גיא חלמישלמי שרוצה יציאה לשבוע רכיבה באירופה, מדריד היא יעד לא רע בכלל: היא ממוקמת ברמה גבוהה ומדברית למדי (800-900 מטר). בסביבתה יש איזורים ים תיכוניים, שרשרת הרים עם אתרי סקי, איזורים עם ערוצי נחלים עמוקים סטייל רמת הגולן, ומגוון נופי לא רע בכלל בשביל ארבעה – חמישה ימי רכיבה. אפשר גם יותר כמובן…
כשתנחתו, תקבלו את הטירוף של התשתיות במדריד לפנים: שדה התעופה פה הוא מהמרשימים באירופה: חדש ענק וגרנדיוזי. אתה יוצא משדה התעופה ומקבל הלם מחלפים: כמויות של גשרים והסתעפוית שמזכירה את ארה”ב, רק שבניגוד אליה הכל נראה חדש. אם יש לך חברים מקומיים הם יכולים לקחת אותך למתקני הספורט המקומיים (Polideportivo) והלסת תיפול שוב – והכל בבעלות העיר, חינם לילדים עד גיל 12(אם ההורים משלמים) ובמחירים שווים לכל נפש למען עידוד הספורט באוכלוסיה.
אין כמו אירוח חם, רכיבה ללא מגבלות, טאפס כל ערב (טוב, מזה נמאס לי ביום השלישי בערך) ובעיקר – מזג אוויר מושלם שליווה אותי בדיוק לחמישה הימים האלה, שהיו שמשיים כאילו בהזמנה. בסוף מרץ – עדיין הסיכויים לגשם גדולים, אולם כל שבוע המתנה נוסף אחרי משפר את הסיכויים לימי רכיבה יבשים. כמו כן זה לא המקום לברוח אליו בשיא הקיץ – הטמפרטורות שם יכולות להיות גבוהות מאוד.
צילמו: גדי שפילר וגיא חלמיש
מאת: גיא חלמיש
טיפ מנצח – איך תבנו מסלולי טיול אלופים באירופה מבלי להכיר את האזור?
בחירת איזורי הרכיבה ותפירת המסלולים היא משהו שמאוד מפחיד הרבה אנשים – הרי נוסעים למקום שעוד לא הייתם בו, אז איך תדעו היכן לרכוב? עם השנים אני פיתחתי שיטה שמעולם לא אכזבה אותי, והבסיס לשיטה הזו הן מפות מישלן, שעם כל הכבוד לגוגל ואחרים, לטיילים הן פשוט עדיפות בהרבה. היתרון הגדול שלהן הוא הסימונים הירוקים של כבישים נופיים. מגדלים את הרזולוציה לרמה מסוימת ומעלה (או קונים את אחת המפות שלהם או הספרים בנייר – אני תמיד עושה גם את זה לקראת הנסיעה) ומחפשים איזורים עם הרבה כבישים “ירוקים”. האיזורים הצפופים בירוקים לא יאכזבו אתכם לעולם – אלה באמת המקומות היפים לרכוב בהם.
כעת עוברים לרמה מעמיקה יותר של תכנון: מגדילים את קנה המידה עוד רמה או שתיים, ומחפשים כבישים קטנים יותר מאלה שמישלן סימנו – שנמצאים בצמוד ובסביבה של הירוקים. כמובן שנמנעים מכבישים ראשיים. הכבישים הטובים לרכיבה משורטטים בצבע צהוב או לבן דקיק (הראשיים באדום). מה שאתם רוצים לחפש פה זה כבישים שהסרפנטינות והעיקולים הצפופים בולטים בהם ומדברים אליכם מתוכם (הם אומרים: “בוא לרכוב עלי, בוא לרכוב עלי!”). תתפרו מסלול מעגלי בסביבה הזו על הכבישים האלה, והנה לכם חופשת אופניים חלומית.
תכנון הרכיבה פשוט מאוד, אולם כשאתם רוכבים תצטרכו להיות ערניים יחסית. יש המון תשתית כאמור ולכן המון פניות, מזלגות, ומקומות בהם אפשר לטעות. אם יש לכם תוכנה להעלאת מסלולים וניווט זה יכול להיות לא רע באיזור הזה. אנחנו עשינו שימוש באפליקציה מטורפת והיטקיסטית: צילמנו את איזור הרכיבה על המפה והגדלנו את התמונה לגודל נוח להתמצאות. זה מה שנקרא On Board Navigation באמצעים פרימיטיביים:
הנה 5 ימים מומלצים כאלה:
- נחיתה והתאפסות – אל מסלול האופניים לאורך אוטוסדרת ה A1
- סיבוב הררי בסיירה מצפון למדריד
- אל איזור הגבעות, ערוצי הנחלים והסכר שממזרח למדריד
- אל ארצו של דון קיחוטה וביקור ב Cuenca
- הסיום המושלם – אל שמורת הטבע היפהפייה של Sierra Del Rincon
1. נחיתה והתאפסות – אל מסלול האופניים לאורך אוטוסדרת ה A1.
מרחק: 60-111 ק”מ (תלוי בכמה תכנסו לתוך ההרים). גובה מצטבר: 2000-1500
המסלול יוצא מהעיר ישירות לעבר הסיירה (שרשרת ההרים מצפון למדריד) – מרחק של כ 40 ק”מ, ובתור רוכבים אנחנו יכולים רק לקנא: מסלול שתוכנן בצורה מושלמת ומשרת אלפי רוכבים ישירות מהעיר. המסלול, באספלט אדמדם הוא דו מסלולי ומונח לאורך האוטוסטרדה כאשר בדרך הוא עובר מעליה בגשרים מיוחדים עבורו, מתחתיה במנהרות עבורו, וחוצה דרכים שמתחברות אליה. אז מה אם יש 20% אבטלה, המדינה הולכת לפשוט רגל, והמצב הכלכלי לקראת פיצוץ? ספרדי חובב אופניים עם כבוד ראוי שיהיו לו התשתיות המתאימות לדרישותיו, לא? ושהגרמנים והצרפתים כבר ישלמו… (ויש כאלה שאומרים שהכלכלה הספרדית הרבה יותר חזקה מהמספרים הרשמיים – רק שיש לא מעט כספים שחורים שאינם מוצהרים).
במסלול האופניים הזה, הרכיבה ישרה באופן כללי בהתאם לאוטוסטרדה, אולם בתוך הרצועה הזו והמעברים מצד אחד לשני יש אלמנטים שמשפרים את העניין, פניות, סיבובים והרבה גבעות קטנות שאפשר לעמוד בהן ולגוון תנוחות. הספרדים מסמנים שלום לרוכבים מולם וחלקם אף מסננים “הולה”. כמו שקורה במסלולים מישוריים יחסית, הרוכבים המהירים עוברים אותך מהר ואתה נשאר בסביבה של אנשים ברמתך פחות או יותר או נדבר לגלגל של מישהו קצת מהיר יותר שהגיע מאחור. הצעירים מדברים אנגלית בד”כ. המבוגרים יותר לאו דווקא – השפעתה הברוכה של האינטרנט? הם ידידותיים ולמרות שיצאתי לבד די מהר הצטרפתי לשניים שאף התאימו את הקצב שלהם לשלי (הורידו מהירות). רק חבל שלאחד מהם היתה תכונה מבעסת לזוז להובלה ובדיק אז לשחרר את כל המוחטות והנזלת שלו, לתוך הרוח, והטיפות, אני אומר לכם מבדיקה אישית – הן רטובות…
אבל לא בשביל מסלולי אופניים עירוניים הגענו לפה – אלא בשביל לקחת את האוטו השכור ולנסוע אל הסיירה (שרשרת ההרים) ואל הפוארטוס (הפסגות). במקרה הזה היה לי קצת יותר זמן אז המשכתי לעליה הראשונה שנתקלתי בה וכך צברתי גובה ומרחק נחמדים. זו אופציה בלבד ואפשר, אם יש לכם כמה שעות בלבד להסתפק ברכיבת חימום במישור.
2. סיבוב הררי בסיירה מצפון למדריד. מרחק: 90 ק”מ. גובה מצטבר: 1706 מטרים
זה מה שרוב הרוכבים מדמיינים כשהם חולמים על רכיבה בהרים באירופה… אתם יודעים: עליות ארוכות, יערות מחטניים עם עצים גבוהים, שדות מרעה ירוקים, פסגות מושלגות. במרחק נסיעה של פחות משעה על ה A4 מהעיר המדברית יחסית אתם יוצאים לרכיבה קלאסית. על אותו A4 שרכבנו לאורכו אתמול נוסעים צפונה עד לעיירה Manzanares El Real. תוכלו לחנות ממש ליד הטירה היפה והסימטרית שמסמלת את העיירה הזו שעל שפת האגם. ממנה יוצאים נגד כיוון השעון אל Soto Del Real ומשם אל Miraflores De La Sierra. מיראפלורס הזו מסמלת את סיום פרק המישור והחימום. מפה מטפסים בעליה ארוכה מרובת ישורות (כלומר ללא סרפנטינות) עד למעבר ההרים הראשון בגובה 1700 וקצת. יורדים למטה ובעיירה הראשונה שתגיעו אליה Rascafria תעצרו לקפה וצהריים. לא לשכוח בסוף האוכל לבקש “סולו אספרסו אי פוקיטו קון לטשה”
משם ממשיכים לאתרי הסקי הקרובים ביותר למדריד ומהם יורדים חזרה אל הטירה ממנה יצאתם, לא לפני שתבלו קצת על שפת אגם מלאכותי יפה וסכר. הקטע הזה של הסכרים והאגמים עוד יחזור על עצמו לא מעט בטיול הזה: מדריד היא באיזור צחיח והספרדים מנצלים היטב את המים באיזור.
