רוצים להרגיש חו”ל, להרגיש כמו רוכב בפלטון המקצועי, לטפס את העליות המפורסמות באירופה ולחוות רכיבה בסטייל עם פינוקים? אם כן אז Rapha Travel זה בשבילכם, אבל גם אם זה לא בדיוק מה שאתם מחפשים בטיול אופניים ולא ממש צריכים את כל הסטייל והפינוקים (כמוני) זה עדיין שווה בדיקה כי אחרי הכל חיים רק פעם אחת ולפעמים להתפנק זה כייף.
מאת: שרון שחר
תמונות: בן ליברסון (Ben Lieberson), מישל הנדרן ושרון שחר
נופי היום הראשון – Côte D’Azur במלוא הדרו
כשהבוס שלי שלח לי מייל בתחילת ינואר והציע מחנה אימונים של Rapha בדרום צרפת התבלבלתי לרגע – מה ל-Rapha ולטיולי אופניים? הרי החברה הזו ידועה יותר כחברת ביגוד רכיבה קצה עם מחירים בהתאם.
האמת, התלהבתי מהרעיון כי מה יכול להיות רע במחנה אימונים לתחילת העונה ועוד בריביירה הצרפתית? תוסיפו לזה שזה הבוס מציע אז בטח קשה יותר לסרב.
כשנכנסתי לאתר החברה, ההתלהבות קצת שכחה: $2,000 (לא כולל טיסה) לסופ”ש ארוך – וואו זה בהחלט על הצד היקר. האינסטינקט הישראלי שלי (שגם אחרי כמעט 15 שנה בגלות חי ונושם) אמר: למה מי מת, אני בטוח יכולה לעשות את הטיול הזה ביותר זול. אבל אחרי שנרגעתי קצת, לקחתי נשימה ארוכה וקרה כקרח של אויר שיקגו ביום חורף וחשבתי על זה שוב. למרות הגלולה המרה של תג המחיר לחצתי add to cart. האמת שלא התאכזבתי אפילו לשניה.
בדרך ל-Col d’Eze
Rapha Travel
חברת Rapha לא צריכה הצגה. ביגוד הרכיבה האיכותי והסגנון השמרני משהו מוכר וידוע בארץ ובעולם. אבל חברת הבת שמתמחה בטיולי אופניים קצת פחות מוכרת וגם צעירה בהרבה. אז חפרתי קצת באתר החברה שפותח בהצהרה נועזת במיוחד: “אהבת הכביש היא בלב כל מה ש-Rapha עושה, ואנחנו רוצים לחלוק את התשוקה הזאת עם רוכבים ברחבי העולם”.
המטרה המוצהרת היא: “טיולי אופניים מהטובים בעולם והמיועדים לכולם”. Rapha מציעה מגוון טיולים באורכים שונים, למשך יום אחד או יותר, ובדרגות קושי שונות. המכנה המשותף לכולם לפי אתר החברה, מעבר לרכיבה באיזורים מדהימים ולתג המחיר הלא מבוטל, הוא ההבטחה לטוב ביותר. החל מצוות שכולל מדריכים, סונייר, דומסטיק, מכונאים ומסג’יסטים מהטובים בעולם וכלה בחוויה המבטיחה לוקסוס 5 כוכבים.
הבריטים נותנים בראש בעליה
אנחנו בחרנו בטיול מסוג Pro Team Camp. מדובר בסוף שבוע ארוך, חמישי עד ראשון שכולל שלושה ימי רכיבה מלאים ורכיבת שיחרור קצרה ביום הרביעי.
המטרה המוצהרת: מחנה אימונים של תחילת העונה. בניית בסיס לעונת הריכבה הבאה עלינו לטובה על גבי מסלולים שנבחרו בקפידה ממבחר מסלולי הרכיבה באירופה עליהם מתאמנים רוכבי קבוצות הפרו טור המובילות. והם לא שיקרו, נעקפנו לא אחת על ידי רוכבי אסטנה שחלפו על ידינו במהירות כאילו אנחנו עומדים במקום.
ההבטחה: ניתן לך טיפים לרכיבה ואימונים, ונעזור לך לשפר את הרכיבה. נבנה קילומטרג’ בסיס לעונה כמו שהמקצוענים עושים את זה – מה שאומר ימי רכיבה ארוכים וקשים כשכל תשומת הלב היא על רכיבה. לשאר הם ידאגו כדי שנמקסם את הרכיבה, את המנוחה, וכמובן שכל יום יסתיים באוכל משובח. נו טוב יש למה לצפות או יותר נכון ממה לדאוג.
5 שבועות לפני זה כבר מתחיל
מחנה האימונים נקבע לחודש אפריל, מה שאומר שלתושבת שיקגו יש אלמנט לחץ: אפריל זה ממש תחילת העונה עבורינו ועל הרגליים יהיו מעט ק”מ של רכיבה. זה מחנה אימונים עם עליות אמיתיות – לא הגשרים מעל הכביש המהיר שבשיקגו קוראים להם עליות, ועוד עם הבוס והבוס לשעבר. צריך לבוא מוכנים.
להתכונן לעליות אמיתיות – תמונה מההמשך שעוד מצפה לנו…
כאן הופתעתי לטובה. כ-5 שבועות לפני המחנה מגיע מייל מ-Rapha שמסביר בקצרה שזה הזמן להתחיל להתאמן למחנה אם לא עשינו את זה קודם. כדי לוודא שאנחנו מגיעים עם כושר בסיסי כדי להפיק את המקסימום ממחנה האימונים הם חברו עם חברה בשם Palmares שמספקת תוכניות אימון ותזונה. אחרי שמילאנו שאלון ארוך שכלל מעבר לפרטים האישיים הרגילים גם שאלות על רמת הכושר האישי, המטרות שלו מהמחנה ויעדים לעונת הריכבה, קיבלו תוכנית אימונים לשבועות הבאים. אם תעקבו אחרי תוכנית האימונים תגיעו עם כושר מינימלי למחנה. החברה מ-Palmares היו זמינים לענות על שאלות לגבי התוכנית. משיחות עם ממשתתפי המחנה עלה שלמרות שהתוכנית היתה פשוטה וכמובן לא ממש אינדיוודואלית היא היתה אפקטיבית. מישל הנדרן שהיא מאמנת טריאתלון ורכיבה החליטה לבחון את אפקטיביות התוכנית והתאמנה לפיה ודיווחה שזה בהחלט איפשר לה לא רק לשרוד את המחנה אלא אפילו להינות.
ככה מתחילה כמעט כל רכיבה
קצת על האיזור וההגעה
הריביירה הצרפתית או בשמה בשפת המקור Côte d’Azur הוא איזור בדרום צרפת הידוע בעיקר בשל חופי הרחצה שלו, איזורי הבידור, בפסטיבלים מלאי הסלבס שנערכים בו וחיי הלילה. אך עבורינו, הרוכבים, שלא בשביל הרשימה הנ”ל הגיעו עד הלום, היא ידועה בעיקר בשל סמיכותה לאלפים הדרומיים ולאזורי הרכיבה המדהימים בה. מזג אויר נוח כל עונות השנה, ההרים הסמוכים והאווירה מכניסת האורחים, הפכו אותה לאחד מהאיזורים החביבים על רוכבי הפלטון המקצועי וגם עלינו הרוכבים פשוטי העם.
בסיס מחנה האימונים מוקם במלון שלושה כוכבים סמוך לעיר ניס. כ-5 שעות ברכבת מפריז או בטיסה קצרה מיעדים רבים בצרפת ואירופה.
(אולי אחד הטיפוסים המפורסימים יותר של האיזור (וגם זכה לאופניים על שמו Col de la Madone
היום הראשון
מתעוררים ביום חמישי בבוקר לשמיים אפרפרים כחולים, למפרץ ים תיכוני מרהיב, והקולות של פיראוס (או ניס) מזכירים את חיפה. געגועים הביתה עולים בי. הים התיכון זה הים התיכון אני חושבת, נו זה בטח הולך להיות בדיוק כמו לטפס את בית אורן. אבל מהר מאוד ההרגשה הזאת הולכת להשתנות.
להתעורר לנוף הזה כל בוקר
לחלק מהקבוצה זה היה יום ההגעה אז מתחילים מאוחר יותר. בשעה 2 בצהריים אחרי שצוות Rapha ווידא שהאופנים של כולם מורכבים כמו שצריך (או עשה את העבודה עבור חלק מהרוכבים), אנחנו מוצאים את האופניים שלנו מסודרים בשורה. בקבוקים חדשים של Rapha עם משקה איזוטוני של etixx (אחד הספונסרים של קבוצת סקאי) מחכים לנו על האופניים במקום אלו שהבאנו מהבית. תידרוך קצר, הטענת המסלול שנשלח לנו מראש בגרמין והופה לדרך. או כן, אם אין לכם גרמין, אין בעיה Rapha יתנו לכם גרמין 810 לרכיבה עם המסלול הרלונטי טעון ומוכן (וכן לצערכם תצטרכו להחזיר אותו בסוף).
מה, את זה טיפסנו עכשיו?
כבר ביום הראשון מתחילים בגדול. יציאה ברכיבה מהמלון כמעט מיד במגמת טיפוס. המסלול כולל 2 טיפוסים עיקריים. הראשון לחימום הרגלים והריאות 10 ק”מ במעלה Col d’Eze ובסופו מעבר לנוף מתוגמלים בעצירה בבית קפה קטן בעיירה ציורית. כאן מתגלה ההפתעה הראשונה של המחנה: מרכב הלווי קופץ הסונייר ומחלק לכל אחד מאיתנו תיק מוזאט כחול של קבוצת סקאי ובו ארוחת הצהריים המאוחרת שלנו כי השעה כמעט 5. סנדוויץ’ עם נוטלה, פחית קולה קטנה, ג’ל וכו. הצוות מסביר לנו כי זה בעצם מה שרוכבי סקאי יקבלו בתיק שלהם במירוץ הבא.
תיקי קבוצת סקאי מחולקים לנו עם ארוחת הצהריים של היום הראשון
מלצרית נחמדה לוקחת את ההזמנה לקפה. אחרי בערך 45 דקות של שיחה הגיע הזמן להמשיך הלאה. l’addition s’il vous plaît (חשבון בבקשה) אנחנו מבקשים. המלצרית מחייכת ואומרת לא, זה כבר שולם (עוד על כך בהמשך). קצת מבולבלים אנחנו עוזבים, התיקים נאספים ומוחזרים למכונית ואנחנו חזרה על האופניים עושים דרכנו לטיפוס השני של היום, Col de la Madone. כן כן אותו טיפוס מפורסם שהטקסני הידוע לשימצע נהג להתאמן עליו ועל שמו נקראים אופני הדגל של חברת טרק.
בואו נראה מי יגיע ראשון לפיסגה
למרות שעת ההתחלה המאוחרת היום הראשון היה סיפתח מכובד למחנה האימונים. כ-100 ק”מ עם טיפוס מצטבר של כ-2100 מטר. בהחלט פתיחה שעומדת בהבטחה – תתאמנו קשה כמו המקצוענים. בן ליברסון המדריך של המחנה מסביר שבשל שעת ההתחלה המאוחרת הם יכלו לבחור מסלול קצר יותר ליום הראשון או עם פחות טיפוס, אבל לדעתם החוויה של הרכיבה כמו המקצוענים של אימון איכות קשה היתה מתפספסת. לא יודעת לגבי האם המטרה היתה מתפספסת או לא אבל אישית סבלתי בשקט ונהנתי מכל רגע.
ליווי צמוד ע”י מדריכי המחנה
היום השני והשלישי
המגמה דומה: מטפסים, יורדים, מטפסים ועוד קצת מטפסים. את כל יום פותחת ארוחת בוקר צרפתית טיפוסית במלון על שפת הבריכה ונוף לים. תחילת הרכיבה בשעה שפויה יחסים של 9 בבוקר. היום השני מתחיל ברכיבה קצרה למרכז העיר ניס ועצירה לקפה של בוקר, כי אחרי הכל רכבנו 5 ק”מ וצריך לנוח.
היעד: Café du Cycliste , המיוחד בבית הקפה הוא כי הוא מיועד לרוכבים ומעבר לקפה ומאפים משובחים יש לו גם ליין ביגוד רכיבה משלו, עמדת טיפול אופניים וכו’. הבעלים רוכב בעצמו, ונמסר לי שהם אף מוציאים רכיבות מהחנות בעונה.
Caé du Cycliste, Nice
על הפרק של היום השני עומדים 2 טיפוסים: הראשון, 7 ק”מ לפסגת Col de Castillon הוא רק חימום למה שמחכה לנו בהמשך. הטיפוס העיקרי, a beast of a climb, לדעתי הטיפוס הקשה ביותר בכל סוף השבוע, Col de Braus, אורכו קצת מעל 10 ק”מ עם שיפועים שמגיעים ל-15%. אחרי ארוחת צהרים שחיכתה לנו בפסגה ממשיכים חזרה הפעם במגמת ירידה. עוד עצירת קפה הפעם על שפת היום ומישם חזרה למלון ברכיבה. סה”כ כ-120 ק”מ עם כ-2,700 מטר טיפוס מצטבר.
ממסלול היום השני – Col de Braus
היום השלישי הוא הארוך ביותר ועל הפרק עומד טיפוס אחד עיקרי שאורכו כ-15 ק”מ לMadone d’Utelle. זה טיפוס ארוך ומתפתל שבקצהו על הפסגה בניין בודד, כנסיה צנועה ו-360 מעלות של נוף עוצר נשימה. שוב ארוחת הצהרים מחכה על הפסגה. הפסקה קצרה וממשיכים הלאה הפעם בירידה לעברו השני של העמק ומישם שוב עולים, יורדים, עולים, יורדים וחוזר חלילה. עוד יום רכיבה הגיעה לסיומו עם כ-134 ק”מ ו-2700 מטר טיפוס מצטבר.
היום הרביעי כלל רכיבת שיחרור קצרה כ-35 ק”מ למונטה קרלו לקפה ותצפית על שיירת הלמבורגיני, פררי, לוטוס ופורשה שפוקדות את הרחוב הראשי. סיום מושלם לסופ”ש.
(La Madone d’Utelle) הטיפוס הארוך ביותר – Save the best for last
לוגיסטיקה (מה זה כולל)
מהרגע ששילמתם והזמנתם את כרטיס הטיסה, הכל כלול במחיר: מהפרטים הגדולים כמו המלון, הסעות ל/מהמלון והארוחות, ועד לפרטים הקטנים ביותר – הצוות ידאג לכם להכל כדי שתקבלו את חווית המקצוען המושלמת. כל יום מתחיל באורחת בוקר במלון ולאחריה נאספים בנקודת המפגש בכניסה למלון. האופניים מחכים לנו מסודרים בשורה על מתקן מיוחד, הבקבוקים מלאים באיזוטון, שולחן עם ג’לים וחטיפים ערוך להצטיידות. אנו מפקידים את התיק שקיבלו עם ערכת ה”ברוכים הבאים” שלנו עם ציוד נוסף שאנחנו חושבים שנזדקק לו במהלך היום ברכב הליווי ויוצאים לדרך.
ארוחת צהריים שהוכנה במקום מחכה בסוף העלייה
במהלך הרכיבה הצוות מלווה אותנו ומתפקד בין השאר כדומסטיק שלנו. חם לך ואתה רוצה להוריד שיכבה? הדומסטיק יקח את הוסט ממך ויסחוב אותו עד לחבירה עם רכב הליווי. צריך עוד מים? גם אין בעיה מיד יושיטו לך את הבקבוק שלהם. פנצר בגלגל? אתה הקפטן של הקבוצה – מיד יורידו גלגל מהאופניים שלהם ויתנו לך, עד שיגיע רכב הלוייו ויתן להם גלגל חלופי. עוצרים להפסקת קפה? האופנים תוך שניה נלקחים מאיתנו ע”י הצוות. החשבון משולם ע”י Rapha. בסוף העליה, ארוחת צהרים שהוכנה במקום מחכה לנו. הכסאות מוכנים והשולחן ערוך בכל טוב. יורד גשם? מיד מרכב הליווי יוצא תיק עם מעילי גשם מתוצרת Rapha במידות שונות שמחולקים לנו (כן, גם אותם היינו צריכים להחזיר בסוף הרכיבה).
עם סיום הרכיבה, המסג’יסט כאן עבורנו. לכל אחד מוקדשת כחצי שעה לפי התור. בנתיים הצוות עובד על האופניים שצריכים עבודה, כך שלמחרת נקבל אותם מצוחצחים ותקינים. צריכים כביסה? אין בעיה. שימו את הכביסה בשק הכביסה שקיבלו ביום הראשון ולמחרת תקבלו הכל נקי.
בעצם מהרגע שהיגעתם למחנה האומונים לא תצטרכו להוציא יורו אחד, גם לא על יין או בירה בארוחת הערב. אבל ראו הוזהרתם, אם תזמינו בקבוק יין (או שניים) ב-150 יורו כל אחד, תצטרכו להוצי את כרטיס האשראי שלכם.
אם אתם לא רוצים לסחוב את האופניים שלכם מהארץ תוכלו לשכור אופני קניון באחת משתי רמות, זה כמובן בתשלום נוסף. כמו כן, Rapha חברו עם DT Swiss שהעמידו גלגלי מבחן למי מאיתנו שהיה מעוניין.
לא הכול מושלם
כן Rapha בהחלט עמדו בהבטחה שנרגיש כמו המקצוענים, אבל לא הכל היה מושלם. מסתבר שזה הטיול הראשון מסוג מחנה אימונים, וככזה המחנה קצת סבל מחוסר תיאום. רכיבה בקבוצה אחת לא הומוגנית משמע פירוק הקבוצה די מהר. הצוות דאג להתפרס על פני הרוכבים ולחכות בפניות, שכן המסלולים לא מסומנים. אבל היו רוכבים שהתפספסו בדרך ופספסו פניות ובמקום להגיע לפסגת Col de la Madone מצאו עצמם בעיירה סמוכה, ורק אחרי מספר טלפונים אותרו. מזל שבערכה שקיבלנו היה כרטיס מהודר עם מספרי הטלפון של כל הצוות.
עכשיו לקצת קטנוניות: מסג’יסט אחד לכ-12 רוכבים זה לא ממש מספיק והאחרונים בתור, בד”כ אנחנו מקבוצת המאספים, זכו לבערך 10 דקות של משהו שהרגיש יותר כמו ליטוף ממסג’. אחרי הפעם הראשונה אני אישית פשוט ויתרתי על התענוג והעדפתי קצת מתיחות בחדר.
