במאמר הראשון בסדרה הסברנו את עקרונות מערכות השיכוך במזלגות ובולמים אחוריים. עקרונות אלו נכונים לכל מערכת שיכוך מודרנית, המותקנת על אופניים או רכבים ממונעים.
העיקרון המנחה לכיול צריך להיות בעיקר תחושתכם על האופניים. אין טעם לאנוס את עצמכם לרכב על מערכת מכוילת בהתאם לכללים אך שאינה מעניקה לכם את תחושות הביטחון והשליטה אותם אתם מחפשים. הכיול האמיתי והטוב ביותר נעשה בשטח תוך כדי רכיבה. לא ניתן לכייל בולמים לרכיבה באופן מוחלט בבית או בחנות, אבל אפשר להגיע לבסיס שממנו ניתן להוסיף או לגרוע עד שנחוש שהעסק מתגלגל כהלכה. המערכות המודרניות ניתנות לכיול בשטח ללא צורך בכלים מיוחדים למעט משאבת בולם.
ננסה ללמוד קצת על שני סוגי הקפיצים: קפיץ פלדה (או טיטניום) וקפיץ אוויר, ואופן הכיול שלהם.
קפיצי פלדה
המאפיין את קפיצי הפלדה הוא התנהגותם הליניארית: על כל יחידת משקל שנעמיס על הקפיץ הוא ייתכווץ באותו אורך (זה לא מדויק במאת האחוזים אבל מספיק קרוב לכך). על קפיץ הפלדה ישנו קוד המפרש את תכונותיו לדוגמה : 2.8\450.
ה-2.8 בדוגמא, מציין את מקסימום מהלך הקפיץ באינטשים (1 אינטש = 2.54 ס"מ). קפיץ זה מתאים לבולם בעל מהלך של עד 2.5 אינטש ואסור להתקינו על בולם ארוך יותר. אם עושים זאת למשל על בולם בעל מהלך של 3.5 אינטש, אזי במהלך הכיווץ, הקפיץ יגיע לסוף מהלכו כי סליליו יפגעו זה בזה, והבולם יעצר בטריקה. דבר שיכול לגרום לנזק ושברים ולא רק לבולם אלא גם לרוכב עקב נפילה.
הנתון השני 450, מציין את המשקל כמות המשקל בליברות (1 ק"ג = 2.2 ליברות, באנגלית Pounds) הנחוץ כדי לדחוס את הבולם באינטש אחד. ניתן לחשב איזה קפיץ מתאים, לפי מהלך המתלה ומשקל הרוכב. לאחר ההתקנה, יש לצאת לשטח ולכוון אותו.
קפיץ אוויר
בניגוד לקפיץ פלדה, קפיץ אוויר הוא בפשטות אוויר דחוס. ההבדל המהותי בינו לבין קפיץ הפלדה הוא שבניגוד להתנהגות הליניארית של קפיץ הפלדה, קפיץ אוויר מתאפיין בהתנהגות פרוגרסיבית, ובמילים פשוטות: ככל שהוא נדחס יותר כך הוא מתקשח יותר. נדרש כוח רב יותר כדי לכווץ בולם אויר שנמצא באמצע המהלך מאשר בולם אויר במצב פתוח.
ככל שנפח תא האוויר בבולם גדול יותר, לחץ האויר הנחוץ בתוכו קטן יותר, וההיפך. זאת בדומה לכך שלצמיג השטח שנפחו רב, אנחנו דוחסים אוויר לאיזור ה-35 PSI ואילו את צמיגי הכביש הדקיקים נדחוס לאיזור ה-110 PSI. העיקרון זהה גם בבולמים ובמזלגות: מזלג בעל קוטר רגליים של 36 מילימטר יזדקק ללחץ אוויר קטן יותר ממזלג 32 מילימטר. זו רק סיבה נוספת להימנעות מכיול סופי לפי משקל הגוף. צאו לשטח, בידקו SAG, וכיילו כיול שנכון עבורכם.
היתרון הגדול של קפיץ האוויר הוא משקלו הנמוך, וחסרונו הוא בחוסר הליניאריות המאפיין אותו. זו הסיבה שבולמים אחוריים מגיעים בשלל צורות וסגנונות של תאי אוויר. ישנם כאלה עם תא אוויר נוסף העוטף את התא הראשי כשבתווך שסתום קטן המאפשר לאוויר הדחוס לעבור לתא החיצוני, באופן מווסת, וכך מתקבלת התנהגות ליניארית יותר. שיטה אחרת היא ה- DRCV – Duel Rate Chamber Valving של טרק – גארי פישר, ויש עוד.
