האגו שלך באופניים – האויב הגדול ביותר או השותף להצלחה?

האגו שלך עובד בשבילך או נגדך? גלו איך תחושת ה'עצמי' יכולה להניע להצלחה, או להרוס אותה, בעולם הספורט.

האגו, או תחושת ה"עצמי", הוא מושג רחב בפסיכולוגיה ובפילוסופיה שמתאר את התפיסה של האדם את עצמו ואת מקומו בעולם. האגו הוא חלק מרכזי באישיות, המשפיע על התנהגות, מחשבות ורגשות. בתחום הספורט, האגו יכול להיות מקור למוטיבציה והישגיות, אך גם גורם לאתגרים כאשר אינו מנוהל בצורה מאוזנת.

אני לא פסיכולוג – אפילו לא קרוב לזה, אבל הנושא הזה תמיד סיקרן אותי והחלטתי לצלול מעט פנימה. כחלק מלימוד הנושא, ערכתי ראיון עם פרופ' יואב קסלר (רץ וחבר מערכת ראנפאנל), במסגרתו תהינו יחדיו על הדרכים השונות בהן האגו בא לידי ביטוי בספורט בכלל, וברכיבה בפרט. יואב הוא ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

הצטרפו לאלפים שכבר מקבלים את הניוזלטר השבועי שלנו:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים

המאפיינים בין אגו "בריא" ואגו "לא בריא" 

כשאנחנו רוכבים בקבוצה, וזו יכולה להיות כל קבוצה כגון: חברים שנפגשים לרכיבה משותפת, קבוצת חובבים עם מאמן מוסמך, קבוצה תחרותית מקצועית או כל קבוצה אחרת – האגו שלנו יבוא לידי ביטוי ויש לכך השלכות. אז הנה כמה מאפיינים לבדיקת האגו שלכם:

• אגו "בריא" – תחושת ביטחון עצמי יציבה, אך לא מוגזמת. גמישות ויכולת להתאים את עצמך למצבים משתנים. יכולת להכיר בחולשות ובטעויות. איזון בין הצרכים האישיים לבין צרכים של אחרים. 
• אגו "לא בריא" – אגו מנופח: ביטוי לדומיננטיות יתר, גאוותנות או התנשאות. אנשים עם אגו מנופח מתקשים לקבל ביקורת. 
• אגו פגיע – חוסר ביטחון עצמי, רגישות יתר לביקורת ותלות באישור חיצוני.
• אגו מוחלש – תחושת חוסר ערך עצמי ואובדן כיוון.

לכל אחד מהמאפיינים הללו יש השפעה ישירה על הדינמיקה הקבוצתית, לטוב ולרע. אגו בריא יאופיין בתחושת ביטחון עצמי יציבה, מודעות עצמית ויכולת לשים את טובת הקבוצה מעל לאינטרסים האישיים במידת הצורך. אגו לא בריא, בין אם מנופח ובין אם פגיע, עשוי לגרום לקונפליקטים פנימיים, חוסר תקשורת ובמקרה של קבוצות מקצועיות – פגיעה באסטרטגיה הקבוצתית. 

איך רוכבים יכולים לאזן בין רצון להצליח אישית לבין עבודת צוות בקבוצה?

רוכבים בקבוצות רכיבה מקצועיות מתמודדים עם דילמה מתמדת: איזון בין השאיפות האישיות שלהם לבין הצרכים והמטרות של הקבוצה, ושם האיזון הזה הוא קריטי. בקבוצות החובבניות זה יבוא לידי ביטוי בצורה שונה, אך עדיין חשובה מאוד. דוגמא למשל: מה קורה כשקבוצה של 20 רוכבים נכנסת באימון לסינגל ארוך? הרי קיימים הבדלי רמות בין הרוכבים. זה יכול להתבטא בכושר הגופני, ביכולות הטכניות, ועוד מרכיבים רבים ומגוונים. מאחר ובתוך הסינגל קשה לעקוף, למיקום של כל רוכב יש משמעות קבוצתית. 

