הפעם במבחן – Myroon 29 Prestige 12S XX1 – זוהי מכונת התחרויות קשיחת הזנב והכתומה במיוחד של KTM. מה שהחל כמבחן אופני זנב קשיח 29 בודד ב BIKEPANEL, הפך לסדרת מבחני זנבות קשוחים. קראנו לסדרה “קשיחים” ולא “קשוחים”, כי אלה מפלצות XCO חסרות רחמים שמיועדות לספק חוויה תגובתית חדה וחסרת פשרות.
מאת: גיא חלמיש
צילום: עופר עברי וגיא חלמיש
תקציר מנהלים
- דגם: Myroon 29 Prestige 12S XX1.
- משקל רטוב, עם חומר בצמיגים, מחזיקי בקבוק ופדלים: 9.9 ק”ג.
- צביעה מדהימה ושופוני כללי קיצוני עם בולם ה RS1 והקסטה הזהובה מהביוקר של ה Eagle לבית SRAM.
- מידה 17 הרגישה גדולה מכפי שהמספרים מרמזים – לתשומת לב המתלבטים בין שתי מידות קרובות.
- למרות זווית ראש של 71 מעלות, ההיגוי יציב יחסית, מעדיף סטם קצרצר במיוחד – ונוטה לרכיבת מרתון ולא רק ל XCO.
- מחיר: 29,500 ש”ח.
- משווק: ד.ל.ב מוטוספורט בע”מ, יבואנית KTM לישראל
קשיחות צדית מופלגת בזכות בנייה איכותית וכתפיו השריריות של מזלג ה RS1
סקסאפיל ושלדה
“אלה אופניים עם אמירה”, אומרת לי המלצרית במסעדה שהגעתי אליה (לאכול ברחבה בחוץ – לא עוזב אותם ליותר ממטר, ברור…). אתה מגיע עם שלדה בכתום מט, עם נגיעות שחורות, מזלג קדמי הפוך בעל כתפיים שריריות בצבעי השלדה וקסטה אחורית בצבע זהב… לא צריך להיות רוכב כדי להבחין שקורה פה משהו. דמיינו את עצמכם יושבים במסעדה בנתניה, ולפתע אנג’לינה ג’ולי נכנסת לחדר, או בראד פיט, או שניהם לאיזה קרב אקדחים ממר ומרת סמית (או מהגירושין שלהם) – זו פחות או יותר מידת האנדרסטייטמנט של העיצוב והסקסיות של ה KTM Myroon האלה: הבמאי פה הוא לא שבדי, והמחוות אינן קטנות.
ספיגה מרשימה מאחור בזכות מוט אוכף ריצ’י WCS קרבון סופג במיוחד
השלדה של ה Myroon משדרת איכות גבוהה במיוחד. רואים את איכות הצביעה הגבוהה, מרגישים את הקשיחות והעוצמתיות שלה, ונהנים מהגימורים והנגיעות הקטנות בצינורות. כל החלקים מתחברים לכדי אמירה בולטת של תחרותיות אגרסיבית ושרירית.
KTM הוציאו השנה ליין של שלדות הממותגות Sonic גם עבור ה Scarp וגם עבור ה Myroon – הסוניק זו גרסה מופחתת קרבון ומשקל שמורידה מעט חיזוקים בנקודות שבהן הלכו על בטוח בגרסה שפה במבחן. המשקל של אופני הסוניק היקרים ביותר של KTM שמגיעים גם עם גלגלי קרבון, מזלג Fox SC100 הוא כקילו פחות משל האופניים האלה, שבצד הביקורת אומר שהם יצאו מעט כבדים ביחס למשקל המוצהר באתר של 8.9 ק”ג. המשקל שם הוא עם צמיגי נייר לא רלבנטיים לישראל (כ 400 גרם משקלם – רק על המעבר לשני אייקונים הוספנו איזה חצי קילו…) וכן ללא מחזיקי בקבוק ופדלים, מה שמסביר את הפער.
“אני פה, ואני מהירה!”
גיאומטריה והשפעתה על ההיגוי
כשרוכבים גב אל גב בכמה מבחנים, וגם במקביל עם אופניים אחרים מרגישים את ההבדלים בצורה מיידית וברורה. האופניים האלה היו אצלי ביחד עם ה Scott Scale וביצעתי לפחות שתי רכיבות עם שניהם וחבר, כשאנחנו מחליפים בין הזוגות. היו גם ה Focus Raven ממש לא מזמן, והתובנות ברורות: ה KTM’, בדומה לפוקוס ובשונה מהסקוט הם על צד המרתון והיציבות. זו שלדה ארוכה במיוחד למידה 17. גם אחרי שהסטתי את האוכף קדימה ככל שיכולתי כדי להתיישב בצורה ממורכזת ונכונה לברכיים שלי מעל לקראנק, התחושה עם סטם 70מ”מ היתה ארוכה מדי. זה הסתדר כשקיצרתי לסטם 60מ”מ ואפשר גם להמשיך בקלות ל 50מ”מ כדי להיות דומה לתחושה של רוב האופניים בקטגוריה הזו. הסטם הקצרצר מתחבר יפה לשלדה שמתנהגת יציב ומשרה בטחון בסיבובים ובעקומות.
KTM לקחו את מגמת ה Longer & Slacker לקיצון והם מציעים את אחד הזוגות הכי מעניינים שיש והכי ארוכים בסביבה. הם גם מהראשונים שעברו ל Boost – עוד בדגמי 2016. יחד עם זאת הם נשארו עם זווית ראש תלולה יחסית של 71 מעלות שהיא חשובה במקרה הזה לשמר זריזות היגוי. אורך תומכות השרשרת שלהם (43 ס”מ) נמצא במקום טוב באמצע בין הסקוט סקייל הכי קצרים (42.5) לטרק פרוקיבר והפוקוס רייבן (43.5). זווית ראש נמוכה יותר במקרה הזה היתה דווקא גורעת מהאיזון הכולל של האופניים, ועושה אותם יציבים מדי להערכתי. כאמור במקביל לאלה היו אצלנו ה Scott Scale שהיו הרבה יותר זריזים ופחות יציבים כיוונית על אף 69.5 המעלות שלהם מלפנים. למרות שמפתה לחרוץ עמדות לפי טרנדים של טבלאות מספרים- אין תחליף להרגשה בשטח, ולהבנת האיזון הכולל הדרוש לחוויה שאתם רוצים באופניים.
אבזור, והשפעתו על התחושה ברכיבה: נוחות, שיכוך וחוויה כוללת
קוקפיט – רכבתי במגוון מתארים עם האופניים האלה: החל ממסלולי אספלט משולבי כורכר וחול בשרון, דרך רכיבה מתישה וחזקה בסביבה הסלעית והלא מרחמת של חרובית-בריטניה-זכריה וכלה בפאמפטרק המגניב של בארי. מה שמרגישים מייד זו האיכות הגבוהה של הבנייה, שבאה לידי ביטוי בקשיחות הצדית. זו מורגשת ממש באיזור הקראנק המעובה ובקוקפיט המעולה. כידון Ritchey WCS Carbon (ברוחב 110, שלכתפיים שלי, ה 710 שלו לשימושי XCO ומרתון היה מצוין – לא קונה את ההגזמה הזו ברוחב הכידונים אל מעבר ל 720 לרוכבי סמול ומדיום). הכל הרגיש יציב במיוחד מעל לצינור הראש של ה Myroon, גם בגינות סלעים ואלמנטים – תוצאה של שלדה חזקה ובנויה היטב.
כאמור לאורך הסטם יש תפקיד בחוויה הכוללת, ופה – לאור היציבות הכללית והריץ’ הארוך של השלדה מתבקש Stem קצר במיוחד (באופניים במבחן הזה אורכו 43.1 ס”מ במידה מדיום – קצר רק מFocus Raven ב 2 מ”מ וארוך מה Trek Procaliber ב 4מ”מ, מהScott Scale ב 6 מ”מ, ומה Cannondale FSI ב 1.7 ס”מ תמימים!)
שלדת הקרבון מרשימה
הנוחות – נובעת פה מבחירה במוט אוכף Ritchey WCS Carbon UD, 1- bolt 350/27.2 בקוטר של 27.2 – הגיוני מאוד בעיני להארדטייל. יש לו הסטה קלה לאחור, וההבדל ברמת הספיגה שלו כשהאוכף מוסט לאחור לעומת אוכף מוסט קדימה היה דרמטי. כשהאופניים הגיעו אלי הם הותאמו לרוכב גבוה ממני כנראה, והאוכף היה הכי רחוק מאחור. במצב הזה מוט האוכף הציג רמת ספיגה של שיכוך כפול כמעט – עם תנועה ממש מורגשת עד מוגזמת. רמת השיכוך הזו ירדה משמעותית כשהסטתי את מוט האוכף קדימה וקיבלה איזון מסוים ונכון יותר.
בסה”כ אלה אופניים שזורחים בקטעים טכניים ומקנים הרבה בטחון בזכות ההיגוי היציב יחסית. הקשיחות ואיכות השלדה מאפשרים לשלוט בנחישות בקו הרכיבה ולא נותנים לסביבה לצ’קמק להם את הבחירות.
RockShox RS1 – זה תענוג אמיתי לחוש בקשיחות הצידית הזו, שחלקה וודאי מגיע גם מתרומת ה RockShox RS1 – המזלג עם המראה הכי מגניב בשוק. העיצוב שלו לא רק הכי יפה, חדשני ומגרה, הוא גם גורם לכל זוג של אופניים שהוא מורכב עליהם להיראות כל כך הרבה יותר טוב. הוא המראה שעל הקיר שגורמת לשלדה להיות הכי יפה בעיר. הוא ממשיך את העובי של צינורות הראש המעובים ולעומתו כל כתר מזלג רגיל, עם גשר נוסף והדקיקות הזו באיזור הקדמי העליון פשוט נראים כמו איזה שארית של ציוד משומש מלפני כמה שנים. אבל הוא כבד ביחס למחירו ולאלטרנטיבות שיש היום בשוק. גם השיכוך היה טוב, מגיב, ורגיש במידה הנכונה. המפתח לכך אצלי לפחות הוא התעלמות מוחלטת מההמלצות של RockShox לגבי רמת ניפוח האוויר, והשארת לחץ נמוך יותר, בדי הרבה. כשעושים את זה הוא מקבל את החיים הדרושים לו, ואת השונות המלאה לאופציית הנעילה מהכידון – אבל זה באמת עניין של טעם אישי וסגנון (מי שלא פותח נועל מהכידון כל הזמן הגיוני שישתמש בלחץ גדול יותר).
הנעילה ההידראולית בכפתור לחיצה בודד (פנימה נעול, החוצה משוחרר) היא משהו שאהבתי במבחן הראשון והשני שרכבתי איתה, אבל ככל שעברו המבחנים הבנתי שהיא לא לטעמי: הכפתור קשה מדי, בשני מבחנים היו לו בעיות אמינות, וידית הנעילה החדשה של RockShox בצורת ידית הילוכים עם שני כפתורים נפרדים עדיפה בעיני. במיוחד אם בוחרים את גרסת ה”מתחת לכידון בצד שמאל באופניים ללא מעביר קדמי”. עוד מחסרונות ה RS1 הן לרוכבים שמכניסים אופניים לרכב, ומפרקים גלגל קדמי: זה פחות נוח איתו כי הברגות הציר לא נשארות אחת מול השנייה, ולבסוף – הוא די כבד לעומת האח שלו והמתחרה המקביל (SID WC ו Fox SC) ויקר יחסית למשקלו.
Eagle XX1 – כבר כתבתי במבחן הסקייל על הגרסה הכסופה הנמוכה יותר, ואכתוב שוב על המערכת הקיצונית, הזהובה והיפה הזו: קפיצת מדרגה ענקית של RockShox במערכות ההילוכים המכניות, תשובה הולמת ל XTR, ויופי של מוצר. המערכת מעבירה מהר, מדויק, נוח ועקבי. טווח ההילוכים המוטרף של 10-50 שיניים על 12 ההילוכים מספיק להכל ללא שום ספק. גם מלפנים הפעם 34 שיניים על ה Sram XX-1 Carbon FC. החסרון היחיד שלה הוא העדר האופציה להעלות כמה הילוכים במכה (לקשה יותר, במעבר לירידה למשל). אגב, לאחר רכיבה Back to back בין ה XO ל XX1 אני שמח לבשר לכל מי שמסתפק בכסופה מסיבות תקציביות שהוא לא מפסיד כלום חוץ מכמה גרמים ומראה ה Pimp my bike של הזהובה. הייתי שמח לו KTM היו מספקים פה מוליך שרשרת בחבילה כמו שעשו סקוט וטרק.
Pimp my ride!
הגלגלים והצמיגים – בוסט כמובן (KTM מהראשונים לאמץ את הסטנדרט עוד בשנה שעברה) OEM מאת DT Swiss – עם Schwalbe Thunder. שוולבה מה? וודאי תשאלו. ובכן למען אותו משקל נמוך בטבלאות ה Spec של אתרי האינטרנט ובהתאמה לצרכים של הרוכבים בגראבל המושלם של אוסטריה, האופניים מצוידים בצמיגים שמתאימים לדרגת שטח קטנה אחת מעל אספלט – לא לשטח הישראלי. מדובר בצמיג שמשקלו פחות מ 400 גרם – זה אומר שעל שני צמיגים יש רק אתו חצי קילו פחות מכל צמיג שקונים פה בארץ. הגלגלים טובים, אמינים ומבית מוכח (DT Swiss) אבל כמו אצל כמעט כל החברות ב 2017 – עדיין לא הרחיבו בשקל תשעים.
לסיכום
KTM בישראל הפכה להיות גורם דומיננטי, עם כמות מרשימה מאוד של אופניים בכל אירוע, ונוכחות בולטת בזכות עיצוב השחור-כתום שקשה לפספס. היא עדיין חסרה בליין האופניים בתחום אופני הכביש ובעולמות השבילים-אנדורו, אבל בכל מה שבאמצע – ובעיקר בתחום המרתון ורכיבת השבילים הזורמים יחסית, יש לה שני דגמים מצוינים: ה Scarp כפול השיכוך וה Myroon שבמבחן הזה – דגם חדש ל 2017 שאימץ את גישת הגיאומטריה שיש גם בסקארפ: ארוך ונמוך. מי שמתחבר לגישה או בעל מבנה גוף מתאים נהנה מהם מאוד.
הדגם שבדקנו אופיין בכך שהוא מידה 17″ אבל גדולה. זה מרגיש כמו 18 ומעלה לעומת דגמים של מתחרים, והוא מומלץ לרוכבי מדיום, או מדיום-לארג’ שאוהבים קטן וזריז. אני במדיום וחשתי שאלה אופניים גדולים יחסית, וקיצרתי את הסטם ל 60מ”מ, ויכולתי להמשיך גם ל-50מ”מ. האבזור שלהם מצוין והם נראים פשוט סקסיים להדהים עם ה RS1 בצבעים התואמים והזהוב-סרסור של ה Eagle, שגם מתפקד בצורה מעולה וחדה. הגלגלים ברי שדרוג, והמשקל של כל החבילה מעט גבוה.
עם חיבה לתנוחה ארוכה ונמוכה התחברתי לאופניים מאוד- הרגשתי מעולה איתם בקטעים טכניים ובשליטה. המיירון הם אופני זנב קשיח נוחים יחסית בזכות מוט אוכף סופג (במיוחד אם אתם מסיטים אוכף לאחור), יציבות כיוונית מורגשת ומצוינת למרתון, ותחושת קשיחות צדית מדהימה שמאוד סייעה במקטעים טכניים סלעיים ובעקומות רחבות בכוח G גבוה.
ואם לא ראיתם את הסרט למעלה – הנה הוא:
מאת: גיא חלמיש
צילום: עופר עברי וגיא חלמיש
