אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי את המכשיר הזה: ספורטאים יושבים ואלקטרודות עם חוטים מחוברות אליהם בזמן שהם מקבלים פולסים של זרם חשמלי שמקפיץ להם את השרירים? מוזר…
בתור רוכב עם גישה לא רייסרית, שרוכב כחלק מאיכות חיים, לאורך זמן, ובד”כ בלי מטרות ותוכנית אימונים, זה נראה לי די מגוחך: בניית שריר? צאו לאימון. שחרור? צאו לשחרור… אבל כמו בהרבה דברים בחיים – כדאי לבוא עם ראש פתוח ולהתנסות לפני גיבוש עמדה. הרבה אנשים מדווחים שזה פתרון להתאוששות ושרירים כואבים אחרי תחרויות ואימונים קשים, ובמיוחד לכאלה שעושים את זה יום אחרי יום, אז רציתי לבדוק.
מאת: גיאחה
אם לא לחצתם Play למעלה- הנה סרט קצר המציג את הקומפקס:
מי זו Compex ומהו המוצר?
קומפקס זו חברה שוויצרית, שבנתה מכשיר המייצר פולסים חשמליים המולכים אל השרירים במטרה לשחרר אותם לאחר תחרות או אימון קשה, ועבור יישומים נוספים: בניית שרירים, הפחתת כאבים ועוד. לארץ מיובא המוצר על ידי חברת דין דיאגנוסטיקה וניתן לרכוש אותו באתר האינטרנט שלהם.
את הפולסים מוליכים באמצעות מודולים המוצמדים לשרירים באמצעות מדבקות ונשלטים מיחידת בקרה מרכזית אחת. יש שורה של מוצרים בשני קווים עיקריים: אלחוטי וחוטי. בתוך כל קוו יש מוצרים ברמות מחיר שונות בהתאם לכמות התוכניות בתוכם ועוד כמה פרמטרים שנסביר מיד. המכשיר שבמבחן: SP6.0, מחירו 4,122 ש”ח. יש מדי פעם מבצעים (בסוף השנה היה 3,065 ש”ח).
לכל אחד מהיישומים (בניית שריר, התאוששות וכו’) יש “תוכנית הפעלה” שקצת כמו ניגון של מוסיקה, גורמת למכשיר להוציא פולסים חשמליים – במקצבים ובעוצמות משתנות אל השריר. “המנגינה” הזו היא תוכנית עבודה ויש כמה סוגים של תוכניות במכשיר: למשל תוכנית לבניית שרירים שמייצרות זרם חשמלי הרבה יותר חזק וכואב מתוכניות של התאוששות, שהן גירוי מוזר קצת בהתחלה, אבל אחרי שמתרגלים הוא נעים ומשחרר. התוכניות שאני עשיתי בהם שימוש, לרוב לטובת התאוששות אחרי אימון או מסז’ למחרת אימון, ארכו כ 20-25 דקות.
קו המוצרים ושיטת התמחור
כדי להפיק את כל התוכניות האלה Compex יצרה מאגר ידע גדול ומבוסס מחקר, שבדק את השפעת חישמול השרירים על הספורטאים לכל אחד מהיישומים. מחקר – זה יקר: שעות ארוכות של ידע שכדי להפיקו נדרשת השקעה לא קטנה בזמן, אנשים וציוד. לכן קו המוצרים של החברה מתומחר בין השאר לפי כמות התוכניות שכל דגם מכיל: ניתן לקנות דגמים זולים יותר עם מעט תוכניות ודגמים יקרים יותר עם יותר תוכניות. רשימת היישומים המלאה: חיטוב, הפחתת כאב, התאוששות, שיקום, כושר.
עוד מרכיבים לתמחור בתוך קו המוצרים בין הזול ליקר נשענים על תכונות מוצר קלאסיות: קו מוצרים אלחוטי יקר יותר מקו המוצרים שאינו אלחוטי, וכן פרמטרים נוספים כגון סריקות שרירים לקביעת העוצמה, או סוג וגודל המסך לתצוגה ביחידת השליטה.
המכשיר האלחוטי היקר ביותר (דגם SP 8.0) כולל 40 תוכניות והמכשיר החוטי הזול ביותר (דגם Fit 1.0) כולל 8 תוכניות. המכשיר שבמבחן, ה SP6.0 כולל 30 תוכניות: 10 לחיטוב, 8 לכאב, 5 להתאוששות, 2 לשיקום, ו 5 תוכניות לכושר.
