43 ק״מ על 785 טיפוס. כל אחד מהנבחרת חווה פנצ׳ר. כבל הילוכים אחד קרוע. זבוב אחד חדר למערכת עיכול וכולם יצאו מרוצים עד השמיים. יוג’ין לויט ועופר עברי לוקחים אותנו לסיבוב משמעותי אחרון במדבר לעונה.
על המילים: יוג׳ין לויט
על התמונות: עופר עברי
שובו של בעל הזבוב
לא מצליח להבין מה כל כך מיוחד במקום הצחיח הזה שהוא מסוגל להכיל כמות כה גדולה של זבובים. האם שאריות מהאוכל נדבקו לי לזקן והפכו לדבש זבובים שהם נדבקים אלי ככה? שתי ידיי מנסות בכל דרך אפשרית להעיף את המציקים מפניי ובו זמנית אני מנסה לשמור על איזון עם האופניים בירידה בנחל סככה. או שאתה מצליח להישאר נקי מזבובים על הפנים אבל צולל עם אופניך מצוק של 30 מטר אל תוך הנקיק או שאתה סובל כמו פרד אפריקאי ושומר על קו הנאקב בצעקות ״דייי כבר״.
זו לא רק מקריות של קונוטציה ליצור המעופף שנתנה לי את הרעיון לכותרת, במחשבה לאחור ארבעה ילדים יצאו לטיול באי מבודד מכל דבר די תואמת את סיפור בעל זבוב.
דברים טובים קורים בספונטניות וכאשר עופר שלח לי הודעת ווטסאפ: “בא לך טיול במדבר מחר?. אני: הופה, מה בתוכנית? משהו מקידר, דרך הקרן אל חג׳ר לדרגות, הובלה של גיא כנען…” ישר קיבלתי פלאשבקים מהחמי״ץ של לפני שנתיים שלוש, ועוד טיול שעשיתי לתימני שנה אחרי.
“אני: עפר, עיניים של קוקיקה טיבטית, שלח קבצים נראה במה מדובר.” עופר עובד כמו שעון שוויצרי ותוך חמש דקות אני מקבל מייל עם שני קבצים ומשפט אחד כתוב – ״קומבינציה של השניים״. לקח לי דקה להבין שיש פה משהו חדש, את זה עוד לא עשיתי. אני מכיר את המסלול של החמי״ץ היטב, אבל התמהיל הנוכחי מעדן את זה למשהו אחר.
קובעים ב8:00 בקידר דרום להקלקה כאשר את ההקפצה מפקידים בידיו של אבו פאדי. פעם הייתי פריק של שביל הסוכר וקידר דרום היה ביתי השני. הפעם עם ההגעה הופתעתי לגלות שסוף סוף סללו כביש חדש אבל על הדרך עשו את החניון המאולתר לקצת יותר מסובך לחניה.
ההתחלה די ברורה, רצים על האדום לכיוון המונטר, עוברים את הבדואים וממשיכים בטיפוס. בעונה זו לכלבים אין כבר כוח לצאת למרדף או פשוט כבר יודעים שזו לא העונה של הרוכבים. מדלגים על שיא גובה של ההר המקולל בעיקוף מדרום שזה גם קיצור נחמד למי שרוצה לפספס את אחת הגבעות בטיפוס שלו כאשר הכוונה כן להמשיך לסוכר עצמו.
מוותרים על פניה בשחור למבצר ויורדים באין כלום לואדי סככה. מפה זה כבר אחרת, אני כבר לא מכיר. זה כמו לצאת מאיזור של שליטה על פראות מדברית. לגמרי נפלנו לאי של בדידות ואין כבר ממש אופציות לחשוב על מילוט.
הנחל מאופיין במסלול לא ברור, יש צורך לדקור כל נאקב אחרת יהיה פספוס, לעבור צד של הנחל ברגע נכון, לקחת כל סלע בצד הנכון. התפירה המושלמת של גיא כנען מובילה אותנו מתחת למבצר אל בקעת הורקוניה, לכביש הסלול שמוביל לשפך הביוב מנחל קדרון.
המעבר די מאתגר בתוך זרם סירחון, נראה פשוט לחתוך את הזרם בשני מטר מעבר, אבל מספיק להוריד את הרגל באמצע ושאר הרכיבה תהיה מסריחה. שלא נדבר על חברינו המעופפים לטיול, הם בטוח יחגגו. לי כבר יצא לראות פעם מישהו עושה אוור דה-בר בנקודה הזו!
המשך הרכיבה במגמת טיפוס קלה על בסיס שביל הגמלים, כאשר מר כנען בחר את הואריאציה של הגיא ולא על בסיס השלוחה. למי שמתלבט מה עדיף – בתוך הגיא, נאקב יותר זורם ונקי אבל אין זרימת אוויר והזבובים חוגגים. בשלוחה קצת יותר מאתגר כי הסינגל חוצה שדה בייבי-הדס, וצריך לתמרן כל הזמן אבל לפחות יש בריזה קטנה.
הלאה לפני שיוצאים לכיוון סינגל מדהים שמוביל למפל תמרים ומפגש שבילים אדום כחול, מרשינו מחליט לבלבל את חושיי ופונה נגד זרימתו הטבעית של נחל תמרים ומתחיל לטפס בתוכו. עוד חלק שלא הכרתי ולאט לאט מתחיל להדהים אותי מחדש כמה המדבר מגוון. טיפוס יפה בתוך נקיק צפוף עם מרחב תמרון של מטר לכל כיוון. כמו רכיבה בתוך מיני קניון כאשר כל כמה מאות מטרים כנען דוקר את הפיצול הנכון עד שיוצאים לפני הטיפוס המכריע אל הקרן – כן, כן, קרן אל חג׳ר או בשפת מנשקי מזוזות – קרני האבן.
הטיפוס לקרן לא פשוט ומוציא ממך את כל המיץ ששריריי הרגליים לא הספיקו לינוק אבל שווה כל רגע. הרי זו אחת הפסגות הגבוהות שיש במדבר והתצפית מדהימה.
מפה בגובה 443 מטר מעל פני הים מתחילים לגלוש למטה על בסיס שלוחת סכינים הצפונית שיש לקרן להציע, חיבור לשחור עם מעבר רגעי בירוק ושוב פעם דרך כתף תור גולשים בסכינים אל הבסיס על מצוקי דרגות והמשך בכביש עד למחסום. בחישוב קל 850 מטר של ירידות הזויות עם נופים עוצרי נשימה של נחל דרגות.
בתזמון של שניות אבו פאדי מגיח עם הטרנזיט הסעות צהוב-פלסטין כולו מחוייך כמו תמיד. מוזג לכולם קולה קרה לחזרת רמת סוכר בדם וקדימה חזרה מהאי הבודד המנותק אל הציליויזציה, חניון רכבינו בקידר דרום.
ידענו שאת הסיום נעשה אחרי שעות צהוריים ולכן הזמנו עם הנהגוס את הארוחה אול אינקלודד יריחו סטייל – חומוס טרי מהעיר עם שלל ירקות ופיתות חמות מהתנור (פסח תענוג, אבל ״צולם ביום חול״).
הנה המסלול, אבל אזהרה: תשתמשו בו לא ככלי לניווט עצמי אלא רק עם מוביל מנוסה באזור.
סגרנו את עונת המדבר
אפשר להגיד שסגרתי את העונה שלי במדבר, והכוונה לטיולים חוצים ולא איזה ירידונת בסוכר בזריחה. מאוחר יותר בעונה היכולת לשאת מים בכמות מספקת הופכת לכבר יותר בעייתית, גם הגוף צריך להיות מורגל לעומסי חום גדולים יותר.
על המילים: יוג׳ין לויט
על התמונות: עופר עברי
> יש לנו ערוץ טלגרם! תעשו עליו מנוי פה: https://t.me/BIKEPANEL
