גיא חלמישה Ridley Noah SL הם כנראה האופנים החשובים ביותר בליין של RIdley. זה דגם הכביש האווירודינמי של רידלי ואפשר לאמר שהוא רב מכר ישראלי- תחת ידיהם של Rockn’Road נמכרו פה לא מעט זוגות כאלה, ויש לכך סיבות מוצדקות: העליות אצלנו הם ברמה של גבעות ביחס לאירופה, התחרויות מישוריות יחסית, ואימוני אמצע השבוע של רובינו פוגשים הרבה יותר רוח מאשר גובה מצטבר (עבורו מייעדים ברידלי את דגם ה Helium). קבלו מבחן לאופני האירו-כביש של Ridley!
- דגם: Ridley Noah SL, קיט FSA.
- מחיר: 19,990
- משקל: 8,200 גרם (כולל פדלים ומחזיק בקבוק)
- איפה קונים: רוקנרוד לטרון ורמת החיל
צילמו: גיאחה וצורחה
בחן: גיא חלמיש
סקסאפיל מתפרץ – שלדה ופיוטי קרבון
תרשו לנו לעוף רגע על אחד מזוגות האופניים היפים ביותר שיש בקטגורית הכביש! ואת זה אנחנו אומרים לא בגלל שהיבואן מפרסם פה (גילוי נאות…): האופניים האלה נראים פשוט כל כך טוב, שרק על המראה לבדו אתם מסתכנים בתוספת מהירות לא הוגנת. הם פשוט יפהפיים. אופניים זה גם ספורט של פאן, סטייל ואופנה. כולם רוצים להראות טוב על האופניים שלהם וה Noah SL הם ללא ספק, מהיפים בז’אנר האווירודינמי.
סקסאפיל לא לא נוצר על המראה לבדו: אופניים צריכים להית מהירים, והמשיכה אליהם קשורה קשר הדוק לזמן המסך שהם יקבלו בטלוויזיה בטורים הגדולים ולפעמים שהם עברו את הקו ראשונים במירוצים החשובים בעולם. זו היתה השנה שלהם, כיוון שמאז שהושקו הם ביצעו יותר מאי פעם תחת רגליהם של גרייפל ו LOTTO-SOUDAL והביאו המון נצחונות, נצחונות ועוד נצחונות.
הגורילה על ה Ridley Noah SL – מה שטוב עבורו, כנראה יספק גם אתכם…
בפרק הסטייל והאופנה של המבחן לא ניתן יהיה להתעלם גם מצביעת הרטרו המדהימה של אופני הקבוצה הזו, שביחד עם הביגוד הוסיפו לא מעט Coolness ל Ridley Noah SL. אז מה היה לנו פה? 980 גרם של מראה אווירודנמי עם צינורות רחבי פרופיל. בעולמות האלה ישנן שתי גישות- הגישה הזורמת והמעוגלת והגישה הגיאומטרית לעיצוב: קווים ישרים או קימורים עדינים? רידלי הלכו פה בבירור על הקו הזורם יותר, עם כמה נגיעות מקוריות. אגב, כשהושקו ניכר היה הדמיון למכונת הקצה של פינרלו. מעניין האם היתה פה זליגת מידע ואם כן ממי לאן? כנראה לא נדע… אבל מה שבטוח הוא שמאז באמת התחלנו לראות עוד ועוד יצרנים שהולכים על תומכות האוכף הנמוכות, והתחזקות מגמת האירו בצורה משמעותית.
תמצאו פה את הביטוי הכי אופייני לשלדות אירו לאחרונה של הורדת תומכות האוכף אל קו מערבולות הרוח של הבקבוקים, ולא מעל, מוט כיסא רחב פרופיל כמובן שפוגש צינור עליון מעוקל מעט. נקודת המפגש בין הצינור העליון וצינור האוכף, הנקייה מתומכות שרשרת, מייצרת זווית בולטת בבסיס צינור האוכף שהיא אחת מנקודות המוקד היפות בעיצוב האופניים האלה. את מוט האוכף מכוונים באמצעות מנגנון הידוק אינטגרלי בשלדה שמשאיר את האיזור הזה נקי ויפה. הגישה אליו קלה באלן- ממש על המוט העליון צמוד למוט האוכף.
מחרמנות. אפשר לדמיין שמאחור זה מבצר על ראש מור בלגי, ואתם בדרך להתקפה על הפאבה בזווית 18%….
צינור האוכף עצמו יורד רחב אל הציר המרכזי ועוטף את הגלגל בעקומה תואמת. הצינור העליון הוא עוד אלמנט בולט ומאפיין חזק של האופניים בהיותו מעוקל מעט ולא ישר וזוויתי כמו בהרבה זוגות מהגישה השנייה.
ברור שיש פה הולכה פנימית של כבלים, וברור שיש צינור ראש משופע וגם BB מאסיבי למניעת גמישות- אלה דברים שכבר אין טעם כנראה להזכיר במבחנים. מה שאין פה הוא כידון אינטגרלי או הסתרה מלאה של הכבלים כמו בדגמי האירו החדשים של ספשלייזד וטרק. מה שכן יש והוא ייחודי מאוד- הוא מזלג בעל שסע פנימי, ש Ridley פיתחו למכונות הנג”ש שלהם (כבר נתקלנו בו בעבר: במבחן ה Ridley Dean) שמשחרר את לחץ האוויר הגבוהה שנוצר בין שני צינורות המזלג בדיוק במקום בו אמורים לנוע בחופשיות השפיצים, ולקבל כתוצאה מכך פחות התנגדות רוח. המזלג הזה גם מתחבר בעיצוב ייחודי אל השלדה כאשר יש שם ממשק מעניין בין המזלג לצינור התחתון באיזור המעצור, שמסייע להחליק את האוויר בעוברו לכיוון הצינור התחתון ולשחררו בצורה נקייה יותר ומנוהלת.
מימין: אינטגרציה נקייה של המזלג אל השלדה, ושסעי המזלג הייחודי.
חיבור יפה ומושך עין נמצא גם בנקודת תומכות האוכף- באיזור המעצור האחורי, כאשר תומכות האוכף (בעלות החתך האווירודינמי כשלעצמן) מתחברות אל מוט האוכף עם “כתפיים” רחבות שמאפשרות לאוויר לזרום בתוכן, במקום לייצר נקודת התנגדות צפופה באיזור הזה. טכנולוגית ה FAST של רידלי שולבה פה- למשל בצינורות אווירודינמיים קטומים מאחור (מאוד מודרני) ובאינטגרציה יפה של המזלג לשלדה.
עוד דבר שלא תראו פה וגם זה בולט ביחס לכמה מהדגמים החדשים בקטגוריה, הם מעצורים אינטגרלים. כמו עניין ההסתרה המלאה של הכבלים בשלדה, גם הבחירה במעצורים רגילים ולא כאלה שמשולבים בשלדה, יכולה להיתפס הן כיתרון והן כחסרון. טוהרנים אווירודינמיים יאמרו שזה מתחייב- אם הולכים על הז’אנר אזי עד הסוף. רוכבים מעשיים יותר יכירו בכך שאיכות העצירה של המעצורים הרגילים, אי התלות בספק יחיד שלהם, והקלות והמהירות של התחזוקה לעומת תועלת מפוקפקת אמתית בהבדל אווירודינמיות, מצדיקים ללכת דווקא על הגישה שנקטה בה רידלי.
אבל הנימוק שהכריע פה הוא אחר- מסתבר שזו הייתה הקבוצה המקצוענית שביקשה לרדת מהמעצורים האינטגרליים, שכבר היו בדור הקודם של ה Noah! כשצריך להכין עשרות זוגות בערב אחד לזינוק של מחר, כשצריך לתקן מעצורים תוך כדי השתלשלת חצי גוף מרכב הקבוצה במירוץ, המעצורים “הרגילים” והמוכחים עושים את העבודה הכי טוב ויעיל. אה, ואי אפשר לפסול גם את הספקולציה שלקראת המעבר ההולך ומתגבר לדיסקים, ממילא כל המעצורים האינטגרליים האלה מסתכנים בהיותם מופע קצר בהיסטוריה של השלדות…
אישית – הצביעה הלבנה – פחות לטעמי. הייתי בטוח עף על השחור מט המדהים שראיתי בחנות של Rockn’Road, אבל מי שמחזיק בסטי בגדים אדומים סטייל לוטו או לבנים למניהם, ימצא פה חיבור מצוין.
צינורות בחתכים אווירודינמיים, כבלים פנימיים, וכתף בולטת ומעניינת מאחור של תומכות האוכף המשתלבות באמצע צינור האוכף.
אבזור
האבזור בחבילה שקיבלנו למבחן הוא דוגמא לבחירת פריטים חכמה וטובה. החבילה הזו היא אינה החבילה המוצגת באתר היצרן אלא מורכבת ממפרט שמייבאת רוקנרוד, שהיא גם יבואנית FSA, Vredestein ועוד. חריג אחד לחבילת היבואן במקרה הזה הוא הקראנק של Power2Max שהורכב על האופניים כדי לאפשר לי לבחון את המוצר הזה במקביל לבחינת ה Noah SL. הקראנק המקורי בחבילה הוא FSA GOSSAMER. המעבירים וידיות המעצור וההילוכים הם ממשפחת Ultegra המצוינת של Shimano.
כידון הFSA פה הוא אמנם מאלומיניום (סדרת Energy של FSA) אבל הוא אחד הנוחים ביותר שנתקלתי בהם מעולם. הוא פשוט מתיישב מושלם (לרוכב חובבן שאוהב Shallow) מבחינת הפער בין גובה הידיות (Hoods) לגובה הדרופים (Drops). הוא אווירודינמי בחלקו העליון- שטוח, וזה כנראה המקום שבו אווירודינמיות משתלבת עם נוחות באופניים בצורה הטובה ביותר שיש: נעים לשים שם את כריות כף היד ברכיבות מנהלתיות ובעליות (כאשר סיכוי הצורך במעבר למעצורים יורד).
מוט האוכף רחב אבל אין פה אפשרות היפוך הכיוון שלו להתאמה לטריאתלון, לטובת שתי זוויות תקיפה של הפדלים- כבישונית וטריאתלטית. Ridley- קלאסיקנית כביש בלגית, משם היא באה, זו המסורת שלה, ולטריאתלון תמצאו ב Rockn’Road את האופניים של Quintana Roo המתמחה בז’אנר. פחות אהבתי את מנגנון ההידוק של האוכף המתבסס על שני ברגי אלן מימין ומשמאל (ולא מלפנים ומאחור). השיטה הזו למרות שהיא נפוצה למדי, מחייבת סגירה מאוד חזקה של הברגים, אחרת קפיצה באספלט יכולה להשאיר אתכם עם אוכף זקור.
חבילת אבזור חכמה במיוחד בדגש על איכות חיים גבוהה לרוכב
נקודה לטובת מוט האוכף הוא הפתרון למניעת החלקה שיש בבסיסו- בחלק התחתון, הנמצא במגע עם צינור האוכף יש חיספוס מיוחד שמונע החלקה למטה (מחלה ידועה במוטות אוכף אווירודינמיים שקשה יותר להדק סביבם).
האוכף עצמו מצוין ונוח. מצאתי אותו טיפה טוב יותר עבורי בהטיה של מילימטר מטה (אף נמוך במילימטר או שניים מהחלק האחורי). זה אוכף רחב יחסית, והוא מאפשר רכיבה נוחה יחסית גם במצב בריחה ארוכת זמן על החלק הקדמי הצר יותר שלו.
המעצורים של FSA. החברה הזו היא אחת החברות שהולכות ומתפתחות בעולם האופניים בצורה הדרגתית, אך מרשימה, לקראת מהפך והפיכתה לחברת קומפוננטות שלמה שמתחרה בשימנו, סראם וקמפי! יש להם כבר מגוון מלא של חלקי הנע ובטור דה פראנס האחרון נצפה אב טיפוס של מערכת אלקטרונית מלאה שלהם, אלחוטית כנראה – על מכונות הקרב של Etixx Quickste, מה שמבטיח שהולך להיות מעניין מאוד בגזרת המערכות האלקטרוניות. בתחום המעצורים הם גם מייצרים חדשנות ומוצרים מעניינים, כולל מעצור דלתה איירודינמי שמזכיר נשכחות לחובבי קמפי משנות ה 90 (לא על האופניים במבחן). המעצורים פה הם מסדרת ה Energy – השלישית מלמעלה בליין של FSA שבטופ שלה נמצאת סדרת ה K-Force המקבילה לדורה אייס. סדרת ה SL-K מקבילה לאולטגרה, והמעצורים האלה מקבילים ל 105 בשימנו. הם הגיעו עיצוב ציר כפול שתפקד טוב מאוד וגם מעוצב מצוין. לפי היצרן הוא מותאם לחישוקים הרחבים המתרבים לאחרונה. ברמה השיפוטית הם מצוינים, מפתיעים לטובה, גם אם בקטנה יש להם טיפה פחות עידון ורגישות (מודולציה) ביחס לשימנו. אני מעריך שרוב מוחלט של הרוכבים על סדרות 105 לא יחושו בהבדלים האלה כלל.
הצמיגים של Vredestein, גם אותם מייבאים ברוקנרוד, מסוג Fortezza Senso All Weather Superlite הרגישו פשוט מצוין. מדובר בצמיגים שביצעו ברמה גבוהה בכל ההיבטים שיכולתי לרצות: תחושת אחיזה, מהירות גלגול ונוחות. המשקל שלהם לפי מפרט היצרן מעולה: 195 גרם, ואין ספק שהם מבצעים ברמה גבוהה. לגמרי בליגה של ה Grandprix 4000S או ה Michelin Pro4 Service Course. במשך שלושת השבועות לא היה תקר אחד, ואני לא מאלה שרוכבים על הקו הצהוב- אם יש מקום בשוליים אני שם והכי צמוד לגדר הבטיחות באזורים הפחות נקיים…
הם הולבשו על גלגלים טובים של חברת האבזור של Ridley ששמה Forza מדגם Cirrus. זהו קלינצ’ר אלומיניום בעל פרופיל די אווירודינמי למראה ביחס להיותו צר פרופיל: 27מ”מ (שזה צר, אבל לא הכי צר שיש). השפיצים שטוחים והם ביצעו לא רע. במשקל (מוצהר יצרן) של 1600 גרם הם מהווים השלמה טובה לחבילה ורוב הרוכבים לא יצטרכו לשדרג אותם. מבחינת קשיחות ונוחות- הם על האמצע הנוח של הסקאלה. לא גמישים מדי ולא קשיחים מדי- הם יתאימו לרכיבות ארוכות ולא ישברו שיניים לאף אחד, במחיר קטן של חדות ביציאה מהאוכף.
גיאומטריה מעולה, שליטה במהירויות ובסיבובים
הגיאומטריה של מידה S אותה בחנתי דומה כמעט בדיוק לזו של ה Helium SL הפרטי שלי. גם פה הרגשתי בבית אחרי כמה כיוונונים מהירים של מיקום האוכף וגובה הקוקפיט. הגיאומטריה של רידלי בשני הדגמים האלה, Tested on pave כמו שמציינת המדבקה שלהם, היא פשוט מושלמת בעיני. בסיס הגלגלים קצר יחסית (977), אולם עם סטם 12, הוא מאוזן ובר שליטה במגוון מצבים. הזהות בגיואמטריה מעניינת, כי היה מזככת את ההבדל בין האופניים לשלדה עצמה והתכונות שלה, ובין שני הזוגות הבדלים משמעותיים בקרבון עצמו.
המשמעות של הגיאומטריה הזו, ביחד עם הקשיחות הצדית באה לידי ביטוי בשליטה נפלאה במהירויות גבוהות ובסיבובים, במיוחד בירידות (אבל לא רק). אתם יודעים לאן אתם פונים, אתם מתאחדים עם האופניים, והקשת ברורה ומייצרת קו בר שליטה
מכונת מישורים מופלאה
לתוכנית האימונים שרחקתי ב Today’s Plan הגדרתי מטרה עיקרית אחת- להתקרב מעט ליכולות רוכב בלגי: עם 66 ק”ג אני לא מצטיין בדחיפת וואטים דרמטית. נכון, יחס הוואטים-משקל שלי הוא לא רע בכלל, אבל במישורים זה לא עוזר לי… אז אין כמו ה Ridley Noah SL הבלגיים האלה, לאינטרוולים של סף אנארובי (או קצת מתחתיו) על פני דקות ארוכות במישורים. לדוגמא- הבוקר קיבלתי הוראה מתוכנית האימונים שלי לצאת לשעתיים וחצי שבתוכם 4 סטים של 17 דקות על 240 וואטים, עם 5 דקות מנוחה בין סט לסט. עם ה Noah SL אני מרגיש מחובר לחלוטין למכונה. הדרופים בגובה המושלם לנוכחות ארוכה בתנוחה הנמוכה, ואני פשוט טס בשיוט קבוע ומדויק לאורך קילומטרים ארוכים. היציבות הכיוונית מקלה עלי ואין תזזיתיות בהיגוי. האירודינמיות מסייעת לשמר מהירות… תענוג של מכונת מישורים ורולינג הילס!
הפתעה משמעותית – נוחות ברמה גבוהה במיוחד
רידלי פיזרו פה ושם טענות שהם עשו אופטימיזציות להנחת יריעות הקרבון כך שגם הדגם האווירודינמי שלהם יהיה נוח. עד היום הייתי מאוד סקפטי לגבי האפשרות לספק את זה, אבל האופניים האלה, עם הגלגלים הספציפים והצמיגים האלה בהחלט הוכיחו אחרת- הנוחות שלהם היא משהו שהרגשתי מהמטר הראשון. יצא לי בקילומטרז’ הלא מבוטל לרכוב על מגוון סוגי אספלט רבים והם הפכו את כולם למפנקים. בעת כתיבת הפסקה הזו אני אחרי אימון בוקר אינטנסיבי שכלל שני מקטעים מושלמים לבדיקת השיכוך וביטול הויברציות של אופניים: במקטע ארוך של אספלט באיכות אחידה ומחוספסת במיוחד, שייצר ויברציה קבועה ולא נעימה (קצת כמו אספלט מגורד, רק טיפה יותר מעודן וסלול) האופניים פשוט ריחפו. כדי לוודא את זה כמה קילומטרים אחרי כן הגעתי ל 200 מטרים של “פאבה” ישראלי – אבנים משתלבות בהנחה גסה למדי, וגם שם קיבלתי תיקוף מלא: עם הגלגלים והצמיגים האלה הם נוחים אפילו יותר מהאופניים שלי, בעלי הצינורות הדקים והלא אווירודינמיים, והם נוחים יותר גם מדגם האנדוראנס של רידלי שבחנתי בעבר.
יציאה מהאוכף?