רוכבים – רובכם תשתמשו במכשיר בעיקר להתאוששות. אם אתם לא הולכים לעבוד עליו כמו body builders להוספת מסת שריר או חיטוב בחדרי כושר, או לטובת הפחתת כאבים (שיטה שלא מרפאת אגב, רק מבצעת מניפולציה על העצבים להפחתת כאב) אז בהחלט ניתן לרכוש מוצר זול יותר שאינו מכיל את התוכניות שאינן רלבנטיות עבורכם.
כדי לא לייבש אתכם עם רשימות פיצ’רים שכעת לא יאמרו כלום, אשלב מידע על פיצ’רים ויכולות נוספות כחלק מתיאור השימוש והמבחן עצמו. אגב, בקומפקס חשבים שיעניין במיוחד (כ 48% מהקוראים?) כיצד נראתה הגרסה החוטית והיכן יש למקם את המודולים בחלק מהשרירים בגוף:
הכנה לשימוש
המוצר מגיע עם כמה יחידות עיקריות: קופסא בה נמצאים כל המודולים והמשמשת גם כמטען. יחידת שליטה וניהול של המוצר עם מסך וכמה כפתורים באמצעותם בוחרים ומפעילים את התוכנית הרלבנטית, וכן ארבעה זוגות של מודולי חישמול – אותן “עלוקות” הנצמדות באמצעות מדבקות אל השריר ומייצרות את הפולסים החשמליים. בנוסף לאלה, תצטרכו מדבקות מיוחדות עם מחבר למודולים. המדבקות הן לא חד פעמיות אבל הן כן מוצר מתכלה ויש לחדש את המלאי שלהן בעלות של כמה עשרות שקלים אחת לכמה חודשים כשהן מפסיקות להידבק.
הטעינה הראשונית פשוטה – מכניסים את המודולים ויחידת השליטה לתופסנים שלהם בקופסא הגדולה ומחברים את הקופסה עצמה לחשמל. בסה”כ הקופסה שהיא גם המטען מתוכננת טוב אבל לא מצוין לטעמי: הרעיון והכיוון של אותה יחידה אחת שתשמש גם לאחסון המוצר וגם לטעינה הוא מעולה, כלומר קונספטואלית – יציאה מבריקה, אבל צריך קצת עדינות ודיוק בתפיסת המודולים למטען שלהם. הדבר העיקרי לשיפור הוא שאין בה מקום לכל הערכה – לשנאי וכבל הטעינה בעיקר ושהיא לא נסגרת עם קליק שמונע פתיחה אקראית והיה יכול לאפשר שימוש בה כמזוודה לערכה. חבל – אם היה אפשר להכניס הכל לדבר הזה, לסגור אותו כמו שצריך הניידות והאחסון (למשל לתחרויות ומחנות אימונים) היתה משתפרת. לעומת זאת – המכשיר נטען רק פעם בהמון זמן, ובכל תקופת המבחן (מעל לחודש, וכמה וכמה שימושים) לא נזקקתי לטעינה נוספת.
הפעלה וממשק משתמש – באמת ידידותי במיוחד!
פשטות זה עניין מורכב, במיוחד במוצר כזה שכולל הרבה מאוד עומק בתוכו. להצליח לייצר מוצר שיש בו כל כך הרבה תוכניות הפעלה, התאמות לעבודה עם הרבה קבוצות שרירים, יחידת שליטה, יחידות חישמול… זה מוצר מולטידיסיפלנרי שיכול בקלות להתפס כקשה לשימוש, וכולי הערכה לחברה השוויצרית הזו שהצליחה לשכלל את זה לרמה מאוד ידידותית למשתמש. אחרי הדרכה קצרה, באמת מאוד מאוד פשוט להשתמש ב Compex:
- מפעילים את המכשיר ביחידת השליטה המרכזית.
- התפריט מוביל אתכם לבחור את סוג התוכנית (התאוששות, חיטוב, בניית שריר, הפחתת כאב, וכו’). הוא כבר קולט את הבחירות שלכם ובהפעלה שנייה הבחירות הקודמות יופיעו מייד ויחסכו לכם גלילה בתפריט.
