גיא חלמישקפריסין כיעד לרוכבי כביש: קבלו מסלול יפהפה באזור הקומנדריה, ממש צמוד ללימסול. הפאנליסטים ניר וגיא גילו את העיר, את הסביבה ואת יין הקינוח המקומי שהדליק את מלך אנגליה ריצ’רד לב הארי.
מסלול כביש באזור לימסול
במסגרת הביקור שלנו להכיר את מסלול הלאטפ של קפריסין היה לרשותנו יום רכיבה נוסף שהוקדש לאזור לימסול – ולמסלול הקומנדריה. לשכת התיירות של לימסול חיברה אותנו למייק הבעלים של Activate Cyprus לטיולים השכרות והפקת אירועים, שהדריך אותנו באזור בו מתבצעת הפקת יין הקינוח הייחודי לקפריסין. הקומנדריה זה היין שאהבו חייליו של מלך בריטניה ושליט האי ריצ’רד לב הארי, שהמפקדה שלהם היתה פה ומכאן שמו. הם הגיעו לכן במסגרת מסעות הצלב שלהם, וכבשו את המקום על הדרך. ריצ’רד נשאר פה שנה ואף התחתן פה, ואולי מאז החלה המסורת של חתונות אזרחיות של ישראלים בקפריסין, יתרון נוסף של האי למחפשים לברוח מהרבנות.
היסטוריה רבת תפניות
הגענו ללימסול בשעות הערב מנמל התעופה בלרנקה, מרחק נסיעה של כשעה. כבר במונית פיתחנו שיחה מעניינת עם הנהג המקומי קריסטקיס על קפריסין והקונפליקט של הצד היווני עם הצד הטורקי. הזכיר לנו קצת את הבית עם הבעיות שלנו.
לימסול היא העיר השנייה בגודלה בקפריסין אחרי ניקוסיה ונמצאת בחלקו הדרומי של האי. העיר קיימת כבר מ 2000 לפנה”ס ובעלת היסטוריה מעניינת ממסע הצלב השלישי, כאשר מלך אנגליה ריצ’רד הראשון הפליג לארץ הקודש ובגלל סערה בים הגיעו ספינותיו ללימסול. שם חגג את חתונתו עם ברנגריה כמלכת אנגליה וקפריסין ונשאר פה שנה. האי נמכר לטמפלרים ולאחר מכן לרפובליקה של ונציה. בשנת 1870 כבשו הבריטים את קפריסין ופיתחו את לימסול כעיר נמל מרכזית וחשובה.
הקפריסאים קיבלו עצמאות בשנות ה60 וב 1974 פלשה טורקיה וכבשה את החלק הצפוני של האי באצטלה של הגנה על תושביו הטורקים-מוסלמים. יתכן שאם לבריטניה לא היו 3 בסיסים פה שאחד מהם על פסגת האולימפוס, היא היתה כובשת את כולו. הדבר הקיצוני האחרון היה לא מזמן, והוא דרמטי לא פחות: במשבר הכלכלי האחרון לפני כמה שנים סופר לנו שכל חשבונות הבנק הוקפאו, וכל סכום של מעל 100,000 נגזר ממנו מס גבוה, בדיעבד. אבל כעת, שלווה. לימסול מושכת כיום מאות אלפי תיירים בשנה, בעיקר מאירופה. לאורכה חוף ים מדהים ואתרים ארכיאולוגיים. פסטיבלים ואירועים במשך כל ימות השנה. מזג האוויר דומה לערי החוף אצלנו.
ירדנו במלון St. Raphael שבלימסול, אחד משרשרת ארוכה של מלונות לאורך החופים והמרינה של העיר. באי יש היצע גדול של חדרי מלון מפוארים, טובים ולא יקרים. רובם יהיה עם נוף לים, מרפסת וכל הנוחות שאנחנו רוצים לחופשה מושלמת.
