בלגיות. להיות בלגי. מה זה אומר? בלגיה היא לא אומת אופניים “רגילה” כמו שאנחנו מתיחסים לטריו הגדול: איטליה-צרפת-ספרד. בלגיה היא אומת אופניים פנאטית.
המטען של המקום הזה בתרבות הרכיבה הוא אדיר, והאהדה אליו עולה ככל שהרוכב ותיק יותר, בעניינים יותר, וחי את האופנים יותר. בלגיה מציגה תרבות של יורו הארדקור כבישוני עם הקרמיסים האגרסיביים, ופופולריות ייחודית במינה של האופניים כאמצעי בידור להמונים. מבלגיה יצא אדי מרקס כמובן, וחברת האופניים הנושאת את שמו, ומבלגיה מגיעה גם Ridley. זו חברה חדשה יחסית – הוקמה רק ב 1997 והיא כנראה צומחת במהירות. היא הספונסרית של הקבוצה המקצוענית Lotto-Belisol ובה הכוכבים יורגן ואן דר ברוק ואנדריי גרייפל. בעבר יוצגה ע”י לוינסון אולם כעת עבר הייצוג של רידלי לרוק-אנ-רוד, שלה חנות דגל בלטרון.
בייקפאנל בטלגרם: שווה להציץ פה
השלדה הזו מוצעת על ידי היבואן במחיר לצרכן של 16,916 שקלים, וכאופניים שלמים עם מערכת דורה אייס או סראם רד ב 39,500 ש״ח (כמובן שהמחיר הוא מחיר מחירון לצרכן ומעת לעת ניתנות הטבות בזמן הרכישה). את האופניים בחנו כשלדה שעליה הורכבו חלקי שימנו אולטגרה משנת המודל של 2014 ברכיבת בכורה בישראל, ועל המערכת החשובה הזו נפרסם כתבה נפרדת.
רידלי הליום SL – שלדה יפה, מעודנת, ומדויקת עם מקורות השראה ראויים
קטגורית ה All Round ועליות באופני הכביש
אופני הכביש בשנים האחרונות מתקבעים על שלוש קטגוריות עיקריות, ובד”כ כשתבחרו את האופניים שתרצו לרכוש הם יהיו מאחד הסוגים הבאים: אופני עליות \ All Round, אופניים אווירודינמיים, ואופני אנדיוראנס\Cobbles. מתוך אלה, אופני All Round והעליות זו הקטגוריה החשובה ביותר המתאימה למגוון המקסימלי של תנאי רכיבה.
גם רידלי מספקת אופני כביש משלושת הקטגוריות האלה: Fenix הם אופני הקלאסיקות הבלגיות וספיגת ה Cobble Stones, ה Noah Fast- הם אופני האירודינמיות של רידלי, מהראשונות בקטגוריה הזו (מתהדרות היום במעצורים אינטגרליים במזלג האחורי ומשמשות את הספרינטר גרייפל ב 2013), ואילו ההליום SL שבמבחן הזה (עליהם רוכב יורגן ואן דר ברוק) הם אופני העליות וה All Round הקלילים.
ה Helium SL ממוקמים בזרם המרכזי של אופני הכביש, שהיה הזרם היחיד עד לא מזמן: אופני מירוץ לכל מטרה. עקב הופעת שתי ההתמחויות לידה (אירו ונוחות\אנדיוראנס) הקטגוריה הזו עוברת חידוד בשנים האחרונות. שואל את עצמו מנהל המוצר במה הוא ייחד, בתוך קו המוצרים שלו את אופני הכביש העיקריים בליין? איך הוא יגניב אותנו עם איזה קטע מבדל ומעניין? איך הוא ישכנע ויתן חשק להוציא סכום גבוה כל כך על אופניים? המענה של תעשיית האופניים הפך מהר מאוד להיות פוקוס על המשקל, או אם לדייק – על היחס בין משקל לקשיחות צדית – התכונות החשובות למטפסים. וכך אופני קצה שעד לא מזמן שקלו 900-1000 גרם נחתכים היום לאיזורי שלדה בטווח של 700-800 גרם. חלק הורידו קצת יותר, חלק קצת פחות, אבל בגדול ראינו חיתוך של כ 200 גרם בשלוש השנים האחרונות.
