תזכורת לסדרה – יצאתי לברר שני דברים: האם כדאי לבצע פרויקט שידרוג אופניים ולעדכן את אופני ה 26 שלי ל 27.5 מלפנים? והאם יש הבדל מורגש בין רמות שונות של מזלגות מאותו יצרן, ששווה להשקיע בו כסף.
קניתי בסינגלטרק מעבדת השירות של פוקס בישראל (מפרסמים אצלנו, אבל רכשתי כמו כל קונה רגיל וכתבתי את האמת שלי כרגיל) את האבזור: בולם שהחליף את המרזוקי מרתון שלי, גלגל שבנינו על נאבת XTR חדשה, וצמיג 27.5 ויצאתי למסע. זה הפרק האחרון ובו הקשימה, הרכיבה עם המזלג במלוא אורכו, והסיכום.
לפרקי הסדרה הקודמים:
הבדל מורגש בין OEM למוצרי המדף העליון: אבל לא בכל הדרך
המסע הזה לימד אותי המון על התחושות וההבדל בין בולמי ברירת המחדל שאתם מקבלים פעמים רבות עם האופניים שלכם לבין מוצרי השיכוך הטובים יותר של אותם היצרנים – זה באמת לא משנה אם זה פוקס או רוקשוקס: אתם יכולים להניח שאם המודל שלכם מסומן בקטלוג היצרן כ OEM הוא נחות משמעותית מהסדרות הממותגות האחרות של היצרן, וחברים: יש הבדל מורגש באיכות, בתגובתיות, ובמשקל.
במקרה שלנו המעבר הדרמטי היה ממזלג ה Evolution שהוא מזלג ה OEM למזלג מהרמה האמצעית של פוקס המכונה Performance. הדבר הזה הוריד המון משקל והפך את המזלג לבעל תנועה רכה ובעיקר חלקה בהרבה לאורך תנועת הבוכנה. פה חשתי בהבדל הגדול ביותר.
האם כדאי לשדרג לקשימה?
הפרק האחרון הסתיים בכך שעברנו לקשימה, וההשערה שלי היתה שלא ארגיש בהבדל בין “עם קשימה” ל”בלי קשימה”. ובכן, כך היה: אני לא יכול לאמר לכם לשדרג את המזלג שלכם רק בגלל הקשימה. נכון שהזהוב הזה מקרין מסר חד משמעי – “אני רוכב על הקצה”, אולם מבחינת תחושת השיכוך, בניגוד למעבר מהאבולושן לפרפורמנס שהדגים קפיצת מדרגה משמעותית, הרי שפה לא בטוח שתרגישו את ההבדל. המעבר הזה הגיוני רק אם בא לכם לעבור ישר לקשימה ממזלג ה OEM שלכם, אבל לא הגיוני לעבור מפרפורמנס אל הקצה הזה כי הם בסה”כ די קרובים זה לזה.
דיברתי עם אלון שפר מסינגל טרק והוא אמר בכנות: “אני מסכים שלא היית חש הבדל גדול ברכיבה. את ההבדל בקשימה אנחנו בסינגלטרק רואים: הקשימה מעניק עמידות טובה יותר כנגד שחיקה לאורך זמן וזה דבר שאנחנו רואים במעבדה כל הזמן, יש הרבה פחות שחיקת בושינגים לקשימה מאשר לאנודייזד!” מהסיבה הזו אלון ממליץ כן לעבור ישירות לקשימה עם השידרוג מה OEM, אולם כנראה שאין הצדקה לשדרג אם יש לכם כבר בולם מסדרת ה Performance.
עוד חוב קטן: בסבב האחרון חזר מתג הנעילה מהכידון שכל כך התגעגעתי אליו. אני מכור: עומד הרבה ונועל הרבה. המתג החדש של Fox CTD מאפשר מעבר מהיר ממצב פתוח לנעול בדחיפת בוהן כלפי מטה. אני פשוט לא יכול לדמיין רכיבה בלעדיו. הוא הוקטן ושופר מאוד מהשנים הקודמות, והדבר היחיד שלא מושלם בו הוא המעבר ממצב נעול למצב Trail האמצעי שמחייב פתיחה מלאה ואז שוב לחיצה למצב האמצע. עדיין – חובה לכל רוכב שאוהב לפדל בעמידה מדי פעם.
