אליפות ישראל בסייקלוקרוס ב LAKE TLV, פארק דרום, תל אביב, היא גם התחרות האחרונה של העונה וסוגרת את ליגת הסייקלוקרוס בחסות קסדות Lazer ואופני Ridley ובארגונם של זיו ענפי (Bikeway) ונמרוד כהן, עז הרים. 122 משתתפים נרשמו לתחרות. כמות שיא בתחרות סייקלוקרוס מקומית.
זו גם התחרות היחידה שהתרחשה בתל אביב השנה, מה שהקל על קהל רב להגיע ולעודד, והגביר את תחושת ההפנינג והחגיגה, למרות הגשם ותנאי מזג האוויר. המשתתפים דיווחו על חוויה אמיתית, שמחה וחגיגית, ועל תחושות טובות של התחזקות התחום. ברור שההצלחה היחסית של התחרות הזו נבעה מהיותה במיקום מרכזי, לתמיכת הספונסרים והמארגנים בפרסום, וכמובן: לעובדת היותה אליפות ישראל.
אין מספיק מילים לתאר את עבודת הקודש שעושים הצמד ענפי וכהן לענף הקרוס והגראבל בישראל. במו ידיהם מקימים השניים ענף יש מאין ושאפו גדול מגיע להם על כך.
יש לציין את העבודה המדהימה והעזרה בהרמת והקמת התחרות של המועדון TACC מודיעין וחבריו בראשות בעז קליין Bikeguide. התחרות בחסות קסדות לייזר ואופני רידלי אורגנה בשיתוף עם גני יהושוע – פארק מנחם בגין, מחלקת הספורט של עיריית תל אביב ואיגוד האופניים כמובן.
חולצת אלוף ישראל בסייקלוקרוס מוענקת לרוכב ולרוכבת שיסיימו ראשונים את המסלול על אופני סייקלוקרוס (ולא אופני הרים) תקניים. בשנה שעברה לא הוענקה חולצת אלופה מכיוון שכל הנשים שהתחרו הגיעו על אופני הרים.
על ענף הקרוס המקומי
הספורט הזה גדל ואיתו המכירות של הציוד הרלוונטי. רק החודש היו שלושה ארועי קרוס וגראבל בהם השתתפו מאות רוכבים (לא כולם על אופני קרוס וגראבל). זה פשוט יפה לראות איך מספר משוגעים לדבר מצליחים להרים ספורט חדש, יש מאין. היום נראו לא מעט ילדים וקדטים רוכבים על אופני קרוס. זה עדיין לא כמויות גדולות של רוכבים אבל הכיוון והמגמה ברורים.
הארוע והמסלול
בפעם הראשונה מאז החלו מרוצי הסייקלוקרוס בישראל זכינו במסלול ואווירה בלגיים אמיתים: בצד האווירה היו דוכני בירה ויבואנים, 12 מעלות בצלזיוס, גשם לפרקים, פעמוני בקר, מוזיקה, גולשי סקי בכבלים ורוכבי אופניים.
המסלול: הקפה של כ 1.5 ק״מ, כללה את כל האלמנטים הדרושים – משוכה, אספלט, דשא חלק וטכני, מעברי בוץ ומיים שהוסיפו עניין אך לא בכמות בלתי נסבלת, עליה קצרה אך קשה, ירידה טכנית ומדרגות בהם נשאו המתחרים את האופניים. ענפי וכהן סחטו מפארק דרום את כל מה שאפשר היה לסחוט.
אביב יחזקאל בדרך לאליפות ישראל בסייקלוקרוס
ההקפה הקצרה, במרחק ובזמן, וכמות הרוכבים הגדולה שהוזנקה ב 11:25, הקשו לזהות מי נגד מי ומי מוביל באיזה מקצה. הקפה ארוכה יותר ויותר שינויי קצב – סלאלומים למשל, היו מרווחות טיפה את המסלול הקצר שהתקשה להכיל את כל המקצים שהוזנקו (כ 70 רוכבים). לצד אלה בהחלט היו שם ישורות ארוכות המאפשרות כניסה לדרופים ומהירות גבוהה, מה שמייצר יתרון לאלה המגיעים עם אופני סייקלו.
גברים עילית
אביב יחזקאל, האלוף היוצא, הגיע נחוש לשמור על תוארו מהשנה שעברה. מולו התייצבו בקטגוריית העילית גיא לשם (על אופני הרים), אליעד דניאל, בן ואיתמר איינהורן ועוד. אביב פתח חזק וביסס את ההובלה כבר מההקפה השלישית. משם הפער הלך וגדל עד לנצחון שלא באמת היה מוטל בספק. לשם הצליח לשמור על מקומו השני ואליעד דניאל על השלים את הפודיום.
נשים עילית
לא הייתה תחרות כי הגיעה רוכבת אחת עם אופני סייקלוקרוס: אסתר מייזלס מקבוצת WCR רכבה את מקצה עילית נשים יחידה בקטגוריה, אך לא יכולה עדיין לשאת בתואר אלופת ישראל – עקב תקנות ה UCI על פיו אלוף מדינה חייב באזרחות של המדינה (ראו מקרה דימה גרבובסקי באליפות הכביש של 2014). אסתר בתהליך קבלת אזרחות ישראלית, רכבה מעט סייקלוקרוס בארה"ב אבל את הקפיצה ביכולת שלה עשתה פה בארץ וכעת היא חלק מסגל נבחרת ישראל באופני כביש.
זה עצוב מאוד שכל מעט הרוכבות התחרותיות בישראל – בכביש ובשטח לא הגיעו לאליפות ישראל בסייקלוקרוס. היכן הן היו?
כל הכבוד לאסתר מייזלס, רוכבת העלית היחידה שהגיע.
גברים פרו
על קו הזינוק נרשמה דרמה קטנה כאשר דרור פקץ' המנוסה ביקש להפריד זינוק מהעילית כפי שנהוג באליפות כביש ושטח, לשמחתו השופטים נענו לבקשה וזה ריווח טיפה את השורות.
את מקצה הפרו ניצח בצורה בולטת ומרשימה מאט בורינדה האמריקאי שניצח גם במרוץ אורים לפני שבועיים.
מאחורי בורינדה התפתח המאבק הספורטיבי המעניין של היום – אמנון ישראלי (עצמאי, אופני הרים), דרור פקץ׳ (טרק בון, אופני קרוס), גיא בר (טרק-HD, אופני הרים) דני צור (אלוף 2015, ג'איינט- אופני קרוס) ובן קדמי (אופני הרים) נאבקו לאורך כמעט כל 60 הדקות על המקומות 2-5 במקצה הפרו.
הוא חזק, הוא גבוה, הוא עוצמתי והוא עושה את הלא יאומן – פוגע בול בטיפות הגשם עם שתי אצבעות במקביל בעודו מסיים מירוץ סייקלוקרוס. מדהים.
בסופו של דבר היה זה ישראלי שסיים שני, פקץ׳ הקדים את צור וזכה במקום השלישי ובתואר האלוף משום ששני הרוכבים שלפניו לא רכבו על אופני קרוס. אחרי שהפסיד לדני צור בתחרות הראשונה בסבב שהתקיימה בראש העין, מצליח פקאץ׳ לנצח בתחרות החשובה יותר. כנראה שהמסלול הבוצי והטכני עבד לטובתו.
דרור פקץ' מנצח את דני צור בפרו. בזכות התחרות הסדרתית בינהם והצפיפות מאחור הקטגוריה של הפרו יותר מענינת מהעלית
אור דיין כתבנו בשטח מספר על המסלול והתחרות
"כמתחרה עונה שניה בענף הכה מיוחד הזה אני יכול להגיד שאין ספק שזוהי תחרות הסייקלוקרוס הטובה ביותר בה השתתפתי. הסיבות לכך מגוונות- המסלול בשילוב מזג אוויר חורפי סיפקו לנו סופסוף בוץ אמיתי, "גבעת הכאב" הצדיקה את שמה וגבתה מאיתנו מחיר כבד בכל סיבוב, העלייה מאוד מפותלת והבוץ שמוביל אליה גורם לצמיגים לפרפר על הדשא, הירידה אחרי המדרגות גם לא פשוטה והיו שם כמה החלקות כראוי למסלול כזה. היה מרשים לראות בחלקים בוציים מסויימים כבר קוליסים בגובה החישוק כמו באירופה!
אליעד דניאל מרים את ה KTM הכתומים מעל המכשולים במסלול.
זה מאתגר וזה בדיוק כל העניין בתחרות קרוס, סימון המסלול היה מעולה גם הוא. היו כמה חלקים ארוכים ומתים במסלול גם מבחינה טכנית וגם מבחינת קהל ששווה לחשוב איך משפרים את זה… המיקום בסקי מים lake TLV הוא אידיאלי וראינו יותר חברים ומשפחות מגיעות לעודד למרות הגשם שירד לסרוגין, אין מה לעשות כשזה מתקיים בתל אביב זה משפיע והלוואי שנראה גם תחרויות נוספות במרכז כולל מרוצי כביש! ככה לדעתי ייחשף עוד קהל לעולם האופניים התחרותי וזה חשוב. חברי הקבוצה שלי WCR דאגו לסיים את אימון כביש שלהם בפארק הביאו לאוהל הקבוצה מוזיקה, פעמונים ובירות הרבה בירות מה צריך יותר מזה?
אמנון ישראל – לא ילד, אתלט, רוכב טכני, ספורטאי מרשים!
אני ממש מקווה לראות שנה הבאה יותר מתחרים על סייקלוקרוס בעיקר בקטגוריית העילית, היבואנים יכולים למתג את התחום יותר ולדאוג שהאופניים האלה יהיו נחשקים וכולם ירוויחו. כי באמת שאין אתגר טכני משמעותי עם אופני הרים וזה אפילו די מציק להתחרות ראש בראש עם הצמיגים הרחבים… מנגד לראות שדה כל כך גדול של ילדים מתחרים זה מדהים ואני חושב שכל המועדונים צריכים להכניס את עונת הסייקלוקרוס לתכנית שלהם ולקחת על עצמם ארגון תחרות אחת לפחות כל עונה."
התמונה הגדולה
עם הגידול בספורט יתכן הגיע הזמן לשקול הוצאה של אופני ההרים מהתחרויות. מבחינה ספורטיבית, כשלא כולם מתחרים על אותו ציוד, תמיד יהיה מסלול שיתאים יותר לסוג ציוד מסוים. מעבר לכך, כאשר רוכבים שונים לא נמצאים באותו משחק (כמו בורינדה, ישראלי וקדמי במקצה הפרו) השיקולים הספורטיבים של המתחרים משתנים. יש כאן טרייד-אופ ברור בין כמות מתחרים ואקשן על המסלול לסביבה תחרותית יותר הומוגנית. בשיחה עם נמרוד כהן, מארגן התחרות היום וסדרת המרוצים של לייזר ורידלי עלתה האופציה להפריד מקצי קרוס ואופני הרים שירכבו קרוס קאנטרי שורט טראק על אותו מסלול כארוע נוסף באותה הפקה. אין כאן פתרון בית ספר אבל הקרוס צריך לקבל מקום משל עצמו.
זה אולי נראה טריוויאלי אבל במרוצים שמבוססים על זמן, חייבים תצוגה של הזמן! כמעט כל המתחרים זעקו לעבר השופטים בכל הקפה כמעט אחרי מחצית המרוץ ״כמה נשאר, כמה נשאר״. מצד שני, כל מתחרה יכול לשים שעון על האופניים ולדעת זמן מהזינוק בעצמו די בקלות…יחסוך הרבה לחץ ואנרגיה שלילית בסביבת התחרות.
המקצה הגדול מכולם היה שוב פעם מקצה הקדטים עם 29 מתחרים. זהו מספר מרשים שממשיך את 60 הקדטים שזינקו לאליפות ישראל בקרוס קאנטרי ב 2015. יחד עם כמות הרוכבים הגדולה בקטגוריית הג׳וניורס באורים אנו עדים למגמה חיובית של נוער בגילאי 15-18 שמתחרה במרוצי אופניים.
