גיא שגיב ועומר שפירא – הזוג המלכותי של ענף האופניים הישראלי, לקח את אליפות ישראל 2019 באופני כביש. אבל חוץ מקרבות העלית- היו עוד הרבה קרבות מרתקים של רוכבים מוכשרים בכל הקטגוריות. מי ניצחו ואיך? מי עזר ותקף? מי המפסידים הגדולים? מתי נוצרה הבריחה? האם התחרות הייתה מעניינת? מה קרה במסטרס, בג'וניורס, בנשים? הכל כאן לפניכם מאת אסף צור- שגם שהוא אכלס פודיום באליפות.

פרויקט כיסוי אליפות ישראל של בייקפאנל. לכתבות הנוספות במיני סדרה: ראיון עם עומר שפירא – אלופת ישראל באופני כביש נשים גם ב 2019.

מאת: אסף צור
צילום: איל דולין

גיא שגיב אלוף ישראל

אלוף ישראל: גיא שגיב, סגן: עומר גולדשטיין, סגן: גיא ניב

טקטיקה, תהפוכות והפתעות

היה מעניין! טקטיקה, תהפוכות והפתעות היו מנת חלקן של האליפות השנה, והתוצאות מפתיעות ברובן. התכנסנו בשבת של סוף יוני בחניון קק"ל ע"ש יצחק רבין ביער ברעם, האווירה הייתה נפלאה והמקום, השומם בדר"כ, היה מלא חיים. איגוד האופניים אירגן פינות זולה תחת צל עצי האורן והקבוצות השונות פתחו מתחמים משלהן שקידמו את פני הרוכבים, המשפחות ומעט הקהל. מזג האוויר היה טוב עם 20 מעלות ומעט לחות (45%), אזור היער עוד היה קריר מן הלילה והפחד מן החום שפקד אותנו בשבוע החולף היה נראה כמיותר.

גיא שגיב

אלוף ישראל באופני כביש 2019: גיא שגיב

תהליך החתימות עבר חיש קל ומרבית הרוכבים החלו את החימום לקראת הזינוק, עמדות מים והזנה נפתחו לאורך עליית הפיניש. הרוכבים החלו עולים ויורדים את אותה עלייה במטרה לסובב רגליים, להתחמם ולרכז את המחשבה. 

גיא ניב

גיא ניב מודה לקהל שהגיע על העידוד

קבוצת האקדמי מיקמה אוהל מרשים, ופינות חימום לרוכביה, צוות גדול של צלמים, עוזרים והורים ליווה את הרוכבים שהגיעו לביקור מולדת במטרה אחת בלבד, חולצת אלוף ישראל. רועי גולדשטיין, עליו מוטל הלחץ הגדול של שמירת תואר האלוף, נראה נינוח ומוכן לקראת הזינוק.

המירוץ יצא לדרך כמעט ללא עיכוב ורוכבי העלית מוזנקים, דרך מעולה להתחיל את אליפות ישראל. שאר הקטגוריות זינקו בהפרשים של כמה דק' והזינוק אחרון נערך קצת לפני השעה 8:00. 

אל תפסידו עדכונים – הרשמו לניוזלטר השבועי שלנו: 

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

המתח שהצטבר באוויר לאחר כל ההכנות וההתרגשות התפוגג והגיע זמנן של הרגליים להראות מי הגיע מוכן ומי פחות. בדקות אלו של המתנה לקראת הזינוק אני תמיד מרגיש קצת חלש ורפוי, למזלי התחושה הזו מתחלפת ברעב לרכב ברגע שהרכב הנייטרלי משחרר את הפלוטון ואפשר להתחיל את המלחמה. 

עומר שפירא אלופת ישראל, סגנית: רותם גפינוביץ, סגנית: פז בש

הנה הסרט של אקדמי:

מילה על המסלול

המסלול השנה הררי וקשה: הקפה באורך 23.5 ק"מ, מסלול עליות עם 650 מטר טיפוס בכל הקפה. הגברים רכבו 117 ק״מ וטפסו 2,890 מ'! הנשים כיסו 94 ק״מ עם 2,312 מטרים אנכיים. הירידות תלולות והסיום בסוף העליה של יער ברעם. 

הקילומטר הראשון הינו בעלייה, לאחר מכן כ- 11 ק"מ של גבעות מתגלגלות שבמרכזם "קיר" ביציאה מן העקלתון של נחל אביב. פה מתחילים ששת הקילומטרים של הירידה לנחל דישון , במרכזם טיפוס של 1 ק"מ בשיפוע של כ-5% (גם הוא בעיקול של נחל אביב). אז רוכבים כ-2.5 ק"מ במישור המשופע (עלייה מתונה) של נחל דישון, ואז מגיע הפינאלה של המסלול: עלייה אימתנית ומתישה לאורך של כ- 1.7 ק"מ ובשיפוע ממוצע של 9%! עלייה זו מתישה בעיקר מפני שהכביש בה כה רחב וישר שקשה לאמוד בעין הרוכב כמה היא תלולה ולכך השפעות מנטאליות על הרוכבים. 

ניכר שהשנה הוחלט לשנות משמעותית ממסלול הרולינג הילס הפאנצ'י של בית ג'וברין למסלול למטפסים, או יותר נכון- למטפסת… עומר שפירא הצליחה להתבלט השנה בסצינה העולמית הנשית כמטפסת מוכשרת, וזה נראה כמו מסלול עבורה. 

שפירא וגפינוביץ בליגה נפרדת

 

בגברים התמונה יותר מורכבת כאשר קשה היה לדעת מראש מי ממקצועני האקדמי יצליח לתפוס את המקום הראשון. היו רבים שטענו שגיא ניב, בוגר ג'ירו 2019 הוא המטפס הטוב מכולם, אבל בקמפיין איסוף הנקודות של האקדמי (עבור הטור דה פראנס), כולם עבדו קשה עד קרוב מאוד ליום האליפות והנקודה הזו משמעותית והקשתה לדעת מי יגיע מאושש יותר ליום התחרות. 

בכלל- יש משהו מתעתע בהקפה הזו: הקפת התחרות היא מיוחדת ומאפשרת לכמה סוגים של רוכבים לנצח, על הנייר התחרות היא למטפסים, אבל בפועל מגוון רחב של רוכבים עם יכולות טיפוס יכולים לנצח את התחרות, זאת כמובן בגלל שהפיניש לא נמצא בקצה העלייה הארוכה אלא לאחר חלק ממנה ובתם טיפוס תלול של 1.7 ק"מ, טיפוס שבו בעזרת כוח וטריות רגליים גם רוכב קלאסי יכול לצאת עם ידו על העליונה. לא כל שכן אם היה חכם דיו לצאת לבריחה כ-10 ק"מ לפני תחילת העליה ופתח פער קטן שלא היה ניתן לצמצום.

ואלוף הארץ לשנת 2019 הוא… גיא שגיב!

גיא נראה חזק ומוכן מתמיד לקראת האליפות, לאחר תחילת עונה קשה, עם פציעה ומחלה מגיע גיא מוכן לקחת בחזרה את חולצת האלוף החשובה. על הקו נעמדו מספר מועט מאוד של רוכבים, כ-11 במספר. זאת לאחר שנעשה פיצול בקטגוריית העלית הרוכבים הצעירים של הקטגוריה קבלו אופציה לקטגוריה משלהם, על זאת אספר בהמשך.

צפיית אין סוף הייתה לנו, הקהל על קו הסיום, מי זה יהיה השנה? ואז לאחר 3 שעות ו-20 דק' הגיע לקו הסיום המנצח ללא עוררין גיא שגיב, את הסלקציה הסופית ביצע גיא בירידה האחרונה לנחל דישון, שם ניער את עומר גולדשטיין והצליח להגיע לבד לתחילת עליית הפיניש. תוצאות העלית החלקיות הינן: 

  1. גיא שגיב (3:20:57) 
  2. עומר גולדשטיין (3:23:07)
  3. גיא ניב (3:24:20)
  4. עידו גולדשטיין (3:37:06)
  5. רועי גולדשטיין (3:44:36)

מירוץ עלית נשים

מרוץ הנשים הוזנק כאשר על הקו עמדו כ-10 רוכבות (בדומה למירוץ הגברים), עומר שפירא עמדה בציפיות וקטפה את חולצת האלופה בפעם השלישית ברציפות. לפודיום הצטרפה חברתה לקבוצת canyon-sram רותם גפינוביץ' המצויינת, שהציגה יכולות טיפוס מרשימות ולא נתנה לעומר לפתוח עליה פערים משמעותיים.

תוצאות חלקיות: 

  1. עומר שפירא (3:04:02)
  2. רותם גפינוביץ (3:07:06)
  3. פז בש (3:17:39)
  4. רוני פישמן (3:21:52)
  5. ורד מרגלית (3:39:03)

מירוץ U23

השנה איגוד האופניים הציג לראשונה את קטגוריית ה-U23, בקטגורייה זו יכול לזנק כל רוכב אשר גילו צעיר מ-23 ומעל 19, הדבר נתון לבחירתו, וכך יצא הדבר שכל הרוכבים אשר גילם מתאים בחרו לזנק ב-U23. כ-20 רוכבים נעמדו על קו הזינוק ויצאו לקרב רציני על תואר אלוף ישראל ב"אנדר". 

הרוכבים ביצעו כ-4 הקפות שבסופן ולאחר קרב התשה רציני ניצח גיא לשם רוכב TNT גליל-עליון, גיא סיים לפני בן קבוצתו איתן לוי ולפני רוי רובינשטיין מקבוצת TACC. גיא ייקח איתו בחודש הבא את חולצת מגן הדוד לקולרדו, ארה"ב, שם יתחיל את לימודיו בקולג' למקצועות הפיזיולוגיה. בהצלחה גיא!

תוצאות חלקיות:

  1. גיא לשם (2:46:53)
  2. איתן לוי (2:46:55)
  3. רוי רובינשטיין (2:49:43)
  4. עומר קלימן-מקא (2:49:59)
  5. דניאל אולחא (2:50:05)

 

בנשים, זינוק הנשים היה מצומצם ואליו התייצבו כ-4 רוכבות, גלי וינברג יצאה עם היד על העליונה כאשר ניצחה את התחרות ועקפה את יריבתה גל חדש. גלי וגל בצעו את 3 ההקפות בזמן ממוצע של 52.5 דק' להקפה.

  1. גלי וינברג (2:38:14)
  2. גל חדש (2:39:54)
  3. נועה ראובן (2:53:03)

לכאורה: מסלול בשבילו. גיא ניב מאוכזב

מירוץ גו'ניורס\ג'וניוריות

הג'וניורס מספקים חווית מירוץ מטורפת: הם רוכבים חזק, מהר, ויש להם סטייל. כולם כבר עברו סבב של תחרויות מרשים באירופה השנה ומכינים את עצמם לקראת עתיד מקצועני. על הקו נעמדו כ-25 רוכבים, כאשר על הנייר 5 פייבוריטים לנצחון: יותם דשא וגלעד גרי (CCC), רותם טנא (IGP), נדב רייסברג ואילון כהן (TNT). 

את 3 ההקפות הם ביצעו במהירות מאוד דומה לזאת של מובילי הענף, בערך 40-41 דק' בממוצע להקפה.

בעליית הפיניש הצליח יותם דשא לנער את חברו לקבוצה גלעד גרי בדרכו לקחת את חולצת האלוף, זו החולצה השנייה שלו השנה שכן את הראשונה קטף באליפות ישראל ב-XCO לפני כ-שלושה שבועות. דשא אומר: "באנו לעשות את המירוץ הכי חזק שיש"- "את תחרות פתחו חזקים דווקא קבוצת 500 וואט שניסו לפרק את הפלוטון כבר בתחילת ההקפה הראשונה אומר גלעד גרי, "אבל לא שחררנו אותם". גרי ודשא מספרים שאל עליית הפיניש הראשונה הגיע הפלטון שלם ולאחר קצב גבוה שגרי הכתיב בעלייה התפרק הפלוטון ונשארו חמשת הפייבוריטים מקדימה. 

בהקפה השנייה ביצעה הבריחה עבודה מסודרת שבעזרתה הצליחו להגדיל את הפער מיתר הרוכבים, גרי אומר שבשלב זה כבר לא היה חשש מסגירה של הפלוטון עקב כך ש-"המסלול סלקטיבי מאוד, כך שזה לא היה אפשרי". 

בעליית הפיניש בפעם השנייה בצעו צמד רוכבי CCC את המהלך הקבוע בו גרי מכתיב קצב חזק בהתחלה ודשא ממשיך אותו, מעייפים את רוכבי TNT. סוף התחרות הוכתב כצפוי בפעם השלישית שפגשו את עליית הפיניש, אליה הגיעו טנא, גרי ודשא יחד. כאשר גרי מכתיב קצב חזק, טנא נושר מהצמד ולא מסיים את התחרות (עקב תקלה) ויותם דשא מצליח לפתוח פער של כמה שניות ולנצח את גרי:

  1. יותם דשא (2:03:17)
  2. גלעד גרי (2:03:25)
  3. נדב רייסברג (2:04:12)
  4. אילון כהן (2:04:34)
  5. גיל ערן (2:08:01)

מירוץ בוגרים

קטגוריית הבוגרים היא בסיס הפירמידה של ענף האופניים הישראלי, ניתן לראות זאת בכמות רוכבים מרשימה של כ-110 רוכבים. ביניהם גם אני נעמדתי. השנה באליפות ישראל ביצעו שינוי: חלוקת החולצות+מדליות התבצעה לכל שכבת גיל (17-29, 30-39, 40-49, 50-59, 60-69) ובנוסף פיצלו את הזינוקים ל-2, כך שהצעירים יותר זינקו כ-3 דק' לאחר הזנקת קטגוריית הבוגרים 40+.

את התוצאות אציג פה לפי קטגוריות הגיל, אך מכיוון שהמירוצים עצמם היו מעורבבים אנסה להביא את הסיכום של הדברים לפי ההתנהלות בשטח.

  • גילאי 17-29: אלוף: ולאד לוגינוב, סגן: תם יצחקי, סגן:משה רוטר.
  • גילאי 30-39: אלוף: גיא שרון, סגן: אסף צור, סגן: דרור הדדי.
  • גילאי 40-49 – אלוף: צחי בויגן, סגן: ויטלי פרוסט, סגן: אנגלו דיברולי.
  • גילאי 50-59- מנצח: גיל קשי (לא קיבל את החולצה,ככל הנראה עקב עניין תושבות ישראל/חוץ) אלוף: רוני פילו, סגן: יורם יחיא
  • גילאי 60-69 – אלוף: יהודה פקר, סגן שני: ולדימיר פוגומייב, סגן שלישי: גילי אולשנסקי.
עומר שפירא

אלופה ובדרך לאולימפיאדה: עומר שפירא

מהלך המירוץ 40+

צחי בויגן עשה הכנות רציניות מאוד לקראת אליפות ישראל ואלו השתלמו לו מאוד. הוא הצליח בתם 3 ההקפות הקשות להביס את המתחרים שלו ולקחת בצורה משכנעת מאוד את חולצת האלוף. קטגוריית ה40+ היא קטגורייה רצחנית עם רוכבים ותיקים ומנוסים ויריבות קשה ביניהם. מיד לאחר עליית הפיניש הראשונה נוצרה קבוצת החוד האופיינית למירוץ כזה, היריבות הפנימית הייתה קשה אך הם לא השאירו מקום לאף רוכב לגשר אליהם. 

אל תחילת עליית הפיניש בפעם האחרונה הגיעו 5-6 רוכבים ביניהם: בויגן, קשי, דיברולי ופרוסט. כאשר אל קו הסיום מבין ה-5 הגיע גיל קשי ראשון ולאחריו צחי בויגן. גיל קשי לא זכה לקבל את חולצות אלוף ישראל מפאת תקינה כלשהי הקשורה לענייני אזרחות\תושבות, אך את הניצחון והתצוגה המרשימה במירוץ לא ניתן לקחת לו, הרכיבה שהפגין הייתה יוצאת מן הכלל.

עזבו אתכם מהפייסבוק- טלגרם הכי נוח לקבלת עדכונים וכתבות מעולות: https://t.me/BIKEPANEL

מהלך המירוץ 17-39

החל משניתן האות מן הרכב הניטראלי החלו הגברות קצב בקדמת הפלוטון, כל אחד בתורו משך\קפץ והכניס מתח ומהירות לתחרות, הרוב המכריע מבין 45 הרוכבים הצליח להחזיק מעמד ולשמור על קבוצה אחת עד לעליית הפיניש הראשונה. כאשר שם קפץ הרוכב ולאד לוגינוב מקבוצת טים סילה קדימה ומאז לא נראו עקבותיו. בעקבות ולאד משכו חזק בקדמת התחרות הרוכבים: תם יצחקי (IGP), אסף צור (מועדון אופניים כרמיאל), דרור הדדי (WCR), גיא שרון (XXX), מיכאל שטרית ורפי שטרית (NCC). 

קבוצת הרדיפה התחילה את ההקפה השנייה בפער של 42 שניות מאחורי המוביל, לוגינוב, אז החלו ניסיונות חזקים של הרוכבים לסגור את הפער. את עיקר המאמץ ביצע יצחקי שכן חולצת האלוף שלו היא זו שבסיכון, שאר רוכבי החבורה היו בקטגוריית הגיל 30-39. אל תחילת ההקפה ה-3 הגיעו הרודפים (כעת רק 4) בפער של למעלה מדקה, כאן נפלה ההבנה שלאחר מאמץ רדיפה רציני שלא מניב פירות לא קיים סיכוי ליצחקי לסגור את הפער על לוגינוב וכל הוא המלחמה על החולצה של קטגוריית ה-30-39. לוגינוב חוצה את הקו לאחר כ-2:08:46 , זמן מרשים ועבודת סולו מעוררת הערכה. 

אל העלייה האחרונה נכנסו צור (כותב כתבה זו), הדדי ושרון כאשר רק אחד מהם יצא עם היד על העליונה, לאחר כ-800 מטר בהם צור מכתיב קצב הדדי נושר, ואז, כ-500 מ' לפני קו הסיום תוקף שרון ופותח פער של מספר שניות על צור, השניים מתקדמים כאשר נראה כי העניין סגור אך כ-200 מ' לפני הקו בשארית כוחותיו מאיץ צור וסוגר את הפער על שרון לכדי שנייה אחת, שרון מסתכל מעבר לכתף ורואה שהקרב לא נגמר מאיץ עוד קצת וחוצה את הקו ראשון כ-שנייה לפני צור המאוכזב. סיום מרשים לתחרות ראויה. תם יצחקי מסיים את התחרות 2 דק' לאחר מכן בזמן ש2:14:03.

מאת: אסף צור
צילום: איל דולין

אסף צור, בן 31, חובב אופניים מגיל ינקות, מתפרנס מתכנון מכני.  אוהב לרכוב בכל הסגנונות ובעיקר כביש ושטח (XCO, XCM).  מאמין שהאופניים הם הפתרון לבעיות האנושות כולן. בלילה יש לו סיוטים שלוקחים לו KOM בסטרבה.

 

הפאנל - כתבות אופניים מעולות
הכניסו אימייל פה וקבלו את הכתבות החדשות רק פעם בשבוע
(לביטול הופעת הפופ-אפ אנא הכניסו אימייל פה גם אם נרשמתם בעבר)
הירשם