בשני מקומות אני אוהב לתת בראש בעמידה: בעליות ובספרינטים. היות והNoah SL הם האופניים של הספרינטר הדומיננטי בעולם היום, כולל הרכבת שלו, אין ספק שהפלטפורמה של השלדה הזו מעולה גם לספרינטרים. אבל כדי לבצע את המשימה הזו צריך גלגלים (וצמיגים) קשיחים יותר, שכן אלה מכוונים לנוחות ובמשקל של ציוד אמצע (ב 1600 גרם הם בהחלט לא כבדים, אבל גם לא בקצה הקליל ביותר של הסקאלה). רוכב חזק וספרינטר ישים עליהם גלגלי קרבון מאוד קשיחים (ובעלי חתך רחב יותר) ויביא לידי ביטוי אופטימלי יותר את תכונות השלדה בספרינטים.
למרות הדמיון בגיאומטריה, בהשוואה להליום הם הרבה פחות “עצבניים” בעמידה, והרכיבה בהם מרגישה יותר “על מסילה”. כשאתם ב All Out קיצוני זה מצוין ומסייע לכם לרתום את הוואטים לתנועה ישירה ונטועה באספלט קדימה, במקום להתפזר לכל הכיוונים.
המקום השני שבו אני יוצא לעמידה ומקפיץ את הוואטים הוא בעליות- שוב, משקל כולל סביר אבל לא קליל ותחושה יציבה מעט יותר מבהליום מכתיבים סגנון ישוב, רגוע יותר ופחות תזיזתי. המשקל לא הכי קל שאפשר להגיע אליו וגם מבחינת התחושה – אני נשאר עם ה Helium SL במתארים ההרריים באמת.
צינור האוכף עוטף את הגלגל (הקראנק הוא אינו המקורי המגיע עם האופניים אלא רוטור עם Power2Max שמבחן עליו יפורסם בקרוב)
סיכום: סקסאפיל מתפרץ ואיכויות מרשימות על שלדת קצה
אחד מזוגות אופני הכביש המוצלחים והיפים ביותר שאפשר לרכוש היום, עם שלדה מעולה, אווירודינמית, שתתן לכם את הלוק של אחת מקבוצות הרכיבה המקצועניות הדומיננטיות ביותר בפרו פלטון העולמי, שבחרה במודע שלא להכניס אינטגרציה קיצונית, מעצורים לא סטנדרטיים, או כבלים לכידון. אם ללוטו זה עושה הגיון, אז כנראה גם לכם. היתרונות של הימנעות מהמוטיבים האלה הם בפשטות התחזוקה, וקלות הטיפולים והכיוון. החסרון- כנראה בעיקר שיווקי, ונראה האם רידלי יעמדו בלחץ השוק שהולך לכיוונים האלה, בין אם רציונליים או לא.
נכון שכשמוציאים 19,990 ש”ח אפשר לפעמים לגלות בהצעות אלטרנטיביות יותר אולטגרה אבל לא פעם חוסכים שם באיכות הגלגלים ובעוד כל מני דברים קטנים. בחבילה הזו לעומת זאת, ישנה בחירת חלקים חכמה שמאפשרת ליותר רוכבים לעלות על שלדת קצה יקרה ואיכותית במיוחד, שכאילו יצאה מהטלוויזיה בטור דה פרנס אליכם לסלון (שלדה לבדה מחירה 16,700!), והחוויה, האיכות, והחבילה השלמה נתפסת כטובה.
ה Noah SL הם אופניים מעולים בזכות גיאומטריה מופלאה, עיצוב מדהים ביופיו, ובעיקר הפתעה דרמטית בגזרת הנוחות, במיוחד עם הגלגלים והצמיגים שהודגמו פה במבחן. הם מספקים התאמה עדיפה לרכיבות Rolling Hills ומישורים, שילוב נדיר של סטייל, מהירות ונוחות.
צילמו: גיאחה וצורחה
בחן: גיא חלמיש