אם תחשבו על זה, ברכיבה במתאר הררי הרי רוב זמן הרכיבה תבלו בעליות, ובדיוק במקום הזה אתם רוצים תגובה יעילה למאמץ שלכם בזכות קשיחות צדית, ופחות משקל לסחוב מעלה. אם אתם במתארים הרריים בד”כ, והעליות הן המקום בו תבלו את רוב שעות האוכף שלכם, הרי שאווירודינמיות לא אמורה להטריד אתכם כלל כיוון שהמהירות הממוצעת שלכם נמוכה בהרבה מברכיבות מישור (תודו – בירידות רציניות אתם ממילא מחפשים את הברקס רוב הזמן…). קטגורית האופניים הזו היא המתאימה לרכיבת All Round ולא רק לעליות אלפיניות, שכן גם במתארים מגוונים בהם יש קטעי מישור, רולינג הילס, איזה עלייה משמעותית אחת וכו’, במידה ואתם רוכבים בקבוצה, לא בטוח שהמשקל העודף של אופניים אווירודינמיים והנוחות החסרה שלהם כדאיים לאור העובדה שההובלה מול הרוח מתחלקת בין הרבה רוכבים.
במקביל, עקב התפתחות הידע בקרבון חלק לא קטן מהמוצרים בקטגוריה הזו מספקים נוחות כמעט ברמה של אופני האנדיוראנס, וההבדל מתבטא בעיקר במשקל ובגיאומטריה: פה תקבלו יותר אגרסיבית בדמות צינור ראש קצר יותר, צינור עליון ארוך יותר המייצר תנוחה שכובה, או עצבנות היגוי ותגובתיות גבוהה יותר.
חתך מרובע בצינורות העבים נותן קשיחות ומלבני דקיק ושטוח בתומכות האוכף נותן שיכוך
Helium SL – אופני העליות וה All Round הקלילים של רידלי
ההליום שהושקה ב 900 גרם קיבלה לאחר מכן שלדה אחות בשם הליום SL, רק כדי לתת תחושה ש 900 זה כבד… ה SL היא שלדה קלה. קלה מאוד אפילו: 750 גרם במידה מדיום לפי הצהרת היצרן.
מי שחושש ששלדות במשקלים של Sub-800 הן רכות מדי, הרי ששלדת הרידלי הליום SL בהחלט פותרת את החשש: בהתאם ליעדי יחסי משקל-קשיחות צידית אופטימליים למטפסים, שלדת 2013 הורידה 18% ממשקל הדגם הקודם של ההליום, הוסיפה דרגת נוחות (היצרן מספר על 7% שיפור וכנראה מתכוון למדידת הטולרנס של מוט האוכף), והוסיפה לא מעט קשיחות צדית, ופה מוסרים נתונים די מעניינים על השיפורים בכל הנקודות החשובות, כאשר במזלג נרשמה התוספת הגדולה ביותר – של 20%, ו 8% באיזור ה BB.
כדי להגיע לשיפורים האלה עושים שימוש מתקדם ביריעות קרבון מסוגים שונים במיקומים שונים בשלדה: בעוד שגרסת ההליום “הכבדה” יותר עושה שימוש בעיקר בקרבון 30 טון, הרי שפה ערבבו קרבון 40 ו 60 טון. מה זה אומר? המספר הזה מבטא את היכולת של יריעת הקרבון לעמוד בלחץ של X טון על מילימטר רבוע אחד. שימוש ביותר קרבון חזק מאפשר להשתמש בפחות יריעות על שלדה נתונה, מה שמאפשר להוריד את המשקל ולקבל מבנה קשיח יותר. תוסיפו לכך שימוש בדבקי Nano Resin וסידור טוב יותר של היריעות זו ליד זו בתוך השלדה, וקיבלתם עוד תרומה להורדת המשקל הזו מבלי להתפשר על קשיחות.
עידכון נוסף לעומת שלדת ה”לא SL” הוא שימוש במשולש קדמי במונוקוק, מה שהפחית את נקודות החיבור והוריד עוד דבק ויריעות בשל כך. עובי צינור הראש המשופע הוקטן ל 1-1/8 1-1/4in במקום ירידה ל 1-1/2 (שהם גם המימדים של קניון, אולי רמז למקור ההשראה המקורי של רידלי בצינור הראש?). עם האולטגרה, גלגלי RS81 חדשים (2014), וקוקפיט אלומיניום המשקל היבש (ללא מחזיקי בקבוק ופדלים) יצא 7.1 ק”ג. זה לא מספר קצה אולם לא קשה לראות איך יורדים מפה איזה 400 גרם במעבר לדורהאייס וגלגלים קלים. מה שברור שעם תשתית של שלדה במשקל 750 גרם ה”הכנה למזגן” (של יבבנות משקל) כבר פה.
מפגש רחב באיזור ה BB ותומכות שרשרת שלא משאירות מקום לפיתול
עיצוב שלדה – השראה מקניון וסרוולו?
אני אוהב את הז’אנר העיצובי של האופניים האלה: קווים ישרים, צינורות דקיקים יחסית, ואיפוק. מי שרוצה קימורים, פלאוורות, קישוטים בקרבון וחזרה לתקופת הבארוק שיחפש במקום אחר. פה יש ענייניות מעשית מוכוונת מטרה. כן, יש פה דמיון בולט עד בולט מאוד לשני הזוגות האייקוניים בקטגוריה הזו: הסרוולו R3 \ R5 והקניון אולטימייט. שני הזוגות האלה מאופיינים במראה נקי המאופין בסלופינג עדין, תומכות אוכף דקיקות במיוחד וצינור תחתון מרובע, והם כל כך דומים שהדמיון הזה הביא את שתי החברות לבתי משפט אחת נגד השנייה בטענות על העתקות הדדיות, מלחמה שנסגרה בפשרה. הדמיון של ההליום לשני הזוגות האלה (שקם להם עוד כפיל, אגב, בליין אופני הכביש של KTM), הוא משהו שבעיני אי אפשר לפספס.
גם ההליום עושים שימוש במוט תחתון מרובע, ותומכות אוכף דקיקות במיוחד. לרידלי יש טוויסט משלהם לדקיקות הזו שכן החתך אינו עגול כמו בקניון או בסרוולו, אלא שטוח: דקיק במבט מצד האופניים ורחב יותר במבט מאחור. עוד תמצאו פה צינור עליון שמשתנה מעגול מאחור למרובע משהו במפגש הקדמי, צינור אוכף מתרחב בצורת פירמידה במפגש עם ה BB30, ותומכות שרשרת אסימטריות עבות יחסית.
המזלג מפגין קימור קל לפנים – עוד תכונה שמאפשרת למתכננים להחליט מה יהיה אורך בסיס הגלגלים תוך שיפור הנוחות והשליטה באמצעות הגדרת הרייק- אותה מידה שמתארת את מרחק ציר הגלגל מהאלכסון הממשיך את הצינור העליון. ככל שהמרחק הזה גדול יותר ההיגוי רגוע יותר וככל שהוא קצר (אופייני למשל למזלגות הישרים של קולנגו) הוא מייצר היגוי עצבני וחסר יציבות יותר. עוד נדבר על ההיגוי של האופניים האלה בהמשך…
הצביעה של האופניים שהגיעו למבחן הינה בגימור מבריק עם מדבקות Ridley בולטות בלבן וSL בירוק זרחני. למרות שאני אישית פחות מתחבר ללכה המבריקה ומעדיף מראה מט שחור, העיצוב נראה מעודכן, מודרני, והתגובות סביב הראו לי שהם בהחלט נתפשים כאופניים יפים. ישנה התאמה למערכות האלקטרוניות וגם כבלי ההילוכים המכניים מוסתרים בתוך השלדה. כבלי המעצורים חיצוניים – כבל המעצור האחורי עובר בחוץ מתחת למוט העליון. רידלי מתגאים בכך שאין חורים נוספים הנדרשים להעברת המערכות האלקטרוניות.
