אלחנדרו וולורדה ניצח את אליפות העולם באוסטריה 2018. הוא ירכב עם חולצת הקשת הנחשקת וסיים שלוש שנות שליטה וכוכבות על של פיטר סאגן. אז מי זה הכוכב הוותיק, בן ה 38 שקיבל עונה בצבעי קשת לסיים איתה את הקריירה הארוכה ורבת הנצחונות שלו, ולמה אני מתקשה לשמוח בנצחון הזה?
מאת: גיא חלמיש
צילום: אסו, יו.סי.איי.
העובדות והסטטיסטיקה של וולוורדה:
- וולוורדה הספרדי, נולד ב 25/4/1980, מה שעושה אותו לבן 38.
- שוקל 61 קילו וגובהו 178 ס”מ
- הוא רוכב קלאסיקות וחד יומיים מעוטר (עוד נפרט), וגם בילה לא מעט במקומות מובילים בטורים הגדולים.
- את השנה הזו, לא בפעם הראשונה הוא מסיים ראשון בדירוג של ה-UCI
- הוא הכוכב של קבוצת Movistar הספרדית מ 2012- כבר 7 שנים. לפני כן רכב ב Caisse d’Epargne 6 שנים ולפני כן.. כבר לא משנה. הבחור יציב בקבוצות שלו.
- בשנת 2010 הוא הושעה לשנתיים לאחר שדמו הוצלב עם אחת מ200 שקיות הדם שנמצאו בפרשת פוארטו.
- בין שלל ניצחונותיו:
- הוא המלך של הליאז’ בסטון ליאז’ – ניצח שם 4 פעמים!
- 7 פעמים עלה על הפודיום באליפות העולם… כמעט כמעט כמעט עד הפעם.
- 11 קטעים בוואלטה וגם ניצחון כולל (GC) אחד ב 2007 בטור הספרדי.
- קריטריום דופינה- פעמיים GC.
- קליסיקה דה סאן סבסטיאן – פעמיים.
- פלאש וואלון – חמישה ניצחונות.
- וואלטה קטלוניה- 3 ניצחונות.
- וואלטה אנדלוסיה… 5 ניצחונות.
וולורדה בטור דה פראנס 2018
איך הוא ניצח את אליפות העולם?
אחרי שנים של מסלולים דמויי קלאסיקות אבל די מישוריים שהעלו אל הטופ את הכוכב מספר אחד של עולם האופניים המודרני, נער הזהב החייכן עם הזקן והשטויות שתופסות באינטרנט, האיש שכולם אוהבים – פיטר סאגן (טוב זו לא כתבה על סאגן…, חבל…) החליטו שם ב UCI שהגיע הזמן לתת גם סיכוי לרוכבים מסוג אחר. כשהמסלול שטוח, אין סיכוי לכמה מהרוכבים שהם דווקא המובילים הגדולים בקבוצות. השנה נערכה התחרות באינסברוק שבאוסטריה במסלול שכלל הקפות על עליה רגילה ואז סיום על קיר שהוא סוג של התעללות סדיסטית וסלקטיבית עם נגיעות שיפוע של 28%, כך שמטפסים, או קלאסיקנים שיכולים לטפס יוכלו לקבל הזדמנות סוף סוף ולא רק קלאסיקנים שמסיימים בספרינט.
בהקפה האחרונה שהיתה אגרסיבית מאוד כצפוי מבחינת התקפות ונסיונות להכתיב את הרכב הדבוקה שתגיע לקו הסיום, היו אלה שלושה רוכבים שבלטו והגיעו ביחד אל הפודיום – המנצח, ולצדו רומן ברדה הצרפתי (שני) ומייקל וודס הקנדי (שלישי). לרגע היתה תקווה שם שטום דמולן יצליח להגיע אחרי שהוא סגר במאמץ אדיר אל המובילים, אבל בספרינט, היה זה (כצפוי עוד כשראינו שהוא מגיע עם השלישייה הזו לסוף העליה) וולוורדה שנתן את הפאנץ’.
מדוע הושעה וולורדה ב 2011
הסיפור הוא כדלקמן: סביב 2006 התפוצצה בזכות משטרת ספרד פרשת פוארטו הגדולה שבה נתפסו מאות שקיות דם של ספורטאים רבים, ועשרות של רוכבים, והיא היתה מפץ גדול בעולם האופניים. ד”ר פואנטס שבמרכזה הוא ה”ד”ר פרארי” של הספרדים (מיקלה פרארי- הרופא של ארמסטרונג). בין הרמאים שנתפסו שם היו סקרפוני, באסו, טיילר המילטון ועוד… חבורה נפלאה של רמאים בזמנם. אבל כל השקיות האלה היו מקודדות בשמות צופן, ולא פשוט היה להבין מיד מי הם הספורטאים שהשלד או השקית הזו, יושבת להם בענק בארון. הרוכבים המשיכו לרכוב, וצריך היה להצליב בין בדיקת הדם שלהם לשקית כדי להוכיח משהו. וולוורדה עוד לא בתמונה- בשלב הזה הוא ממשיך לרכוב ולנצח.
החשדות כבר היו שם, כך שהיה ברור את מי צריך לבדוק. את ההצלבה הזו עשתה משטרת איטליה, שחיכתה בצורה גאונית לטור דה פראנס שיגיע לאדמת שטח השיפוט שלה בקטע 15 של טור 2008. היא שלפה את החשוד וביצעה את בדיקת הדם הנדרשת להצלבה עם אותה שקית מופללת. בום: It’s a match. סיפור המתח הבלשי הזה לא הסתיים בכזו קלות- וולורדה נלחם בבתי המשפט תקופה ארוכה, ורק ב 2010 הצליחו ליירט אותו לשנתיים מתחרות.
הקפטן של מוביסטאר
וולורדה- יותר ארמסטרונג, פחות מילר
וולורדה הוא לא המילטון, לא דיויד מילר ולא לאנדיס שחזרו בתשובה, סיפרו הכל, חשפו את השיטות והשקר, ועשו מאמץ להביא שינוי שרק מי שהיה שם בפנים יכול לעשות בזכות הידע וההיכרות שלו עם השיטה. תראו- אני לא בעד מסע צלב אחרי אנשים, וצריך לתת לכל אדם הזדמנות לתקן גם אם טעה. הם היו רמאים, אבל הם שילמו את חובם וניסו לעשות שינוי מהותי. הם הפכו את המשבר האישי שלהם להזדמנות חשובה עבור ענף האופניים העולמי ולכן ההבדל בינם לוולוורדה הוא תהומי- הוא הלך לקצה עם המלחמה המשפטית למנוע את הפסילה שלו ולא דיבר וחשף את העולם האפל שהוא חלק ממנו כדי לתקן. עשה את השנתיים שלו וחזר לנצח. לאחד כזה, לטעמי לא ניתן להאמין יותר. דופרים צריך להוקיע אבל במקביל מי שעבר צד הוא חשוב כדי להשיג הישגים במלחמה ברמאות בספורט. דופרים ששומרים על האומרטה- קוד השתיקה של המאפיה, הם אלה שהניצחונות שלהם מבאסים.
כולם מרמים?
שני דברים לי לאמר על טענת ה”כולם מרמים”:
- הכפשה- זה בעצם סוג של הכפשה של כל אלה שלא מרמים. אני מאמין שיש רוכבים שלא רוצים להתלכלך ושומרים על הספורט נקי.
- התפרקות אנושית- יש מציאות שבה אנשים נתפסו והוכח שרימו. התעלמות ממנה היא לא הגיונית. לשים את כולם על אותו מישור של מי שהורשע ונתפס כרמאי זו התפרקות מוחלטת של האבחנה בין טוב ורע, בין מוסרי ולא מוסרי. אם נאבד אותה- מה נותר- מלחמת גוג ומגוג של רמאים? ולזה תקראו ספורט? סביבה שאפשר לפעול בתוכה בצורה הוגנת ולעשות ספורט לא יכולה לזרוק לפח את ההתפתחות האנושית הזו שנקראת מסגרת חוקים ומוסר, ובתוכה האבחנה בין מי שהורשע ובין מי שלא. הגישה הזו מובילה לפשע כתרבות מוסכמת ומקובלת. לרמייה בכל מקום, להתפרקות אנושית. זו לא התייפיפות ולא תמימות- זה לא להיות חרא.
יש אלוף חדש ל 2018
אנחנו נראה את חולצת הקשת על רוכב לגיטימי לכאורה, ברמה הפורמלית לפחות, שמותר לו להתחרות, ניצח והתחרה מאז ההשעיה שלו לא מעט. יש כאלה שיגידו “מגיע לו”, הוא “רוכב ראוי” כי היה כל כך הרבה פעמים כמעט שם, ניצח כל כך הרבה מרוצים, רוכב על, פרפורמר ופאנצ’ר. אבל אני מסרב לשים אותו בשורה אחת עם כולם בלי שום אבחנה- להחזיק שקיות דם להעשרה אצל פואנטס זה לא דומה בכלום לעצות מרופא הקבוצה וגם לא ללקיחת חומרים מותרים. ברמה הערכית, במה שהספורט אמור לייצג, בדוגמא ובמטרה של כל הדבר הזה: לחגוג את רוח האדם, את המאמץ והקושי שמשתלמים בסופו של דבר לזה שמתאמץ מתמיד ומציג כישרון מעורר השראה, בכל אלה- הוא לא הגיבור שהייתי רוצה לראות שנה שלמה בחולצת הקשת.
מגזין האופניים הטוב בישראל:
לחצו פה לקבל את ערוץ BIKEPANEL בטלגרם!
