התקופה המונוטונית של אחרי החגים אינה מבדילה בין גיל לגיל, מתסכלת עוד מימי בית ספר, שעון החורף עושה כיבוי אורות מוקדם, הימים מתקצרים, חנוכה לא נראה באופק, ואם תוסיפו איזה סבב (בחסות חמאס) תגלו שאין ברירה אלא לצאת לסופשבוע לשבור את עקרון הרצף. היעד- פאפוס, קפריסין.

מאת: עזרא שהרבני

פאפוס

אם הצבא הישראלי מתאמן בקפריסין מי אנחנו שנגיד לא? שיטוט קל באינטרנט מוצא לנו את פול, בחור קפריסאי עם חינוך בריטי, בעל מרכז אופניים בכפר קטן על הגבעות מעל העיר פאפוס. הכפר ארבעים דקות משדה התעופה, מרחק של שעה נטו במטוס, ברוטו door to door מפתח הבית לחדר המלון, חמש שעות, כמעט כמו נסיעה לאילת.

קפריסין

הטיסה היא טיסת לאו קוסט, מחיר הבסיס הוא זניח אבל אז מתחילים להוסיף: טרולי 8 יורו, לא עשית צ'ק אין תוספת תשלום, עשית צ'ק אין? הפיזור רנדומלי במטוס, תרצה לשבת עם האישה במקומות קבועים? 7 יורו. מהלחץ אנחנו מתרוקנים בבית שלא יחייבו אותנו על שירותים. היציאה מטרמינל אחד, טיסת ערב יום שישי תמיד יש דיליי, אבל ברגע שאתה באוויר שום דבר לא ימנע ממך לנחות אחרי 45 דקות.

טיול אופניים בחול

שלושה דברים מבדילים בין הקפריסאים מהיוונים: המבטא האנגלי זכר לשלטון הבריטי, גבינת החלומי במקום הפטה והנהיגה בצד שמאל.

אנחנו מוותרים על אופציית ההקפצה של פול ושוכרים אוטו, ההגה כאמור בצד ימין ולוקח זמן להסתגל. יש הרבה דרכים להתמודד: הגה באמצע הכביש, ימינה ארוך שמאלה קצר, החיים זה עניין של בחירות ובעיר פאפוס ממש כייף לפנות שמאלה. לפני שלושים שנה עשינו את התרגיל הזה עם אופנוע בדרום אפריקה, תנאי הפתיחה היותר טובים של היום מתקזזים עם החושים שהפכו עם הזמן לפחות מחודדים.

המלון הוא כפרי, ביתי משהו, בשעת לילה מאוחרת חרלמבוס מגיש לנו מוסקה ואוברג'ין עם גבינה, באנגלית אוברג'ין זה חציל ובעולם הדימויים האמריקאי הופך ל eggplant. עושים סיפתח עם keo הבירה המקומית שזה soft version לעומת ה zivania- וויסקי קפריסאי תוצרת בית שנמצא בכל מטבח, בעירה של 90 אחוז שלגימה ממנו תגרום לכם להרגיש כמו אחד הדרקונים של חאליסי.

פרולוג: היום הראשון

לפול יש אופציה גם לאופניים חשמליים וזה מאפשר לקחת איתך חברים שאימצו את הנוסחה ועלו יותר מקילו בשנה מאז הנעורים שלהם בשייטת מטכ"ל. חברים שאינם מחוייבים כמוך לאופניים, עם מודעות עצמית להימצאותם בשליש האחרון של החיים, מתקדמים אל קו הגמר בלי דלק במצב של ניוטרל בירידה. הכפר הוא Drushia. פול מגיע עם הואן ולוקח אותנו לביתו בכפר Ineia הסמוך, מתלבשים על אופניים בריטיים מסוג whyte 27.5 מצויידים בשיכוך כפול ובכיסא מתכוונן.

השמורה נקראת Akamas, ולשביל High Akamas. רוכבים אל אחד השפיצים של האי כשמימין החוף של פוליס ומשמאל החוף של לארה. מתנהלים אל הנקודה הגבוהה של האזור, האווירה גלילית כרמלית, כשהדרך  רחבה מתובלת בסינגלים מתצפתים אל הים הכחול.

cyprus

את הפיק הראשון לבית היערן אני מטפס עם אביב וה scott החשמליים. מרגיש כמו רוקי בלבואה כשהמאמן רוכב צמוד אליו. בהמשך הרכיבה עלה הלחץ שהבטריה תיגמר תשתק אותו, תגביל אותו למצב Eco והוא יחזור להיגרר מאחור כאחרון המפדלים.

את הדרכים אנחנו חולקים עם טרקרים צרפתיים בעיקר, יורדים בירידה מאתגרת אל קו החוף Lara. המקום משמש נקודת קינון לצבים במאי, ובספטמבר הן נעלמים עד לעונה הבאה. תדלוק ב keo beer לפני העליה מתבקש, התאורה החזקה של הבוקר מתחלפת באווירה מעוננת בעליה חזרה אל הכפר, שיפועים דו ספרתיים בעלייה סמי סלולה, רוחנית משהו כשהשמש מאחור נוטה אל הים.

papus

באופניים התנועה בכביש מסובכת יותר: אין הגה במרכז הכביש, צריך להיות מרוכז. בכל פעם אתה מופתע מחדש לראות ילד בן שמונה יושב בצד של הנהג עד שאתה מזהה את האמא אוחזת בהגה בימין. לא פעם  אתה מתיישב ברכב בצד שמאל מחפש לאן ההגה נעלם.

חופשת אופניים

היום השני: מינגלינג, בוץ וכביש

ביום השני יוצאת השיירה מחנות האופניים של לורן בעיר פאפוס. המטרה לטפס עם הנחל עד לכפר Kanavio ולחזור חזרה כמעט באותה הדרך. לפני שלושים שנה קראנו לאפקט להפוך תקליט, היום בעגה הצה"לית החיילים קוראים לאירוע לגעת בקיר או לספור לאחור.

קפריסין

הרכיבה היא רכיבת יום ראשון וככזאת גם לוחמי סוף השבוע הקפריסאים מצטרפים- מה שמכונה בעגה המקצועית local riders. הרכיבה לאורך נהר לצד תעלת מים מבטון המובילה מים לחקלאות המקומית, תפוזים ופקאנים בעיקר, לאורך השביל עצי תאנה מושלמים אנחנו הישראלים מסתערים עליהם. המקומיים מתנערים, הם מפחדים מחרקים: “We are not vegetarian” אני אומר ללורן והוא עונה “I like my meat not moving”.

cyprus

השביל מכונה e4, שביל הליכה שמתחיל מפורטוגל דרך יוון אל פאפוס. יום ראשון הוא גם יום החג לציידים- הדרך רצופה תרמילי כדורי רובה צייד, ומקומיים עם כלבים מחפשים ארנבות ועופות בנחל הרחב. אנחנו מעלים את הקצב לא כמו הצפייה לבירה בכפר שמהווה את נקודת החזור אלא מתוך הפחד שנהפוך למטרה עקב טעות בזיהוי.

אופני הטורקיז ואנחנו מתבוצצים בשלוליות הנחל כשאחרי שעתיים וחצי אנחנו נוגעים בקיר, מוותרים על האופציה להמשיך לטפס לאגם והסכר המזינים את הנהר ומתיישבים במסעדה על keo beer, סלט וצ'יפס, מתחזקים לפני הדרך חזרה אל פאפוס.

פול המדריך משתלט על שמן הזית, מורח עם מפיות הנייר על השרשראות שטבלו לא פעם בבוץ של הנחל, ואנחנו מצידנו עוברים שטיפה בברז של מרכז הכפר.

בירידה חזרה לאורך הנחל, ניחוח שמן הזית עולה ומעורר תאבון. השרשרת מלטפת ברכות את גלגלי השיניים וזה מעלה את התהייה למחיר הלא סביר של השמנים בארץ. מאה מ"ל עולים כשלושים שקל- יותר יקר מדיו למדפסת. שמן זית אני קונה בשלושים שקל לקילו, והוא מסתבר עושה את העבודה לא פחות טוב!

התוכנית היא לרכוב הלוך ושוב את אותה הדרך משתנה בגלל הפחד של פול הפדנט מפגיעה במעבירים. לכן אנחנו נפגשים לא פעם ראשונה בשני סוגי עליות כביש המאפייניות את האי: הראשונה, עבה במיוחד מאפיינת טיפוסים לכפרים ומכונה בשפה המקומית: short and sharp – תמיד דופק אנאירובי, תמיד חסר הילוך, תמיד התנשפויות ותמיד חיוך של סיפוק אחרי שפיצחת את הקיר.

פאפוס

השניה היא יעד לכבישונים- ארוכה ופחות ומשופעת. בתחילתה מצויין המרחק ואחוז השיפוע הממוצע של 8-9%. זמן הטיפוס כקבוצה נקבע על פי החוליה החלשה, ובעליה הנס הרים הקפריסאית אני דוחף אותה במעלה ההר. תרגיל שקל לעשות עם אופני כביש או אופני אפיק הופך להיות אתגרי עם הכידונים הרחבים של האול מאונטיין והנטיה להתנשק עקב העייפות התורמת לנדנוד הכידון.

אפילוג: על לגונות וקצוות

היום השלישי הוא יום רכיבה  קצר, אחרי הכל הטיסה חזרה בחמש אחר הצהריים. סופרים לאחור: שלוש בשדה, שתיים יציאה מהמלון, אחת מקלחות, 12 סיום רכיבה. הרכיבה היא במגמת ירידה אל קו החוף בקצה האי, אווירת סוף קורס, יום אחרון של הטור דה פרנס, חסרה השמפניה. הרכיבה בדרך מבוטנת בין עצי אלון יער אודם סטייל, כאן צריך להיזהר, הקפריסאים הקפריזאים לא נתנו לבטון להתייבש, הקוליסים מבוטנים, וכך גם עקבות של כל חיות היער, ממש טיול בעקבות.

חולפים על פני מאהלים של רועי צאן, אין זבל בחצר האחורית. נושקים אל קו המים, הבתים בתי נופש מאויישים שלושה חודשים בשנה, יש פה הרבה מקום, אפילו הכלבים מקבלים חוף משלהם.

מגיעים לקצה הכביש, Baths of Aphrodhite. לא צריך את ברוק שילדס כדי להבין שהמקום נקרא הלגונה הכחולה, Blue lagoon.

פול בהומור הבריטי האופנתי מבקש שנזהר, הדרך לקצה האי ב Aphrodhite trail טכנית, דרך נוף צפונית עם מצוק אל הים. לפני חודש רכב צנח לתהום, סיפק שני הרוגים לסטטיסטיקה.

פאפוס

פול מבקש שאם אנחנו מתכננים ליפול להשאיר את האופניים שלו למעלה. נוגעים בקצה amaoutis cape ומניפים אופניים למעלה. זה הזמן לחזור ולגלות שרק כשמזדכים על האוטו בחברת ההשכרה הצלחנו להתרגל לנסיעה בצד שמאל. חוזרים אל הסבב, מוזר אבל כמעט אף אחד לא הרגיש בחסרוננו.

כתב וצילם: עזרא שהרבני

למעוניינים קוויקי ואפשר גם כביש, רכיבות אפיות point to point חפשו בפייס Paul Dionysiou.

הפאנל - כתבות אופניים מעולות
הכניסו אימייל פה וקבלו את הכתבות החדשות רק פעם בשבוע
(לביטול הופעת הפופ-אפ אנא הכניסו אימייל פה גם אם נרשמתם בעבר)
הירשם