למחרת בבוקר אסף אותנו מייק המדריך עם רכב 4×4 כאשר הגיעו במקביל שני זוגות אופני ההשכרה מדגם קניון אולטימייט CF מחברת Aspire Cycling Cyprus. מייק או מיכאליס בשמו הקפריסאי המקורי, ארח אותנו בצורה מקסימה. הוא אגב, גם מאמן אופניים מוערך שבין היתר אימן את הרוכבת הקפריסאית שהשתתפה בטור דה פראנס – אנטרי כריסטופורו.
מסלול סלול מלימסול
העמסנו את הציוד ויצאנו עם הרכב לכיוון ההרים לנקודת ההתחלה בכפר לימנטיס Limnatis. מרחק נסיעה קצר יחסית. פריקת ציוד, הרמנו אוכף למידותינו ויצאנו לדרך. מעניין וחשוב לציין שבקפריסין בכלל ובמיוחד בכפרים כמעט ואין גניבות. מייק התעקש שאפשר להשאיר את התיקים והציוד ברכב החונה והגדיל לומר שהוא בדרך כלל גם לא נועל את הרכב.
יצאנו לדרך בירידה ביציאה מהכפר ומיד נכנסנו למוד עליות עם העלייה הראשונה שלא איחרה להגיע. הכביש המפותל, סלול מצויין וללא בורות וחריצים. שיפועי העליות נוחים ולא אגרסיבים מידי מחוץ לכפרים. יש גם הרבה קטעי התאוששות בין הטיפוסים. שקט ושלווה, אין רעש אדם ומכוניות. כשמגיעה מכונית פעם בעשרים דקות, שומעים אותה מרחוק ואפשר להתכונן ולזוז הצידה. הנוף מהמם. עולים בגובה כשמתחתינו גאיות משובצים בתי כפרים קטנים, כרמים ומטעי זיתים. אויר הרים ובריזה נעימה, חלום!
איך עד עכשיו לא רכבנו פה?
בראש אני אומר לעצמי “איך?! איך עד עכשיו לא היינו כאן?”, מתחת לאף, מרחק המראה ונחיתה ורוכבים בגן עדן. חוץ לארץ, הכל גדול ונגיש ובמחיר של חופשה בארץ ואף זול מבארץ. הכביש מתפתל, עולה ויורד, הנוף עוצר נשימה והדרך מאוד מעניינת ומגוונת.
עוברים כפר אחרי כפר עד שמגיעים לבית קפה קטן, שם יושבת קבוצת רוכבי כביש שעושה רכיבה של כמה ימים לגיוס כספים לעמותה לילדים עם צרכים מיוחדים. כל רוכב שמגיע לבית הקפה מתקבל במחיאות כפיים של הרוכבים שכבר הגיעו. נחמד! החבר’ה האדיבים אירחו אותנו עם קפה קפריסאי, מלבי ופודינג אורז. 
מזון הרכיבה המקורי – סצ’וקו Soutzoukos
נפרדנו לשלום ועלינו עליה קצרה למקום קטן בו מכינים סוג של חטיף בעל מראה ייחודי שנראה כמו נר. הוא נקרא סוצ’וקו (Soutzoukos). ממתק מסורתי עשוי תערובת סמיכה של מיץ ענבים מבושלים עם מעט קמח. זה חלק מהניצול המקסימלי של כל חלק מהבציר – מה שמתאים הולך ליין, וכל השאר ינוצל בצורות נוספות. במרכזו של הסוצ’וקו יש חוט בו שזורים שקדים או אגוזי מלך. את החוט טובלים בתערובת ותולים לייבוש. לאחר ההכנה הוא נחתך לחטיפים קטנים וטעימים. שוב אכלנו והמשכנו בדרכנו לגן עדן. הדרך מתפתלת, רולינג הילס אבל שומרים על גובה ברכיבה נוחה יחסית.
יין הקומנדריה
מייק סוטה שוב מהמסלול לכוון כפר שנקרא מונגרי Monagri לביקור ביקב מקומי משפחתי, שם מכינים את היין הקפריסאי העתיק בעולם שנקרא “קומנדריה”, סימן רשום של קפריסין. בית כפרי ישן, בו יושב ראש הבית הזקן על הכורסא, ויסלחו לי הקוראים, כאילו מחכה למלאך שיבוא, יקח אותו ויגאל אותו מהשעמום. אשתו והעובדת שלהם עושות לנו סיור ביקב הקטן. הענבים נסחטים לתוך כדי חרס ענקיים ממש כמו בעת העתיקה. שם מיץ הענבים “עובד” ותוסס עד שהופך יין קומנדריה.
היין הוא יין קינוח והטעם דומה לתירוש עם מתיקות חזקה כמו של מוסקט. אחד הדברים המיוחדים בייצור הקומנדריה, הוא שלאחר בציר הענבים, הכורמים משאירים אותם בשמש להתייבש ולהפוך למתוק למשך 10 ימים. היין קיבל את שמו מהאבירים שהשתתפו במסעות הצלב במאה ה-13, והמפקדה שלהם בראשות מלך אנגליה ריצ’ארד לב הארי היתה פה באזור.
צהריים בלופו
מבושמים מהיין המשכנו לחלקו האחרון של המסלול, כאשר אנו שומרים על הגובה ושוב סוטים מתוואי מסלול ההקפה לכביש שמוביל אותנו לעצירת ארוחת הצהריים בכפר Lofou לופו. בכפרים הכביש החלק הופך למשטח פאבה משובש ואותנטי. הרחובות צרים והשיפועים חדים יותר. בתי אבן ישנים, כנסייה קטנה ושקט מסביב. מגיעים לרחבה שנפתחת ובה שולחנות וכסאות עץ עם מושבי ראטן אופייניים. מלצר מסביר פנים מושיב אותנו על שולחן ומעמיס מכל טוב התוצרת המקומית. אוכל יווני, הכל מהכל – סלטים, גבינות ובשר. ואנחנו בכלל עוד לא סיימנו את הרכיבה! פיד זון בסגנון קפריסאי יווני.
מבושמים מהקומנדרייה ומפוצצים מהמטעמים ממשיכים בירידה לכיוון דרום לכפר אלסה Alassa, כשלאורך כל הירידה הארוכה מתגלה לעינינו מאגר המים הגדול קואוריס (Kouris) שנראה כמו אגם יפיפה על רקע ההרים הפסטורלי. משם המסלול הופך שוב לעלייה עד החזרה לחניון בכפר לימנטיס Limnatis ממנו יצאנו.
קפריסין – יעד לרוכבי הכביש הישראליים
החברות המפעילות את אירועי הרכיבה ומחנות האימונים כבר הגדירו מספר מסלולי אופניים מעגליים ברכס הרי הטרודוס באזור מחוז פפוס ולימסול. המסלולים מעולים ומהוקצעים והושקע בהם הרבה ניסיון ומחשבה.
מעולם לא התייחסתי לקפריסין כיעד שווה לחופשה אטרקטיבית. זאת הפעם הראשונה שאני בקפריסין והאי הפתיע אותי ממש לטובה. הטיסה הקצרצרה והזולה, האירוח והאנשים החמים והאדיבים, המקום הקסום רווי החופים, הנופים, הגובה, מזג האוויר והיצע המסלולים לפעילות ספורטיבית. האי שממש מתחת לאפינו לא פחות ממדהים!
בטוחני שאחזור לשם בקרוב מאוד לרכיבות או לחופשה משפחתית או זוגית.
מאת: ניר לוי
צילום: גיא חלמיש, מייק האג’ואנו, ניר לוי
אגב, שמתם לב למלבנים האלה פה למטה לשיתוף כתבות? עזרו לנו ושתפו את הכתבה לחבריכם: