מאור רביב
ב2006 Ibis שינתה את הקונספציה בעולם האופניים שגרסה שקרבון מתאים רק לשלדות אופני XC והחלה להביא לעולם אופני AM אגרסיביים שהפכו להצלחה מסחררת, חלקם נחשבים לאגדיים עד היום. ה HD3 ממשיך מסורת של אגדות אופניים. האם האח הצעיר יעלה בהצלחתו על הותיקים או שמא אגדות אינן ניתנות לשבירה?
מאת: מאור רביב
צילם: יוג’ין לויט
קרבון ברוטב חמוץ-מתוק
בשנת 2010 הגיחו לעולם ה-Mojo HD שהיו אופני קרבון אגרסיביים קלי משקל, עם מהלכי מתלה של 160 מ”מ מלפנים ומאחור ומתלה ה DW LINK של Dave Weigel שהפך לפופולרי. Ibis שינו את כללי המשחק עם הMojo Hd. בזמן שאופניי AM אגריסיביים עם מהלכי מתלים ארוכים היו כבדים והדיווש לקצה ההר היה משימה לא פשוטה, Ibis הוכיחו שאפשר אחרת. כאשר היה נראה כי עולם האופניים הולך לגלגלים גדולים יותר נולדו ה – Mojo HDR. הגרסה החדשה הייתה עידכון של הדור הקודם. לא נעשה שום שינוי מהותי בשילדה, למעט התאמה של המשולש האחורי לגלגלי 27.5 \ 650b , מה שהוביל לנגיסה במהלך המתלה ל130 מ”מ.
ואז, עולם חדש צץ כרעם ביום בהיר והתמתג בעצמה תחת השם “אנדורו”. איביס הבינו שהנוסחה הנוכחית כבר לא עובדת ושצריך לשנות את הכללים כדי להישאר במשחק. לקראת שנת 2015 ה Mojo HD3 יצאו לשוק האופניים ונראה כי משהו השתנה בליין שהיה ותיק ומוצלח כל כך. עיצוב השלדה נראה שונה, מהלך המתלה התקצר במעט ל6 אינץ’ (152מ”מ) ביחס ל160 המילימטרים של ה Mojo hd אך גיאומטריית השילדה הפכה לקיצונית יותר.
קצת היסטוריה אישית: רכבתי לא מעט על ה – Mojo HD הותיקים, בין אם בארץ או בחו”ל. לטעמי האישי (ואני יודע שהרבה רוכבים יאחלו לי פאנצ’רים כל חיי על המשפט הבא) השילדה של ה Mojo HD הייתה מזעזעת מבחינת מראה. המבנה המסבכי של השילדה נראה לי גס וחסר סקס-אפיל. לעומת זאת, כאשר הייתי על האוכף היו יוצאים ממני קולות של אושר בלתי נפסק. מעטים האופניים שהיו גורמים לי כרוכב להנות כל כך בטיפוס ובמיוחד כשמדובר בירידה. כאשר גיאחה הודיע לי כי אלך לבחון את ה Mojo HD3 נוצר אצלי סימן שאלה גדול. האם האופניים יהיו יפים יותר וחשוב מזה, האם הם מעניקים חווית רכיבה שלפחות תשתווה למצוינות שהדגימו הדורות הקודמים?
- דגם: IBIS MOJO HD3
- גלגלים: 27.5
- מתלה: 6 אינץ’ (152מ”מ)
- משקל: 13.15 (טיובלס, פדאלים CB Mallet 3 ) שילדה במידה M
- מחיר : 35,400 ₪ (30,090 לחברי מועדון)
- יבואן : מוטואופן
סקסאפיל, עיצוב, שלדה וגיאומטריה
כאשר קיבלנו האופניים לקראת המבחן גבר אצלי החשש שמא שוב מדובר בשלדה שעיצובית אינה לטעמי, הרי התמונות ברשת אינן משקפות את המציאות. לבסוף כשראיתי את האופניים לראשונה החשש הופג כלא היה. עמדה מולי שילדת קרבון מלאה (משולש קדמי ואחורי), מאובזרת בכל טוב ועם מראה חדשני אך מעודן בצבע תכלת עם גרפיקה בצבע אדום שלטעמי, זו הצביעה היפה ביותר בליין. השילדה נעימה מאוד לעין אך עדיין שומרת נאמנות למסורת העיצובית של ibis. כמובן שכל החידושים האחרונים קיימים גם כאן.
