למה דווקא 100? ועוד 100 מייל? כי 100 מייל זה הרבה יותר מ 100 קילומטר וכי זה עגול ושלם.
לקראת ה 100 הצפוני, מריה מרפלד ואייל צ’רניחובסקי מספקים לנו חשיפה על מה שקורה מעבר לים ועל המתרחש ב”ביצה” המקומית, מקורות ותולדות, שיקולים בבניית המסלול, ועוד:
פצצה חד יומית
לרוב הרוכבים המתנסים לראשונה ברכיבת מרחק חד יומית מאתגרת ופורצת מעטפת, זו יותר מחווית טירוף חד פעמית לספר עליה בבית. זה לעלות על האופניים בן אדם אחד ולרדת מהם אדם אחר לחלוטין. רכיבה חד יומית עבה, המתקיימית ביום אחד (המחזור הבסיסי של הגוף האנושי) מנטאלית, משנה לגמרי את גבולות הפיסיקה שלך כאדם. “מה אתה באמת כול להוציא מעצמך ביום אחד?”. במונחי אופניים, “כמה מרחק באמת רכבתי”, “כמה גובה מצטבר רכבתי? וכמה דברים ראו עיניי באותו היום?” הזכרונות של אלה יצופו באופן ספונטאני בשבועות שלאחר הרכיבה ויעלו חיוך ממזרי על פנייך.
תחרות מאה מייל, או סנצ’ורי, כפי שהדבר נקרא בארץ מוצאה ארה”ב, הפכה לאחת מאבני היסוד בתחרויות הסיבולת בשטח. מהתחרויות היפות, האקזוטיות והשבטיות שיש בעולם וכמובן בארץ. ה 100, מספר עגול ושלם, מאתגר פיזית אך בעיקר מנטאלית, מהווה מאמץ מתוכנן בקפידה ובר ביצוע ביום אחד. זהו אירוע שכרוך במאמץ סיבולת אמנם, אבל הדיווידנדים המטאפיסיים הנפשיים והתמורה האישית הופכים את המאמץ והסיבולת לאמצעי. הגדרת יעד של רכיבת 100 מייל, זאת המטרה ממנה נגזרת היקף ההכנה אליה. זה מתחיל קודם כל מבניית מסלול מתאים ובניית מעטפת לוגיסטית (כאב ראש לא קטן להוגי המסלול לפחות בפעם הראשונה), וממשיך אצל הרוכב דרך תכנון המשאבים ועד להכנת הציוד וכמובן האופניים שצריכים לתקתק.
רכיבות ה 100 תחלנה לפני הזריחה, סיומן בשקיעה ולעיתים בחשכה. נדרשת התייחסות למזג האויר המשתנה, לא רק להפרשים בטמפרטורה בין צינת הבוקר לשמש בצהרי היום, אלא גם למשטר הרוחות, לחשש משטפונות ולשינויים בקרקע (כגון התראות בוץ) לפני יום האירוע. יש צורך בהפסקות קצרות, עניניות ומתוכננות היטב המוקדשות לפרוטוקול נוזלים, מלחים, ותזונה מוקפד. הבנת מבנה המסלול ותכנון רכיבה מושכל כל אלה יחד מחייבים רצינות ומחויבות גדולה. עצמת אירוע כזה, מלווה אותך שנים ולעיתים, אפילו לכל החיים.
“I never time trialed so long”
מרוצי מאה מייל באופני הרים תפסו מקום מכובד ונחשק. המספר העגול והנוצץ הזה, משמש כציר אסתטי, קוגנטיבי ואייקוני: 24 שעות, מאה מייל, ים לים… באנלוגיה לסובב והמסובב, אם הכותרת “מאה מייל” הוא המסובב, אזי זרועות הקראנק הם המסובבות ואנחנו רק נקלענו בתמימות לתווך את השניים.
יש הטוענים שהמשפט “I never time trialed so long” נאמר על ידי לאנס ארמסטרונג, הרוכב האגדי השנוי במחלוקת, לאחר שסיים את מרוץ ה Leadville 100 MTB, בקולורדו. אנחנו מצאנו דווקא ציטוט דומה של לייפהיימר – עוד רוכב כביש אמריקאי ידוע שאחרי שניתץ את שיא המסלול של לאנס והעמידו על 6 שעות. כך כבישון רואה את זה ואולי זו הדרך הנכונה לראות את זה. מרכיבות Century של מועדוני רכיבות כביש בעולם, המרחק הזה הפך במהרה לקצף מעל נחשול אופני ההרים ששוטף את מדינות ארצות הברית. אך בואו ונבחין – 100 מייל בשטח זה לא 100 מייל כביש. עם כל הכבוד ויש כבוד, בהיותו מרתון פורץ גבולות, הוא מהווה אתגר לטובי המאמנים והרוכבים, ומלבד עצם הרכיבה, העבודה האמיתית במקרה זה, היא העבודה על הראש.