כיול שיכוך ההחזרה והכיווץ
נגיעה נוספת המתייחסת לכיול בולמים אחוריים המסומנת על מדבקת השרוול החיצוני, ומציינת את כיול שיכוך ההחזרה והכיווץ (ההידראולי). בנוסף לכיול המתאפשר באמצעות הכפתורים השונים, כיולם של שני אלו מגיעים מהמפעל, לעיתים בהתאם לדרישות יצרן האופניים ולעיתים ככיול מפס הייצור.
בבולמים ישנים יותר משנתון 2010 הוא מצוין באמצעות שלושה קווים: קצר, בינוני וארוך. הקצר מציין כיול רך והארוך קשה. הסימון הכחול מציין את שיכוך הכיווץ ההידראולי (מהירות הדחיסה) והאדום את שיכוך ההחזרה (מהירות הפתיחה). במוצרים משנתונים מתקדמים יותר הסימון מתבצע באמצעות אותיות: S-soft, M-medium, F-firm . בצמוד תמצאו מספר המציין את לחץ החנקן עליו ממליץ היצרן. החנקן שהוא למעשה גז ניטראלי שדחיסותו דומה לדחיסות האוויר מתאפיין בכך שהוא אינו סופח לחות. תפקידו לדחוס את השמן שבבוכנה ובכך למנוע את הקצפתו, בדומה למשקה מוגז שאינו מקציף כל זמן שהוא נמצא תחת לחץ.
נתונים אלו ניתנים לשינוי בהתאם להעדפת הרוכב במעבדת בולמים מוסמכת, ושינוי שלהם מחייב פרוק מלא וסידור שונה של מערכת הדסקיות בבוכנה, עם זאת לעיתים שינוי בלחצי החנקן שבבולם יספק את התמורה ללא צורך בפירוקו המלא. בנוסף לכיול המובנה בבולם או במזלג שלכם ואפשרויות הכיול הבסיסיות עליהן כבר דיברנו ישנם פונקציות כיול נוספות הניתנות לשינוי והתאמה טרם הרכיבה או במהלכה, יצרנים שונים מעניקים לתכונות האלה תיאורים שונים אבל בסופו של יום המטרה של כולם היא זהה:
נעילה
במזלגות פשוטים הנעילה היא מכנית כדוגמת הנעילה בעט כדורי. נעילות אלה הן מוחלטות ולכן מסוכנות למי ששוכח אותן ומחליט לרדת מדרגה או לרכוב במקטע רכיבה משובש. המזלגות הטובים יותר הם הידראוליים ובהם הנעילה היא ע"י סגירה של מעברי השמן בבוכנה. ניתן לראות זאת כהעלאה קיצונית של רמת ה-Compression כך שהבולם כמעט ולא יכול להידחס. במזלגות מסוימים ניתן לכייל את רמת הנעילה כך שהיא תפתח תחת עומס מוגדר מראש, לדוגמה: רכיבה על המדרכה במצב נעול תעניק תחושה של מזלג קשיח שכמעט ואינו נדחס, אך נחיתה מקפיצה תדחוס את המזלג.
למרות שרוכבים רבים רוצים לקבל נעילה מוחלטת, היצרנים מעדיפים שהמזלג או הבולם לא ינעלו לחלוטין למען המשך שליטה בעת מהמורה או דרופ בלתי צפויים כמו גם שמירה על השלדה, המזלג והבולם – ולכן יש היום סף פריצה, מעליו גם במצב "נעול" הבולם עובד.
CTD – Climb Trail Descend
FOX אספו פידבקים מלקוחות, והבינו שכל אפשרויות הכיול המגוונות רק מבלבלות את הרוכבים, שפותרים את העניין על ידי בחירת מצב האמצע בחוגות ובכפתורים, ושוכחים מהם. הרעיון ב-CTD היה לפשט וליצור ממשק משתמש קל יותר לרוכבים, עם שלושה מצבי כיול לשלושת סוגי הרכיבה האופיניים: טיפוס, רכיבת שביל, ירידה. שלשה המצבים לא מחייבים מחשבה יתרה במהלך הרכיבה, ומאפשרים כיול מהיר ונוח תוך כדי דיווש. הרוכב יכול לכייל בשנייה אחת את המזלג, הבולם, או את מוט המושב לסגנון הרכיבה בו הוא נמצא. למהדרין יש כפתור CTD מהכידון ואפילו כפתור אחד שמשנה את מצב ה-CTD עבור הבולם האחורי והקדמי ביחד.
