ג’ינו ברטאלי, נולד בפירנצה בשנת 1914, היה רוכב כביש, אלוף ג’ירו ד’איטליה שלוש פעמים (בשנת 1936, 1937 ו -1946) וסטייג’ים בטור דה פראנס ,פעמיים (ב -1938 ו -1948). בשל ההישגים הספורטיבים המרשימים שלו, הוא הפך לגיבור הלאומי הפופולרי ביותר באיטליה ומחוצה לה באותה תקופה. החל מספטמבר 1943, לקח ברטלי חלק חשוב בפעולות להצלת יהודים כחלק מרשת יהודית-נוצרית בפירנצה, פרי יוזמתו של הרב נתן קאסוטו – רבה של קהילת יהודי פירנצה, ובשיתוף פעולה מלא של חסיד אומות העולם הקרדינל אליה דלה-קוסטה – הארכיבישוף של פירנצה. גם לאחר שנעצר הרב קאסוטו בידי הגרמנים ושולח להשמדה, המשיכה הרשת לפעול.
כשהוא רכוב על אופניו, שימש ג’ינו ברטלי כבלדר עבור הרשת והעביר מסמכים מזויפים ותעודות ברחבי פירנצה ומחוצה לה – כל זאת תוך סיכון חייו.
בשנים 1945-1943, בזמן מלחמת העולם השנייה, שימש ברטאלי כשליח של מחתרת אסיזי שפעלה באזור טוסקנה להסתרת פליטים יהודים במנזרים, והברחתם לדרום איטליה שנשלטה בידי בעלות הברית. במסגרת אימוניו הספורטיביים, רכב ברטלי על אופניו והגיע לכל מקום מבלי לעורר חשד. הוא ניצל את המוניטין שיצאו לו וסמך על כך שהמשטרה המקומית לא תעז לעצור אותו.
כאשר נודע על קיום קבוצת פליטים במנזר מסוים, נהג ברטלי לצאת לכיוון המנזר במסגרת אימוניו כשהוא לבוש בחולצה הנושאת את שמו במטרה שהדבר יסייע לזהותו כרוכב הנודע. הוא אסף צילומים של הפליטים מהמנזרים והביא אותם למעבדה באסיזי לשם שילובם בתעודת זהות מזויפות, והעביר באופן דומה את התעודות המוכנות לפליטים שבמנזרים. כל זאת, תחת עיניהן הפקוחות של משמרות המשטרה הפשיסטית הגלויה והסמויה והצבא הגרמני.
בפירנצה שבאיטליה ישנה כיכר על שמו ולזכרו.
לזיכרו ולזכרם של הנרצחים היהודים ואלו שסייעו ליהודים בתקופת השואה.
ועוד סרט שמראה אותו, ממעט הקטעים שקיימים:
