לפני שאני קופץ פנימה למבחן, שימוש, פיצ’רים וכו’ ב- Hero5 Black של GoPro, אני מנסה להגדיר לעצמי מה בעצם יגרום לי להיות מרוצה מהמצלמה ומה יאכזב אותי?
מאת: גיא חלמיש
יש קליק או אין קליק?
בכתבה הראשונה של סדרת ה GoPro דיברתי בצורה די גלויה על המצב המורכב של GoPro בשוק. כעת הגיע הזמן לבחון את המוצר עצמו. בחודש הראשון של השימוש במצלמה אני משתמש בה כצרכן רגיל יחסית, שלא חופר לעומק על כל פיצ’ר וכל אפשרות. זה השימוש הטיפוסי, הרלבנטי ל 90% מהקונים של המוצר שמשתמש רק בחלק קטן מהאפשרויות של המוצר. אתמקד פה בדברים הגדולים והחשובים ביותר ובכתבת המשך נתחיל להסיר שכבות ולהיכנס לעומקים נוספים. אבל קודם: עיסוק בעיקר בהיבט של חווית המשתמש, נוחות בתפעול ושימוש, ושימושיות של הפיצ’רים העיקריים שנוספו למצלמה לעומת דגמים קודמים.
שאלות המבחן – תוצר של אכזבה ממצלמות האקסטרים שבדקתי עד היום
כמו בכל מחקר ראוי אני מנסח את שאלת המחקר לפני השימוש. היא מנוסחת ביחס לצרכים שלי – בהתאם למה שלמדתי מהמבחנים הרבים של מצלמות בעבר. בהחלט יש מקום להפתעה והנאה מפיצ’רים חדשים שלא השתמשתי בהם עד כה, אבל מה שחשוב לי באמת הוא מענה לכמה בעיות שאכזבו אותי בעבר במצלמות אקסטרים.
אני מקווה שה- Hero5 שונה מכל מה שהתנסיתי בו עד היום. אני עוסק הן בצילום והן בעריכת וידאו ברמה די אינטנסיבית ועוד לפני שהשקנו את ערוץ היוטיוב של BIKEPANEL, בחנתי כבר כמה וכמה מצלמות: Contour ROAM3 ,Garmin VIRB,Mobius, Contour ROAM2, Midland XTC400, Sony HDR-AS15. השימושים הרבים האלה יצרו אצלי שורה של לקחים וציפיות. מקריאה מהירה של תכונות ה- Hero5 של GoPro אני אופטימי – הם בהחלט ביצעו כמה שידרוגים לדגמים הקודמים שלהם שמעלים אותם אל מעל לסף הדרישות שלי ממצלמה, מה שלא קרה עד היום!
די התאכזבתי עד היום ממצלמות האקסטרים
שלושה היבטים עיקריים לזכותן של מצלמות האקסטרים בעיני:
עדשה רחבה מאוד – שנותנת חוויה מגניבה גם לסטילס וגם לוידאו בצילום אובייקטים מאוד קרובים.
אפשרויות מיתקון יצירתיות – מה שבעיקר קיים אצל ה-GoPro, אבל היה חסר למדי במצלמות האחרות שבחנתי ושתמיד הגיעו עם יכולות מיתקון די מוגבלות.
מייצב תמונה – לוידאו חלק ונעים יותר לצפייה תוך כדי רכיבה – יתרון חשוב אבל לא תמיד היה ברמה מספקת. אגלה כבר כעת המצלמה הפעם מגיעה עם מייצב מעולה וטוב בהרבה ממה שנתקלתי בו עד היום.
עמידות פיזית – עם כיסויי הפלסטיק השונים בהרבה מקרים, וללא כיסוי במקרה של הקונטור וה-GoPro החדשות.
עדשה רחבה זה מגניב
מה הפריע לי עד היום במצלמות האקסטרים?
קודם כל אני חייב לסייג את הדברים, מאחר שלמותגי המצלמות האחרים שבדקתי נוספו מאז המבחן דגמים חדשים ועדכניים יותר. עדיין – אני בוחן מצלמה חדשה בהתאם לכמה פרמטרים ראשוניים נוספים על איכות הצילום עצמו:
הן לא היו כל כך קטנות כמו שהייתי מצפה – הן היו כבדות על הקסדה, ותפסו לא מעט מקום בכיס. בסוף מצלמת הכיס הרגילה שלי הרבה יותר מינימליסטית בכיס חולצת האופניים. חריגה אחת לאלה היא ה-Mobius שהיא באמת פצפונת וחסרת משקל.