- התפריט מוליך אתכם דרך ציורים של גוף אדם וקבוצות שרירים – בציור מודגמות בדיוק נקודות מיקום היחידות המחשמלות לשריר. מדביקים בהתאם לציור את המדבקות ומחברים את היחידות למדבקות. לוחצים על כפתור ההפעלה ביחידות החישמול.
- ה Compex עושה סריקה על השריר שבה הוא מפעיל זרם, ואז מבקש מכם להעלות עוצמה רצוף עד שהוא לבד מפסיק את ההעלאה. הוא קובע אוטומטית את העצמה ואז מתחיל הסשן.
- בתוך הסשן – אתם יכולים לחזק או להחליש את עצמת הזרם עם הכפתורים הפיזיים ביחידת השליטה.
מילה על הסריקה הזו שעושה המכשיר בתחילת העבודה: זו אחת הטכנולוגיות המעניינות של ה Compex – יכולת איתור ועיבוד הפידבק מהולכת הזרם בשריר, והתאמת התוכנית למצבכם באותו זמן ומקום. לאורך כמה הפעלות במצבי שריר שונים (כמה רמות של התכווצות שרירים לאחר אימונים), ראיתי שאכן יש קשר ועוצמות הפולסים חלשות יותר כשאני מאושש יחסית וחזקות יותר כשהשריר כואב.
על המסך יש אינדיקטורים של: מצב הסוללה, סוג התוכנית, כמה זמן נותר לסשן ההפעלה – בדקות ובבר שהולך ומתקדם. יש גם סימון של ההתקנים שנקלטו במכשיר, עם עצמת החישמול עליהם – אלה נמצאים מעל כפתורים פיזיים שמאפשרים לעבור לקביעת עצמה ידנית. כלי שמאפשר להגביר או להוריד את עצמת הגירוי בכל אחד מההתקנים בנפרד. החברה משתמשת בכל מני מינוחים שיווקיים לתאר את הפיצ’רים האלה (Mi-Scan, Mi-Tens, Mi-Range ו Mi-Autorange) שכולם בסופו של דבר מתארים את היכולת הטכנולוגית והחכמה של המכשיר לאתר, להתאים ולכוון את התכנית בצורה אישית למצב הפיזיולוגי הספציפי של השריר שלכם בזמן הנתון.
מה מרגישים בזמן השימוש?
זה תלוי בתוכנית שבחרתם. תרגישו פולסים חשמליים בעוצמות שונות ובמהירות שונה (תדר בין פולס לפולס) לאורך סשן השימוש שיקפיצו וישחררו לכם את השרירים.
תוכניות של בניית שרירים למשל צריכות להתבצע תוך כדי הפעלה של השריר (הרמת משקולות למשל) והן מייצרות פולס רצוף וכואב שבתוכו צריך להפעיל את השריר. תוכניות של התאוששות או מסז’ מפעילות פולסים קצרים ונעימים בכמה מקצבים שמתחלפים בינהם לאורך הסשן ובעוצמות די קבועות לאורך כל הסשן. סשן טיפוסי של התאוששות נמשך: 24 דקות של פולסים בקצב משתנה. בסיום צליל מודיע לכם שסיימתם.
השימוש הראשון היה לי מוזר – זה מעין עקצוץ של השרירים והעור ולא היה נעים, אבל לאחר פעם או פעמיים התרגלתי והתחלתי להינות מזה. התחלתי ממש לחוש כיצד זה מפרק את הכאב מהשריר ומשפר את התחושה, מרגיע ומוריד נוקשות ומתח.
אחרי הרגל ארוך יותר, כבר התחלתי לחזק את העצמה בצורה ידנית מעבר להמלצה של ה Mi-Scan בהתאם לתחושה הסובייקטיבית שלי – בד”כ כדי להשוות עוצמות בין שתי הרגליים. מצאתי שפחות נעים לי כשהעצמה אינה סימטרית, למרות שהשרירים לא עובדים בצורה סימטרית והתאוששות צד אחד בהחלט יכולה להצריך יותר או פחות עוצמה.
בסיום, מכבים, מורידים את המודולים והמדבקות, ומחזירים את המדבקות למצע שלהם חזרה. פה יגלו השעירים שיש עוד סיבה לגלח רגליים… הדבקה והסרה של המדבקות האלה מרגליים שעירות לא תהייה נעימה.
החוויה בשימוש באימונים יומיומיים
בדקתי את ה Compex אחרי מגוון אימונים – באופניים, בחדר כושר, ולאחר ריצה. עם כל הכבוד לאופניים, אין כמו כניסה לספורט חדש כדי לייצר לי כאבי שרירים. העובדה שהקמנו את RUNPANEL סייעה לי לבצע את המבחן הזה עם שפע של צורך במסז’, התאוששות ושרירים כואבים – יום לאחר ריצה אני באמת זקוק לשחרור. זה ממש מרגיש כמו מסז מנער. השרירים קופצים והדם מוזרם. האם זה לא כמו לצאת לסיבוב ברגל? שגם מזרים דם? אולי כן… אבל אי אפשר לראות טלוויזיה או לענות למיילים בנייד בזמן שהולכים, וגם המיקוד בשריר הספציפי – ממש בתוכו לגמרי מדייק את העבודה ומוסיף אפקטיביות.
עבודה על כמה קבוצות שרירים יכולה לקחת חצי שעה ומעלה – מאחר ויש לכם רק 4 זוגות של מודולים – כלומר תוכלו לכסות בסשן אחד של חצי שעה ארבעה שרירים בו זמנית – למשל את שני הארבע ראשי ואת שני זוגות התאומים (חיבור שאפשר לעשות בישיבה על כיסא). אם יש לכם שעה, תעברו גם לשכיבה לעוד סשן על שריר הירך האחורי ועל הצוואר למשל. בד”כ הסבלנות ואילוצי הזמן שלי השאירו אותי בסשן אחד בלבד. זה בהחלט עזר והקל, ומאפשר לנצל את היום טוב יותר.
התאוששות זו פריבילגיה. הפעם – ממש נתפס לי
אחרי רכיבה שונה מהרגיל שלי לאחרונה עם הרבה יותר סלעים, אבנים ועמידה סטאטית על הפדלים, קמתי בבוקר למחרת עם כאב אדיר בשריר השוקה הקדמי (טיביאליס אנטריור). יש לי רומן עתיק עם השריר הזה שנוטה להיתפס אצלי עוד מימי הטירונות: השריר הופך לאבן וכואב מאוד. ממש לא יכולתי ללכת. כאב חד פילח את הרגל בכל נסיון תנועה. התאוששות אחרי אימון זה נחמד, אבל פה כבר נצרכתי לטיפול חירום התערבותי של ממש. הליכה או רכיבה לא באות בחשבון בכאב הזה.
מעבר על התפריטים ב Compex מייצר התלבטות בין “הפחתת כאב” ל”מסז מרגיע”, אבל הפחתת כאב עובדת פה על אפקט הטעיה עצבית שלא מטפל בבעיה אלא מטעה את המוח לא להרגיש אותה (דמיינו מצב: יש לכם פצע כואב – אם תצבטו את עצמכם מספיק חזק במקום אחר לא תרגישו את הכאב המקורי אלא את הצביטה…), אז בחרתי במסז’.
בעיה חדשה: השריר הזה לא מופיע בתפריט. לקחתי את הפרוטוקול של אחיו האחורי (שרירי התאומים), הרכבתי גם פה את יחידת החישמול והתנעתי. בבירור עם החברה הבנתי שאין בעיה עם זה – המכשיר עושה סריקה עצמאית על השריר באותו הרגע, ולא באמת קריטי להתחיל מהשרטוט הרלבנטי. הפרוטוקול של מסז שונה מהתאוששות של אחרי אימון: מקצבי ההפעלה הם במחזורי קצב חשמול אחרים – מגוונים ומשתנים יותר. הוא גם מפעיל אותי יותר תוך כדי עם בקשה לשנות עוצמות ידנית תוך כדי הסשן עם הודעה שצריך להגביר עד שרואים תנועה של השריר. אני הולך ומגביר עצמה תוך כדי.