המתלה הוא ה DW שהפך כבר לקונצנזוס ונחשב לאחד הטובים שיש בתעשייה. אין פה חדשנות מטריפה עם חוליות אקסנטריות כמו ב Ripley שבחן נימי ב BIKEPANEL בעבר אבל בהחלט יש פה את המתלה המוכח שעובר אופטימיזציה ספציפית לדגם באמצעות גורו הבולמים Dave Weigel. אייביס מתגאים בכך שמדובר כבר בדור החמישי של המתלה הזה שיושם ב HD3 – האופניים הראשונים בעולם שיצאו עם הגרסה המעודכנת ביתר הזו.
השילדה בעלת חיווט פנימי לכל הכבלים וכמו כן גם למוט האוכף הטלסקופי.
צינור הראש בעל קוטר משתנה (סטנדרטי). מתחת לבולם ובחלקו העליון של הצינור התחתון נמצא מיקום מתקן הבקבוק. עבדכם הנאמן אינו רוכב עם בקבוק על השילדה אך המיקום נראה נגיש, נוח ונקי מפגיעות בוץ. הצינור התחתון מוגן ע”י מגן פלסטיק ארוך וקשיח שלא רק שומר על השילדה אלא גם מהווה כיסוי לחלק מן הכבלים העוברים למשולש האחורי. לציר המרכזי התווספה תושבת ISCG-05 המאפשרת חיבור Chain guide מה שלא היה קיים בדגם המקורי.
בצינור מוט הכיסא קיימת הכנה למתאם להתקנת מעביר קדמי.
המשולש האחורי בנוי לקשיחות כנגד התקפה מכל כיוון, הן אם בעבודת המתלה והן מהצד בפניות. לפי Ibis ניתן להתקין צמיג ברוחב מקסימלי של 2.4 ונראה כי ישנו מרווח בוץ גדול מספיק בכדי לרכב ללא חשש גם בחורף. המשולש האחורי חמוש בציר 12*142 מתברג.
השילדה בעלת זווית ראש של 66.6 מעלות עם בולם 160 מ”מ ומהלך מתלה של 152 מ”מ (6 אינץ’). האורך האפקטיבי של הצינור העליון הוא 600 מ”מ מה שאומר כי מדובר בשילדה קצרה יחסית אך לא מהקצרות שקיימות בשוק לשילדות במידה מדיום (לשם השוואה: ה Yeti sb6c הנם בעלי 606 מ”מ, ואילו ה Nomad בעלי 584.2). זווית מוט האוכף היא בעלת 72.6 מעלות. תומכות השרשרת הקצרות הינן בעלות אורך של 430 מ”מ ובסיס הגלגלים בעל אורך של 1146 מ”מ.
מכלולים ואבזור
ניתן לקנות שילדה במחיר של 16,900 ₪ (14,365 לחברי מועדון). Ibis מספקת מגוון רחב מאוד של קיטי אבזור במחירים שונים. בדגם המבחן קיבלנו את האופניים עם קיט XO1 שהוא הקיט האמצעי ברשימה במחיר של 18,500 ₪ (15,725 ₪ לחברי מועדון, וכמובן שמדובר מחיר הקיט בנפרד מהשלדה…). המכלולים ברמת אבזור הזו הם מהגבוהים שקיימים בשוק שלא מצריכים שדרוגים מהותיים. גם גובה ההשקעה הנדרש כדי לצאת עם אופניים כאלה הוא לא מהנמוכים שתראו בסינגלים סביבכם…
האופניים מתהדרים במזלג Rock Shox Pike בגרסת RCT3 מעוטר במדבקות התואמות לצבע השילדה. הPike נותן איזון מושלם בשילוש הקדוש של עבודה-קשיחות-משקל. המזלג נותן תחושת רכות פנומנלית בתחילת המהלך שלו ומתקשח לקראת סופו. גם בהתעללויות הקשות ביותר שזרקתי עליו הרגשתי כאילו המזלג מגחך אליי בחזרה ומחכה לאתגר הבא. הבולם האחורי הינו Fox Float CTD בגירסת הקשימה. הבולם עובד מצוין במיוחד במהמורות הקטנות.
סט הגלגלים מורכב מחישוקי Stan’s ZTR Flow EX קלים וחזקים ברוחב חיצוני של 29.1 מ”מ ורוחב פנימי של 25 מ”מ. הנאבות הינם מסוג Speed Tuned XM, מותג הבית של Ibis. הגלגלים עמדו בכל אתגר ללא דופי וגם לאחר נחיתות קשות נשארו יציבים ללא צורך באיזון. על החישוקים ישבו זוג צמיגי Maxxis High Roller 2 אשר מהווים מעין פשרה בין אחיזה לגלגול.
כאמור על ההנעה מערכת ה- XO1 של Sram. מערכת ה1*11 הזו עובדת פשוט נפלא בכל תנאי וגם תחת עומסים. הקסטה היא בעלת יחס גלגלי שיניים של 10-42 מה שמעניק לרוכב טווח גדול של העברת הילוכים למרות הפלטה הבודדת מקדימה. השיפטר של Sram עובד ביעילות ונותן העברה נוחה של ההילוכים עם האגודל בלבד. הקסטה, שיפטר ושרשרת הינם ברמת X1.
הקראנק הינו של חברת Race Face מדגם Turbine, זהו קראנק שחביב עליי באופן אישי. הוא מאוד יפה לעין אך מעבר לכך הוא קל מאוד יחסית לקראנק אלומיניום והוא אינו משתמש בעכביש לחיבור גלגל השיניים. גלגל השיניים גם כן תוצרת Race Face בעל 30 שיניים.
מנסים לסייע מאיתנו להמנע מהתרסקויות חסרות שליטה הם בלמי Shimano XT המוכרים והאמינים. הבלמים תפקדו טוב מאוד ללא חריקות ורעשים ולא הראו סימני עייפות גם בבלימות ארוכות. לכל תקופת המבחן לא היה צורך בשום תחזוקה. הרוטורים גם כן של חברת Shimano בקוטר 180 מ”מ
את הקוקפיט הידר כידון קרבון של Ibis באורך 730 מ”מ עם גריפים בצבע אדום של Lizard skin התואמים לשלדה. הסטם הינו של חברת Thomson באורך 50 מ”מ. מוט הכסא הינו מוט כיסא טלסקופי של חברת Kind Shock מדגם LEV Integra באורך 150 מ”מ. הוא עבד מצוין וללא תקלות אך הלחצן להפעלתו לא מהנוחים שהשתמשתי בהם.
האוכף מתוצרת Ibis נוח למרות הצורה המעט תחרותית שלו. האוכף היה רך למדי אך בקטעי דיווש ארוכים מאוד הורגש כאב קל באיזור האחוריים.
טיפוס, דיווש וגמיעת מרחקים:
בתחילת תקופת המבחן לקחתי את ה-Mojo לבן שמן ופארק קנדה- המסלולים הביתיים והמוכרים שלי, כדי להבין קודם כל באיזו מכונה מדובר. אחרי מעט רכיבות במסלולים הביתיים הבנתי שכדי לשחרר את הבהמה (Unleash the beast) נצטרך לצאת מהתחום המוכר ולבחון את היכולות באיזורים אגרסיביים יותר כגון משגב והרי ירושלים.
בחלק זה אני אתחיל דווקא מהסוף. האופניים האלה מטפסים בצורה מצוינת! אין ספק שמתלה ה DW הוא מהיעילים שקיימים כיום. העברת אנרגיה לגלגל האחורי נעשת כמעט באופן מלא כך שלא מורגשת שום תגובת נדנדה מצד המתלה (בובינג). ביותר מ90% מהטיפוסים לא הרגשתי כל צורך לנעול את הבולם האחורי, למעט טיפוסים מנהלתיים ארוכים שבהם העברתי את בולם הפוקס למצב Trail וגם שם זו הייתה התקטננות מצידי.
בטיפוסים טכניים המתלה הרגיש יעיל מאוד גם תחת עומס של סלעים ומכשולים שונים. נקודה נוספת לזכות הMojo בתחום הטיפוס היא זווית הראש. המקבילים בקטגוריית האנדורו, מתהדרים בזווית ראש אגרסיבית מאוד (שאפילו גובלת לתחום הדאון היל), ואילו כאן Ibis תכננו זווית ראש מתונה יותר המביאה את הרוכב לפוזיציה שבא אפשר לתקוף כל עלייה ומכשול.
