ביום שלפני יום הולדתו ה22, טדאיי פוגאצ’ר חתם את אחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה של הטור דה פראנס, עם שלוש חולצות שונות, שלושה ניצחונות בקטעים ומהפך אחד מדהים ומיוחד. מהפך שהשאיר את הצהובה באותו הגבול הפיזי, אבל יצא לגמרי מגבולות ההיגיון!

מאת: יהונתן דוויק
צילום: פאולין בלט, אלכס ברואדווי, ASO

על נקודת הזינוק בלור היה טדאיי פוגאצ’ר בחולצה הלבנה. המחמאות, הפירגונים והמקום על הפודיום כבר היו בידיים שלו. יחד עם ניצחונות בשני קטעים, היה לפוגאצ’ר את כל הסיבות להיות מאוד מרוצה מההופעה הראשונה שלו בטור. אבל מאחורי גבו, מחכה לעלות לביצוע שלו, ישב פרימוז רוגליץ בחולצה הצהובה. עם כל ההישגים של פוגאצ’ר, הסיפור שלו עם הטור לא היה סגור בלי ההישג הגדול ביותר, הפסגה הכי גבוהה אחרי שכבר כבש את כל הפסגות האחרות.

פוגאצ’ר עשה את הדבר שהוא עושה הכי טוב: לרכב מהר על האופניים שלו. בלי קבוצה, בלי מכשירי מדידה שונים ובלי להסתכל לאחור, פוגאצ’ר התפוצץ על העלייה המשופעת של הדבלפי עם כל מה שהיה לו ברגליים. כמו בפירנאים, רוגליץ’ יכל רק לעקוב אחריי בן ארצו המוכשר, רק שהפעם ההצגה של פוגאצ’ר השאירה אותו ללא שום סיכוי. על קו הסיום הייתה תוצאה ברורה. זה היה הביצוע הכי פשוט, הכי נקי ומאוד מדוייק, ועם זאת זה היה ביצוע מרגש ואלוהי שהשאיר את כולם חסרי מילים, גם את הילד הסלובני שרק רכב הכי מהר על האופניים שלו. בהזדמנות האחרונה, כשכל הסיכויים נגדו ופודיום הסיום כבר מסודר עבור רוגליץ, פוגאצ’ר לקח את האופניים, את כל מה שנותר ברגליים שלו, וניצח את הטור דה פראנס.

ערוץ בייקפאנל בטלגרם – עידכוני כתבות חדשות!

הסנסציה של הטור כמעט רכב עבור ISN

הסיפור של טדאיי פוגאצ’ר מתחיל בקומנדה, עיירה קטנה בסמוך לעיר הבירה לובליאנה. טדאיי לא היה צריך להרחיק הרבה לאימונים של קבוצת ליובליאנה, קבוצה מקצוענית מהדרג הנמוך ביותר, ובכל זאת הקבוצה המקצועית היחידה בסלובניה, נתון מדהים בהתחשב בכך שסלובנים תפסו את רוב הפודיום השנה בטור. כמובן שכישרון כמו פוגאצ’ר לא היה מתוכנן להישאר הרבה זמן בדרג הנמוך, הרוכב הצעיר הוכיח שיפור אדיר משנה לשנה בדרגים הנמוכים, כולל ניצחון בטור דה פראנס לצעירים- הטור ד’לוואניר 2018. אחריי ניצחון כזה, קבוצות רבות בדרגים הגבוהים חיזרו אחרי הכישרון הבא של הענף. 

אבל עוד לפני הניצחון בלוואניר והתודעה הרחבה, בשנת 2017 עלה שמו של פוגאצ’ר על שולחן הדיונים של לא פחות מישראל סייקלינג אקדמי, הקבוצה הישראלית שעלתה אז לדרג הפרו קונטי, השני בחשיבותו. פוגאצ’ר כבר אמר כן לחוזה של הקבוצה מישראל, אבל מערך הסקאוט הנהדר של קבוצת האמירויות חטף לאקדמי את הכישרון ברגע האחרון. אין ספק שיש עכשיו כמה אנשים בהנהלת הקבוצה הישראלית שאוכלים את הכובע, כשרואים מה נהיה מהרוכב הצנום שרק רצה לרכב ברמה הגבוהה.

פוגאצ’ר קפץ על ההזדמנות שקיבל באמירויות, ועם חוזה בדרג הוורלד טור, הוא המשיך את מה שעשה לאורך כל הקריירה הצעירה שלו: השתפרות אדירה משנה לשנה וממירוץ למירוץ.

כשמדברים על רוכב שמנצח את הטור דה פראנס כשהוא בן פחות מ22, ברור גם שפוגאצ’ר לא היה צריך התאקלמות ארוכה ברמה של הגדולים ביותר. במירוץ השלישי שלו בעונתו הראשונה בוורלד טור, הוואלטה אלגרבה,  פוגאצ’ר כבר ניצח. לאחר שהשלים ניצחון נוסף בטור של קליפורניה, בקבוצת האמירויות כבר הבינו שיש להם עסק עם כישרון מיוחד, והמפלצת הסלובנית נשלחה למבחן בגרות, וואלטה א’אספנה, הגראנד טור הספרדי.

גראנד טור ראשון לפנתיאון

כשרוכב צעיר נשלח לגראנד טור ראשון, הציפייה ממנו היא שישרוד את המירוץ, אולי יצא לבריחה ויעבוד עבור המוביל, אך לא הרבה מעבר. אצל פוגאצ’ר, אתם יכולים כבר לנחש, הופעה סולידית לא נמצאת בלקסיקון. בקושי בן 21, פוגאצ’ר הגיע לטרוף גם את הוואלטה. הסלובני לא מבדיל בין רמות, גילאים או יוקרה של מירוצים, הוא מנצח כשיש טיפוסים, לא משנה מול מי ואיפה. 

פוגאצ’ר חגג לראשונה בגשם של הקטע התשיעי הקצרצר באנדורה, הוא המשיך לאחר ארבעה ימים בלוס מוצ’צ’וס האימתני, שם קיבל פירגון מחברו רוגליץ לאחר שעזר לו לצבור זמן, ולבסוף קינח בניצחון מתוק בשלב העשרים, ניצחון שהכניס אותו לפודיום של הוואלטה 2019. גראנד טור ראשון, שלושה קטעים, מקום שלישי בדירוג הכללי. זה טדאיי פוגאצ’ר!

הטור הבלתי יאומן של פוגאצ’ר: מתחיל מתחת לרדאר

פוגאצ’ר היה בסגל של האמירויות לטור עוד לפני וירוס הקורונה והפסקת העונה, וגם אם אצל הקבוצה מהמפרץ לא הכריזו עליו כמוביל באופן ברור, כולם ידעו מי המטפס הטוב ביותר בקבוצה. 

היו שחשבו שזו קפיצה גדולה מדי למים, הרי הטור דה פראנס זה לא וואלטה, במיוחד טור עם מאבק אדיר בין יאמבו ויסמה לאינאוס, ועוד הרבה שמות גדולים. פוגאצ’ר נשאר קצת מתחת לראדר, מספיק מוכשר לנצח קטעים או לתפוס מקום בעשירייה, אבל בגילו הצעיר ועם חוסר הניסיון שלו, לא היו הרבה שהסכימו להמר עליו לחולצה הצהובה.  השבוע הראשון פוגאצ’ר היה שקט. בלי קבוצה חזקה לצידו, הוא רצה בעיקר להתחבא ולחכות לעליות של הפירנאים והאלפים. זה עבד לו טוב מאוד, עד שהרוחות של לאבור הגיעו.

הפיצולים בקילומטרים האחרונים של הקטע השביעי עלו לסלובני הצעיר בזמן יקר, והוא הגיע מאוכזב 1:21 אחריי המתחרים הגדולים שלו במירוץ. איבוד זמן מעצבן במיוחד עבור פוגאצ’ר, איבוד זמן שהדגיש שוב את הקבוצה החלשה שלו, שלא באמת עזרה לו הרבה לסגור את הפער. ועם פער לא קטן ביחס לשבוע הראשון, פוגאצ’ר ידע שאין לו הרבה זמן לבזבז. כבר ביום שלאחר מכן הוא יצא להתקפה הראשונה שלו בטור, התקפה שהחזירה לו  40 שניות מפרימוז רוגליץ’, ובעיקר הראתה שהוא הגיע עם רגליים לטיפוסים של הטור הזה. 

מפרק את המובילים בפירנאים 

היום הבא בפירנאים כבר הוכיח כושר מעולה אצל פוגאצ’ר, כשהסלובני הצעיר פירק את קבוצת המובילים בעלייה האחרונה של היום, ולקח איתו מעט מאוד שורדים בדרך לקו הסיום בלורנס, קו הסיום בו חגג פוגאצ’ר את הניצחון הראשון שלו בטור, כמובן שלא אחרון. 

בקטע ה13, על השיפועים החדים בהר הגעש  פוי מארי רק רוגליץ הצליח להגיב לבן ארצו, בזמן שמועמד ענק בדמות אגאן ברנאל התחיל בנסיגה שלו, הסלובנים התבססו כשני השמות המרכזיים של הטור הזה. פוגאצ’ר בכושר טוב יותר בטיפוסים המפרכים, רוגליץ עקבי ומגיב מצויין, ונהנה כמובן מהזמן שאיבד פוגאצ’ר לרוח ומהקבוצה הנהדרת שלצידו. 

גם בכניסה לאלפים המשיכה המגמה מהשבוע השני

כשברנאל כבר מחוץ למשחק ושאר המובילים לא באמת מאיימים, הסלובנים שמרו על אש קטנה במאבק בינהם. יאמבו ויסמה קבוצתו של רוגליץ’ שלטה בעליות בקצב שנוח למוביל שלה, פוגאצ’ר נהנה מעוד ניצחון בקטע, הפעם בקטע ה15 על הגראנד קולומבייר ונראה שכולם מרוצים. אך לסלובני של האמירויות לא הייתה באמת את היכולת לפגוע ברוגליץ’, מוגן תחת המעטפת הנהדרת של יאמבו, והתחיל להסתמן שהכושר הנהדר שלו פשוט לא יספיק לניצחון במרוץ.

מעבר ההרים האימתני הקול דה לה לוז, עם השיפוע החד בקילומטרים האחרונים שלו, היה צריך להיות שובר השוויון, להיות או לחדול מבחינת פוגאצ’ר, שארבעה ימים לסיום המירוץ קיבל סוג של הזדמנות אחרונה. 

על הקול דה לה לוז קרה בדיוק ההפך. דווקא רוגליץ השקט ושמרני תקף את פוגאצ’ר במאה מטרים האחרונים, והרוויח 15 שניות יקרות על פוגאצ’ר המותש. לאחר הקטע הזה, כבר מעטים היו האנשים שלא ראו את הטור הזה כגמור, חתום ונעול על שמו של פרימוז רוגליץ, והיה נדמה שרק פאנצר או תאונה יוכלו לקחת ממנו את החולצה הצהובה, לאחר ששרד את קטע הכביש ההררי האחרון. 

מהפך!

טדאיי פוגאצ’ר היה ביום גדול. פרימוז רוגליץ’ סבל מיום רע במיוחד. כל כך פשוט וכל כך כואב. או מתוק, אם תשאלו את טדאיי פוגאצ’ר, שניצח את הטור דה פראנס יום לפני פריז. 

על 36 קילומטרים הצליח לעשות פוגאצ’ר את מה שלא עשה בפירנאים ובאלפים. בנגד השעון, מבחן האמת, פוגאצ’ר הגיע בשיא שלו. רוגליץ’, תלוי בעצמו בפעם הראשונה בטור הזה, נכשל רגע לפני הניצחון שלו. 

התמונות מהדבלפי מספרות הכל. ילד אחד בחולצה לבנה שלא מאמין, ובחור אחד בחולצה צהובה שגם לא מאמין. בסך הכל שני חברים מאותה מדינה קטנה, שיצרו פה את אחד המאבקים הצמודים והמרתקים שראינו בטור דה פראנס, מאבק שהוכרע בדרך הכי אמיתית, וגם הכי כואבת, לטובתו של המטפס הטוב יותר, הרוכב שלא פחד לתקוף בכל עלייה, שלא ויתר גם כשהמשחק כבר היה גמור. בטור דה פראנס, מי שרוכב את 21 הימים הכי מהר מנצח, וכל הימים המצוינים של רוגליץ לא עזרו על השיפועים החדים של הדבלפי, וברגע האחרון מי שנכנס לספרי ההיסטוריה, הכי יפה שיש, הכי מתוק וקסום שאפשר, הוא טדאיי פוגאצ’ר. מגיע לו! 

הניצחון של פוגאצ’ר במספרים

  • המנצח הראשון בהיסטוריה מסלובניה.
  • המנצח השני הכי צעיר של הטור דה פראנס, פוגאצ’ר עקף את ברנאל שניצח בעונה שעברה בגיל 22. מדהים!
  • 87 שעות, 20 דקות וחמש שניות, זה הזמן שלקח לפוגאצ’ר להגיע מניס לפריז. 
  • 7 וואט לקילו, זה היחס בו רכב פוגאצ’ר את הפלאנש דבלפי. לא פחות מ462 וואט על השיפועים החדים של הדבלפי.
  • זכייה בחולצה המנוקדת, 10 הנקודות על פסגת הדבלפי הכריעו גם את המאבק הזה.

רוצים עוד כתבות כאלה? קבלו אותם לאימייל:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים