ביום שבת, ה 14 ביולי ניצח בן הרמנס, הרוכב הבכיר של ישראל סייקלינג אקדמי, את טור אוסטריה – טור קשוח בן 8 שלבים, חלקם הרריים בסבב האירופאי של ה UCI.
מאת: דני אסקרוב
צילום: סייקלינג אקדמי
זהו בעיני הניצחון הגדול בקריירה של הרמנס. ניצחונות נוספים בקורות החיים של הבלגי המצוין שמתמודדים על התואר – הניצחון ב 2015, במדי BMC, בקלאסיקה הבלגית ברבנטסה-פייל (כשהוא רוכב בבריחה עבור פיליפ ג׳ילבר ומצליח ללכת עד הסוף) והזכיה בדירוג הכללי בטור עומאן של שנה שעברה (גם כן במדי BMC). הטור העומאני, שנערך בפברואר, משמש בעיקר כמירוץ הכנה והקלאסיקה הבלגית, חשובה אמנם, אך לא נמנית עם החד יומיים הבכירים ביותר שיש לבלגיה להציע.
עבור הסייקלינג אקדמי זהו יותר מעוד ניצחון. זוהי לבנה משמעותית בקיר הפרויקט וככזו ראוי להעניק לה קונטקסט רחב יותר – ספורטיבי, אבל גם ארגוני/עסקי.
ניצחון ספורטיבי
הטור האוסטרי נערך מסורתית מול השבוע הראשון של הטור דה פראנס. זה כמובן לא אידאלי להתחרות באוסטריה כשעיני כל העולם נשואות לצרפת אבל מצד שני יש עניין כללי גדול יותר באופניים בזמן הזה. רשימת המשתתפים כוללת קבוצות בשלושת הרמות של ה UCI – וורלד טור (4 קבוצות), פרו קונטיננטל וקונטיננטל (בעיקר אוסטריות). הרוכבים מתחלקים גם הם – יש את אלו שלא נבחרו ע״י קבוצותיהם לחגיגה הגדולה בצרפת, יש הבאים לאוסטריה כמירוץ מטרה ויש כאלו שבאים לבנות כושר (למשל וואוט ואן-אארט שחוזר לעניינים אחרי הקלאסיקות של מרץ-אפריל, לקראת עונת הסייקלו קרוס הבאה עלינו לטובה בספטמבר).
סייקלינג אקדמי הגיע עם בן הרמנס כמועמד לניצחון
בשיחה עם גיא ניב, הוא מספר שהקבוצה ידעה שיש לה קלף חזק, עוד לפני המירוץ. הרמנס הוא כנראה אחד מ 30 המטפסים הטובים בעולם, מכיוון שרוב מטפסי העל של עולם האופניים נמצאים כרגע בצרפת, הוא היה כנראה הרוכב החזק ביותר בטור האוסטרי של 2018. עם מסורת מוצלחת במירוץ הזה – מקום 2 ב 2015, עם הג׳ירו ברגליים ואחרי מנוחה טובה, הרמנס והאקדמי הגיעו בכדי לנצח.
ללא נג"ש קבוצתי/אישי (נקודת חולשה מסורתית) השלב הקריטי היה הטיפוס בקיצבהיל. האקדמי ניהלו את המירוץ כמו שצריך. הרמנס דאג לא לאבד זמן לפני שלב 3 ועשה את שלו על ההר – ניצחון והובלה בדירוג הכללי. מכאן, האקדמי היו צריכים להוריד קוף מהגב – בכל המקרים הקודמים שהקבוצה החזיקה חולצת מוביל, היא לא הצליחה לשמור עליה עד הסוף. בשלב 4, רועי גולדשטיין שסבל מפציעה פרש והותיר את הקבוצה ב 7 רוכבים בלבד. עם סגל צעיר, ללא הרוכבים הבולטים (פלאזה, דמפסטר, ראים, בואבין, ניילנדס) המשימה לא הייתה קלה, אך עם סגל מאוזן למישורים ולעליות והרבה נחישות, הצליחו הרוכבים לשמור על החולצה מול התקפות של קבוצות הוורלד טור – בחריין-מרידה (קרב ישראל-בחריין שהתקשורת הישראלית מפספסת לחלוטין!) ואסטנה.
גיא ניב מאשר שאפקט החולצה הוא לא אגדה אלא מציאות – ״מרגישים את זה. באחד הימים אחרי משיכה ארוכה התנתקתי מהדבוקה באחת העליות. ידעתי שהקבוצה צריכה אותי וגם יש לי קשר מיוחד עם בן הרמנס אז החלטתי שאני לא יורד לגרופטו ונלחם בכדי לחזור ולעזור לבן ולקבוצה כי הקצב בטח ירד אחרי הלחיצה. זה באמת מה שקרה. רציתי להיות שם בשביל הקבוצה״.
אסטנה ומרידה מנצחות את כל השלבים הנותרים למעט שלב 5, אולם האקדמי מנהלים את הבריחות – מי משוחרר לברוח ובאיזה מרחק, בצורה מושלמת. גיא ניב הישראלי וחבריו לסגל, מי בעליות ומי במישורים, לומדים לרכוב מאות ק״מ מקדימה וללחוץ כמה שצריך על מנת לשמור על החולצה אצל הלידר שלהם. הסגל נראה מגובש וחדור מטרה.
בפאתוס אופייני, שהאקדמי כבר הרגילו אותנו אליו, כולם בוכים כמה היה קשה בפוסטים היומיים של צדוק יחזקאלי בפייסבוק, אבל נניח רגע לפוסטים, על הכביש, האקדמי עושים את העבודה עד הסוף. בראבו!
״כל יום בתדריך באוטובוס אתה מקבל את המשימות שלך. אחר כך, במירוץ, מחלקים את העבודה ונוצרת דינמיקה עם הקבוצות האחרות. בשלב 6 תקפו בלי הפסקה אבל סגרנו הכל, עד שיצאה הבריחה הנכונה בשבילנו. אז, הפלוטון נותן לך את המקום לעלות ולהכתיב את הקצב שמתאים למוביל המירוץ. ביום האחרון קבוצות הספרינט היו בעניין והשלב היה מישורי אז ב 50 האחרונים כבר לא היינו צריכים לעשות כלום. אבל גם כשאין משימה מסוימת, אתה חייב לשמור על דריכות ולהיות בקדמת המירוץ עבור המוביל שלך והחולצה״ – מסביר גיא. בסיום הטור, מוסיף גיא – ״רוכבים של קנונדייל וקבוצות נוספות החמיאו לקבוצה על העבודה וציינו בפני ובפני האמיש (הניו זילנדי של הקבוצה – ד.א) שלא האמינו שהאקדמי יוכלו לשמור על החולצה ולרכוב בצורה מרשימה וחזקה כל כך״. האם זה ישפיע על מעמד הקבוצה במרוצים עתידיים? ״אין כלל״, אומר ניב, ״כל מירוץ הוא סיפור בפני עצמו״.
מסורת
קבוצת ספורט, היא הרבה דברים – מסורת, אופי והרבה מרכיבים אחרים. לוקח זמן לבנות את האופי הזה. ניצחון בטור בינוני ארוך זה חלק מהדרך. עוד לבנה (משמעותית) בקיר האופניים הכחול והלבן אשר סייקלינג אקדמי בונים. תחשבו על מכבי תל אביב כדורסל באליפויות הראשונות. על מנצסטר יונייטד, שיקאגו בולס או פרארי. מסורת של מצוינות היא תהליך. ניצחון בטור בינוני הוא אבן משמעותית בתהליך הזה. האתגר הגדול הוא להניח לבנה על לבנה. להגביה את קיר המצוינות.
מבט על 4 השנים האחרונות מראה כי סייקלינג אקדמי בונה את הקיר הזה. אבן אבן. בלי לדלג על אף שלב. כמו שצריך בספורט – הקמה, סאגאן בירושלים, ניצחון ראשון (זוכרים את דניאל טורק באזרבאיג׳אן?),ניצחונות קטנים נוספים, התקפה ברגעים קריטיים של מוניומנט (סן רמו 2018), גראנד טור ראשון לקבוצה ובישראל, ישראלי מסיים גראנד טור, ניצחונות בחד יומיים ושלבים בטורים אירופאים משמעותיים (בעיקר ראים וניילנדס השנה) ועכשיו דירוג כללי בטור אירופאי גדול. זה מרשים!
ישראל סייקלינג אקדמי כותבת כמעט לבדה את ההיסטוריה של ענף האופניים הישראלי. זה חשוב וטוב, אבל מבחינה ספורטיבית יותר חשוב שהקבוצה בונה את עצמה ואת המסורת של עצמה. מהמקום הזה יכולה לבוא צמיחה.
התמונה הגדולה שמניעה את הגלגל
הניצחון באוסטריה משמעותי לקבוצה יותר מאשר ברמה הספורטיבית. בכדי להבין מדוע, ננסה למפות את קצת מפת האינטרסים של ספורט האופניים בעולם – אינטרסים ספורטיביים וגם פוליטיים עסקיים (נסתרים בד"כ מהאוהדים) מהם נגזרים מבנה עונת האופניים של כל קבוצה וההתנהלות בתוך המרוצים:
הספורטיבי, הברור והמיידי – זה מה שרואים בטלוויזיה. אם קבוצה של ספרינטר או של מוביל כללי רוכבת בקדמת הדבוקה קל להבין שהם רוצים שיהיה ספרינט בסיום או לשמור על חולצת המוביל.
הספורטיבי הנחבא – מה שקיים ברקע ולא רואים בטלוויזיה. בעיקר ההוראות של המנהלים הספורטיביים לרוכבים בתדריך לפני המירוץ ובאוזניה. את מי שורפים קודם? מי תפקידו לרכוב את ה 100 הראשונים ואחר כך לשחרר רגליים שיהיה טרי לעשות זאת שוב מחר? כל מה שלא רואים בדף התוצאות של המירוץ אבל מסביר מה כל רוכב עשה ומדוע, בכל ק״מ בדרך לקו הסיום. לדוגמא, כשאתם רואים את וואוט פאולס (סקאיי) בירכתי הדבוקה של הטור דה פראנס כל השבוע הראשון אתם יכולים לנחש שהוא שומר כוחות כי אמרו לו שהעבודה שלו תהיה בשבוע השני והשלישי, בעליות. כשגיא ניב מסיים 20 דק׳ אחרי מנצח השלב אנחנו לא תמיד יודעים שהמשימה שלו היתה למשוך בתחילת המירוץ או לסכל בריחות מסוכנות.
אינטרסים פרטיים של רוכבים – זה ברור שכל הרוכבים של BMC בטור 2018 מחפשים חוזה כי הקבוצה התפרקה. האם הם מקיימים את הוראות המנהלים שלהם? אולי הם חושבים קודם על עצמם? על הפרס הכספי (ספרינט ביניים, חולצה – בכולם יש כסף, ובאופניים אין הרבה כסף…). מה עם יריבויות בקבוצה? יחסים בין הרוכבים? רוכבים מאותה מדינה? חובות טקטיות ממרוצים קודמים, על זה לא מדברים (וחבל כל כך) אבל זה שם.
אינטרסים של קבוצות – בריחות וזמן מסך זו כנראה הדוגמא הטובה ביותר לאינטרס של הקבוצות. אך הקבוצה מעורבת גם בקביעת לוח המירוצים – למשל במירוצים באסיה, יש יותר כסף כפרסים לרוכבים וזו דרך של הקבוצות לתגמל את הרוכבים. באירופה, המירוצים פחות מתגמלים, אבל מקנים נקודות בטור האירופאי, ו ASO (מארגני הטור) לוקחים בחשבון את הניקוד הזה כשבוחרים את הקבוצות שיוזמנו לטור (והזמנה לטור == כסף). בגלל זה תמצאו את סייקלינג אקדמי (ועוד קבוצות איטלקיות כמו ווילייר למשל) בטייוואן, יפן וקוריאה. אבל לכן הניצחון באוסטריה חשוב מעבר להישג עצמו.
אינטרסים של מארגנים – באופניים, הכסף נמצא אצל המארגנים. הם אלו המקבלים את התשלום עבור זכויות השידור. בהתאם לבחירתם, קבוצות יקבלו את החשיפה במרוצים שלהם ויוכלו לגייס כסף במידה תואמת לפרופיל המרוצים שיעשו. שלושת המארגנים הגדולים בעולם הם –
- ASO, צרפת – טור דה פראנס, פאריס-ניס, פאריס-רובא, טור עומאן, וואלטה ועוד
- RCS, איטליה – מילאנו – סן-רמו, טירנו אדריאטיקו, ג׳ירו, ג׳ירו לומברדיה
- פלאנדרס קלאסיקס, בלגיה – רונדה פלאנדרס, גנט וולגם, אומלופ ועוד
עם קשרים ב RCS והמשאבים של סילבאן אדאמס ומדינת ישראל הג׳ירו מגיע לישראל והאקדמי רוכבת את סן-רמו, טירנו והגרנד טור הראשון שלה כחלק מהחבילה. אם ASO מתעדפת קבוצות צרפתיות בטור וספרדיות בוואלטה – כך יהיה (תיכף חדשות בנוגע ל ASO). כל נקודות החיכוך בין 5 הנקודות הנ״ל מייצרות ספורט פוליטי ומאוד מורכב לניהול כלכלי.
הטור האוסטרי והמשמעות שמעבר
יולי הוא חודש השיא של עונת האופניים. מלבד הטור דה פראנס, זהו החודש האחרון לפני המועד בו ניתן לפרסם החתמות וחוזים חדשים – ה 1 באוגוסט. רן מרגליות מספר: ״עוד לפני אוגוסט, 75% מהסגלים של הקבוצות כבר סגורים״. הניצחון של סיילינג אקדמי, מהבחינה הזאת מגיע בזמן מעניין ומעניק כמה יתרונות בתקופה זו של השנה:
- סייקלינג אקדמי מוכיחה שהיא קבוצה שיכולה לנצח מירוצים. כולם רואים את זה. ״לנצח זה טוב״, אומר מרגליות, ״אבל אני שמח יותר מהעובדה שאנו מראים יכולת לקדם רוכבים צעירים ומנצחים באוסטריה לא עם הרוכבים המנוסים אלא עם סגל צעיר. אני מאוד גאה במה שרוכבים כמו ניב ואווט עשו באוסטריה״.
- הרמנס מוכיח שמעבר של רוכב בולט לקבוצה ״קטנה״ יכול להיות מוצלח והקבוצה מספיק טובה לאפשר לו את הניצחון המשמעותי בקריירה שלו. רן מוסיף: ״רוכבים מובילים מסתכלים ומאוד מחשיבים דעה של רוכבים מוערכים אחרים. במובן הזה מחמאות או מילה טובה של רוכב כמו רובן פלאזה או בן הרמנס בהחלט יכולים לפתוח אפשרויות לאקדמי להביא שמות מעניינים. מעבר לניצחון באוסטריה, רוכבים בכירים מסתכלים על לוח המרוצים של הקבוצה. הג׳ירו הוא מירוץ משמעותי שכזה. למרות זאת, רוכבי דירוג כללי בגרנד טורס, זה הרבה כבוד אבל רוכבים צעירים משלמים מחיר בהתפתחות שלהם. זה לא נמצא כרגע בסדר העדיפויות של האקדמי. נמשיך לנסות ללכת על שלבים בגרנד טורס אבל תוך בדיקה מתמדת אם האסטרטגיה הזאת נכונה לארגון שלנו״.
- האם נקודות בטור האירופי עוזרות לקבוצה לפתוח דלת למארגני מרוצים נוספים? ״ בהחלט כן״, אומר רן – ״באוגוסט הקבוצה תרכוב לראשונה שני מרוצים של ASO. ארקטיק טור בנורווגיה וטור גרמניה. ASO מסתכלים על קבוצות מכמה אספקטים כשהם מחליטים מי מוזמן למירוצים שלהם. הם רוצים לראות ארגון רציני, דירוג אירופאי, מדיניות של קבוצה ורצוי רוכב צרפתי אחד או יותר. פלאנדרס קלאסיקס, הבלגים, מסתכלים יותר על בלגיה ועל שמות בולטים בקלאסיקות (פיליפו פוזאטו שכזה) בבואם לקבל החלטה אילו קבוצות פרו קונטי יוזמנו למרוצים חשובים כמו גנט-וולגם וטור פלאנדרס״.
- המעמד של הקבוצה בדבוקה מתחזק. אחרי שאתה מנצח את בחריין-מרידה ואסטנה עם מטיי מהוריץ׳, גיובאני ויסקונטי, אלכסיי לוטשנקו כשבהרכב שלך גיא ניב, רועי גולדשטיין וחוזה מנואל דיאז, אתה מסומן כשחקן משמעותי יותר אבל גם מקבל יותר כבוד מהמתחרים.
כנסו גם למגזין הריצה שלנו! לחצו כאן
ההישג של סייקלינג אקדמי – סיכום
הניצחון של האקדמי באוסטריה הוא לא הפתעה מרעישה. הוא עוד לבנה בקיר. אבל בעולם כאוטי, הישגי, תחרותי אך חסר סבלנות, האופן בו פרויקט הסייקלינג אקדמי מנהל את משאביו, מניח לבנים חדשות, לאט וביסודיות על היסודות (הלא כל כך ותיקים) הקיימים, מרשים.
בספורט, תוצאות מדברות, אבל כשהארגון גדל כל שנה (כלכלית, חשיפה, לוח מרוצים), ועדיין מצליח להביא תוצאות ספורטיביות ובמקביל נותן הזדמנות לרוכבים צעירים כמו גיא שגיב, גיא ניב, עומר ורועי גולדשטיין (וגם ללא ישראלים) לצמוח ולהתפתח על ידי ימי מירוץ איכותיים בכמות שעוזרת להם לסגור חובות מגיל נוער ואנדר 23 – אי אפשר שלא להחמיא.
תעקבו אחרי הסייקלינג אקדמי. גם כי זה סטארט אפ מרתק בעולם הכלכלי המעוות של ספורט האופניים. אבל בעיקר כי זה מגיע להם וזה מאד מעניין לראות איך המיזם הזה מתפתח.