המעבר ל 27.5 מלפנים: השפעה דרמטית על האופניים
המעבר ל 27.5 מלפנים היווה למעשה את הסיבה העיקרית לשידרוג שלי מלכתחילה. את אופי הרכיבה שלי עם האופניים האלה אפשר לתאר במשפט קצר: “רכיבות של שעה וחצי בסינגלים ויציאות מזדמנות למרתון”. את רוב הזמן איתם אני מבלה בבן שמן, רמות מנשה, חורשן ואיזור אלון הגליל. אנחנו כעת בעונה גשומה וקל לשכוח את החוויה הקייצית המדורדרת והמבאסת. עם גלגל ה 26 מלפנים חשתי שתי בעיות עיקריות:
- תזזיתיות יתר בירידת מדרגות ומקטעים תלולים
- אחיזה לא מספקת בתנאים קשים, בסיבובים פתוחים ובדרדרת
שתי הבעיות האלה טופלו בצורה מעולה עם גלגל ה 27.5 מלפנים: האייקון שהורכב עליהם בגודל הגדול יותר מזה שהיה לי קודם לכן הוסיף לי רמת בטחון משמעותית בסינגלים. השילוב של אחיזה משופרת עם פחות תזזיתיות הפכו אותי רגוע יותר, ומהיר יותר בסיבובים. במהירויות הגבוהות האופניים קיבלו את התכונה הזו של שוברות קרח שנכנסות לקו ושומרות עליו בצורה ברורה ונחושה. הפכתי טוב יותר ברכיבה בגינות סלעים, אל מול מדרגות משוננות, ובדרדרת.
אבל יש מחיר: הגיאומטריה משתנה
בשלב הראשון של השדרוג למדתי משהו חשוב: רצינו לשמר את הגיאומטריה של מזלג 100מ”מ וגלגל 26 ולמנוע העלאה משמעותית מדי של אף האופניים והציר המרכזי – כדי לא לשנות את זווית 69 המעלות המקורית של צינור הראש, ולא לפגוע ברייסריות ובהתנהגות השביל המופתית שלהם. כדי לעשות את זה קיצרנו את הבולם החדש ל 90מ”מ בערך. ההשפעה על ההיגוי שחשתי היתה מורגשת אולם לא דרמטית, וכתבתי לעצמי שזה מרגיע מעט את ההיגוי.
אבל אז התגלה שזה פשוט לא מספיק. ברכיבות בסינגלים עם סלעים הגעתי מהר מדי ובקלות רבה מדי לקצה מהלך המזלג, והרגשתי שזה לא זה. בשידרוג הבא חזרנו למלוא מהלך הבולם ובעיית השיכוך נפתרה, אולם עמה הגיע התשלום: האופניים הפכו לבעלי זווית צינור ראש של כ 67-68 מעלות, וזה כבר דומה הרבה יותר לאופני AM אגרסיביים מאשר לאופני XC ומרתון זריזים ועצבניים. המשמעות: יציבות כיוונית מופלגת, עד מופלגת מדי במיוחד במהירויות נמוכות. היתרון מורגש רק במהירויות מאוד גבוהות, ובקטעים טכניים מאתגרים וסלעיים שקשה לשלוט בהם בקו הרכיבה ובשאר המצבים – זה טיפה הכביד על התחושה.
גם המשקל השתנה מעט לרעה בכל השידרוג הזה והחלק הקדמי הוסיף לעצמו כ 200-300 גרם מורגשים. השילוב של זה עם היציבות הכיוונית החדשה גרם לאיזשהי תחושת סירבול מסוימת מלפנים.
האם הייתי מעדיף לחזור חזרה ל 26 למול אלה? לא: כי אני לא מתגעגע למבט המבוהל אל תחתית מדרגות סלע שנמצאים ממש בכניסה לסיבובים בקיץ המדורדר, אבל אני בהחלט חש בהפסד בחוויה בחלק מהמצבים. כאופני XC הם טיפה הפסידו נקודות ואילו הרוויחו אותן כאופני שבילים כתוצאה מהשדרוג הזה. במרתון דווקא יש יתרון מסוים כי היציבות הכיוונית נוחה ברכיבות ארוכות.
“אתה צריך אהבה חדשה – כזאת שתעיר אותך ותרצה ממך עוד”
כתב ושר אמדורסקי באחד השירים הטובים ביותר שלו שאני מוצא לא מעט כתבות שנזקקות לציטוטו. השיר הזה פוגש את שומעיו באותם המצבים בהם הם מרגישים בצורך בשינוי, והוא כואב בדיוקו.
המטרה שלי אם כן בשידרוג מלפנים היתה קודם כל לפתור את שתי הבעיות מעלה, אולם האמת היא שהיתה עוד מטרה: רציתי למתוח את ההנאה מהאופניים. רציתי עוד תקופה עם ה Yeti שבתוכה אגלה דברים חדשים. רציתי לעבוד על הקשר ביננו… רציתי להתלהב, לחוש, להרגיש דברים חדשים…קצת לפני שאני ממשיך הלאה לאהבה חדשה.
אחרי שבחנתי לאחרונה את ה Cannondale FSI עם ההיגוי המופתי שלהם, ואחרי שהרגשתי את מגבלות הגלגלים הקטנים במישורים הארוכים בתחרות סובב ערבה, ומשיצא ה XTR11 החדש של שימנו, ידעתי שהגיע הזמן. בשלו התנאים – הגיאומטריות של ה 29 השתפרו בעוד דרגה בשנתיים האחרונות, וה XTR החדש מבטיח לי שקט מצד האבזור והסטנדרטים שלו לתקופה הקרובה. האהבה החדשה הזו הגיע בדמות ה KTM Scarp: אופניים ששומרים על אותה התאמה לייעוד המקורי שעבורו קניתי את ה Yeti ASR – “הנאה בסינגלים עם יציאות מזדמנות למרתון”.
השקת לוח BIKEPANEL היתה הזדמנות מופלאה לנגן את אקורד הסיום. נמכר!
מרגע הפרסום זה היה מהיר, ובצדק: רוכב חכם תפס את ה ASR השמורות בצורה מוגזמת שלי. השידרוג ל 27.5 בהחלט מייצר רלבנטיות חזקה יותר במשומשים, והוא מזכיר את ההתלבטות במכירת רכב – כמה להשקיע בו לפני המכירה כדי להפוך אותו ליותר אטרקטיבי? (אגב – אני לא חושב שזו צריכה להיות סיבה להשקעה, כי אחרי הוצאת כ 3500-4000 ש”ח, זה אומר שהאופניים הכניסו אלי חזרה במכירה מעט מאוד, כלומר סוחר גאוני אני לא…) אלא הרצון לעדכן את החוויה.
כמעט כל האופניים שם הוחלפו וחודשו ב 2014, והרוכש את המציאה הזו יהנה מהם מאוד. “לא מוכרים ASR” אמרו לי רבים, אבל מעולם לא אגרתי אופניים: וכמו הקולנגו טיטניום המאוד מיוחדות שהיו לי בעבר וכולם אמרו לי לא למכור, אני מעדיף לדעת שהאופניים האהובים והמטופלים שלי יגרמו לעוד רוכב לרכוב יותר, יוסיפו אושר למישהו במקום להרקב במחסן.
צילום: עמרי זרח, ירנין פלד, גיאחה
מאת: גיאחה
לחצו על התמונה למעבר ל BIKESELL- לוח המשומשים החדש של BIKEPANEL!
