לספוג את טרטור הקרקע, הצורך להיות "רכים" ומגיבים במשך שעות ארוכות ולא לאבד ריכוז, מתחילים להתערער, ולקראת סוף הרכיבה כבר מתגעגעים לשיכוך הכפול ולמכונה שתאפשר לעשות קרוז מהיר ונעים דרך משקשקי העצמות. הסקוט – רפרנס שבמבחן אגב היו יותר ספגניים וסלחניים בהיבט הזה. לא לחינם רוכבי המרתונים הארוכים נצפים עוברים אט אט מאופני זנב קשיח (29) אל אופני שיכוך כפול יעילי דיווש.
ברכיבת חיזוק נוספת בסינגלים היותר טכניים וסלעיים של בן שמן קיבלתי אישוש נוסף להתאמה שלהם למסלולים זורמים יחסית, גם עקב יכולת הדריסה של הגלגלים, גם עקב בסיס הגלגלים הקצר, הכידון הצר יחסית והסלחנות הכללית לטעויות שאינה גבוהה.
ציונים לשבח
הגלגלים – Fulcrum Red Metal XRP הם קצה קצוות! קלילים, מהירים, מגיבים וקשיחים. פשוט תענוג עילאי, וחלק ניכר מהסיבה לכך שהאופניים הרגישו כל כך מהירים. אם אבנה אי פעם אופני 650B הגלגלים האלה יהיו במקום גבוה מאוד ברשימת האופציות שאשקול.
האוכף – כבר ברכיבה הראשונה מתגלה מה שקיבל תיקוף גם ברכיבות הרבות שלאחריה: האוכף מפתיע במיוחד – מגניב, קל, ונוח. מבנה הפלסטיק המחורר שלו מאפשר משקל נמוך, ורכות במידה נכונה שמייצרת נוחות. הוא גם נראה מקורי וייחודי. זה עוד פריט מעורר תגובות והתגובה הראויה ביותר לציטוט עליו היא ללא ספק זו של אופיר גלאון: "אחרי שעתיים של רכיבה עליו התחת שלך ייראה כמו וופל בלגי". אני לא חושב שזה אוכף שיחזיק המון שנים בלי לאבד צורה מעט.
הבולם – Rock Shox Reba היה מוצלח, חלק ומגיב.
כמה מדיום המדיום שלכם?
אחת התובנות החשובות ביותר, לא חדשות אבל חשובות, היא נושא המידה. לכאורה היו פה שתי זוגות במידה מדיום. די בטוח שיש לא מעט רוכבים שמשווים בנאיביות מידה M מיצרן אחד למידה M אחר על בסיס מפרט, מחיר וכו', כי המידה זהה ואפשר להשוות, לא? אז זהו, שזה מעט מורכב יותר: השימוש במידות מסוג S-M-L-XL משמעותו שכל יצרן מפזר על פני הסקאלה הזו שלדות במידות שונות, וכך המאסי הרגישו כמו 17-17.5 ואילו הסקוט הן סביב ה 18 או יותר כנראה, ושתיהן במידה מדיום. הדבר התרגם לשני ס"מ הפרש באורך הטופ טיוב ובסיס הגלגלים (60 מול 58 ו 110 מול 108), וזה נתן לי תחושה כאילו הסקוט קרובים יותר ל 29 מאשר המאסי – זוג אחד הרגיש כמו אופני מרתון וזוג שני כמו אופני XC עצבני.
הפרשים במשקל המאסה המסתובבת בגלגלים הוסיפו עוד להבדלי התחושות האלה. מידת הגלגלים היא לא הכל, ולפעמים הדבר הנכון עבורכם הוא לא לרכוש אופניים לפי יצרן, ואפילו לא מספיק לדעת מה המידה שלהן בסקאלת האותיות – כדאי לרדת לרמת רזולוציה מעמיקה יותר ולנסות להבין מה באמת גודל השלדה שאתם בודקים, ולזכור שמדיום של אחד לעתים קרוב יותר לסמול של אחר.
סיכום
אולי שורטר ניצח את אליפות העולם עם שלדה זהה בדיוק לאופני הרפרנס שלי אבל אני הרגשתי הרבה יותר מהיר על המאסי! ברכיבה של עד שעתיים, ובמיוחד רכיבות עצבניות, שמעדיפות אג'יליטי, סינגלים זורמים וצפופים, קירות, קטעים תלולים, האופניים האלה מספקים חוויה מדהימה. איזה כיף! המשקל הכולל הנמוך מאוד, והגלגלים הקלילים והקשיחים מצוינים במיוחד ומספקים לרוכב ה XC האגרסיבי את מה שהוא אוהב. לרכיבות ארוכות של ארבע-חמש שעות ומעלה אעדיף שיכוך כפול, 29 או סט אפ סופג יותר.
גם מי שלא מתחרה יכול להנות מהחבילות המאוד אטרקטיביות שמוצעות בארץ לאופני Massi שמגיעים הן ב 29 והן ב 27.5 כפי שנבחנו פה. בשורה תחתונה- אחד מזוגות האופניים שהכי הצטערתי להפרד מהם בסוף המבחן בזמן האחרון.
