עולם הרכיבה מחלק את רוכביו לשני חלקים, לאלו שמספיק זרזיף של גשם כדי שימשיכו להתחפר מתחת לפוך תוך מלמול שתמיד יש את מחר, ולאלו שלא מבטלים רכיבה בשום מחיר. בתוך הקבוצה שלא מוותרת יש תת אוכלוסיה שמחפשת דווקא את התנאים המושלמים בהם הטבע מפציץ ובגדול: שלגים ושיטפונות!
אם רכיבה בשלג יכולה להביא מקסימום דלקת ריאות, הרי שהתעסקות עם שיטפונות היא מסוכנת ונדרש ניסיון והבנת המדבר כדי לא להיקלע לסכנה. זכור במיוחד האירוע לפני מספר שנים בהם ארבעה גולשי סנפלינג קיפחו את חייהם בגלישה בנחל קומראן. על כן נקדים ונאמר ששטפון הוא מסוכן, בויקיפדיה מוגדר שטפון כאירוע אסון בו שטח יבש מוצף תוך זמן קצר, אבל אנחנו נתייחס אל שטפון כאל תופעת טבע בו מותר ואף מומלץ לצאת מהבית אל האזור המבוקש.
לערן פוביצר, מדריך רכיבה מדברי, יש נטייה לעקוב אחר מכ"מי הגשם ולרדת לתפוש זרימה מדברית כשאפשר:
תכנון מסלול בתנאים של סכנת שטפונות
ערן סיפק לנו את המלצותיו. "רוצים לצאת לראות שיטפונות? נהדר אך יש מספר גורמים שכדאי מאד להתחשב בהם:
- התחזית המדויקת באזור הרכיבה. האם יש בוץ שישבית את שמחת הצפייה בשיטפונות עוד לפני שהחלה?
- יש לתכנן את המסלול לפי אגני הניקוז שבשטח כך שבמידה ותהיה זרימה לא נשב ונחכה שעות! בערוצים העליונים ישנה תמיד פחות זרימה.
- בכל מקרה שבו רוצים לחצות זרימת מים יש לבדוק את גובה המים. זאת ניתן לעשות על פי צמחים ושיחים נמוכים באזור. אם המסקנה כי גובה הזרימה מגיע מעל הברך יש להמתין עם החציה.
- תמיד יש לבחור את נקודת החציה באזור בו ערוץ הזרימה הוא הרחב ביותר.
- והכי חשוב כדי שתהיה רכיבה בטוחה ומהנה אם יש ספק אז אין ספק". כלומר – כדאי לוותר אם עולה חשש ולא לשחק אותה גיבורים.
שטפון – למה זה קורה?
כאשר יורדת כמות גשם המספיקה להרטבת אדמת המדבר, קרקע הלס דקת הגרגר נאטמת במהירות. מי הגשם המחליקים עליה מוצאים את דרכם אל יובליהם העליונים של הנחלים. המים זורמים מהיובלים העליונים אל אפיקי הנחלים תוך שהם צוברים תאוצה בדרכם. קצב היווצרות השיטפון המדברי הוא מהיר מאד ועוצמתו תלוייה בכמות הגשמים ובגודל אגן הניקוז. כשיש גשמים בירושלים ובחברון – צפון מדבר יהודה מקבל פעילות. כשיש גשם בדרום הר חברון – אזי גועש נחל צאלים.
טיולי שטפונות למתחילים (המדבר הקרוב)
יש מספר מקומות במדבר הקרוב עד קו שדה בוקר, ויסלחו לי שמורות הנחלים הגדולים בערבה:
ואדי קלט – בואדי קלט ניתן לראות את הנחל גועש בשלוש נקודות, בשלושתם ניתן להגיע עם האופניים או עם רכב לשמורת עין פארה, הירידה מכביש 437 מהישוב ענתות\עלמון. עין פוואר מכביש אלון ועל הכביש המוביל לורד יריחו. תצפיות מלמעלה יספקו מבט על היובלים הנשפכים מהשלוחות אל הנחל
נחל אוג – גם פה יש שלוש עמדות מצוינות, תצפית טובה ובטוחה היא מהגשר שמעל הנחל בכביש המוביל לנבי מוסא, מאלמוג אפשר לרדת לחלקו הרחב של הנחל (הדרך על מצוק ההעתקים בטוחה לרכיבה גם בעת שיטפונות) והאמיצים כמו עמית זמיר וחבריו יוכלו לשוטט לקרבת הקטע הקניוני של הנחל.
כביש 90
כביש 90 הוא קלאסי לצפות במפלים , אם כי צריך לצפות שהכביש יכול להיחסם, תצפיות למפל של נחל קומראן אפשרי מהגן הלאומי וכן כחצי ק"מ דרומית לכניסה לגן הלאומי, הנחל חוצה את הכביש, ניתן להיכנס ברגל לאורך הנחל עד המפל, ולראות את זה:
על נחל דרגה אפשר להציץ מתצפית האפס ליד מצוקי דרגות – עליה למצוקי מכביש 90 לאורך חוף ים המלח. לפני סוף העלייה פונים שמאלה לדרך עפר המובילה לתצפית על נחל דרגות. ניתן לשלב עם טיול כביש או שטח אל רמת המדבר. מצוק ההעתקים עד אלמוג נחשב בטוח לרכיבה לכל אורכו -חציות הנחלים תמרים, קדרון, קומראן ואוג הם בקטע הרחב שלו אם כי יש לזכור כי בימי גשם אדמת החרסית נדבקת והורסת את הרכיבה.
תצפית נוספת על נחל דרגה נמצאת ממזרח לכביש 90, בנקודה בה נחל דרגה נכנס לים המלח. התצפית נמצאת מצפון לנחל.
השיטפונות של הנחלים אל ים המלח מביאים איתם סחופת נחלים הצובעת את הים בחום בצורת מניפה:
נקודה נוספת על כביש 90 היא בנחל ערוגות, ממזרח לכביש, ומדרום לנחל. במסגרת בניית הגשר, הנחל הוסדר לכיוון ים המלח.
בירכת צפירה
בירכת צפירה היא חלום רטוב, אולם את הישיבה במרפסת מעל הגבים נמיר בתצפית אל הנחל מאזור גבעת גורני , סימון השבילים האדום שיוצא מהחניון של נחל צאלים מזרחה (ניתן גם להגיע מכביש הנוקדים למצדה בשביל רחב וטוב), גשמים בדרום הר חברון ויש לכם שטפון מרהיב.
נגב
בחניון העליון של גן לאומי עין עבדת יש תצפית אל המפל שמעל עין מעריף בנחל צין. מגיעים לשם מכביש 40 כ-7 ק"מ מדרום לשדה בוקר לכיוון מצפה רמון. לאחר התצפית אפשר לשלב רכיבה בשבילים הרחבים באזור.
מה לא לעשות
לא לנסות לצלם את השטפון המתקרב מתוך הערוץ, כי אז יקראו עליכם בYNET ותאלצו לשלם עבור הוראות החילוץ…