לרוב, רוכב עם יכולות טכניות פחות טובות יכנס באזור זנב הטור, לעומת רוכב חזק עם יכולות טכניות גבוהות, שיכנס בקדמת הטור. כל זה תלוי כמובן במטרת האימון. אם הסינגל הוא קטע מאימון אישי כמו אימון אינטרוולים, אזי ברור שהסדר הזה צריך להישמר כי אף אחד לא ירצה לקלקל לחבר מהקבוצה את האימון שלו. מצד שני קיימת אפשרות אחרת, בה רוכב חזק ילווה רוכב חלש ממנו ויעזור לו במתן טיפים, בחירת קווים נכונים, עידוד וכו'. ההבנה שאימון יכול להיות קבוצתי-חברתי או אישי, היא דוגמא לאגו בריא בקבוצה ושמירה על איזון נכון בין עבודה אישית ועבודה קבוצתית. לדברי יואב "כל אחד צריך שתהיה לו מידה מסוימת של אגו, ביטחון עצמי, תעוזה ואפילו קצת חוצפה. אנחנו רוצים לרכב עם אנשים בעלי אמביציות ולא אנשים לגמרי פסיבים. זה נכון גם למקומות העבודה שלנו ולא רק בספורט".

תפקיד המדיה החברתית בניהול האגו

אנחנו חיים בעולם דיגיטלי והרבה ספורטאים נוהגים לשתף מידע. תשתית השיתוף גדולה ורחבה – מי בטיק-טוק, מי באינסטוש, ומי בסטרבה. בלי שאתם שמים לב לכך, המדיה החברתית משפיעה באופן משמעותי על האגו שלכם כספורטאים, הן במובן החיובי והן במובן השלילי.

המדיה החברתית יוצרת במה פתוחה שבה ספורטאים יכולים לבנות את המותג האישי שלהם. שם אפשר לקבל הערכה מצד אוהדים, אך גם להתמודד עם ביקורת, השוואות ולחץ חברתי. טמונות כאן הרבה מלכודות, וצריכים להיות זהירים על מנת שלא ליפול הישר לתוכן. אני חייב לשתף באופן אישי, כי עד לכתיבת שורות אלו, הייתי מודע ברמה חלקית בלבד להשפעות אלו. על מנת לעשות בזה סדר, נחלק אותן להשפעות חיוביות והשפעות שליליות. 

השפעות חיוביות 

חיזוק תחושת הערכה עצמית: המדיה החברתית מאפשרת לנו לקבל פידבקים חיוביים מאוהדים ומעוקבים. לייקים, תגובות חיוביות ותיוגים יכולים לחזק את תחושת הערך העצמי ולשפר את הביטחון. גם ריבוי עוקבים יכול לחזק את האגו בצורה בריאה, כל זמן שנעשה מתוך תחושת הישג והכרה במאמץ.

העצמת המותג האישי: באמצעות המדיה החברתית, אנחנו שולטים בסיפור שלנו ובוחרים אם לשתף הצלחות, כשלונות, או סתם להתבטא בנושאים אישיים. יש לכך השפעה ישירה על הדרך שבה אנחנו נתפסים בציבור. 

מקור למוטיבציה: המדיה יכולה לשמש כלי מוטיבציוני: הצורך "להיראות טוב" או לשתף רגעי ניצחון מעורר אצל ספורטאים רבים רצון לשפר את ביצועיהם. בנוסף, זה יכול להשפיע לטובה גם על ספורטאים עוקבים, ולגרום להם לאתגר את עצמם קצת יותר. 

השפעות שליליות

לחץ להוכיח את עצמכם: המדיה החברתית יוצרת ציפייה מתמדת להראות הצלחות ולהיראות מושלמים. ספורטאים עלולים להרגיש שהם חייבים לשתף רגעי שיא בלבד, דבר שמעמיס עליהם לחץ נוסף מעבר לאתגרים התחרותיים.

