כפי שעלה מהחלק הקודם בסדרת הכתבות (הראשון, השני , השלישי, הרביעי. החמישי, השישי) מדי הוואטים טרם נכנסו לשימוש המוני, אולם בדיוק כמו שמדי הדופק חלחלו מהמקצוענים אל ההמונים, תהליך דומה יפקוד כנראה גם את מדי הוואטים כשהמחירים ירדו משמעותית. נראה כי ההבנה שזה הדבר הבא וזה האמצעי הנכון חילחלו עמוק ורחוק. אולם, בתקופה של “צדק חברתי”, מיתונים גלובליים וקשיים במשקי בית ברחבי העולם, מאוד קשה ואף בלתי אפשרי, להפוך מוצר להמוני, בטווחי מחירים כאלה: מאוד קשה לחובבן/מאסטר/מקצוען שאינו בדרג על, להוציא על מוצרי לוואי לעולם הרכיבה שלו סכומים גדולים מ 400$.
מד וואטים, יושב אצל מסת הרוכבים הגלובלית על המשבצת הצרכנית שבו יושבים מדי הדופק. ברגע שהם גם יתומחרו ברמה דומה (150$-500$), יחל תהליך החדירה ההמונית להתרחש. אותו איש ברזל שכרגע רגיל להימנע מלבסס את אימוניו על טווחי דופק ונעזר במיני שיטות משונות על מנת לעבוד על פי הספק (מהירות ממוצעת, סקלת אינטנסיביות לפי הרגשה או נשימה), ירכוש לעצמו מד הספק של ממש, ברגע שזה יתומחר בסביבת מחיר שנראית לצרכן הגיונית ועומדת בקרבה למה שהורגל לבזבז שנים על מוצר מ”אותה המשפחה”. בטווחי מחיר של מדי דופק, ניתן לפנק רוכב במד וואטים כמתנת יום הולדת, או כרכישה אישית הניתנת להצדקה.
היצע המכשירים והחברות הקיימים כיום בשוק מצביע על כך שמספיק מדי וואטים נרכשים כרגע כדי להשאיר את אותן חברות עם ראש מעל המים, ובעיקר מצביע על פעילות ענפה של מהנדסים משלל ענפים, השוקדים על מציאת הרעיון שיוזיל משמעותית על עלות ייצורו של מד הוואטים. בהחלט ניתן להניח כי הטכנולוגיות הקיימות כיום, היצירתיות האנושית והדחף של המגזר העסקי יקדם את הענין.
מכיוון שזהו עסק לא פשוט בכלל, יכול להיות שדווקא ה”חיפוף” ינסה לתפוס מקום מרכזי בתעשייה הזו. אולי, הרעב הצרכני יעלה על גדותיו ויחייב חברות ואנשי עסקים לפתח “תחליפים” למדי וואטים אשר ישערכו את סדר הגודל של האנרגיה אותה מפיק הרוכב ולא יהיו מדוייקים כמו המוצרים שהופיעו בכתבה הקודמת אולם מחירם יהיה ניתן לעיקול.
האם ההמוניות מתאימה למוצר שכזה? האם כל רוכב צריך את זה?
לדעתי התשובה חיובית והחלטית.