רכיבות סנצ׳ורי – מה קורה מעבר לים
עוד בסוף המאה שעברה, במאה ה19, רכיבות ותחרויות הסנצ׳ורי החלו זמן קצר אחרי שרכיבה על אופניים נכנסה לאופנה וקיבלה את התאוצה שאת פירותיה אנחנו רואים היום. מרבית האירועים בארה”ב מאורגנים על ידי מועדוני רכיבץ כביש, במטרה לעודד את התחום ולאפשר לרוכבים להתפתח בו. בחלק מהתחרויות ניתן למצוא מקצה מחצית (half century) ואפילו רבע (quarter) ולילדודס אף פחות מזה.
במהלך האירוע, גם כשכמות המשתתפים מוגבלת, המארגנים מעמידים לרשות הרוכבים עמדות האכלה ועזרה ראשונה (אנא אל תתלהבו אנחנו עדיין בפרק של סקירת אירועים בחו”ל…). אירועי אופניים אלה מתקיימים הן לאופני כביש והן לשטח, כמעט בכל מדינה בארה״ב וברבות מהערים הגדולות. להלן כמה דוגמאות לתחרויות אופני כביש פופולאריות:
- התחרות הנחשקת של 186 מייל ביומיים – RSVP – Ride from Seattle to Vancouver and Party – עוברת בכבישים הצידיים של מדינת וושינגטון ובריטיש קולומביה.
- כ 14,000 משתתפים, זהו ה HHH – Hotter’N Hell Hundred
- STP – Seattle To Portland Bicycle Classic
- ובמקום השלישי ה Apple Cider Century עם 5000 מתחרים בלבד – אחד מאירועי ה100 בכביש הותיקים בארה”ב מתגלגל בטקסס
בחזרה לשטח
ברחבי ארה”ב קיימות תחרויות סנצ׳ורי רבות בשטח. לעומת רכיבות כביש המלוות ברכבי ליווי מצוידים בציוד חלופי, תזונה ונוזלים, הרי שברכיבות סנצ׳ורי לאופני השטח, לצד הקושי הפיזי, חלק מהאירועים כוללים חוקי תמיכה עצמית (self support & self sufficient). לרוכבים באירועים כאלה נדרשות מיומנויות ניווט, אמצעי ניווט, ויכולת להתמודד עם השטח בכוחות עצמך, לבד.
בארה”ב, רכיבות הסנצ’ורי משתייכות לליגת רכיבות סיבולת הקיימת כמעט בכל מדינה והמתכנסות תחת ליגת העל – National Ultra Endurance Series, בה ניתן למצוא את מיטב האירועים ברחבי המעצמה השלטת באופני ההרים. כמובן שסנצ’ורי בחבל ארץ אחד שונה מזו האחרת: כך לדוגמא הליגה המאתגרת ביותר ממוקמת ומתרחשת בהרי הרוקי’ס: Rocky Mountain Endurance Series שם ניתן למצוא את תחרות ה Brechenridge 100 עם 4150 מטר טיפוס לעומת אירוע דומה במתווה של ארץ שטוחה יחסית, כדוגמת פלורידה.
להלן כמה דוגמאות מענינות:
- Wilderness 101 mountain bicycle race – מרכז פנסילבניה
- Shenandoah 100 – אולטרה סיבולת אופני הרים בוירג׳יניה המערבית
- Durango dirty century – קולורדו
- Iron mountain 100k – וירג׳יניה
- מרוץ ה Great Ladvile בכיכובו של לאנס ארמסטרונג בקולורדו:
מרוץ מאה מייל מדהים עתיר סינגלים:
אתגרים ביצירת מסלול בארץ
אם אמרנו שלהשתתף ברכיבה כזו זה סיפוק אדיר אזי לתכנון ולהוציא רכיבה כזו עבור עצמך ועבור רוכבים אחרים זה טריפ בפני עצמו: לעשות מסלול שבכללותו הוא מסלול אסתטי שמורכב ונפרש על קטעי רכיבה מגוונים שמשתלבים יחד לדבר אחד “נכון” ונחשק.
ראשית, השאיפה בתכנון היא לאפשר רכיבה רציפה ביום אחד. ההבדל בין רוכב PRO לבין רוכב EPIC פריק של מרחקים יכול להתבטא בעשרות אחוזים. הראשון יסיים את הרכיבה בשמונה שעות והאחרון בשתיים עשרה ואף יותר, כך שעבור רבים רכיבה כזו תתחיל ותסתיים בחושך. אלמנט שני, הוא מזג האוויר. מאחר ומדובר על רכיבה הנמשכת במשך מרבית היום, חשוב לרכוב את המסלולים הללו בתנאי חום נוחים. לדוגמא, לנצל את הימים הארוכים שבגבול בין האביב לקיץ או בסתיו ולהימנע מתנאי חום קשים או לחילופין מבוץ ושיטפונות.
עניין נוסף הוא האיסור המוחלט והמקודש שלא לרכוב בשמורות טבע אחרי שעות החושך (זמן הפעילות הלילית של חיות בר רבות).
אלמנט חשוב אחר הוא איסור רכיבה בשטחי אש פעילים בזמנן פעילותם ולבסוף… דלות התקציב, פרט המשפיע על כל ההערכות. מאחר ואין תקציב, הארגון מתבסס על עשייה התנדבותית של הרוכבים עצמם, המסלולים לא מסומנים (אם כי המארגנים דואגים לספק קבצי ניווט שהוקלטו במהלך פיילוט ההכנה לאירוע), אין עמדות אוכל ושתייה הפזורות לאורך המסלול, אין סיוע רפואי, אין ביטוח משום סוג שהוא והפודיום, הוא עניין ווירטואלי.
אך אל מול כל הקשיים שהוזכרו בסגנון הפרחת השממה וייבוש הביצות, מתקבלת חוויה בלתי נשכחת של מסלול פראי, מאתגר ועוצמתי בכל היבט שדווקא ההתארגנות ה”סמי ספונטאנית” שלו היא מקור הקסם שלו.
100CC -מאה מייל גליל גולן
במהלך תכנון רכיבת מאה המייל הראשונה שעשינו בארץ ושהתגבשה בפורום 4אפיק, נתבע השם – American Century 100, אך עד מהרה הפך לצ׳מיצ׳ורי בגלל טעויות מקלדת מושכלות ונשאר כך עד היום. לאחר הרכיבה הספונטנית הראשונה ההיא, בה לקחו חלק כמעט 40 רוכבים, הגיעו בהמשך רכיבות רבות נוספות, ספונטאניות, פיראטיות וגם מאורגנות. בדצמבר האחרון, בו צוין הצ’ימיצ’ורי ה 5, השתתפו כ 150 רוכבים ורוכבות. וכשאירוע מחתרתי הופך לאירוע “מיינסטרים” בכזה קנה מידה, התעורר שוב הרצון לייצר “רכיבת קאסטום” ולהוסיף אירוע צפוני, בנופים אחרים עם גובה מצטבר משמעותי ובעונה אחרת שיהווה עוגן לאירועי האנדוראנס בארץ. הפעם, מאחר ונדרש אירוע רכיבה בחבל ארץ אחר, נבחר ונתפר מסלול השונה מאחיו הבכור בדרום הן בנופיו והן באופיו.
בניגוד למדבר רחב הידיים והשומם, שהוא תוואי השטח בו מתקיים מסלול הצ’ימיצ’ורי, מסלול ה 100cc, מזמן חווית משתמש אסתטית וקונספטואלית שונה לחלוטין. כל קשת הצבעים שרק תבקשו – ירוקים, חומים, כחולים, הרבה מים, הכל בפריחה אדירה ססגונית ורוגשת, נפרסת במעגל של 160 ק”מ באחד האזורים היפים של מדינת ישראל. המסלול מקיף את הכנרת, עולה ויורד ברמת הגולן ובגליל, וצובר גובה של כ 3000 מטר. לצד הנופים המטריפים, יש שילוב עליות קשות, מורדות מהירים מאוד, ויישורות, פה ושם קטע הליכה וטבילות במים צוננים. כל זה יקרה ב 18 לאפריל. יש גם גרסה מקוצרת לסיפור הזה כמובן.