בכתבה: חולם לעשות איירונמן – אל תקרא את הכתבה הזו, תאר גיאחה, כיצד הלחץ הזה משפיע על ספורטאים רבים, מוביל לא מעט אנשים לבחור אתגרים קיצוניים, וליצור פיחות ביוקרתם של אתגרים מאוזנים יותר. כבר לא מספיק טריאתלון, חייבים איירונמן. כבר לא מספיקה רכיבת אפיק קשה של 4 שעות, חייבים סנצ'ורי או רב יומי. ובריצה – אפילו מרתון כבר לא מספק עם כניסת האולטרה. חוסר היכולת לעמוד בלחץ הזה מוביל למערך חיים שלם שמתערער ומגויס לטובת המטרה המוגזמת. 

תלות באישור חיצוני: הפידבקים שמקבלים במדיה יכולים לגרום לאגו להיות תלוי באישור חיצוני כגון לייקים ותגובות מפרגנות. התלות הזו עלולה להוביל לירידה בערך העצמי אם אינכם זוכים להערכה מספקת.

חשיפה לביקורת ופגיעות רגשית: לצד תגובות חיוביות, אתם חשופים לקבל גם ביקורות פחות אוהדות. זה עלול לערער את הביטחון העצמי ולגרום לפגיעות באגו. הנושא הזה בא לידי ביטוי לרוב אצל ספורטאים מפורסמים, אבל לא רק.

השוואות מתמידות: המדיה החברתית היא נשף מסכות גדול ואין סופי. ספורטאים נחשפים לעמיתים מצליחים ולחייהם המושלמים לכאורה. השוואות אלו עשויות לגרום לתחושת נחיתות, תסכול או חוסר שביעות רצון. 

שחיקה נפשית: הצורך לעדכן תוכן, לתחזק תדמית ולנהל אינטראקציה עם עוקבים יכול להוביל לשחיקה רגשית.

אסטרטגיות לניהול האגו במדיה החברתית

אז מה אנחנו יכולים לעשות על מנת להמשיך את השימוש במדיות החברתיות השונות, מבלי ליפול לאותן מלכודות? התשובה היא: 

1. ניהול מודע של השימוש במדיה: אנחנו יכולים להגדיר לעצמנו גבולות – מתי ואיך להשתמש במדיה, ולהימנע מעיסוק אובססיבי בלייקים ותגובות. 
2. הפרדה בין הזהות האישית למותג האישי: אנחנו צריכים להבין כי הפידבקים במדיה משקפים את התדמית הציבורית ולא בהכרח את ערכנו כאנשים או כספורטאים. 
3. התמקדות בערכים אמיתיים: במקום לשתף רק רגעי הצלחה, חישפו גם את האתגרים, הכישלונות והצמיחה שלכם. בצורה הזאת תוכלו ליצור קשר אותנטי עם העוקבים שלכם. 

סיכום: אגו – אתגר או מנוף להצלחה?

האגו, אותה תחושת "עצמי" המעצבת את תפיסתנו ואת מקומנו בעולם, יכול להיות כוח מניע אדיר או מכשול משמעותי, תלוי איך הוא מנוהל. בעולם הספורט, האגו הוא מקור למוטיבציה, שאפתנות והישגיות, אך עלול גם להוביל לקונפליקטים, לחץ וחוסר שיתוף פעולה. כאשר האגו מנוהל בצורה בריאה, הוא מסייע בבניית ביטחון עצמי, מחזק את היכולת לשתף פעולה ומניע להתמדה ולהתמודדות עם אתגרים. לעומת זאת, אגו בלתי מאוזן עלול לערער מערכות יחסים, לפגוע בביצועים ולהוביל לשחיקה. בזירה המודרנית, כמו המדיה החברתית, השפעת האגו מתעצמת, וחשוב לנו לפתח מודעות וכלים לניהולו. אגו בריא מאפשר למצוא איזון בין הצלחה אישית לקבוצתית, להתמודד עם ביקורת ולמנף את התחרותיות להצלחה מתמשכת. בסופו של דבר, האגו הוא כלי – השאלה היא איך משתמשים בו: כמנוף להצלחה או כאתגר הדורש התמודדות. 

מאת: איתן יצחק, סייע בהכנת הכתבה: יואב קסלר