הרשו לי לרגע להגיע אליה מכיוון אמונציונאלי: לפני כשנתיים-שלוש (2009 כמדומני), ישבתי במלון מפנק בחבל פרובנס שבצרפת. נבחרת ישראל באופני הרים אותה אימנתי, עמדה לפני תחרות XC בגביע צרפת, ואנחנו מבלים המון שעות במלון, לפני או אחרי אימון. מידי יום אני פוגש בחבורת מבוגרים שוויצרים מדליקים במיוחד, שנראה כאילו הגיל הממוצע שלהם נע סביב 60. הם בטיולי אופני כביש ומידי יום גוועים קילומטרז’ נכבד עם טיפוסים רומנטיים של פסגות הרים מפורסמות באיזור. מידי יום הם משווים בינהם בארוחת ערב את הדפקים הממוצעים והמקסימליים שכל אחד הגיע אליהם. חברות גברים, מרכלים, משווים מספרים – יו נו קנו… התנהגות נורמלית. ביום השלישי, מן הסתם, כבר אין מספרים להשוות כי הדופק לא עולה. הם מפסיקים לאט עם ההשוואות והשיחות הללו דועכות להן, למרות שהרכיבות שאליהן יצאו עוררו בי קנאה והשתאות מהקושי, האורך וכמות הטיפוסים. הם חובבנים טיפוסיים. לא מתאמנים לפי תוכנית אימונים, אבל רוכבים יפה והרבה. הם צריכים מד וואטים. הם צריכים לדעת כמה אנרגיה ומאיזה מקור הם צרכו בזמן רכיבתם. הם צריכים מספרים לרכל, להתגאות ולהשוות ביניהם. הם צריכים מד טורים לכלי התחבורה שלהם. כמובן שאנשי ברזל, תריאטלתיים ורוכבים חובבנים אשר גם מתחרים מידי פעם ומתאמנים סדיר, ראויים לעבודה נכונה, מדויקת שתשמור עליהם בריאים.
איך מתחילים לעבוד עם מד וואטים?
או.קי. סדרת הכתבות שלנו עשתה את העבודה ושכנע אתכם. נגיד שרכשת מד וואטים – מה עושים עם זה כעת?
ראשית, לא משנה באיזה דיספלינה אתה רוכב, תוכל (די בקלות) למצוא בארץ או בחו”ל מאמן שבקיא בעניין. המדע הסובב את ענין ההספק הוא וותיק מספיק כדי שתוכלו לאתר בקלות מאמן שעובד דרך קבע בשיטה הזו והענין בא לו בקלות. אותו מאמן יוכל להמשיך ולאמן אתכם על פי הפילוסופיה האימונית בה הוא דוגל, להביא אתכם לשיא הכושר בזמן, אולם במהלך האימונים תעבדו מול מספרים וטווחים שהוא יגדיר עבורכם. אין יותר הערכות, אולי וכאילו. מעכשיו הנפח שלכם נמצא במספר מסוים, וכך גם הטמפו והאינטרוול של ה-12 דקות…
שיפור והתקדמות, אינם ניתנים למשחק או לניחוש. הם מדידים וכמותיים ומבוטאים במספרים.
אולם, בטרם פניתם לאיש המקצוע שלכם, הרשו לי להמליץ על תקופת “הכר-את-מד-הוואטים-שלך”…
בעיני יש צורך בפרק זמן של שבועיים לפחות, בטרם תקפצו למסקנות. ריכבו את הרכיבות הרגילות שלכם עם מדי הדופק או הדרך הקודמת בה השתמשתם לצורך קביעת אינטנסיביות הרכיבה שלכם. תראו שמהר מאוד תדעו בקירוב, לבדכם, מהם הערכים הנכונים לכם בכל סקלה של מאמץ.
הורידו את קבצי הרכיבות שלכם למחשב והעיפו מבט בגרפים. קחו מקטעים לגביהם יש בכם וודאות כי התייצבתם על טווח דופק/אנרגיה/אינטנסיביות מסויימת וראו מהו הוואט הממוצע לאותו לפרק זמן. אילו הן התחלות של אינדיקציות היכולות לתת לכם את הספקטרום השלם של טווחי העבודה הנכונים לכם. זוהי תחילתה של חברות נפלאה.
בשלב השני, לאחר שגיבשתם לעצמיכם הכירות מבוססת עם גופכם, ועם הצעצוע החדש, יעביר אתכם המאמן או אתם בעצמכם, סדרת מבדקים קטנה כדי לרדת לרזולוציה נוספת. לדוגמא: לאחר חימום יסודי בדקו מהו הוואט הממוצע שלכם, על טריינר, בבית מול “עקרות בית נואשות” ברכיבת ALLOUT של 8 דק’. ראשית, אם תחזרו על המבדק הזה מידי פעם (אחת ל 6 שבועות- 3 פעמים בשנה), תוכלו לדעת האם השתפרו ביצועיכם או שמא אתם תקועים עאפס מבחינת התפתחות הכושר.
