בשבוע שעבר הושקו מערכות דורה אייס ואולטגרה חדשות. חמש שנים זה לקח, והמערכת התקבלה באדישות. בטור זה אסביר מדוע לדעתי זו השקה מאכזבת של מוצר עם מעט מאוד תועלת לעומת הדור הקודם.
עיקרי החידושים
השוואה ל12 הילוכים (מאחור) שסראם הציגה כבר לפני שנתיים ב 2019.
ידיות הילוכים אלחוטיות עם סוללות מטבע (כן גם זה כבר מזמן בסראם, שנים רבות)
לא רק שלא הורידו משקל, הוא עלה בכ 35 גרם.
שיפור כפתורי ידיות ההילוכים שהיו קטנים מדי ושיפורים קטנים בקליפרים של הדיסקים.
שיפור למהירות העברת ההילוכים.
יחסים חדשים: קראנק 54-40 (גדול יותר) וקסטה למתאר הררי של 11-34.
גלגלים חדשים עם פרופילי 36מ”מ, 50מ”מ ו 60מ”מ – אולי הפריט המעניין היחיד פה בכל הסיפור.
שימנו: ציון כושל בחדשנות
שימנו מעולם לא היתה חברה חדשנית במיוחד, למעט במוצר אחד בולט ומשפיע: מערכת ה Di2 האלקטרונית. שימנו תמיד הביטה על אמינות, הפצה, ניהול שרשרת ערך אפקטיבית. חברה קצת משעממת אבל בד”כ למעט חריגות מעטות מהווה ספק בטוח של מוצרים שעובדים.
כשיצאה המערכת האלקטרונית הראשונה של שימנו היא היתה פריצת דרך דרמטית בעולם הרכיבה. היא שינתה הכל וזכתה לאינספור מחמאות ממני בכל מבחן. היא שמה את סראם הרחק מאחור והיתה המסמר האחרון בארון של קומפניולו שכשלה בתגובה. ב 2019 הגיע לשוק מערכת SRAM אלחוטית עם 22 הילוכים. כעת, באיחור ארוך של שנתיים שימנו נזכרת להשלים את הפער ל-12 הילוכים. באיחור עוד גדול יותר היא מכניסה ידיות הילוכים אלחוטיות, כש eTap האלחוטית עם 11 הילוכים הושקה כבר באמצע העשור הקודם. בתחום הוואטים Shimano צולעת בקושי באיחור של שנים אחרי סראם ולדעתי קשה לא לראות פה הכישלון המהדהד שלה.
אין תועלת משמעותית לרוכב
מוצר חדש אמור להציג התפתחות משמעותית מהמוצר הקודם. במיוחד אם הוא יוצא לאחר עיכוב גדול כזה לעומת המתחרים. אבל התפתחות משמעותית אינה מספקת ואינה מעניינת אם היא לא מייצרת תועלת ברורה ועודפת לקונה. כלל האצבע לבחינת התועלת הזו היא האם כמות גדולה במיוחד מבעלי המוצר הקודם ישתכנעו לשדרג בזכות השינוי. אם לא – לא עשיתם הרבה. וזה בדיוק מה שקרה פה בדור החדש של הדורה אייס והאולטגרה, למרות תוספת גלגל השיניים מאחור.
תוספת עוד הילוך היא הדבר העיקרי הבולט במערכת הזו שאולי אפשר לאמר שיש לו יתרון מסוים. יתרון קטן מאוד עד בלתי מורגש. מערכת ה11 נותנת רציפות מעולה, וטווחי הקסטות מספיקים ל 99% מהרוכבים. בניגוד למכה הניצחת שסראם נתנה לשימנו עם ה 12 בשטח, הרי בכביש הדבר הזה לא עשה אימפקט משמעותי משום שיש מעביר קדמי, ויש 22 הילוכים גם במערכת הקודמת, וזה ממש מספיק.
צריך העברת הילוכים מהירה יותר?
שימנו מצהירה שבמערכת החדשה מהירות העברת ההילוכים גבוהה יותר ב45% מלפנים ו 58% מאחור, אבל האם זה חשוב?
אספר לכם משהו מעניין: במערכות ה Di2 הקודמות תמיד היתה אפשרות לכוון את מהירות העברת ההילוכים באמצעות חיבור לPC ולהפוך אותה למהירה יותר, רק שאף אחד לא רצה בכך! שימנו איפשרה Fine Tune של המהירות, ואף טרחו שם לספר לנו שלמרות שאפשר להוציא את המערכות עם המהירות הכי גבוהה, הם בחרו שלא לעשות את זה – כי זה פחות נוח.
ההסבר היה שבבדיקה של רוב הרוכבים (כולל מקצוענים) גילו שהם כלל לא מעוניינים בהעברה הכי מהירה האפשרית. אנחנו צריכים את ההעברה הטבעית יותר שמשתלבת נכון עם מהירות הפידול והעברת הכח ולאו דווקא את הכי מהירה. פתאום כשאין בשורות מעניינות לספר המהירות העודפת הזו חזרה בתור יתרון תוך נסיגה לאחור מהטענה הקודמת.
מי צריך ידיות הילוכים אלחוטיות? (לא אתה)
עוד על הסראם כתבתי את זה: פתרון אלחוטי אינו בא להוסיף תועלת לנו הרוכבים אלא למכונאים ולמפעלי האופניים. לרוכבים והלקוחות עצמם הוא רק גורע, מוסיף עוד סוללות מיותרות. עבורינו כרוכבים זה שיש כבל מהידיות לסוללה המרכזית זה משהו שקוף לגמרי שקרה עוד במפעל כשהאופניים הורכבו. התצורה החוטית היא רק יתרון כי נקודה מרכזית סגרה את הפינה בהטענה אחת לכל האופניים. כתוצאה מביטול אפשרות הטעינה האחת והמרכזית לכל המוצר יש צורך לתחזק עוד סוללות בידיות. נכון, אחת לשנה וחצי בלבד, אבל עדיף היה בלי זה בכלל. מה שכן – ליצרנים ולמכונאים הפתרון האלחוטי חוסך זמן עבודה. לנו כרוכבים זה פתרון שראוי לאדישות בעיקר, אני רואה בזה אפילו חסרון.
תוספת המשקל – כישלון מהדהד
איך אפשר לקבל את העובדה שהבעיה הכי גדולה של מערכות ההילוכים המודרניות – המשקל, רק החריפה? בשנים האחרונות אני בוחן עוד ועוד אופני דיסקים, והם כולם יקרים מדי וכבדים מדי. הדיסקים שיפרו לנו את החיים ואת עוצמת העצירה, אולם הוסיפו משקל משמעותי. בממוצע חצי קילו התווסף לי לאופניים ברמות אבזור דומות, והרבה פעמים יותר.
חמש שנים של פיתוח, ולא הצלחתם להוריד משקל, אלא גרוע מכך – הוספתם כמה גרמים? זה הכישלון המהדהד הגדול ביותר והאכזבה הכי משמעותית שלי מהדור החדש. קיוויתי מאוד שנזכה לראות את אופני העליות חוזרים בקלות למשקלים של 7 קילו גם עם אולטגרה, ובלי לפשוט רגל כדי להגיע לכך. לא, זה לא קורה הפעם.
דורה אייס 12 – מה בכל זאת מעניין?
למרות כל מה שכתבתי ברור שאשמח להחזיק במערכת הזו על אופני הבאים. יותר מכך – אני אעדיף אותה בוודאות על ה eTap של סראם. זה יקרה בעיקר בגלל שירות וחלפים יותר זמינים בכל העולם משל סראם, ועקב העובדה שהעברת ההילוכים בסראם לא נוחה בעיני (שליטה מפוצלת בהעלאה והורדת הילוכים בין ידית ימין ושמאל).
חוץ מירידת המחירים הצפויה של ה Di2 הקודמת מה שמעניין בהשקה הזו הם אולי הגלגלים. השיפורים בגלגלים מעניינים כי לגלגלים יכולה להיות השפעה באמת משמעותית על חווית הרכיבה שלנו. רמת הקשיחות שלהם משפיעה גם על המהירות וגם על הנוחות. איכות הטיפול ברוחות משפיעה על ההיגוי והיציבות, והאווירודינמיות משפיעה על המהירות כמובן. גלגלים זה חשוב, ודור חדש של גלגלים גם מטרק וגם משימנו, מייצר עניין. רק כדאי לדעת שהם לא ידעו לקבל את קסטת ה11 שלכם- הנאבות שלהם מתאימות ל12 בלבד, אז יהיה קשה לשדרג את האופניים הנוכחיים שלכם לדור הגלגלים הזה.
התועלת האמיתית של המערכות החדשות
התועלת העיקרית של מערכת דורה אייס זו היא בעיקר בהורדת המחירים של המערכות הקודמות בשוק… לו היום הייתי בחיפושי אופניים חדשים, אם היו לי אופציות לקנות Di2 קודמת עם 11 הילוכים במחירי מבצע משמעותיים לעומת המערכת החדשה המיותרת הזו, אני אלך על הקודמת בלי למצמץ. לפחות פה תורמת במשהו שימנו לקהל הרוכבים: מפילה את המחירים של המערכות שנותרו בשוק.
