קק”ל וקהילת עין ראפה השיקו סינגל אופניים חדש בנחל כסלון. התפיסה של קק”ל בנושא שבילי אופניים, מספר לנו גידי בשן, רכז קהילה ויער של קק”ל באזור הרי ירושלים, היא ש”שבילים צריכים לשרת מטרות נוספות מעבר לרכיבה על אופניים. אין ספק שהם צריכים להיות מעולים לרכיבה על אופניים מבחינה מקצועית, אבל הם צריכים לשרת מטרות נוספות. למשל בעדולם: השביל משרת את פיתוח הפארק, חושף אתרים היסטוריים ונופים מסוימים ומקדם הנגשת שטחים לקהל כדי שיהיה ידיד שלהם – מול איומים כמו סיפור פצלי השמן ואחרים. לעתים יש לסינגלים מטרות של ‘ניהול קהל’ – הזזת הקהל למקום אחד כדי שיהיה אפשר לטפל ביער במקומות אחרים (דוגמת שבילי בן שמן), ולעתים אלה מטרות קהילתיות – כמו פה בעין ראפה”.
לראשונה בישראל – שיתוף פעולה עם רוכבים וקהילה ערבית
בעין ראפה השביל מקדם מטרות קהילתיות – וזהו לא המקום הראשון ששבו מקימים שביל למטרה זו (דוגמת שמשית סוללים אלון גליל והסביבה). עם זאת, העבודה עם הכפר הערבי מייחדת את הפעילות – זה עוד לא נעשה בארץ, והשושבין פה הוא עלא ברהום, ראש הוועד המקומי: הוא זה שהכניס את עניין האופניים לכפר וקידם מאוד את ביצוע התוכנית של סינגל עין ראפה”.
הסינגל מדגים ערך מרכזי של שיתוף פעולה בין יהודים לערבים. זה ערך חשוב מאוד גם לגידי וגם לעלא, ורכיבת אופניים יכולה להביא יהודים לכפרים ערביים להתנסות ולהתחברות (שלא רק דרך החומוס – כמו בכפר השכן מעבר לכביש: אבו גוש…). עלא מספר שהדבר הזה מסייע לקרב את האנשים אל הטבע, להגביר את העיסוק בספורט ולשפר את איכות החיים, ויש לו שאיפה שהדבר ישפיע לטובה על כלכלת האזור באמצעות התיירות וידחוף את אנשי הכפר ליזמויות עסקיות תומכות, ובמקביל גם יקדם את המאבק בזריקת פסולת באזורים ציבוריים וישפר את יחס התושבים אל הסביבה.
אתגרי השטח – לא היה קל
לצד המטרה הקהילתית שאפו גידי בשן וקק”ל לפתח מערכת רכיבה משלימה בנחל כסלון. “מגיעים לפה בשבת ממוצעת מאות רוכבים שיש להם רק דרכי עפר, והסינגל הזה אמור להשלים להם את חוויית הרכיבה. הוא סינגל פשוט שהיה אמור להיות פשוט עוד יותר מבחינת רכיבה טכנית, אבל תנאי השטח קשים מאוד ולכן הוא לא עממי, אלא מתאים לרוכבים ברמה בינונית ומעלה”.
אדריכל אוטו פרידמן, מתכנן המסלול, מספר שקשה היה ליצור הפרשי גובה שמתאימים לשטח ולמרחק המסלול. פה נסביר שתורת בניית הסינגלים היא מתודולוגיה סדורה שמנחה בוני סינגלים כיצד לבנות אותם בצורה שהיא גם מהנה לרוכבים וגם שומרת על ערכי קיימות ואי-פגיעה בטבע. כלל האצבע מגדיר למשל שהשיפוע המקסימלי שתתקלו בו בסינגלים יהיה 10% בממוצע. אם אי-אפשר להגזים באחוזי השיפוע, זה מגדיר גם את הגובה המצטבר שאפשר לעשות במרחק נתון, וזה מגדיר גם אילוצים לנתיב עצמו בהתאם לטוואי השטח, כך שיעמוד במגבלות האלה…
עוד כלל אצבע לבניית סינגלים הוא ה”Half Rule” – שמיועד להגן על הסינגל שלא ייהרס בגשם ויהפוך לתעלת ניקוז לגשם. שיפוע השביל אינו יכול להיות יותר מחצי השיפוע של המדרון שהוא נמצא עליו. לדוגמה – אם ההר היורד אל הוואדי הוא בשיפוע של 25%, הרי שהסינגל לאורך הרכס הזה לא יהיה תלול יותר מ-12%. יש גם הגדרות לזווית הסינגל עצמו שצריכה לאפשר כניסה של המים אליו מלמעלה והמשך זרימה מטה והחוצה ועוד.