“תגיד, כמה עולה?”
גיאומטריה
המידה שאני לקחתי היא מידה XS. לכאורה אולי הייתי צריך מידה Small ולא XS, אולם מבט בטבלת הגיאומטריה גילה שה Small הוא בעל צינור עליון אפקטיבי של 54.5 ס”מ – מידה שבד”כ אופינית לקיטלוג כמדיום אצל רוב היצרנים. אולי זה השימוש בסכמת המידות הזו מטעה במקום בזו שרוב יצרני הכביש משתמשים בה היום (52, 54, 56 וכו’). כתוצאה מכך בחרתי במידה ה XS אשר לה צינור עליון אפקטיבי של 52.5 ס”מ לפי הטבלה, ושידכתי לה סטם של 11 ס”מ. התוצאה: בול עבורי, אולם חשוב שתדעו: יש משהו מטעה במידה הזו ובמספרים האלה – לפחות במידה XS היחס בין האורך לגובה הוא כזה, שהם מרגישים יותר ארוכים ממה שה 52.5 הסנטימטרים של הטופ טיוב האפקטיבי מרמזים. היחסים האלה יכולים להשתנות למידות אחרות.
אגב טוב עושים ברידלי ומספקים גם את הסטאק והריצ’ ( R ו S בטבלה מטה) – זו הצורה העדכנית והטובה ביותר לקביעת גודל השלדה, ומי שמכיר את המידות שלו בשני אלה יפחית סיכון.
אחרי שטיפלנו בנושא הזה, התגלה דבר מוזר: למרות שזווית צינור האוכף במידה הזו תלולה יחסית: 74 מעלות (בעוד שבמידות מדיום ולארג’ היא יורדת ל 73 ובגדולות ל 72), הרי שמוט האוכף המקורי והאוכף עצמו שהגיעו עם האופנים הציבו את הברכיים שלי בנקודה אחורית מדי ביחס לפדלים. מיקום האגן על האופניים זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות כשאתם מכוונים אופניים כדי להביא את פיקת הברך אל מעל ציר הפדל (בסייגים הרגילים של נוחות, העדפה אישית, וחריגים). גם החלפה לאוכף הפרטי שלי ומוט הכיסא שבא איתו אילצו אותי להזיז את האוכף קדימה. זו עוד אינדיקציה שאולי יש במידות הטבלה איזשהי הגזמה כלפי מטה? מוזר. בכל מקרה אם אתם רוכשים אופניים כאלה, לפחות מהנסיון שלי – עוד יותר מהרגיל בדקו גם שלדה קטנה יותר ממה שהיתם בוחרים אלולא קראתם את הסקירה הזו.
התוצאה היתה שביליתי את שלושת-ארבעת השבועות על האופניים בתנוחת פרו שטוחה וארוכה על השלדה – ואהבתי את זה, זה היה לי נוח (ואישש סופית את מה שחשדתי בו מזמן: במצב הכושר והגמישות הנוכחיים שלי, אני צריך להאריך בס”מ אחד את הסטם על האופניים הפרטיים שלי, ולהצטרף כחבר סופית לתנועת ה Slam that stem!).
