לאחר ארוחת בוקר קצרה מעמיסים את האופניים על הרכבים ויוצאים לפירנצה. למרות כל כלי הניווט הצלחנו לאחר בחצי שעה לישיבת הקבוצות אחרי ברבור מביך בגזרת פירנצה…ישיבת הקבוצות הייתה קצרה וענינית אך הוכיחה שגם כשאופניים הוא ספורט שמתנהל עם עניבות ושטיחים מקיר לקיר (ולא באוהל מיוזע באורים…) עדיין יש את אלו שלא מבינים איפה מחלקים אוכל ומתי מזנקים.
אולי תתעניינו בכתבות נוספות בסיקור של BIKEPANEL את אליפות העולם בטוסקנה:
- רוכבים במחתרת טוסקנה 2013 – סיכום מירוצי הנוער, הנשים, והמצב הירוד של עולם האופניים התחרותי הישראלי
- רוכבים במחתרת טוסקנה 2013 – הסיפור והתמונות של הישראלים במרוץ ה U23
- על אוזלת היד של איגוד האופניים ועל ההכנות בטוסקנה \ “רוכבים במחתרת”, טוסקנה 2013
במקביל לישיבת ראשי הקבוצות נערכו רוכבינו לקראת היכרות ראשונה עם מה שנחשב מסלול אליפות העולם הקשה ביותר של השנים האחרונות (ויש הטוענים אי פעם). לפני היציאה לא שכחנו לברך את ויקטור ליום הולדתו שחל היום. ברור לכולם מה הוא רוצה כמתנה.
בזמן ההמתנה לרישום הרוכבים, שביעילות איטלקית מדהימה הסתיים תוך לא יותר מ 3 שעות… הצצנו לכיוון מרכז העיתונות המחכה לאכלוס המאסיבי של סוף השבוע. מאות כסאות, חיבורי חשמל ואינטרנט פרוסים באצטדיון המקורה המשמש כמרכז הניהול והבקרה של הארוע.
רק בכדי לחזק את תחושתנו שיש בעולם מקומות בהם העניין בספורט האופניים גבוה, ערב קודם לכן הגיעה נבחרת איטליה על מאמנה ושלל רוכביה לשיחה פתוחה מול הקהל האוהד על במה בכיכר המרכזית של העיירה מונטהקטיני. קולטורה כבר אמרנו?
על המסלול השלימו כל הרוכבים הישראלים 3 הקפות של מסלול התחרות.
הרוכבים כולם ציינו עד כמה המסלול קשה וסלקטיבי – העלייה הארוכה הולכת והופכת תלולה לאורך 4.5 הקילומטרים ולאחריה מגיע הקיר האימתני – 700 מטרים בשיפוע של 12% ונגיעות של 19% (הציטוט המדויק הוא – מסתכלים לשמיים…). הישראלים אינם היחידים שחושבים כך, גם קאבנדיש צייץ “איכס” אחרי מספר הקפות דומה לזה שעשו רוכבינו. דוקא פז בש, שסיימה את האימון רעננה מכולם, ציינה שהיא אוהבת את המסלול והוא מתאים לה. פז נראית נהדר ונקווה שזה יבוא לידי ביטוי בשבת.
היה מפתיע לשמוע מחברי נבחרת שוויץ שפביאן קנצ’לארה שמח לרכוב לצידו של ים פוליאק, אבל יתכן ואני לא מדייק בפרטים…
כנסים רבותיי, כנסים
אחר הצהריים מצאנו דרך לכנס של ה UCI. הכנס נפתח בתשדיר בחירות של פאט מקוויד שמנסה לשרוד כנשיא הארגון ולהיבחר מחר לקדנציה נוספת. אך לאחר ששמענו עד כמה גדול ונפלא ארגון ה UCI ומנהלו, זכינו בשלוש שיחות מרתקות –
שיחה מרתקת עם מיקלה אקוורונה המנהל הספורטיבי של הג’ירו דאיטליה. על השיווק העולמי, על הזינוק באירלנד ב 2014, על הרצון לקיים ג’ירו לנשים שיתנהל במקביל למרוץ הגברים ועל תשוקה לאופניים ולספורט בכלל.
השיחה השניה נערכה עם Warren Barguil בן ה 21 הנפלא של ארגוס שימנו שהפך כוכב בן לילה אחרי שניצח זה עתה 2 שלבים בוואלטה וירכב ביום ראשון במדי נבחרת צרפת. לדיון הצטרפו גם בוב ג’ונגלס הלוקסמבורגי שרוכב ברדיושק-לאופרד ושונגזו ג’ים מ MTN קוויבקה, רוכב כהה עור שצמח בגטאות של קייפטאון ורוכב היום כמקצוען באירופה. המסר שלו היה מאד רלוונטי גם לנו הישראלים – בואו לאירופה כי רק שם אפשר להבין מה זו מקצוענות ולרכוב ברמה הזאת.
לקינוח היום המרתק ארח הכנס שניים מגדולי הכוכבים בענף ולבטח שני המועמדים לניצחון במרוצי העילית באליפות הנוכחית – פיטר סאגאן ומריאן ווס. אי אפשר לתאר את הקסם של סאגאן במילים- הוא עולה לבמה, מנופף לשלום ומחייך לקהל וכולם נקרעים מצחוק. הוא מתראיין על במה בדיוק כמו בסיום מרוצים, באנגלית מוגבלת ובמן ילדותיות ופשטות שובת לב – איך הגעת להיות מקצוען הוא נשאל? ועונה – “לא יודע… פשוט רכבתי וזה קרה…”, מה דעתך על זה שיהיה ג’ירו נשים במקביל? “לא כדאי שזה יהיה ביחד… אולי שירכבו קצת לפנינו או אחרינו…” הוא עונה ומריאן ווס (מקצוענית מאד וגברית מאד) מחייכת ומבטיחה שתנסה “to stay on his wheel…”‘. מעולה.
אליפות עולם היא הרבה יותר מאשר “רק” תחרות ספורט. זהו המפגש המרכזי של ספורט האופניים העולמי. יש חשיבות אדירה לנוכחות של נציגות ישראלית בלי קשר להצלחות ספורטיביות (שצריך כמובן למצוא את הדרך גם אליהן), לא להיות פה בכלל, אומר שאתה ממש מתנתק ממשפחת האופניים העולמית. זה גלגל שאסור לאבד…