3. אל אזור הגבעות, ערוצי הנחלים והסכר שממזרח למדריד. מרחק: 100 ק”מ, גובה מצטבר: 1221 מ’
יחסית לכל שאר המסלולים זה המסלול הכי פחות דרמטי (למעט הרכיבה הראשונה לאורך ה A1), אבל הוא בהחלט יפה ויש בו הברקה מגניבה באילתור שעשינו ליד הסכר שיוצר את האגם הגדול. האיזור כולו מזכיר מאוד את רמת הגולן בקיץ – מדברי יחסית, מישור מדומה ברמה הגבוהה וערוצי נחלים שחוצים אותה ומייצרים עניין ומתח.
התחלנו בנקודה נידחת לצד ההקפה עצמה. האמת היא שהגענו לשם במקרה אבל זו התבררה כנקודת התחלה מושלמת. עליה קצרה בהתחלה ואז רכיבה ארוכה במגמת ירידה דרומה (המסלול הפעם נגד כיוון השעון – מומלץ, כדי לסיים בירידה ולא להגיע מותשים לרכב אחרי ההקפה הארוכה). בשלב מסוים אחרי שתי פניות שמאלה מתחילים לנוע צפונה לאורך נחל רחב ומרשים אליו שיעלם ויחזור שוב בהמשך עם… ניחשתם: סכר ואגם מלאכותי מרשימים.
יש פה איזה קטע קטן של בירבור ליד הסכר כיוון שלקחנו ימינה מהמסלול הראשי אל תוך דרך צדדית חצי סלולה שהביאה אותנו אל המסלול המסורתי שהיה לפני הכביש החדש – כולל קטע מדהים וחצוב בהר. מיד אחרי הקטע הזה צריך להגיע לצד הצפוני של הסכר ולמצוא את המעבר אל דרך הנוף החצי נטושה שנמשכת איזה 15 ק”מ לאורך האגם. מיד אחריה יש כמה ישובים שבאחד מהם תוכלו לאכול צהריים ולנוח. החזרה משם היא ברמה המישורית הגבוהה ולאחר מכן בערוץ נחל ארוך ומהיר שיביא אתכם עד האוטו.
4. אל ארצו של דון קיחוטה וביקור ב Cuenca
קואנצ’ה ממוקמת ממש על הסכין שנוצרה בין שני נחלים שחצבו קירות אנכיים מרשימים וגבוהים משני צידיה. בדיוק במקום האסטרטגי הזה יש מבצר מרשים ואיזור בילוי קטן, שאם תסיימו את הרכיבה שלכם לידן ביום ראשון בערב יש סיכוי שתראו את כל צעירי המקום חוגגים על בירות ומוסיקה, ומתחילים עם בחורות בעלות תודעה נשית מפותחת ועקבים גבוהים.
מדובר במקום מהמם ויפה, וכשמטפסים אל המבצר הזה בחלק הגבוה של העיר העתיקה רואים את “הבתים התלויים” שבנויים ממש על סף המצוק שנייה לפני הנפילה. אם תרצו סיום אתגרי לרכיבה, תוכלו לטפס לשם עם הרכב ולחנות ולהתחיל משם. העליה חזרה באופניים בזווית הורסת שרירים על דרכי פאבה תעשה לכם טוב. אם אתם קצת פחות אגרסיביים תתחילו למטה בערוץ הנחל לסיום רגוע יותר אחרי יום רכיבה ארוך.
הרכיבה מתחילה לאורך הנחל עם כיוון השעון. בדרך נטפס בעלייה אחת משמעותית (אם כי לא אלפיניסטית באופייה) ישר לתוך איזור נטוש ומיוער. שם נפנה לדרך יער צרה ועקלתונית במגמת עליה כללית. בסופה – ירידה ארוכה ומהירה מאוד אל עבר ערוץ נחל ורכיבה לאורכו עד הסכר הגדול ולהפסקת הצהריים מעט אחריו.
פה גיליתי את ה Sopa Castellana – מרק איכרים מושלם ליום עבודה ארוך בשדה, ולכן גם לרוכבים באמצע מסע קשה: הרבה נוזלים, לחם (פחמימות) בגרסה רטובה ומרוככת לספיגה מהירה, וכמובן חלבונים (ביצה ו”חמון” = חזיר) להתאוששות השריר. מרק לא מתוחכם מבחינה קולינרית אולם טעמו גן עדן אחרי 4 שעות רכיבה:
*פה טעינו בניווט, כך שה GPS פיספס את כוונתו המקורית – בתמונה הבאה החלק האדום הוא מה שעשינו בפועל (עם כיוון השעון), בעוד שרצינו לחזור דרך הסימון הכחול, אולם פיספסנו את הפנייה וחזרנו באותה הדרך שהגענו בה.
5. הסיום המושלם – אל שמורת הטבע היפהפייה של Sierra Del RIncon.
מרחק: 73.76 ק”מ. גובה מצטבר:1,235 מטרים
לכאורה – מסלול קצר ולא קשה, אולם ביום הרכיבה החמישי הוא הספיק לי לחלוטין. למי שמעוניין לעשות יותר אין שום בעיה להאריך אותו באיזור הזה עם עוד תוספות מקומיות כיד הדמיון הטובה עליכם. אם היה לי כוח, לא היה מטפטף עלי שם לקראת הסיום, והייתי רוצה יותר הייתי ממשיך קצת צפונה באיזור הנקודה הצפונית ביותר שהגעתי אליה בהקפה, ואולי מחפש עוד עלייה אחת לרכס (החלק העליון מימין במפה למטה – איפה שהסרפנטינות)
מדובר ברכיבה היפה ביותר שעשיתי מבין חמשת הימים האלה בספרד. האיזור הוא הפינה הצפונית ביותר של מחוז מדריד, והוא נמצא ממש בתוך הסיירה – שרשרת ההרים במרחק של כשעה נסיעה צפונה מהעיר. הנופים מזכירים את הגליל העליון בשילוב עם ו טוסקנה – ניכר שיורד שם יותר גשם מאשר באיזורי המסלולים הקודמים. הרכיבה לקחה אותי אל תוך שרשרת ההרים אל נקודה מיושבת קטנה בתוך איזור ענק של שמורת טבע, על כבישים שבקושי עובר בהם איזה חלקאי פעם בשעתיים. חציתי את הרכס והגעתי אל יער וסביבה יפה להדהים עם נופים דרמטיים, כשהישוב הבא נמצא כ 15 ק”מ ממני. אם יש לכם רק יום אחד לרכוב באיזור מדריד – לכו לפה!
חמישה ימים נפלאים
תראו, האמת הכנה היא שלא הייתי ממליץ על ספרד בתור המקום הראשון לחופשת אופנים. לפני שאתם מגיעים לשם תוודאו שרכבתם מספיק פעמים באיטליה (מכשלה בגוף המשפט: לאיטליה זה תמיד לא מספיק ולעולם צריך ממנה יותר…), עוד איזה פעמיים בצרפת, ורק אז שווה לשקול את ספרד. אחרי שעשיתם את זה כדאי כנראה לבלות את הרכיבה הראשונה בפירנאים ורק את השנייה באזור מדריד. סייג אחד לכך אומר שאם אינכם רוצים רכיבה הררית קיצונית אלא משהו שהוא בין הררית ל Rolling hills אזי מדריד מתאימה יותר מהצפון.
למה זה יעד מדרגה שנייה? דומה שבניגוד לאיטלקים ולצרפתים ששייפו ושכללו את הנהנתנות, הארכיטקטורה האסתטיקה, והאוכל במשך מאות שנים, הספרדים נתקעו מאחור בהתעסקות עם עניינים אידאולוגיים אלימים וטפלים כגון דתיות, אינקוויזיציה, כיבושים של מוסלמים, שלטון דיקטטורי ומלחמות אזרחים… ועדיין – חופשת אופניים היא חופשת אופניים. ההזדמנות לבלות חמישה – שישה ימים באווירה אחרת, בנופים יפים, ברכיבות של יום שלם, ובניתוק מהאילוצים שמקצרים לכם את הרכיבות בבית זה משהו, שחייבים אותו איזה פעם אחת בשנה לפחות!