עוד קצת קטנוניות: כשקיבלנו את ערכת הברוכים הבאים מההודרת שבתוכה קופסה שחורה עוד יותר מהודרת ציפיתי, או יותר נכון קיוותי למצוא איזה פריט לבוש של Rapha. איזה גרביים, כובע, משהו קטן, זה לא יותר מידי לבקש לתג מחיר כזה של טיול. אבל במקום זה מצאנו שק כביסה של Rapha. שק כביסה איכותי ואני מודה שאני עדיין משתמשת בו בנסיעות עבודה, אבל Come’on Rapha אפילו את בקבוקי המים שהשתמשנו בהם במהלך המחנה לא זכירו לשמור כמזכרת.
למי זה מתאים
ל-Rapha יש טיול שיתאים לכל רמת רכיבה, ואם לא תמצאו ברשימת הטיולים את מה שחפצה נפשכם הם יתפרו לכם טיול קאסטום. מחנה האימונים בהחלט מיועד לרוכבים מנוסים שמעוניינים לקבל בסיס לתחילת העונה, לאותם רוכבים שרוצים לתת בראש, לעבוד קשה ולהשיג תוצאות. אבל לא רק, כי גם אנחנו היינו שם. הקבוצה שלנו היתה מגוונת וכללה שלושה קבנדישים קטנים מהאי מאן, בריטי אחד ופולני שגר בשוויץ. אלו הגיעו עם כושר מדהים ונפלו לקטגוריה של הנותנים בראש. כל עליה הפכה לתחרות. שאר הקבוצה כלל 3 צרפתים שהיגעו איתנו ורק 2 בחורות אמיצות, מישל ואני. לחלק זה של הקבוצה נקרא קבוצת המאסף, או אלו שבנוסף לאספקט האימוני באו גם להנות.
תדרוך לפני יציאה – בן נותן סקירה קצרה על מסלול היום הראשון
למחנה כזה כדאי לבוא עם לפחות עוד חבר/ה או קבוצה שמתאמנת ביחד עם יעדים דומים, אבל גם סולו זה בסדר ובטוח תמצאו מישהו לרכוב איתו ואם לא – אחד המדריכים כבר יתן לכם יחס צמוד. בנות הנה פניה אליכן: במחנה האימונים הזה מישל ואני היו שתי הבחורות היחידות לעומת כ-10 גברים, הייתי שמחה אם עוד נשים היו מצטרפות. משיחה עם בן המדריך הראשי מתברר ש Rapha מנסה לעודד נשים להצטרף לטיולים שלהם אבל הוא אומר כי נשים רבות עדיין נרתעות מטיולים מעורבים. אל תתנו לעובדה ש-10 גברברים חסונים ונותנים בראש נרשמו גם הם לטיול להרתיע אתכן. תאמינו לי שאתן לא תהיו האחרונות בעליה או בירידה וההנאה ממחנה כזה מובטחת.
בסוף כל עליה יש ירידה – Utelle de la Madone
החוויה האישית וסיכום
אז מה היה לנו כאן. הנתונים היבשים אומרים רכבנו כ-390 ק”מ עם כ-8000 מטר טיפוס מצטבר בנופים עוצרי נשימה של האלפים הדרומיים והריביירה הצרפתית. בהחלט נהניתי מהרכיבה באיזור ומהפינוקים. מה שבהתחלה הרגיש לי קצת מוזר, למה שמישהו אחר יקח את וסט שלי עבורי, בסוף היום הרביעי הרגיש טבעי לגמרי. כמה מהר מתרגלים לחיים הטובים. Rapha הבטיחו לוקסוס וסיפקו. הבטיחו שנרגיש כמו מקצועים וסיפקו והכי חשוב עבורי זכינו ל-4 ימים של רכיבה איכותית, בהחלק בלוק אימונים מכובד לתחילת העונה. אני נהיניתי מכל רגע, אבל אם לומר את האמת זה היה יותר בגלל החברה’ והאיזור ולאו דווקא הפינוקים של Rapha.
מאת: שרון שחר
תמונות: בן ליברסון (Ben Lieberson), מישל הנדרן ושרון שחר