העדר מסך – אני אוהב לדעת מה אני מצלם ו-“מיסגור” הוא חלק ניכר מהיצירתיות בצילום. רק באחת שבדקתי היה מסך, אבל הוא היה פצפון, והמצלמה גדולה וכבדה.
חולשה ניכרת בצילום סטילס – רזולוציה נמוכה בד”כ, העדר זום אופטי, והעדר כפתור סטילס נפרד ומהיר לצילום בשליפה ויכולת עיבוד וטיפול מוגבלת בתמונה ובצבעים.
מהירות הדלקה ומוכנות לפעולה בוידאו ובסטילס – כשאני רוכב, כדי שהצילום יהיה חלק זורם מהרכיבה ולא יאלץ את כולם לעצור, אני צריך לשלוף ולירות מהר יותר מ-“בילי דה קיד” במערב הפרוע.
העדר המענה לארבעת הדרישות האלה הוביל אותי לוותר על השימוש במצלמות אקסטרים. לסרטים שלי בחרתי במצלמות סטילס רגילות וקטנות של Sony, אותן אני זורק ללא נרתיק לכיס האחורי ושולף לצילום תוך כדי רכיבה וללא מתקון. מצלמות הפוקט האיכותיות מספקות היום רמת צילום מהממת בזכות אלקטרוניקה משובחת שקיימת כבר בדורות רבים של מוצרים, זום מדהים (אפקט מטורף בסטילס, וגם מסייע לגיוון הסרטים) ואני משתמש בהן גם עבור וידאו וגם עבור סטילס. למרות זאת, הן לא חפות מבעיות כמו: העדר ייצוב תמונה חזק, הו ממש עדינות (זה ממש מוצר מתקלה – כל לכלוך או טיפת ג’ל או מכה קטנה והן נהרסות) וחסך באפשרויות מיתקון.
המבחן הזה מתחיל בצורה מאוד מסקרנת מבחינתי. חגיגה רצינית – סוף סוף הקצה של הקטגוריה במצלמות אקסטרים: ה- GoPro Hero5 Black נחת פה למבחן ארוך טווח, ואנחנו יוצאים לדרך. בפרק הבא – מבחן המצלמה עצמה. האם ענתה על הצפיות הגבוהות כל כך ממנה?
שפע של אביזרי מיתקון- סימן ההיכר של GoPro ובהחלט חשוב כדי להפיק ממנה יותר
מה בקופסה והפעלה ראשונית
אני לא סובל סרטי Unboxing מטופשים ומשעממים, אז הפעם נקצר גם בטקסט – השימוש והתובנות יותר חשובים. נאמר לפרוטוקול שקיבלתי את המצלמה, עם שורה של מיתקונים לבדיקה ועוד אפרט עליהם בכתבת המשך – איזה עבדו לי טוב בחוויה הכוללת ואיזה היו חסרים. כל זה הגיע בתוך ארגז מהודר ביותר.
המצלמה שקיבלתי השתתפה כבר בסקירות של גורמים נוספים, מה שמסביר את העדר חוברות ההפעלה. אבל לא צריך כאלה – חוברות הפעלה הן עוד משהו שעומד להיעלם מהעולם כמו טלפון החוגה. אם אתם ממש חייבים תמיד אפשר להוריד באינטרנט ואם אין לכם עודף זמן בחיים: פותחים יוטיוב, מכניסים GoPro tutorial ובשנייה – סרט של חמש דקות מסדר אתכם לגבי איך משתמשים. כמו זה:
לאחר מבחן ושימוש של כחודש – מתגלים לא מעט יתרונות ל Hero 5:
העיצוב והגודל (Form Factor) – מעולה. המצלמה מרגישה קטנטנה, בעלת ציפוי גומי דביק שנעים להחזיק, ללא מכסה לעדשה כמו בפוקטים רגילים שהוא מקור לצרות, לכלוך ובעיות (אם כי זה קצת מטריד – שריטות והרס הכיסוי החיצוני יצריכו החלפה במעבדה), ועם כפתור הפעלת הקלטה ענק. המשקל שלה אינו קליל: 117 גרם (ועם ההתקן לחיבור: 167 גרם). אין צורך באותו מיכל פלסטיק מגושם וענק שעטף מצלמות שלא היו אטומות למים, ואטם גם את הקלטת הצלילים. האטימה למים מעולה, ומאפשרת להפסיק לדאוג לענייני שאריות ג’ל בכיס ולכלוך – מסיים שימוש, שוטף במים, וממשיך הלאה ללא דאגה. מצלמות הסוני לא-אקסטרים שלי כבר נהרסו בגלל לכלוך כזה וכל תיקון, אם הוא אפשרי בכלל, משמעותו קנס כספי.
ידידותיות ומסך המגע במצלמה החדשה – קפיצת מדרגה: שיפור משמעותי מכל מה שהיה לי עד היום בשני ממדים – קודם כל האפשרות לראות את הפריים היא קריטית! כלומר, הקטע הזה של לשחרר מצלמה בלי מסך טוב רק אם חייבים משהו לייעוד שנשען על גודל ומשקל זערורי ביותר שניתן לדרוש. לכל שאר המקרים – מצלמה, לרוב צריכה מסך…
דבר שני – הידידותיות למשתמש ממש מרשימה. הנגישות לכל אופציה מאוד קלה, ואחרי מבט קצר בסרט שצורף למעלה אתם שולטים בחומר. למרות שאפשר להשתמש במסך המגע כדי לנוע בין מצבי צילום (וידאו, סטילס, burst, וכו’) יותר נוח לעשות את זה באמצעות לחיצות חוזרות על כפתור ההדלקה הפיזי. בכל מקרה הכניסה להגדרות ולשינויים קלה מאוד, ואפשר גם לראות את ההקלטה והצילום בשטח ולתקן בסשן חוזר אם יש צורך.
כפתור התחלת ההדלקה בשליפה מהירה – שימושי ביותר: המצלמה כבויה בכיס, אני שולף אותה, לוחץ ומקבל פידבק קצר על תחילת הקלטה. לוחץ שוב והיא מפסיקה הקלטה ונכבית. לעומת מצלמות שאינן מיועדות לאקסטרים בהן קודם מדליקים ואז לוחצים שוב על תחילת הקלטת וידאו, מדובר ביעילות חשובה לרכיבה. הסנריו ברור: אתם מגיעים לאלמנט, מבצעים אותו ועוצרים בצד. חבר שלכם עובר מיד אחריכם ואתם כבר עם המצלמה שלופה, לחיצה מהירה, צילום, וממשיכים הלאה. לא צריך לעשות כלום חוץ מלחיצת התחל הקלטה וסיים הקלטה. נוח, יחד עם זאת הייתי שמח לו תחילת העבודה מרגע הלחיצה ועד ההקלטה בפועל תהייה מהירה יותר.
מייצב התמונה שלה פשוט מופלא – אני מצלם ברכיבה כשאני מחזיק ביד אחת לא מעט, או בתנועה בקהל, והצילום יחסית יציב ואיכותי. זה כשלעצמו משהו מהותי ומשמעותי לכל מי שרוצה לעשות וידאו איכותי. עדיין, ההשקעה הבאה מבחינתי היא גימבל אמיתי שישדרג בעוד דרגה את הסרטים במגזין BIKEPANEL.
מנגנון הפחתת רעשי הרוח הפנימי – מעולה! כמעט ולא נכנסו רעשי רוח לסרטים – זו בעיה קשה ומטרידה לכל מי שעורך וידאו ומצלם תוך כדי רכיבה. ה GoPro החדשה ביצעה מעולה, ובכלל הדגימה איכות הקלטה מצוינת. ראיתי שיש גם כיסויי פרווה שניתן לרכוש כאבזור נלווה להפחתת רעש הרוח – מעניין אם זה יאפשר להקליט דיבור תוך כדי רכיבה. בכל מקרה גם בלי זה, הפחתת הרעש הדיגיטלית עובדת טוב יותר מכל מצלמה אחרת שעבדתי איתה.
עוד שני אלמנטים שעשיתי בהם לא מעט שימוש – הוא מצב רוחב הצילום: אפשרות לעבור מ”עדשה” רחבה לצרה יותר כדי שלא כל הסרט ייראה כעין דג, או בהתאם לאוביקט הצילום (למשל, בראיונות או מעבר על חלקי אופניים עבור סרטי ציוד). עוד אציין ל לטובה את ההפעלה הקולית, אם כי ברמת חשיבות פחותה מהיתרונות שצוינו מעלה – זו שימושית בעיקר לצילום עצמי כשהמצלמה מעט רחוקה יותר.
את סרטי הסמרתון צילמתי רק עם הגופרו:
סטייג’ ראשון:
סרט הסטייג’ השני:
האם הכל מושלם ב-Hero5?
הסוללה – נגמרה במהירות שהתקשתי להשלים איתה: שעה – שעתיים (מאוד תלוי אם מפעילים Wifi ופיצ’רים נוספים) זה מצוין לרכיבה אחת שבה אני אקח כמה סרטים, אבל מה יהיה ברכיבה של יום שלם? או בתחרות רב יומית כמו הסמרתון לשלושה ימים, בהם לא כל הזמן יהיו לי מטענים? חייבים לרכוש פה סוללות נוספות לגיבוי.
איכות הסטילס – חלק ניכר מהשימוש שלי במצלמות האלה הוא לצילום תמונות לכתבות. המצלמה למרות 12 מגה פיסלס שלה עדיין לא קרובה לאיכות המתקבלת במצלמות הפוקט היותר טובות שיש שם בחוץ היום (והיום גם וידאו) שאינן מיועדות לאקסטרים, במיוחד בתאורה חלשה. היא גרועה ממש בצילום סטילס מול תאורה קדמית, ולא פעם התמונות יצאו שחורות לגמרי (הלכו לי כמעט כל תמונות הפודיומים בסמרתון שהיה מאחוריהם חלון גדול) – ניכר שאין לה את התחכום בניתוח התמונה והחשיפה שיש היום למצלמות הסטילס המסורתיות כמו הסוני הקטנטונת שאצלי. הטיפול בצבעים לא מדהים והתמונות יוצאות בצבעים לא אופטימליים לטעמי עם טאצ’ כחלחל מדי.
מעבר בין וידאו לסטילס – מעבר בין מצבי הצילום השונים מצריך הרבה לחיצות על כפתור הצד. אם אתם בוידאו, רוצים לעבור לסטילס ואז לחזור לוידאו זה דורש המון לחיצות, מבט מרוכז על המסך, ולא נוח בזמן פעילות. פספסתי ככה כמה סצינות שרציתי. לטעמי השידרוג האמיתי הגדול ביותר ב Hero6 יהיה אם הם יוסיפו כפתור צילום סטילס נפרד מכפתור צילום הוידאו.
המצלמה לא הגיע עם מעטפת פאוץ’ קטנה וצמודה שתגן עליה כשהיא בכיס או בתיק – לאורך זמן זה ודאי יגרום לשריטות להצטבר ולהחלפה יקרה של הזכוכית החיצונית – שאינה מוגנת בשום דבר.
באגים – היו לי איזה פעמיים שלוש בעיות של קיפאון המצלמה שהצריכו הוצאה והחזרת הסוללה, וכמה מקרים בהם חשבתי שהתחלתי צילום אבל הוא כנראה לא החל – אבל יתכן שזה בגזרת אחריות הצלם ולחיצה ברורה + וידוא הקלטה לפני שרצים קדימה.
סיכום החודש הראשון
לא מעט מהדרישות שהיו לי נענו, וזה עורר אצלי את המחשבה, שבכל זאת, שורה של מרכיבים מצוינים יכולים לעשות הבדל מצטבר בין GoPro למתחרות שלה: המוצר עצמו, ה-Feel שלו, הפיצ’רים הראשונים שנתקלים בהם, נוחות השימוש, המסך, הטאצ’, העדר המארז, המייצב וניטרול הרעשים… כל אלה מייצרים מוצר מאוד מוצלח. כיף להשתמש בה וזה כיף של מוצר – זה אחד הדברים הנדירים ביותר שחברה יכולה לשאוף אליו, אין הרבה כאלה.
בפרק הבא: עיסוק בעוד שכבה של פיצ’רים ואפשרויות, החוויה לאחר שימוש בתקופה ארוכה יותר, ועוד.