בנוסף , יהיה לכם ביד נתון שניתן לעשות בו שימוש, למשל שימוש השוואתי: איך עומד המספר הזה ביחס לוואט הממוצע (שימו לב שאני מתייחס רק לערכים ממוצעים. לפיקים שלכם אין חשיבות. עיזבו אותם והתחילו לקדש ערכים ממוצעים לפרקי זמן נתונים. ככה זה בעולם הוואטים. בקורס מאמנים ילמדו אתכם למה. זה לא לפה…) שהשגתם בעלייה לבית אורן מצומת עתלית? ירדתם מ-35 דקות כשנתתם הכל במהלכה והגעתם אליה חמים אש?
איך 2 המספרים האחרונים מתיישבים עם רכיבת הנג”ש המישורית של ה-30 דקות שעשיתם? יש להניח כי בין הערך הנמוך ביתר שראיתם בין 3 הטסטים האלה ובין הערך הגבוה (בין הממוצעים- זוכרים?) שוכן בוודאות זון 4 שלכם. יעני ה-90% ש’לכם, ה-E4 שלכם, תת סף חומצת החלב שלכם, הדופק הזה שבו מנצחים מרתון באופני הרים…טוב נו רובכם הבנתם.
אם יש לכם את טווח ההספק הזה, ניתן לגזור ממנו נתונים נוספים: ניתן לומר כי באיזור ה-60%-75% מהערכים אליהם הגעתם, זה הטווח הנכון עבורכם לרכוב רכיבות נפח. בין 75%-90% מהערך הזה, נכון יהיה לכם לרכוב אימוני טמפו.
אל תשכחו שאלה הן רק המלצות כלליות ואל תנסו בבית ובלה בלה בלה… ובאמת אין זה תחליף לערכים שאותם יקבע עבורכם המאמן (ובמקרה שפירטתי בהחלט יכול להיווצר צורך לנגזרות אחוזיות קצת קשוחות יותר), אבל-הכרות שכזו עם נתוני הוואטים שלכם היא התחלה אדירה.
ממילא לאחר שאתם יודעים וסומכים על טווחי הוואטים שלכם ברכיבות נפח, טמפו ותת סף חומצת חלב, תבינו שאת יתרת הטווחים מודדים בכל אימון מחדש.
במה דברים אמורים/אימוני טריינר
בכתבה קודמת ניסיתי להעביר את המידע לפיו, אימוני הספק ימוצו עד תום ברגע שישולבו בהם גם אימוני טריינר בתוך מעבדה/חדר. עבודה עם מדי וואטים היא נפלאה לרכיבות בחוץ לכל טווח אימון המערכות האנרגטיות של נפח טמפו וקצת למעלה מזה. כל אותם סיפורי הצלחה שפורט שם מאליפויות עולם ועד למדליות אולימפיות מוזהבות, עברו כולם דרך אימונים נייחים. זה חלק בלתי נפרד מהתרבות של אימוני הספק. ברגע שהם נכנסים לרפרטואר האימונים שלנו, הם פוטרים אותנו מלדעת בדיוק מהם המספרים שלנו בכל אחד מטווחי העבודה של אינטרוולים בני 15 שניות עד אינטרוולים של 5 דקות.
כשמשובץ לכם אימון חזק ואיכותי של פרקי הזמן האלה, הדרך הנכונה היא לערוך את האימון הזה על טריינר, לאחר החימום לבדוק מהו הממוצע שלנו בפרק הזמן אותו התבקשנו לאמן (3 דק’ לצריכת חמצן מירבית או 45 שניות לקיבולת וכוח אנאירובי) ולפיו לערוך את החזרות המבוקשות מאיתנו באימון.
השיפור כתוצאה מהכנסתם של אימוני טריינר לאימונים העצימים הללו, הוא אדיר ומשמעותי.
מאת: אופיר גל-און
