טיולי אופניים – נשמע כאופציה זולה יחסית לבלות את החופשה המשפחתית, בטח זולה יותר מקרוז פאר בים התיכון או מחופשת בטן גב הכל כלול במלדיביים. עד כמה זה זול באמת, אם רוצים לשמור על רמה סבירה של נוחות?
טיולי אופניים הם דרך כיפית ויחסית זולה לבלות זמן עם משפחה, חברים או לבד. לא משנה באיזו שיטה עושים אותם, הזכרונות וההנאה מובטחים. אבל התקציב של רובינו מוגבל, ודורש התייחסות, לכן ננסה להבין כמה באמת זה עלול לעלות. קודם כל נתייחס למרכיבים שעליהם לא ניתן לוותר ושהינם קשיחים למדי, ולאחר מכן נעבור על אופנים שונים של ארגון החופשה, מהיקר אל הזול.
בכתבה זו לא נתייחס לטיולים מאורגנים של רוכבי כביש או שטח, אלא למה שקרוי טיולי טורינג, בהם רוכבים בתוואי לא קשה במיוחד, ולא שואפים להגיע למרחקים יומיים גדולים במיוחד.
על מה תמיד נשלם?
בשל מקומנו בעולם, כמעט כל מקום בו נרצה לטייל, נצטרך לטוס לשם, וגם להטיס את האופניים. עלות הטסת האופניים משתנה מחברת תעופה אחת לאחרת, אבל המחיר הנפוץ הוא בסביבות 50 יורו לכיוון, כלומר הטסת כל זוג אופניים תעלה לנו בסביבות 100 יורו. מחיר כרטיס הטיסה ישתנה משמעותית מאוד כמובן, בהתאם ליעד הטיסה ותקופת השנה. עלות הטיסה עלולה להיות ההוצאה הכי כבדה בכל הטיול. אם התקציב חשוב לנו, נקדיש מאמץ לבחירת תאריכים ויעדים זולים יותר. עם זאת אין לשכוח שאם בחרנו ביעד לא נוח, המצריך נסיעה ברכבת בנוסף לטיסה, יכול להיות שנשלם יותר, וגם נבזבז זמן יקר. במיוחד שבחלק מהמקומות בעולם, הרכבת עולה לא פחות מטיסה.
לשכור או להטיס?
האם יעזור לנו מבחינת העלויות לשכור את האופניים במקום להטיס את שלנו? רוב הסיכויים שלא. עלות השכרת אופניים ברמה סבירה לשבוע מתחילה איפה שמחיר ההטסה מסתיים. אם הטיול אורך יותר משבוע, השכירות נהיית יקרה לאין שיעור. אפשרות אחרת – לקנות אופניים משומשים או חדשים בנקודת ההתחלה, ולמכור אותם בנקודת הסיום. אופניי טורינג שומרים לא רע על הערך שלהם, לכן אם יש לכם זמן להתעסק עם זה, קנה ומכור בתחילת הטיול ובסיומו, זאת בהחלט אופציה מעניינת שיכולה לחסוך כסף וגם התעסקות בהטסת האופניים. החסרונות של שיטה זו שהאופניים עלולים להיות במצב לא מיטבי – במיוחד אם קונים יד שניה, וגם שלא נצליח למכור אותם בנקודת היעד.
בנוסף נצטרך לשלם על הציוד, אבל רק פעם אחת: אם קונים מוצרים איכותיים, הם יכולים לשרת אותנו במשך עשרות טיולים. ככל שבוחרים בצורת טיול זולה יותר, כך נצטרך להשקיע ביותר ציוד, אבל כאמור זאת השקעה חד פעמית. ציוד שנצטרך בטוח: פנסים, בגדי רכיבה, תיקים, סבל, וכדומה. אם נרצה לישון באוהל – נצטרך גם ציוד מחנאות, ואם נרצה להכין אוכל לבד, אז גם כלים וציוד מטבח (ראו על כך בהמשך הכתבה).
יקר אבל בלי כאבי ראש – טיולים מאורגנים
במתכונת זו, יש חברה שמארגנת את הכל. האופניים? הם מספקים. המסלול? תקבלו מפה או מכשיר GPS עם מפה מוטענת מראש, או לפעמים גם מדריך שמוביל את הקבוצה. המזוודות? יעבירו לכם אותן מבית מלון לבית מלון, ותוכלו לרכוב בלי תיקים ובלי כאב ראש. ואפרופו בתי מלון, גם אותם יזמינו לכם. יש לא מעט חברות שמארגנות טיולים כאלה ואפשר גם לבחור חבילות המכילות יותר או פחות מרכיבים – המחיר ישתנה בהתאם. כמובן, שחבילות אלה הן יקרות למדי, וחסרון נוסף שלהן הוא חוסר גמישות.
לרוב הולכים לפי מסלול שמישהו אחר בנה, ואם זה טיול קבוצתי – גם לא ניתן לבחור את החברים לקבוצה ולא את המדריך. הפתרון לבעיה זו הם טיולים בתפירה אישית, בהם אתם רוכבים לבד, אבל לפי תכנית שבניתם ביחד עם החברה. מחירי החבילות משתנים בהתאם למספר קריטריונים: עונת השנה, רמת הנוחות הנדרשת, מדינה בה מתבצע הטיול והמפרט (עם או בלי מדריך, למשל), אבל הערכה מאוד גסה שתוציאו לא פחות מ-1000 יורו לבן אדם לטיול של שבוע באירופה, ללא עלות הטיסה.
לחצו פה להצטרף לקבוצה הסודית והשקטה שלנו בווטטסאפ:
חופשי אבל יקר – טיולי כרטיס אשראי
צורת טיולים זו, שמטיילים מנוסים קוראים לה בקמצוץ של זלזול “תיירות כרטיס אשראי” היא דווקא הרפתקנית קצת יותר מהטיולים המאורגנים. מדובר בטיולים, בהם אתם דואגים לבד לכל הצרכים שלכם – לאופניים, למגורים, לסחיבת כל החפצים הנחוצים, אבל לנים בבתי מלון ואוכלים לרוב במסעדות. כל החפצים נמצאים על האופניים, בתיקי צד או בתיקי bikepacking, אבל הבשורה הטובה היא שצורת טיול כזאת לא מצריכה המון ציוד.
בצורה זו של ארגון הטיול יש שתי התוצאות גדולות, בפער גדול: עלויות הלינה והאוכל. בקירוב ראשון, לכאורה, העניין פשוט למדי: you get what you pay for, נשלם יותר – נקבל בתי מלון מפוארים ונאכל במסעדות מישלין, נשלם פחות – נישן בתנאים ספרטניים יותר ונאכל אוכל פחות מעודן.
יש כמה טריקים שישפרו את התנאים בלי לפגוע יותר מדי בכיס. למשל, בתי מלון בערים קטנות לרוב זולים יותר מאשר בערים גדולות, ופנסיונים משפחתיים לרוב זולים יותר מאשר בתי מלון. כמו כן, מסעדות של מקומיים לרוב זולות יותר מאשר אלה של תיירים – וגם מספקות חוויה אותנטית יותר. שווה להשקיע זמן וללמוד מאפיינים של אזור ספציפי. דוגמא טוב לכך הוא אזור נהר הריין באזור הגבול בין גרמניה לשוויץ. ניתן לרכוב על הגדה השוויצרית, היפה יותר, אבל ללון ולסעוד בצד הגרמני, הזול יותר – משמעותית!
בשלב זה כבר נצטרך להשקיע בציוד: לכל הפחות נצטרך אופניים כשירים, סבל, תיקים, בגדי רכיבה בהתאם למזג האוויר וערכה לטיפול באופניים בתנאיי שדה. טיול במתכונת זו יכול לעלות בסביבות 700 יורו לבן אדם לשבוע – או אף פחות, אם קצת מתאמצים.
טיול קמפינג
התקדמנו שלב אחד, ואנחנו לנים באוהל שהבאנו מהבית. הלינה הנה באחד מאתרי הקמפינג הרשמיים הפזורים לאורך מסלולי אופניים רבים. אנחנו אוכלים בעיקר אוכל שהכנו בעצמינו, ממצרכים מהסופר המקומי. כמובן, אין שום חוק שקובע שאם הבאנו אוהל, אז מעכשיו ישנים רק בו, לרוב משלבים לינה בקמפינג עם לינה בבתי מלון. יש לזכור שבאזורים מסוימים בעולם בתי מלון לא יקרים במיוחד. כשמדובר בקמפינג הרבה פעמים אפשר לשכור בקתה במקום לישון באוהל. גם הלינה בקמפינג עולה כסף, כך שהבדל המחירים בין לינה בבתי מלון לבין לינה בקמפינג יכול להשתנות בהתאם לאזור. באותם אזורים מבורכים, בהם ההבדל קטן, האוכל במסעדות לפעמים זול למדי, והפרש המחירים מול הכנה עצמית מצטמצם מאוד גם הוא. לסיכומו של עניין, לינה באוהל והכנה עצמית של אוכל יכולים לחסוך לא מעט כסף, אבל לא בכל אזור בעולם, אז תמיד תבדקו את המחירים המקומיים.
אם אתם גם בטלגרם, יש לנו ערוץ: כנסו לראות
ציוד
בשלב זה אנחנו כבר סוחבים איתנו לא מעט ציוד מחנאות: אוהל, שק”ש, מזרן וכדומה. כמובן גם ציוד להכנת אוכל: גזיה, כלים וגם המצרכים עצמם. זה מצריך גם מרחב נוסף בתיקים, ואולי אפילו שדרוג של האופניים לכאלה המסוגלים לשנע את כל הציוד הזה. אבל אחרי שקנינו את כל הציוד, העלויות היומיות צונחות משמעותית. כעת הן יכולות לרדת עד לכ-300-400 יורו לשבוע טיול, או אף פחות.
האם אפשר זול יותר?
הייתם חושבים שאין יותר זול מלישון באוהל ולאכול פסטה שבישלתם על גזיה. אבל תקחו בחשבון שקמפינג רשמי באזורים היקרים יותר של אירופה בשיא עונת התיירות עלול לעלות 20-30 יורו ללילה או אף יותר. מי שהולך עם העניין של חופשה בתקציב עד הסוף, יכול להוריד את הסעיף הלינה כלל מהפרק על ידי שימוש באתרים כגון Warmshowers או Coachsurfing. משלמים דמי שימוש חד פעמיים, והאתר מקשר אתכם עם מארחים מקומיים, שאצלם ניתן ללון בחינם – מקסימום להביע את התודה שלכם בעזרת בקבוק בירה או חפיסת שוקולד. למעשה, הורדתם את מחיר החופשה, לפחות את המרכיב היומי – למחיר האוכל שלכם.
גם כאן יש מקום לאופטימיזציה – אם מוכנים לסחוב יותר מצרכים, אז קונים בסופרמרקטים גדולים, כגון LIDL או ALDI אם מדובר באירופה, באריזות גדולות, בהנחה מאוד משמעותית. שמעתי על אנשים, שבדרך זו מטיילים חודשים על גבי חודשים, תוך הוצאה יומית של פחות מ-10 דולר לבן אדם.
סיכום
אז הנה לכם, עוד ביטוי לרב גוניות של תיירות האופניים: מחופשה המנוהלת על ידי חברה, שדואגת לכל הצרכים שלכם ברמת לוקסוס, ועד אירוח חינם ואופניים יד שנייה – אבל הנופים, ההרפתקאות, המפגשים זמינים לכולם, לא משנה כמה שילמתם.
אהבתם? הצטרפו לניוזלטר שלנו – שולחים רק פעם בשבוע:
