מאור רביבאני מאוד אוהב אופני שבילים, משום שהמנעד בו הם צריכים לעמוד הוא רחב יותר. בשונה מאופני אנדורו או קרוס קאנטרי שיש להם דיסציפלינה ספציפית, אופני השבילים מכוונים להיות אטרקטיביים לחתך הכי גדול של רוכבי האופניים. כאן נכנסים לתמונה ג’יאנט טראנס- ה-Trance Advanced pro 2 29 של Giant שבמבחן.
זו הפעם הראשונה שיוצא לעשות כתבת Follow up לאופניים שכבר בחנתי בעבר. את הג’יאנט טראנס פגשתי לפני כשלוש שנים ואחת הביקורות המשמעותיות שהיו לי היא למה אין גרסת ג’יאנט טראנס עם גלגלי 29. אז מישהו כנראה הקשיב ותכנן מחדש את הטראנס עם גלגלים גדולים ושאר עדכונים.
לערוץ בייקפאנל בטלגרם – לחצו פה!
Giant Trance Advanced Pro 2 29 בנקודות:
- משקל: 13 ק״ג ללא פדלים (שלדה במידה M)
- קטגוריה: שבילים
- מהלכי מתלה: 115 מ״מ מאחור 130 מ”מ מלפנים
- גלגלים: 29″
- מחיר: 21,466 ש״ח (18,890 ש״ח בקניה ישירה דרך האתר)
- הדגם לקניה באתר היבואן: ג׳יאנט ישראל
Giant Trance Advenced Pro 2
ג’יאנט טראנס – עיצוב שלדה ומתלה
הצביעה של השלדה היא פשוט וואוו! הכחול כהה-סגול-ירוק נצנצים עושה לי את זה ממש. מזל שאני ממש אוהב את הצביעה הזו משום שזוהי הצביעה היחידה של הטראנס ברמה 2. כן, לכל רמת אבזור יש את הצביעה שלה וזהו. מבחינת עיצוב, לשלדה יש את הקו המזהה של ג׳יאנט בשנים האחרונות. לשלדה מראה נקי ואסתטי מאוד וללא חלקים בולטים שהורסים את הזרימה של השלדה. משהו קטן שאהבתי הוא הסיומת של פרופיל אווירודינמי בצינור מוט האוכף שמוסיף לטאץ׳ האסתטי של השלדה.
זו שלדת קרבון מלאה, כולל חוליות המתלה ויש לה את כל הפיצ’רים המודרניים כמו צירי בוסט וחיווט פנימי לכל הכבלים. בצינור הראש ג’יאנט משתמשת במיסבים מוגדלים לצורך הקשחה וקוראת לפיצ’ר הזה Overdrive. במשולש הקדמי קיים התקן למתקן בקבוק במיקום נוח ונגיש על הצינור התחתון.
הGiant Trance משתמשים במתלה ה-Maestro הוותיק של ג׳יאנט. המאסטרו הוא מתלה כפול חוליות מה שאומר שהמשולש האחורי הוא יחידה אחת ללא צירים או דרגות חופש והוא מחובר עם 2 חוליות נפרדות לבולם האחורי. היתרונות של מתלים כפולי חוליות הן קשיחות של החלק האחורי ויעילות דיווש. כאשר מבצעים אותם בצורה מושלמת הם גם מספקים רגישות מעולה.
גיאומטריה והתאמה
זה כבר לא חדש שבתעשית האופניים כולם מעתיקים מכולם כאשר הטרנד הוא לתת הכל מהכל ע״י הארכת שלדה, זוויות מוט אוכף וצינור ראש מתונות, תומכות שרשרת קצרות ועוד. גם ג׳יאנט עיצבו את הטראנס לפי הגיאומטריה המודרנית, אך באופן מחושב יותר לפי אופי האופניים.
השלדה של הטראנס מעוצבת לנוחות רכיבה לאורך זמן למרחקים ארוכים ועדיין לתת יציבות וביטחון בכל מה שמדובר בירידות בקטגוריית השבילים:
- זווית הראש היא בת 66.5 שזו זווית מודרנית כיום לאופני שבילים ואפילו פרוגרסיבית לעומת דגמים מקבילים ופופולריים כמו הטופ פיול של טרק וה-SB115 של יטי (זווית ראש של 67.5 ו-67.6 בהתאמה).
- זווית מוט האוכף היא בת 74.5 אשר אמור למקם אתכם בנוחות יחסית מעל הציר המרכזי לדיווש.
- בסיס הגלגלים הוא באורך של 1176 מ״מ שהוא ארוך יחסית לאופני שבילים. אורכן של תומכות השרשרת הינו 435 מ״מ.
- אורך הצינור העליון הוא 612 מ״מ ובעל גישה של 442 מ״מ שזה מעט קצר מהמקובל למידה מדיום כיום שנוטה לאורך של 450 מ״מ ומעלה.
טיפ לבחירת המידה עבורכם
בהסתכלות על טבלת המספרים ג׳יאנט עשו את החישובים שלהם נכון לטעמי ועמדו בשיווי משקל בין הדחיפה קדימה בגיאומטריה המודרנית לבין המטרה של אופני שבילים שהיא להיות ורסטיליים כמה שניתן. לפי טבלת ההתאמה של ג׳יאנט בהיותי בגובה 1.70 מטרים אני אמור לקחת שלדה במידה סמול. העדפתי לרכב על שלדה במידה מדיום משום שאני מעדיף אופניים עם גישה ארוכה יותר שנעה בין 430 מ״מ ל-450 מ״מ, בתנאי שגובה צינור מוט האוכף מאפשר זאת. מקרה של הGiant Trance במידה מדיום, השלדה הרגישה לי מאוד נוח כמו שאני אוהב דווקא בגלל ה״חריגה״ מהמידה המומלצת. לכן אם אתם כמוני נמצאים בתפר בין מידות הייתי ממליץ לכם לבדוק את שתי המידות לפני קניה.
אבזור ומכלולים
בולמים: שניהם מבית FOX כאשר הקידמי הוא מסדרת Rhythm 34 באורך של 130 מ״מ. זהו המזלג הזול ביותר שיש לפוקס להציע והוא מכיל בתוכו את דאמפר ה-GRIP שמגיע בסדרות הזולות יותר של פוקס. הדאמפר הזה מאפשר שליטה על ה-LSC ו-Rebound. הבולם האחורי הוא מסדרת DPS עם עם שליטה על ה-Rebound ושלושה מצבי עבודה ל-LSC: פתוח-מוקשח-נעול.
הנעה ובלימה: מערכת ההנעה הינה בעלת 12 הילוכים ברמת SLX של שימנו כאשר הקראנק הוא מסדרת MT-510 וגלגל השיניים הוא בעל 30 שיניים. המעצורים גם כן משימנו ברמת MT-401 בידיות והקאליפרים הם MT-410 מאחור ו- MT-420 עם 4 בוכנות מלפנים.
גלגלים: סט הגלגלים הוא מתוצרת עצמית של ג׳יאנט מדגם TRX2. הסט מורכב מחישוקי קרבון ברוחב פנימי של 30 מ״מ ו-37 מ״מ חיצוני על נאבה מייצור עצמי של ג׳יאנט. על הסט מורכבים סט צמיגים מבית מקסיס מסוג Minion DHF מלפנים ו-Agressor מאחור.
קוקפיט ושות׳: כל האבזור הנלווה גם הוא מייצור עצמי של Giant. כידון אלומיניום בקוטר 35 מ״מ וברוחב 780 מ״מ, אוכף נוח מדגם Romero SL, מוט כסא מתכוונן, סטם באורך 40 מ״מ וגריפים דקים ונוחים.
שלושת המוסקטרים
האופניים הפרטיים שלי בשנתיים האחרונות היו בדיוק בקטגוריה שבה עומדים הטראנס ומניסיון אישי לא מועט אני יכול למנות את הדרישות שלי מאופני שבילים לשלושה קטגוריות: דיווש ארוך, ירידה טכנית וזרימה. עכשיו בטח תגידו לעצמכם שזו הדרישה מכל אופניים בסופו של דבר ואין כאן משהו חדש. תשובתי היא שאתם צודקים, אך השאלה היא מה האיזון בין שלושת הפרמטרים האלו.
דיווש ארוך- זהו פרמטר מאוד חשוב משום שהוא אחראי על העייפות שלכם. הרי אם תתאמצו מאוד בטיפוס למעלה הסינגל תגיעו אל הירידה עייפים. אם ברכיבה או מסע של מעל 30 ק״מ מיציתם כי לא נח לכם, גם כאן אופני השבילים איבדו קצת ממטרתם. הישיבה על הטראנס במידה מדיום (זוכרים? 1.70 מטרים עם המלצה למידה סמול) לא הייתה שפופה מדי ולא זקופה מדי לטעמי ולא נוצר לי עומס על הגב גם ברכיבה ארוכה. בנוסף, הזווית האפקטיבית של מוט האוכף ממקמת את הרוכב בפוזיציה טובה לדיווש. נוסיף להכל את מתלה המאסטרו של ג׳יאנט ויש פה אופניים שלא מתביישים לדווש והרבה. לא מצאתי את הצורך לשחק עם הנעילות של הבולם האחורי במהלך דיווש ומזל, כי במיקום שלו על שלדה זה לא כל כך נגיש ונח לעשות את זה תוך כדי רכיבה.
זרימה- כמו הסלוגן של חברת התעופה הלאומית, זהו המקום שהטראנס מרגישים הכי בבית בעולם. הטראנס מעניקים יציבות בסינגלים זורמים ומהירים. המתלה האחורי נותן תמיכה טובה בטווח הקצר שלו מה שמעניק רכיבה חלקה במהמורות הקטנות. הטראנס יודעים לשמור על יציבות במהירות גבוהה בזכות בסיס הגלגלים הרחב יחסית לאופני שבילים. בירידה בשבילים מהירים עם הטראנס כל מה שרציתי זה להזיז אותם לכל כיוון שאפשר אם זה בסיבובים רחבים או קצרים ולדלג איתם בין מהמורות קטנות עם באניהופ.
טכני- אופני שבילים צריכים לצלוח ירידות טכניות בשלום. היתרון של ג’יאנט טראנס הוא השילוב של זווית ראש מתונה, גישה ובסיס גלגלים ארוכים ביחס למה שהיה נהוג פעם. לכן הטראנס נותנים יציבות מרשימה. לטעמי המתלה התנהג באופן פרוגרסיבי מדי. הכוונה היא שככל שהמתלה נדרך לאורך מהלכו כך הוא מתקשח. יש לכך יתרון מסוים משום שכך לא תטרקו בקלות את 115 המ״מ שיש למתלה להציע. מנגד, תצטרכו לתת יותר ביטוי לטכניקה שלכם כדי לספוג את המהמורות הקשות.
מה פחות ומה יותר בדברים הקטנים- אחד הדברים שנותנים לי ביטחון בלדחוף את האופניים לקצה הוא הידיעה שהמעצורים יוכלו להציל אותי בכל רגע שאזדקק לכך. לצערי ברמת אבזור זו, המעצורים לוקים בחסר. זה מתחיל בכוח עצירה חלש מאוד וממשיך בידיות מאוד מאוד מאוד בסיסיות. המנוף ארוך ולא ניתן לבצע כל כיוון כמו גובה המנוף, מה שהפך את התפעול של המעצורים לקשה עבורי. חבל שג׳יאנט לא המשיכו את אותו קו אבזור ובחרו להשתמש בבלמים ברמת SLX של שימנו. המלצה שלי, אל תנסו אפילו, תשדרגו במעמד הקנייה.
מנגד הופתעתי מכמה חלקי אבזור לטובה. הבולם הקדמי של פוקס עבד מעל למצופה. יש לי ניסיון עם הבולם הזה בשנים קודמות ותמיד הוא היה נוקשה מידי. הגירסה של שנת 2021 עברה שיפור משמעותי שלטעמי לא דורשת שדרוג במעמד הקנייה. כמו כן אהבתי מאוד את מוט האוכף מתוצרת ג׳יאנט. המוט רספונסיבי ומהיר!
חיכינו לג’יאנט טראנס 29!
ג’יאנט טראנס – האמצע הטוב!
אופני שבילים הם אופניים שצריכים להיכנס לנעליים מאוד גדולות. מצד אחד יש את האח הגדול של האול מאונטיין והאנדורו שדוהר בירידה ומצד שני את האח הצעיר של הקרוס קאנטרי שמדווש ומטפס כמו איילה. אופני שהשבילים תקועים באמצע וצריכים לעמוד בציפיות של כולם. ה-Giant Trance Advenced Pro 2 29 מסתערים על המשבצת הזו ועומדים שם בגבורה. לכן הם יוכלו לתת מענה למענד רחב של רוכבים, בעיקר אלה שאומרים שהם עושים קצת מהכל.
יתרונות:
- ביצועים מאוזנים
- צביעה ועיצוב
- חישוקי קרבון
חסרונות:
- מעצורים בסיסיים וחלשים
- מתלה קשיח
מאת: מאור רביב צילום: יואב גריבי
אהבתם? הצטרפו: