Cannondale היא חברה בצמיחה רצינית. השנים האחרונות עושים להם טוב והם מתקמבקים בענק. זאת ועוד, הם נמכרים בצורה מעניינת במיוחד בשוק הישראלי באתר היבואן Recycles.
מאת: גיא חלמיש, חנוך רדליך, נמרוד כהן
האופנים האלה – ה Trail 4 בלטו בצורה מאוד משמעותית בכמה היבטים במבחן, אבל הראשון והניכר שבהם (חוץ מהצבע הלבן) היה המשקל, שהיה קל בדי הרבה מהמתחרים (ביותר מקילו). הם אחזו במזלג מהסוג העדיף (שהגיע גם על Trek), ורק בהם היה מתג מגניב של נעילה מהכידון. יש מספיק חפירה פה אז בואו נרוץ מהר למבחן. רק לפני כן – הנה הלינקים לפרקים הקודמים בסדרת המבחנים המשווים – “4 עד 4000”!
רוצים עוד כתבות מעניינות על אופניים? אלפים כבר מקבלים למייל:
עיצוב וסקסאפיל
גיאחה: וואו. האופנים האלה נראים טואאוב! ב”מראה טוטאלי” לבן יפהפה עם נגיעות של פריטי אלומיניום אנודייז ירקרק בהיר, מילוי בריתוכים (אם כי לא שיוף מהוקצע וחלק לחלוטין כמו בחלק העליון של ה Bergamont) הם לגמרי בלטו ובהקו במבחן. בקנונודייל לקחו את העניין הזה צעד אחד קדימה והביאו אותה ביציאה מקורית שלא ראינו באף אחד מהדגמים האחרים: גם ידיות המעצור, והקאליפרים (מוצר OEM הממותג Cannondale) באלומיניום ירוק ונוצץ להשלמת המראה המושלם. כמו בדגמים האחרים מדובר על שלדה מושקעת ומלאת שינויי פרופיל. גם פה כמו ב KTM צינור הראש הנו בעל פרופיל משתנה. בולטות ומעניינות במיוחד הן תומכות השרשרת שהן רחבות במבט מלמעלה וצרות במבט צד, וגם נקודת המפגש הרחבה שלהן שלהן עם הצינור העליון, בצדי צינור האוכף, מזכירה אופניים מרמות מחיר הרבה יותר גבוהות שמנסות לייצר בצורה הזו קשיחות צדית ונוחות בו זמנית.
חנוך: מדובר באופניים, שאם מצמצמים מעט את העיניים כאשר מתבוננים בהם, ניתן לטעות ולחשוב שמדובר באופני הקצה של קנונדייל. משהו בהם נראה סופר קרבי ותכליתי. הצביעה מעט אנונימית, אבל לבן זה השחור החדש, ונגיעות הירוק מוסיפות בהחלט לחגיגת הרייסריות של המראה הכללי. גם כאן מדהים לראות עד כמה התקדמו האופניים בעשור האחרון. מדובר בשלדה מושקעת- מעוקלת, מנופחת, מהוקצעת- והכל מחברה שהיתה ידועה במחיריה הגבוהים עד לא מזמן. מרשים ביותר.
Fun Factor
גיאחה: הם בהחלט אוהבים להשתעשע, והמספרים שבטבלה גם מסבירים את זה מהר. הם לא ברמה של ה Bergamont מבחינת זריזות וחדוות פליקאביליות ואג’יליטי, ולא ברמה של הטרק מבחינת היציבות הכיוונית – הם איפשהו באמצע ליד ה KTM. מה שמשחק לגמרי לטובתם הוא המשקל הקל ביותר במבחן, ודי בהרבה. ברכיבה Back To Back עם ה KTM הם מרגישים הרבה יותר נכונים להתרומם אל האוויר – בכל זאת יותר מקילו הבדל שצריך להעיף. החלק העליון המוגבה מדי למרתון מתאים לרוב הרוכבים לרכיבה טכנית, וקל מאוד להקפיץ איתם גלגל ולשלוט בהם באוויר. באני הופ קטנים, הסתה של גלגל אחורי בנחיתה… כל המשחקים הקטנים האלה בסינגל קלים וזמינים.
הבולם תפקד מעולה, וביחד עם מתג הנעילה הוא גרם לי ברגעים מסוימים, לשאול את עצמי מדוע בעצם צריך בולם יקר יותר? אם אתם לא שוקלים מעל 80-90 קילו, רוכבים במקומות קשים במיוחד ובגינות סלעים, ורוב רכיבותיכם הנן בפארקים עירוניים, בסינגלים זורמים, דרכי 4*4 ומקומות מתורבתים יחסית, אין הרבה הצדקה להעדיף בולם יקר יותר. אם אתם מביאים את האופניים לקצה (כמו חנוך בעוד כמה שורות…) אז אולי כבר כדאי לשקול קנייה יקרה יותר. ההיגוי מהיר, ועם זווית חדה יחסית של 71 מעלות, אתם תרגישו את התגובתיות גם במהירויות נמוכות. בסללום הדוק ומהיר (כמו למשל בסינגל המושלם והכייפי במענית), יש מעט חוסר איזון בין החלק הקדמי לאחורי וזה טיפה מרגיש כאילו הגלגל הקדמי רוצה להסתובב כבר, אבל האחורי מבקש ממנו להאט.
הצמיגים מעט דקים מדי ולא מוטי אחיזה ושיכוך – הם יותר בכיוון של מרתון.
חנוך: הקנונדייל מתנהגים היטב בשבילים ובסינגלים, עם קלילות מורגשת ביחס למתחרים האחרים. איני יודע בוודאות האם לשייך את התגובתיות המהירה לגיאומטריה של האופניים, או לצמיגים הצרים במיוחד שהגיעו עמם למבחן. קל מאוד להפנותם, קל להאיץ עמם וכיף להקפיצם באוויר. באופן מפתיע, דווקא הבולם הקדמי שלהם, האיכותי יותר מבין שני הסוגים שנבחנו כאן, עבד והגיב פחות טוב לתנאי קרקע אשר השתנו תכופות. קיפצץ יותר, הגיב פחות טוב למכות קטנות ופגש יותר פעמים את חלקו העליון כאשר הבולם נפתח בבת אחת. אין ספק שמשקלם הנמוך יותר של הקנונדייל שיחק לטובתם בסעיף ההתנהגות, אולם הייתי שמח לצמיגים שמנמנים ואוחזים יותר, שבנוסף לביטחון שישרו, ירגיעו מעט את הרכיבה על האופניים עם רכות מוגברת.
רייסריות \ תחושת מהירות
גיאחה: הצמיגים הדקים והמהירים, ביחד עם המשקל הקל של האופניים האלה משפיע משמעותית על תחושת המהירות והיכולת שלכם להנות גם כשהכיוון הוא למעלה. מדובר בכקילו עד קילו וחצי, שזה ה-מ-ו-ן ביחס למתחרים. יתרון משמעותי שאי אפשר להתעלם ממנו. זה שם את האופניים האלה בתחרות עם אופניים יקרים בהרבה, רק במחיר אטרקטיבי במיוחד. המרחק הכללי מהקוקפיט סביר, ועל הקוקפיט הזה יש תכשיט נהדר, נחשק ואהוב: מתג נפלא בצבע ירוק שבלחיצה קלה עליו, ינעל הבולם הקדמי. המתג הזה מכניס את הקנונדייל למקום עדיף לחלוטין בהתמודדות עם קירות, עם עליות 4*4 סלולות הייטב, ועם הצורך לתת בראש בעמידה. זאת ועוד – Suntour הביאו פה מוצר כל כך מוצלח שהוא עדיף על לא מעט מתגי נעילה מהכידון של מזלגות שבחנו לאחרונה שמחירם כמחיר האופנים האלה בשלמותם. מדובר במתג המתוכנן בצורה מושלמת.
בצד התלונות נאמר (שוב) שהחלק הקדמי גבוה מדי. זה מאוד משפיע על הנכונות והיכולת שלכם ללחוץ את משקל הגוף כנגד הדוושות והרוכבים שלצידכם. ניתן לפתור את זה באמצעות סטם הפוך ויורד כלפי מטה, אבל קשה למצוא כאלה, ובד”כ קונים ברמת המחיר הזו לא מתעסקים ביותר מדי שינויים.
חנוך: השימוש במילה ״רייסריות״ הוא בעייתי במקרה הזה, אך מבין האופניים עליהם רכבתי, הקנונדייל הם התחרותיים ביותר באופיים, ולו רק בגלל הצמיגים הצרים, אשר הורידו משמעותית את המשקל המסתובב על גבי הגלגלים. הם קשיחים למדי בהאצות, וידית השליטה לנעילת הבולם מן הכידון עוזרת עד מאוד. הם משנים כיוון בזריזות, משמרים מהירות היטב ומבקשים מהרוכב לעמוד על האופניים ולדחוף עוד הילוך גבוה יותר. מערכת ההינע הינה הגורם המגביל מבחינת גמישות תחת רגלי הרוכב הממהר, אך במחירים האלו לא באמת ניתן לקבל קראנקים סופר קשיחים.
אבזור ותמורה
גיאחה: טובים: הבולם מהרמה הגבוהה יותר במבחן (כמו בטרק), ומתג הנעילה הזה שעוד נתגעגע אליו באופניים יקרים פי 5. קצת OEM ייחודי – מעצורים, צירי גלגל – פחות עדיף מהסטנדרטיות המוחלטת של שימאנו (שתמצאו ב KTM למשל) אבל החבילה בכללותה טובה. המעצורים יפים למראה אם כי רחוקים מלהיות מושלמים – פה דווקא חשנו יותר בתמורה של מערכות יקרות יותר שמספקות יותר רגישות והדרגתיות ככל שעוצמת העצירה עולה.
האוכף מוזר עם עיצוב שמשתפל כלפי מטה ממרכזו לכל הכיוונים, והוא קשה ולא מפנק. אני חושב שזה הפריט האחד העיקרי שהייתי רץ להחליף אם הייתי קונה את האופניים האלה וזה כואב (תרתי משמע) – כי הוא בצבעים תואמים לשלדה…
ההיילייט במוצר הזה הוא איכות שלדה גבוהה מאוד, והמשקל הכולל של האופניים. כשמשקללים את המשקל פנימה ומגלים שזה לא במחיר פשרות כלשהן באבזור, מקבלים פה הרבה יותר תמורה מהדגמים האחרים ויתרון כמותי, מדיד ולא סוביקטיבי לעליונות התמורה. עוד דבר שאהבנו פה ולא היה בחלק מהדגמים האחרים אלה ידיות ההילוכים Shimano Alivio שמאפשרים העלאת הילוך בדחיפה לשני הכיוונים של מתג ההילוכים. בידיות האחרות במבחן אפשר היה רק לדחוף קדימה.
לגבי הגלגלים – רוכב רציני שמוציא קצת יותר וואטים מהרגליים, או רוכב טכני שלוקח סיבובים חזק, ירגישו מייד גמישות משמעותית ברמת המחיר הזו. השלדה – יכולה להחזיק המון ותשב נפלא גם על הוצאת סכומים משמעותיים. ההילוכים- פ’סדר… הבולם והנעילה – הפתעה לטובה. אבל הגלגלים – שם נמצא חלק ניכר מהפער בין אופניים יקרים יותר שמוכנים לקבל abuse טכני או רייסרי לבין אופניים ברמת המחיר הזו.
חנוך: תמורה טובה מאוד למחיר. אמנם יש כמה חלקי OEM ש״מוזילים״ את תחושת הפינוק, אך הם נראים מצויין ועובדים היטב. כשאתה מסתובב לך בין חנויות ובוחר אופניים לקניה, הפרש משקל של קילו ויותר על אותו מחיר משחק תפקיד חשוב בבחירה הסופית. פחות אהבתי את בלמי הקנונדייל- הם היו מעט grabby וחסרי רגש, אבל עצרו היטב את המכונה הלבנה. הצמיגים לא עשו לי את זה, לא בפרופיל הצר שלהם, ולא בנפחם הנמוך. הם שידרו הרגשה תחרותית, אבל זה לא מה שמחפש, בעיני, הרוכש הפוטנציאלי של אופניים שכאלו. עוד קצת שמנמנות ובשרניות בצמיגים לא היו מזיקות. מצד שני, יתכן שהחלפה לצמיגים רחבים היתה מעלה באופן משמעותי את משקל האופניים הכללי, והיתה פוגעת בחלק ממאפייני ההתנהגות אותם אהבנו באופניים… חומר למחשבה.
סיכום המבחן
לטעמנו השקעה משמעותית באופניים יקרים היא השקעה שלא חייבים להיות עשירים בשבילה. באופניים, רוכבים שהם מהמעמד הבינוני יכולים להגיע אל הקצה הנחשק, חלק במחיר יותר ויתורים וחלק פחות. מה שבטוח הוא שצריך להיות חזק בעניין של רכיבה, ואל המקום הזה של רוכב מחויב, מגיעים בתהליך – לאורך זמן של אסקלציה הדרגתית בד”כ ברמת ההוצאה על התחביב. בתוך התהליך הזה יש רבים שיעברו דרך הקטגוריה הזו של “29 עד 4000”.
בשורה אחת – איך הרגשנו עם כל אחד מהזוגות?
עם הברגמונט – הכי רייסר! עצבני, נותן בראש, רוצה להשיג.
עם הטרק – הכי רגוע ובטוח – קאובוי אמריקאי צועד מעדנות על סוסו.
עם הקנונדייל – הכי עברי לידר – לבוש הייטב, cool מוקפד ומדויק.
עם ה KTM – הכי שוורצנגר – כוכב קולנוע אוסטרי מוחצן וחזק.
מבחינת סקסאפיל ועיצוב: יש לנו שני מנצחים שכל אחד מהם מתאים לטעם אחר, אבל שניהם מצטיינים בתחום. בהקבצה א’ יהיו הקנונדייל הקוליים ביחד עם ה KTM המוחצנים. שני אלה פשוט אופניים יפהפיים שנראים כמו אופניים יקרים בהרבה ובדרגה אחת למטה מאלה יש את “הקבצה ב'” ובה ה Bergamont וה Trek.
מבחינת Fun Factor ורכיבה טכנית, שוב – ה KTM וה Cannondale מובילים, אולם פה הברגמונט נותנים תחרות יפה מאוד בגלל הזריזות והמהירות שלהם. הטרק היו יציבים מדי והרגישו כבדים עבור רוכבים מתקדמים אולם יכולים להתאים מאוד לרוכבים מתחילים ומעט חסרי בטחון.
בתחושת המהירות: הקנונדייל עם הצמיגים המהירים והמשקל הנמוך מובילים, ואחריהם הברגמונט עם גלגלים במשקל של כחצי קילו פחות מהמתחרים. הברגמונט הרגישו הכי XC מכולם, והקנונדייל יותר מאוזנים ליותר שימושים.
בתחום התמורה לכסף יש פה מנצח ברור: עם מספרים שמנצחים את היתר בלי שום צורך להסביר מדוע, ה Cannondale נותנים לקונה אופניים שיכולות להתחרות עם דגמים יקרים יותר אצל חברות אחרות. כקילו וחצי פחות, נעילה מהכידון, גלגלים סבירים, שלדה איכותית, ובולם ברמה גבוהה (כמו גם בטרק). מוזר להגיד את זה על חברה שהיתה שם נרדף לתמחור גבוה מדי עד היום – אבל הקנונדייל מובילים פה הפעם בתמורה.
אז מה השורה התחתונה?
אנחנו לא איזה אתר אמריקאי שכדי להבין את השורה התחתונה בו צריך ללמוד את מדעי הסאב טקסט, ולהבין את רמזי הבוחנים שרוצים לצאת בסדר עם כולם כל הזמן. מבחני ציוד בבייקפאנל הם ישירים, ברורים ואמיתיים, וגם פה יש שורה תחתונה. נוצר לנו טורניר קטן שבתוכו “חצי גמר” אליו עלו ה KTM וה Cannondale שהצליחו להקסים אותנו יותר.
הברגמונט לא היו מספיק בולטים מבחינת סקסאפיל ביחס לשני זוגות הגמר – היה להם יתרון בגלגלים קלים, והתאמה לרוכבים המחפשים שלדה מאוד זריזה. ה Trek שונים בהיותם מחודדים יותר לכיוון רוכבים מתחילים – הם בהחלט מומלצים לאלה המחפשים יותר בטחון ברכיבה שכן האיכות גבוהה, היבואן האמין שנותן שירות מעולה, והחבילה סולידית – מייצרים ערך גבוה לרוכבים מתחילים.
במקום השני נמצאים ה KTM שחוץ מעיצוב מגניב ומשמח לבב, מעניקים לקונה רשימת אבזור מרשימה ביותר ומבלי לחתוך פינות או להכניס פריטים לא מוכרים: הכל שימנו והכל איכותי מאוד, במחיר ממש מעולה (3300 – הכי זולים במבחן), ועם חווית רכיבה וגיאומטריה מוצלחת. ואחרי שאמרנו “חוץ מעיצוב” נאמר שוב – הם נראים פצצה, ואנחנו לא בטוחים לגמרי שזה לא הפרמטר הכי חשוב באופניים…
במקום הראשון הפעם – אין התלבטויות רבות. בשקלול הלוק, הרכיבה, התמורה והמשקל, עם שלדה איכותית סקסית ויפה המאזנת הייטב בין רייסריות, ליציבות ול Fun, וכמעט קילו וחצי פחות מכל האחרים, בולם עדיף ונעילה מהכידון, ה Cannondale Trail 4 הם מנצחים ברורים. הקונים מקבלים פה הרבה יותר אופניים במחיר מאוד אטרקטיבי. קנונדייל הצליחו להשחיל אל מתחת ה 4000 שקלים מוצר ברמה מרשימה, והחוויה היא של אופניים מצוינים וכל רוכב, בכל רמה יכול להנות מהם.