אוטו מספר על עוד אילוצים: “בהתחלת העבודה מסמנים על המפה נקודות עניין שרוצים להגיע אליהן ומקומות שרוצים להתרחק מהם. יש גם שטחי חקלאות פרטיים שאי-אפשר להיכנס אליהם – ניווט בתוך הרבה נתונים…
“יש שתי גדות לוואדי: גדה דרומית וגדה צפונית. בגדה הצפונית יש מפנה הדרומי – עם פחות צמחייה אבל עם הרבה סלעים; בגדה הדרומית יש מפנה צפוני, שמקבל פחות שמש הוא עמוס מאוד בצמחייה צפופה מאוד-מאוד. השטח כה צפוף שאי-אפשר היה להגיע וללכת על תוואי התכנון כדי לתקף אותו: נדרשו שני עובדים ומסור חשמלי רק כדי לגשש ולראות מה יש בפועל לאחר שבוצע התכנון על המפה. אחרי כמה ניסיונות כאלה גילו שצריך לשנות את הנתיב עקב תנאים בלתי-אפשריים. זו עבודה רבה, הרבה גישוש, תכנון, חזרה לשטח עם העובדים – מוריס וצוות קק”ל, שהיו מעולים ואין כמוהם, מגיע להם הרבה הרבה קרדיט – ותכנון מחדש”.
“יש במסלול כמה SwitchBack/סרפנטינות. משהו שרואים הרבה יותר במסלולים בקליפורניה למשל ודי נדיר למצוא בארץ. אוטו פרידמן מסביר ש”זה האלמנט היקר ביותר לבנייה בסינגל כזה: על מנת שהוא יהיה זורם צריך לבנות הרבה אבנים, צריך גם לחפור, צריך להיכנס ולצאת מהסיבוב בשיפועים נכונים, ולכן יש הרבה עבודת עפר.”
עלא, יושב ראש ועד הכפר: “המקום מתחת לאף שלנו ואנחנו לא מכירים אותו”
עלא ברהום הוא יו”ר הוועד המקומי (בהתנדבות) וגם עובד עיריית ירושלים, אשר ייסד בה את קבוצת הרכיבה של העירייה – קבוצה המתחרה בליגה למקומות עבודה. עלא מספר: “המטרה הראשונה היא קודם כל התחברות לסביבה. המקום מתחת לאף שלנו ואנחנו לא מכירים אותו. בפעם הראשונה שהתחלנו לעלות האנשים מתחילים לגלות את הכפר. אנחנו גרים בתוך הוואדי, וכשאתה עולה ומסתכל מלמעלה על היישוב שלנו אתה רואה אותו מזווית אחרת. גם כפעילות בלתי-פורמלית אני חושב שאופניים הם אחד הכלים הטובים: זה ספורט שמפתח יכולות וביטחון והוא לא מוכר במגזר הערבי. בהתחלה זלזלו – אמרו ‘מה? אופניים?’. בפעם הראשונה שהתלבשתי ועליתי על האופניים בתוך הכפר אמרו לי שלום כאל זר – לא ידעו בכלל שזה אני. אולי לרוכבים או מבחוץ זה נראה כמובן מאליו, אבל היו לא מעט חששות כשהתחלנו לתכנן ולהיכנס לתוך הקרקעות.”
צריך לומר שחלק מהחשדנות נובעת מפערים בתפיסה לגבי היחס לסביבה, מה מותר ומה אסור במרחב הציבורי. לקק”ל יש גם נקודות חיכוך עם היישובים סביב השטחים שהיא מנהלת – הן סובבות בדרך כלל סביב כריתות עצים, פלישות ולכלוך, וגם פה כשתגיעו לנקודת ההתחלה תחצו דרך עפר בפאתי הכפר שצדיה מלאים בפסולת. גידי בשן מדגיש שאלה הן נקודות חיכוך עם יישובים רבים ולאו דווקא עם היישוב הזה.
אבל עלא אופטימי: “בשבתות התחלתי לראות שקהילת הרוכבים מתחילה להיכנס אלינו בלי הזמנה. הרוכבים מגיעים קרוב לכפר – מציצים, קצת עוצרים, מהססים מעט – רואים את הסימון של האופניים ואז ממשיכים לתוך היישוב. שני המבנים הראשונים בכניסה לכפר החליטו לעשות משהו עבור הרוכבים – תחנת קפה קטנה מסחרית וגם נקודת מילוי מים לרווחת הרוכבים.