מערכת לשינוי מהלך (TALAS – Travel Air Linear Adjust System)
אני מתייחס פה למערכת של FOX אבל מערכות שינוי מהלך קיימות אצל רוב היצרנים המובילים בשוק הבולמים היום. שינוי מהלך המזלג הופך אותו למתאים לסגנונות רכיבה שונים: רוכב המעוניין לצאת לרכיבת XC יהנה ממהלך קצר יחסית ואילו רוכב AM ירצה מהלך ארוך יותר. בנוסף היות שתנאי השטח משתנים במהלך הרכיבות עצמן ניתן להתאים את מהלכו של המזלג לתוואי המשתנה: בטיפוס נבקש מהלך קצר יותר מה שיוריד את חרטום האופניים ויאפשר שליטה טובה יותר בעליה, במורד נבקש מהלך ארוך עם חרטום גבוה ויכולת ספיגת מהמורות טובה וארוכת מהלך.
ה-TALAS עבר תהפוכות שונות במהלך השנים וב-2014 המערכת שונתה מהקצה אל הקצה. במקום מערכת ששילבה קפיץ אוויר עם שינוי מהלך שעבד באמצעות שינוי לחצים בתאי האוויר השונים, המערכת החדשה פועלת באמצעות מנגנון שינוי מהלך הידראולי. ראש הבולם עליו מורכב מנגנון שינוי המהלך עובד על שמן ולחץ חנקן ותחתיו בוכנת אוויר עצמאית.
בנוסף להיותה של המערכת מקבילה לחלוטין למערכת בוכנת האוויר (Float), בתחושתה היא מעניקה אפשרויות כיול מגוונות: החל מהמהלך המרבי של המזלג, לדוגמה: את ה TALAS 32 140 ניתן להאריך ל-150 או לקצר ל-130, ובנוסף ניתן לשנות את ההבדל בין המהלכים. לדוגמה: אם המזלג מגיע במקור עם מהלכים של 110\140 ניתן לכייל אותו כך שיעבוד על 120\140 או 150\130 וכן הלאה.
בהמשך נכתוב מאמר מלא ונפרד על ה-TALAS שיכלול מבחן רכיבה על מזלגות FLOAT ו TALAS 5 כאשר הרוכב לא ידע על איזה מזלג הוא רוכב (המדבקות וכפתורי ההפעלה יוסתרו). הניסוי יראה שאין הבדל בין תחושת הרכיבה שמעניק ה-TALAS החדש ל-FLOAT… רוצים להשתתף בניסוי? ברצינות, פנו אלינו (אל סינגלטרק – ת"א או בית אורן).
בבולמי פוקס אחוריים ומודרניים נמצא כאמור את ה-CTD שהוזכר למעלה. בדגמים מוקדמים יותר נמצאת מערכת שמונעת איבוד אנרגיה עקב בובינג. בפוקס היא נקראת Pro-Pedal ובאופן גנרי ניתן לומר שיש לבולם פלטפורמת דיווש. הבולם עושה זאת בכך שהוא לא נדחס עקב האנרגיה הקטנה אותה הוא מקבל מתנועת הדיווש. הוא ידחס רק כאשר הוא מקבל כמות אנרגיה גדולה יותר, למשל ממהמורה בשביל. את סף ה-Pro Pedal ניתן לכייל גם באמצעות הכפתורים שעל הבולם וגם באמצעות כיול פנימי של הדסקיות. ישנם בולמים המגיעים עם Pro-Pedal ללא אפשרות כיול חיצונית. בולמים אלו (לדוגמה: FLOAT R PP) מכוילים בהתאם לדרישות מפעל האופניים או ברירת המחדל של היצרן.
ישנם נושאים נוספים ואפשרויות כיול מגוונות אבל כיסוי כל האפשרויות ידרוש ספר ולא מאמר. בכל מקרה של שאלה או בקשה להבהרה אתם מוזמנים לפנות אלי דרך האתר www.thesingletrack.co.il.
במאמר הבא נדבר על תקלות ופתרונן ועד דרכים להתמודד איתן אפילו בשטח.
מאת: אלון שפר, The Single Track
אלון שפר הוא המנהל והבעלים של סינגלטרק – יבואנית Fox לישראל.