הכאב היה על כל השריר, אבל כשהתחלתי בפולסים חשתי בתוכו את נקודת המקור כואבת יותר. לאט לאט במהלך ה”מסז'” אני מרגיש אותה הולכת ונעלמת, למרות (או בזכות) הגברת עוצמת הפולסים. בסוף הסשן אני קם מהמיטה ומנסה ללכת. מקודם צלעתי וכאב לי ממש, ועכשיו? עדיין כואב בצעדים הראשונים ואז לפתע לאחר תנועה נוספת השריר משתחרר לגמרי – עזר, ובענק!
חסרונות
לטעמי המכשיר הזה סובל מכמה חסרונות בולטים שכדאי לציין:
- המחיר מאוד גבוה – בצורה משמעותית ממכשירים אלטרנטיביים שעולים הרבה פחות (המכשיר הזה עולה למשל 500 ש”ח). אמנם רובם עם חוטים אבל גם השוואה בינם לבין הגרסאות החוטיות של המכשיר הזה מגלה פערים מדהימים ממש בין הקומפקס לאחרים, ברמה שאני לא בטוח שניתן להצדיק מבחינה תפקודית.
- בהמשך לסעיף קודם – לדעתי לא כדאי להשקיע סכום ניכר באלחוטיות. החוטים לא כל כך מפריעים וזה גם חוסך עוד אלמנטים לטעון.
- אין אפשרות לטעון את המכשיר ללא הערכה המסורבלת הזו. היה עדיף לו היו פשוט שקעי USB סטנדרטיים לטעינה
- כל המארז היה יכול להיות קטן בהרבה. הוא לא נוח ולא נסגר בקלות. לנסיעות למחנות אימונים הוא תופס לא מעט מקום בתיק.
סיכום – למי זה מתאים?
מהחוויה שלי, זה מסייע להתאוששות. אני מסביר את זה (וגם פיזיותרפיסטים שדיברתי עמם) בכך שהוא פשוט מנער את השרירים, ויכול לעשות את זה באופן שונה מריצת שחרור או רכיבה, ממוקד, ופונה ישירות לאיזור הכואב. בשרירים מסוימים כמו גב תחתון זה שימושי יותר כי קשה להפעיל אותם לשחרור. זה פועל כמו מסאז’ בצורה מכנית פשוטה מאוד. אין אישוש מחקרי להשפעות מעבר לכך כנראה – אבל גם זו השפעה ברוכה ומסייעת. יש שרירים בגב, בעכוז ובמקומות נוספים שמאוד קשה לשחרר בפעילות למעט זו ומסאז’. מצד שני- בכל מקום שתנועה רגילה אפשרית היא תעביר יותר דם לשרירים, והדיווח האישי של ספורטאים שמספרים לכם על זה נגוע באפקט הפלאסבו.
קשה לי לאמר שהגיוני להשתמש ב Compex בצורה שוטפת או אחרי כל אימון בשגרה. עד רמה מסוימת, התכווצות השרירים היא נעימה לי, ואין הכרח בהתאוששות מלאה כשזה בסה”כ אימון למחרת, אולם לחברה שמתאמנים עם הגישה הקוטבית, וסובלים מהתאוששות אטית אחרי אימוני עצימות גבוהה יתכן שזה יקל מעט על החיים ויפחית כאבים.
כל עולם התוכניות לבניית שריר פחות דיבר אלי כספורטאי אנדיוראנס – אני שמרני בקטע הזה, וחושב שכחובבן זה מיותר. נראה לי שזה יתאים בעיקר לשני שימושים עיקריים: אחרי פציעות, אם יש עליכם מגבלות תנועתיות משמעותיות והעבודה הזו היא חלק מהשיקום, או ככלי אימוני למקצוענים שמתקשים למקסם את שעות האימונים שלהם וצריכים להביא לקצה את כל המערכת כדי לשפר שיפורים שוליים בלתי פוסקים.
לכל השאר, ה Compex מתאים להתאוששות יומית במחנות אימונים ובתחרויות רב יומיות כמו סמרתון ואפיק ישראל: כשאתם באמת מביאים את עצמכם לקצה, ומעוניינים בהתאוששות מהירה יותר מיום ליום. במצבים האלה, אתם זקוקים לזמן שלכם על המיטה עם רגליים למעלה – לי אחרי סטייג’ רב יומי או במחנה האימונים באוסטריה ממש לא התחשק לצאת לרכיבת שחרור נוספת אחה”צ- וזה סנריו מתאים.