אחד הדברים שמעסיקים אותי מאוד עכשיו הוא איך מפתחים פה יוזמות, תעסוקה והכנסות – כי אנחנו כפר עני, דל במשאבים. אנשים לא חיים פה בעושר, ומחפשים את הדבר הזה. אני חושב שיש לנו פה משהו להציע, משהו שהוא קצת אחר מהסגנון של אבו גוש.
“אני מתרגש מאוד מהמצב כשאני חושב על זה: על שיתוף הפעולה. אצלנו בעבר קק”ל היו כמו שוטרים ואנחנו כמו עבריינים, ופה איפשהו הפך להיות חיבור כזה. התדמית השתנתה גם לקק”ל וגם לנו. במקום שהם יהיו השוטרים והרעים כאילו, אנחנו מקבלים אחריות למקום שלנו.”
תיאור המסלול
אורך הסינגל כ 12 ק”מ והוא מסומן בסימון שבילים שחור להוציא קטע ירוק קיים בעלייה מנחל כסלון דרומה. הוא מיועד לרוכבים ברמת רכיבה טובה שכן יש בו גובה מצטבר לא מבוטל ומקטעים טכניים. ההתחלה נמצאת צמוד לכפר, ממערב, ממש ליד המעיין. אל הכפר תגיעו מכביש 1. יורדים מול אבו גוש ימינה ודרומה אל עין ראפה. חוצים את הכפר במגמת מערבה (ימינה ליד המסגד), ממשיכים לדרך עפר קצרה ולאחר כ-200 מ’ תגיעו לנקודת ההתחלה. מובן שמומלץ פשוט לרכוב בנחל כסלון או במסלולים הרבים בסביבה ולשלב את הסינגל הזה ברכיבה.
הסינגל מתחיל בוואדי ומטפס אל הגדה הצפונית, טיפוס לא ארוך מדי, אולם בסופו עיקול ימינה וירידה מהירה ונופית חזרה אל הוואדי, חצייה שלו וטיפוס נוסף, בתחילה בדרך עפר ואחרי כן בכניסה לסינגל עטור סרפנטינות אל הגדה השנייה. שוב נוף מקסים, שוב יער מדהים, ולאט-לאט מתחילים לחזור במגמה מזרחה עד אשר רואים מהרכס את בתי הכפר. פה יש קטע מהנה של רכיבה בגובה אחיד פחות או יותר – עם ירידות ועליות קטנות, עד אשר מגיעים לפאתי הכפר.
אוטו פרידמן וגידי ניהלו דיון והייתה ביניהם אי-הסכמה לאורך התכנון והביצוע. גידי חשב על נקודת המוצא של הרוכבים ורצה להכניס עוד ירידה כיפית במיוחד לעין לימון בסוף הרכיבה. אוטו התעקש שהסינגל יסיים בכפר ורק ממנו יגיעו אל המעיין חזרה, מה שאומר הוספת עלייה קטנה קודם לכן וקטע רכיבה עם ירידה מתונה מאוד לאורך הרכס אל הכפר במקום הירידה המהירה יותר. היום גידי מספר בכנות שהוא שמח מאוד על שהוא הפסיד בוויכוח הזה – והסינגל כן עובר בכפר בסופו של דבר – כי התוצאה נהדרת והרכיבה בסמטאות הכפר נותנת עוד דרגה של חוויה ושונות למסלול.
גם בזכות הסיום בכפר הידידותי והמזמין הזה וגם בזכות הנוף יפהפה המסלול אינו בנאלי. יש פה עליות, כיוונים ופיתולים שונים שהוואדי פונה אליהם, יש פה רכיבה עם עליות וגם פה ושם רכיבה טכנית מעט, אם כי בהחלט לא באזור האקסטרים – בכל זאת מדובר בסינגל קק”ל זורם יחסית.
השקת המסלול: השקת הסינגל, רכיבה מאורגנת, הדרכה וטקס חניכת השביל יתקיימו ב-16.6.2014 בשעה 17:00 – הקהל מוזמן!
מאת: גיא חלמיש
בשיתוף eירוק של קק”ל. תודה מיוחדת לגידי בשן לעלא ברהום ולאוטו פרידמן שסייעו בהכנת הכתבה.