סדרת התוכן “איפה רוכבים” של BIKEPANEL באה לתת לכם סקירה מאסיבית של אטרקציות הרכיבה המעניינות ביותר בישראל. בד”כ נתמקד בסדרה הזו בסינגלים המנוהלים והבנויים שהוקמו בארץ, כי אנחנו אוהבים אותם – הם פותרים לנו התלבטויות וחוסכים לנו זמן: לא צריך לתכנן מסלול, לא צריך להכיר יותר מדי. יש שילוט, יש מרחק, יש גובה מצטבר… וכל מה שצריך זה להגיע לחניה בבוקר ולהכנס לשביל. פינוק.
הימים ימי סוף הקיץ. החם הגדול מאחורינו, הלילות קרירים ואפשר סופסוף לנשום. גשמים ראשונים של תקווה כבר מנקים את השבילים מדרדרת אינסופית. זמן מצוין לנער שוב את מגני הברכיים ולהתחיל לחשוב מדבר.
יש משהו אחר במרחבים הצהובים, אולי זה הרוגע שמשתלט אולי מימד הזמן שהולך לאיבוד. כמו בצלילה חופשית אל הלא נודע, כמו געגוע למשהו ראשוני. כבר בסיבוב הפדלים הראשון יש משהו שאוחז בך. בכניסה לשביל עתיק שמתפתל או בירידה בקטע טכני מטלטל. שבילי עיזים שלא נגמרים וסינגלים זורמים שנמשכים ונמשכים. אנחנו סוג של נוודים על גבי גמלים, הולכים שבי אחרי הקול הזה שקורא. כמו עדה של מאמינים, אל המרחבים הצהובים..
הרומן הפרטי שלי עם אופניים ומדבר התחיל לפני שנים רבות עוד בימיו הראשונים של חוג הרכיבה המיתולוגי בחברה להגנת הטבע של בית ספר שדה מצפה רמון, בראשותו של מר מדבר הלא הוא דני גנות המיתולוגי (לא פחות). מאז באופן די טבעי, כל אימת שמתקרר מתחילה לכרסם אותה ההתרגשות.
וכך, גם הפעם יצאנו לדרך לרכיבה ספונטנית ומעט אינטימית. חמושים באופניים קשוחים, פנסי לילה אימתניים, צידנית מלאה בירות ושק שינה ל 0 מעלות, כשפנינו מועדות דרומה לשדה בוקר. החננו את הרכב בבטחה במתחם המדרשה ועם אור אחרון ובעטיית החושך יצאנו לכיוון שביל רכס חלוקים.
השביל נבנה ע”י חבורת רוכבים מקומית, ומבעלי חנות גיאופן המוכרת מהקיבוץ הסמוך, במטרה לקדם את תיירות האופניים באזור. תוואי הסינגל עצמו במגמת תפירה לאורך מספר גבעות ואורכו כ 25 ק”מ. השביל מתאים לרוכבים מיומנים אך אינו קשה מדי מבחינה טכנית. אנחנו הוספנו עוד כ 15 ק”מ לא קלים בכיוון סינגל חצץ המאתגר, וכך סגרנו מעגל של 595 מ’ גובה טיפוס מצטבר.
יש משהו בשביל הזה שאני מאוד אוהב וגורם לי לחזור אליו עוד ועוד. הדרך מתפתלת, עוברת וחוצה מספר נחלים בתוואי משתנה של טרסות קדומות, משטחי סלע עצומים וקטעים טכניים רבים ומאתגרים. אני חייב עוד לציין שהודות לרמת קושי בינונית בלבד המסלול מתאים מאוד לרכיבות לילה, ועדיין מתגמל ומספק מספר לא מבוטל של עליות וירידות טכניות כמו גם אלמנטים טבעיים מהנים. לאורך הדרך גם מספר נקודות ציון מעניינות, במיוחד בלילה, כמו עץ השיטה הענק בנחל נוקד, בורות חצץ המוכרים ושמורת מצוק הצינים.
אחד הדברים שתמיד מרגשים אותי הוא המפגש עם אנשים טובים באמצע שומקום כשהמשותף לכולם הוא אהבת הארץ הזו בכלל ואהבת המדבר בפרט. כך היה כשגם אנחנו הגענו לעץ השיטה ופגשנו בו שתי משפחות חביבות ישובות סביב מדורה בוהקת.
באזור בורות חצץ הגענו למעשה לנקודה החשוכה ביותר בטיול שלנו. החלטנו לעשות שם הפסקה, ובעוד אנחנו אוכלים איזה חטיף, כיבינו את הפנסים ונגלה בפנינו מחזה מרהיב של מיליארדי כוכבים. מחזה שעלול להיות נדיר ממצפה מודיעין למשל 🙂
בהמשך הסינגל ולקראת סיום המסלול שמענו פתאום קולות של “שלום חנוך” בוקעים מתוך האפילה. בתחילה רונן ואני חשבנו שאנחנו הוזים אבל מיד נגלה לנו מאהל חברים נוסף שבעל כורחו נאלץ לארח אותנו בעישון נרגילה כמיטב המסורת.
לאחר 3 שעות רכיבה לערך, שמחים, טובי לב ואפופים ריח תפוח הגענו בשארית כוחותינו חזרה אל הרכב כשרק מחשבה אחת בראשינו: “איפה לעזאזל שותים כאן בירה?” חיש מהר החלפנו לבגדים חמים וניגשנו להרוות את צימאוננו ב”ג’ומעה” – הפאב המקומי והמומלץ יש לומר. מעט אחר כך כבר נפלנו שדודים אל תוך השקש”ים החמים. עייפים אך שיכורים. שיכורי מדבר..
התקציר:
- שם המסלול: חלוקים-חצץ לילי
- התחלה וסיום: מדרשת שדה בוקר
- מרחק: 38 ק”מ
- גובה מצטבר: 595 מ’
- זמן רכיבה (בגדול): 3.5 שעות
- רמה טכנית: קלה-בינונית
- הבירה של אחרי: ג’ומעה – הפאב המקומי של שדה בוקר
כתב וצילם: עופר עברי
ומה דעתכם? הגיבו בתגובות!