בניגוד להפתעה מגודל השלדה התקבלה עקביות דווקא בהיבט אחר שתאם את היותה המידה הקטנה ביותר בליין: חזרתו של ה Toe Overlap: במידות קטנות, בעיקר בעמידה ברמזור יש מצב בו החלק הקדמי של הנעל, כאשר הקראנק אופקי קדימה, נוגעות בגלגל. זה לא חריג למידות הכי קטנות שיש כיוון שבסיס הגלגלים מתקצר. צריך פשוט לשים לב ברמזורים כי יש פה השפעה בטיחותית בעייתית שכן החפיפה הזו יכולה לגרום לנפילה ממצב עמידה. במהלך רכיבה זו לא ממש בעיה.
האבזור – קבלו את אולטגרה 2014 – עם 11 הילוכים. זה שווה ויקבל כתבה נפרדת…
אחד הדברים המעניינים ביותר שהגיעו עם שלדת ההליום SL שהועברה למבחן הוא האבזור שלהם אשר הושלם ע”י DAA בשני פריטים מעניינים מאוד: האולטגרא 11 הילוכים החדשה – מערכת יחידה ומקדימה שהגיע לארץ – זה לא פרוטוטייפ אבל תראו את המערכת הזו על אופניים שנמכרים ללקוחות רק בקרוב. יש המון שינויים ועידכונים במערכת הזו, שהיא כנראה הכי חשובה והכי נמכרת בליין מערכות הכביש של שימאנו ולכן עוד נייחד לה כתבה נפרדת. הצצה לחוויה תגלו כבר פה.
גם על הגלגלים דגם חדש ומעניין של שימאנו: RS81 שהוא גרסת 11 ההילוכים שנוספה השנה, ואלה שבמבחן ברוחב האמצע בליין הזה (35מ”מ, חדשה – שלא היתה קיימת ב 2012). כמעט כל מי ששואל אותי על ה RS80 מקבל ממני המלצה חמה מאוד. אלה בעיני אחד מזוגות הגלגלים הבטוחים ביותר שיש לקנייה עבור אלה שאינם רוצים להשתגע בתקציב. יחס התמורה לביצועים שלהם הוא מהטובים שיש, והם פותרים המון התלבטויות עם נגישות וזמינות תחזוקתית, משקל מצוין וביצועים טובים. מעניין לראות האם כדאי להגדיל (את החתך) בשקל תשעים?
הקוקפיט שהגיע אף הוא על טהרת ה Pro Vibe 7S של שימנו וכלל כידון אלומיניום Oversize אנטומי שהוצב על סטם מגניב בעיצוב אגרסיבי ויפהפה עם פטנט שמאפשר שני ברגים בלבד אולם עם 4 נקודות עיגון לפי חוקי ה UCI. האוכף המקורי של פרו Turnix כמעט ולא נבחן בכתבה – די מהר הבנתי שהוא לא לעכוזי ועברתי לאוכף הפרטי שלי במבחן. הוא מהז’אנר השטוח, ארוך ורחב יחסית (זה עניין של התאמה לרוכב ספציפי ולא אינדיקציה לאיכותו).
אולטגרה 11: מייתרת את הצורך בדורה אייס? פרטים בכתבה ייעודית על המערכת המעולה הזו – החשובה ביותר בליין של שימנו
ברכיבה: התחברתי מייד!
לא נמרח ולא נשתהה הפעם וישירות אל השורה התחתונה: התחברתי לתחושה שלהם מייד. הם אכן מספקים לא רק עיצוב ישיר ומשובח כשל הקניון והסרוולואים, אלא מוסיפים עליו במשקל נמוך במיוחד, ביחד עם תכונות היגוי והתנהגות כביש מדויקות מאוד. בואו נכנס לפרטים:
דיסנדינג וסיבובים מהירים
ביחס להרבה דגמי קצה של אופני פרו טור, ההיגוי מעט מתון יותר ופחות עצבני. מדובר באמת בניואנסים, אבל אחרי שרכבתי על הרידלי הליום SL הבנתי די מהר שאני מעדיף את ההיגוי שלהם על פני רוב האופניים שבדקתי. הוא מזכיר יותר את ההיגוי של הקנונדיל סינאפס החדשים מאשר היגוי של אופני עליות קצה ב 750 גרם. התוצאה היא שהתחושה היא הרבה יותר בטוחה במהירויות גבוהות, ולכן בירידות גדולות עם סיבובים אני הרבה יותר מהיר עליהם מאשר על האופניים שלי. פיזור המשקל עם הסטם הארוך פשוט מושלם ומרכזי ויש הרגשה של לחץ שווה גם על הגלגל האחורי והקדמי, ותחושה טובה של הפידבק מהם, מה שמקנה בטחון בסיבובים. בקטנה טיפה פחות מגיב בטיפוס איטי בעמידה לשינויי כיוון מהירים אבל זה לא ברמה שמפריעה לקונטרא של חלק הגוף העליון, והיתרון הדרמטי שצברתי במהירות גבוהה יותר בסיבובים (תרומה גם של הקשיחות הצדית) פשוט מכתיר את ההיגוי שלהם כמושלם בעיני.
צמיגי הקונטיננטל 4000S שהולבשו על הגלגלים עשו עבודה נפלאה. עד שעברתי למישלן פרו4 רכבתי שנים על הצמיגים האלה ואני עדיין ממליץ עליהם בכל פה.
יש אופניים שמחייבים אותך לכמה רכיבות והתחברות לפני שאתה מרביץ בירידות – אלה דילגו על השלב הזה וכבר ברכיבה הראשונה התחלתי לבדוק את גבולות הפחד שלי. חוץ מהקשיחות ומהרייק של המזלג (שאין פרסום של נתוניו בטבלת הגיאומטריה – פרקטיקה נדירה שחבל שיצרני האופניים לא חולקים איתנו יותר) קשה לי להסביר את זה, שכן בסיס הגלגלים קצר מאוד: 97.4.
המעצורים של מערכת האולטגרה 11 החדשה עברו תכנון מחודש והם הרבה יותר טובים ממה שאתם מכירים! הם רכים יותר וההדרגתיות שלהם בעצירה מעולה. השליטה ברמת ההידוק שלהם מדויקת ויש להם עוצמה מספיקה לעצירה חזקה גם בזוויות תלולות – עם פידבק איכותי שימנע מכם נעילות גלגל. לבעלי ידיים קטנות הידיות הגיעו טיפה רחוקות ויש צורך לאחוז בהן עם האצבע לפני תחילת העצירה, להתחיל לסחוט אותן קלות על ריק כדי להביאן קרוב יותר לכידון ולאפשר שליטה תוך כדי רכיבה. בבירור חוזר על הנושא מתברר שישנה אפשרות לשלוט על המרחק הזה באולטגרה 2014 גם ללא ספייסרים אלא באמצעות בורג (“רגולטור”) שיכול לקרב את הידית לכידון בעד סנטימטר שלם ומשמעותי.
ההיגוי הוסיף לי רמת בטחון ומהירות משמעותית בירידות וסיבובים מהירים
עליות וספרינטים
עליות הן כנראה הייעוד העיקרי של השלדה הזו. שוב מבחינת התחושה על האופניים, המיקום, התגובה למאמץ, הרי שהתחושה מדויקת: הקוקפיט קשיח מאוד וזה מורגש בעליות ובספרינטים כאשר כל כוח הגוף מוצב כנגד הכידון בעמידה.
הסטם מגניב – גם עיצובית, הכידון עבה במיוחד והתחושה חזקה, וביחד עם הכידון היא של עמידה בפני פיתול ושל העברת כל הדרישות בתחום הזה אל המזלג והגלגל הקדמי. אלה בתוספת הארגונומיות של הכידון יכולים לשמש נימוק מסוים כנגד קנס המשקל ביחס לכידוני קרבון קלים יותר. פרו לקחו את החלק העבה יותר המשמש את איזור חביקת הסטם והמשיכו אותו עד לדרופים, מה שמרגיש נוח מאוד בעליות, בהן מחזיקים בחלק העליון של הכידון. בהשוואה לכידון הקרבון הדקיק והקל יותר שיש לי על הקניון הקוקפיט פה משרה ביטחון וקשיחות מבורכים ומורגשים בעליל.
יש לי השגה מסוימת מכיוון המשקל הכללי (כאמור 7.1 בלי פדלים ו 7.4 עם זה לא סטייט אוף דה ארט) ובפרט לגבי משקל וקשיחות הגלגלים – אם אופטימיזציית עליות בלבד מעניינת אתכם כנראה שתבחרו בגלגלים קלים יותר, וגם באולטגרה תוכלו להעדיף את הגרסה בעלת העומק של 24 מ”מ. לספרינטים הגלגל הזה, בהיותו אווירודינמי יותר אמור להתאים (שכן יתרונות העומק של החישוק קיימים דה פקטו רק במהירויות גבוהות) אולם משקלו אינו תורם להגעה מיידית למהירות המקסימלית.
שלדה של 750 גרם תאפשר לטפס מהר יותר באמצעות קירבה ל 7 קילו גם עם אבזור שאינו יקר באופן קיצוני
בספרינטים התגלה יתרון נוסף של גיאומטרית האופניים האלה, אשר למרות שהיא דומה ברמה של מילמטרים לקניון שלי, היא מספקת בדיוק את דרגת השיפור שהייתי צריך עקב ההיגוי המדויק והמעט רגוע יותר. אין שום הקפצת גלגל בלתי רצונית ביציאה לספרינט אגרסיבי (תופעה שאני חוטא בה לפעמים על האופניים שלי, אם אני לא מתרכז בהצבת משקל נכונה). ההליום SL מרגישות נטועות ויציבות בתוך טירוף המאמץ של הספרינט. יש מצב שספרינטרים חזקים וגדולים ירגישו תחושה רכה מעט תחת שיא הלחץ בספרינט מכיוון המזלג הקדמי.
תכנון שלדה מעולה והיגוי יציב מאפשרים לצאת לספרינט מבלי להרגיש שהאנרגיה בורחת לה על גמישות. הכידון והסטם של פרו הקצינו את תחושת היציבות והתגובה מקדימה
מישורים
במישורים אני רוצה בעיקר תנוחה נמוכה, ארוכה יחסית, שתשאיר את הגו שלי שטוח, וגלגלים אווירודינמיים. אני רוצה אפשרות לנוע קדימה ממש מעט על האוכף, ולהיות מסוגל לעבור לתנוחת טיים טריאל על הכידון (גם בלי אירובר) ולתת בראש. אני רוצה מערכת הילוכים שמאפשרת לי לעבור בקלות לפלטה, ואם צריך למול איזה קיר לרדת ממנה ולחזור אליה שוב בלי להתאמץ ובלי לקרקש ולהתעכב.
כל אלה התקבלו בצורה מושלמת באופניים האלה. אז נכון שהם לא אופניים מהז’אנר האירודינמי. לשם כך יש לרידלי את ה Noah Fast, אולם הגלגלים, מרגע שנכנסו לעבודה שמרו על המהירות בצורה אפקטיבית. מערכת האולטגרה פשוט מדהימה באיכות ההעברה לפלטה וממנה – קפיצת מדרגה דרמטית ממה שהיה בשנים קודמות ואפילו מהדורה אייס הפרטיים שלי מלפני 3 שנים בלבד. שינוי די משמעותי במעביר הקדמי וזווית הכבל שמחובר אליו משפיעים על העברה בקליק יעיל ותנועת מנוף קצרה יחסית בידית.
הכידון של פרו, גם אם הוא לא הכי קל שיש הוא פשוט נוח במיוחד ומספק שלושה מצבים מובחנים ושונים זה מזה לכל מתאר רכיבה – ובמישורים, התישבתי על הדרופים, שהורידו אותי די משמעותית לתנוחה האווירודינמית (יש דרופים שטוחים יותר ויש נמוכים יותר- פה האיזון פשוט מעולה), ואודרוב… ללחוץ.
גם במישורים וגם בעליות, תוספת ההילוך של האולטגרה מאחור גם היא מבורכת – ומאפשרת התאמה מדויקת של ההילוך עם קפיצות קטנות מאוד ודירוג משופר של יחסי ההעברה לרוחב הקסטה.
האופניים מאוד נוחים וסופגים כמעט כמו אופני אנדיוראנס. השילוב של קשיחות, משקל, ונוחות הוא אדיר.
מזלג בהקשתה קדימה, ותומכות אוכף דקיקות ושטוחות בכיוון כוחות השיכוך מקנים נוחות ברמה של אופני אנדיוראנס
תלונות
קשה. האופניים מאוד מאוד מוצלחים, עד כדי כך שהרגשתי איתם טוב יותר מאשר על האופניים הפרטיים שלי. אבל יש לנו תפקיד, אז נתאמץ:
- Toe Overlap – זה רלבנטי רק למידה XS. בסמול ומעלה כבר לא תרגישו את זה כנראה. התופעה הזו לא באמת מטרידה אותי כי היא מתרחשת רק בעמידה במקום ואם מודעים לה הבעיה קטנה.
- ידיות המעצורים נוחות מאוד אבל כאמור הבחנו במגבלה קטנה לבעלי ידיים קטנות.
- זווית צינור כסא – מיקום הכסא על המקסימום קדימה בשני אוכפים ובשני מוטות כסא יכול להיות בעיה עבור חלק מהרוכבים. למידות הרגליים שלי. כדאי לשקול מוט אוכף עם הסטה קטנה יותר לאחור.
- צביעה: מבריקה – יפה עם גרפיקות טובות אבל העובדה שסרוולו, קניון, קנונדייל, פינארלו, ספשלייזד ורבים אחרים בחורו בגרסת מט לשלדות השפיץ הכי יקרות שלהם מראה לאן הולך הטרנד…
- מחיר. מחירון שלדה של 16,916 שקלים הוא לא מחיר נמוך. האמת זה נשמע לי יותר כמו מחיר של אופניים עם אולטגרא מכני קומפלט…
קשה להתלונן על הרידלי הליום SL. אין מה לעשות – לפעמים נוחתים עליך אופניים שמרגישים בול
סיכום
הייתי צריך להתאמץ כדי למצוא את התלונות על האופניים האלה שכן בתכלס – אופניים אדירים! עיצוב יפהפה, מתון, מדויק, ומשקל של חלומות – עם 750 גרם לשלדה, הם מאפשרים לכל אחד להתקרב לרמות משקל של 7 קילו – כי כעת ניתן להגיע לרמות האלה עם אבזורי המיינסטרים. האולטגרא 11 – המערכת החשובה ביותר והנמכרת ביותר של שימנו תפקדה בצורה חלומית ופשוט מעוררת תהיות האם כבר אין צורך בדורה אייס? במיוחד על שלדה במשקל כזה.
הגיאומטריה וההיגוי הרגישו הכי קרוב למושלם שחוויתי על אופני כביש כבר זמן רב – האופניים תפקדו ללא דופי בכל מתאר חשוב: עליות, ספרינטים, ירידות וסיבובים מהירים… האופניים האלה הם אופני All Round ועליות משובחים, ואני חושב שלכל מי שירכוש אותם צפויה הנאה מרובה. אין ספק שרידלי הביאו אותה בדגם שחייב להכנס למערכת השיקולים שלכם לפני רכישת אופני הכביש הבאים שלכם! חוויה של אופניים. כיף גדול. את המחיר בפועל כבר תסגרו עם החנות…
היבואן: די.זד מערכות. האופניים משווקות בלעדית ברוק-אנ-רוד. לינק: החנות בלטרון.