חשוב לזכור שלמרות שאלו אופניים המדוושים מצוין כי אלה לא אופני קרוס קאנטרי. הגיאומטריה של השילדה לא תתאים לרוכב שרוב רכיבותיו עוסקות בכיבוש מרחקים ועליות. בסופו של דבר עם אופניים כאלו אנו נרצה להגיע ביעילות לקצה ההר, בעיקר כדי להתחיל את החלק הבא: הירידה.
ירידה, אקסטרים ופאן פאקטור:
אוווווווו כן! האופניים האלה מהירים! אין ספק שIbis שוב עלו על הנוסחה לאופניים מרגשים בכל מה שנוגע לירידות מהירות וטכניות כאחד.
למרות זווית הראש ה”מתונה” יחסית, החלק הקדמי התנהג ביציבות מופתית גם בשיפועים אלימים גם הודות למזלג הפייק. ברכיבה על מכשולים כמו חריצים, סלעים ומעט שורשים המתלה הגיב נפלא והרגיש כאילו מדובר במתלה בעל מהלך של 7″ לעומת ה6″ הקיימים בפועל. באימפקטים גדולים, כמו בדרופים או קיקרים, המתלים עבדו בצורה חלקה שהשאירה לרוכב את המשימה רק להמשיך לשעוט קדימה אל עבר האתגר הבא. ברכיבת שבילים ומכשולים קטנים השלב הראשון והשני של המתלה מעניקים תחושת ריחוף קלה המדמה תחושת רכיבה על סוס מירוצים קל רגליים. המתלה מעניק הרבה ביטחון לרוכב ועושה הפרדה נפלאה בין שיכוך לכח מתפרץ בדיווש.
תומכות השרשרת (430 מ”מ) ובסיס הגלגלים(1146מ”מ) הקצר מעניקים לMojo תגובות חדות ומהירות וישנה תחושה כאילו מדובר באופני BMX עם שיכוך מלא. כאשר תומכות השרשרת ארוכות ביצוע פנייה חדה או הרמה של החלק הקדמי למניואל הופכים למשימה מסובכת יותר.
כאן מספיקה הוצאה קלה של משקל הגוף מאיזון והרוכב מוצא את עצמו מבצע פנייה חדה בקלילות, בין אם מדובר בפנייה בברם או פנייה שטוחה לחלוטין. הMojo אוהבים להסתובב בביטחון ואם אפשר אז כמה שיותר מהר.
לא מדובר כאן באופניים תחרותיים פרופר. רוכב תחרותי היה מעדיף כנראה אופניים עם בסיס גלגלים מעט ארוך יותר בכדי לשפר את היציבות במהירות גבוהה. לעומת זאת, עדיין מדובר באופניים שמסוגלים לעמוד באתגר התחרותיות.
הערות וטענות
לטעמי כאשר מדובר בשילדה יוקרתית ולא זולה כמו Mojo HD3 אפשר לצפות לקבל בולם אחורי בגירסת Float X המתקדמת יותר. הציר האחורי צריך להיות ציר שחרור מהיר ולא מתברג בכדי להקל על תחזוקת הגלגל האחורי או בעת תיקוני שטח.
מבחינת העברת כוח בפידול, הנאבה האחורית קצת לוקה בחסר. כאשר הפעלתי כוח מתפרץ בדיווש היה דיליי ארוך יחסית עד שהנאבה נכנסה לעבודה. הייצור של הנאבה הזו הוא תחת Novotech אבל השם של המותג הוא מעורפל. אין מידע עליהם ברשת. יש לי תחושה שהראצ’ט בתוך הנאבה הוא ראצ’ט כפול עם מספר שיניים קטן יחסית מה שהוביל לתחושה של דיליי בכח מתפרץ בדיווש. לעומת הגלגל הפרטי שלי, חשתי פה שהחלק החופשי בפידול קדימה, עד שהכח “נתפס” ומתחיל להניע את האופניים- ארוך מדי.
ברכיבה הראשונה עם האופניים הרגשתי כי הכידון צר (כאמור 730 מילימטרים) ומקשה על היגוי האופניים וכן הגריפים עבים לרוכב בעל יד קטנה כשלי. החלפתי את הכידון לאחד בעל אורך של 785 מ”מ גם כן מקרבון וגריפים דקים יותר.
מוט הכסא היה ארוך מידי לרוכב קטן מימדים כמוני, לכן בקטעי דיווש בישיבה הייתי צריך להוריד קצת את גובה מוט הכסא, ולא להנות ממצב שבדיווש בישיבה פותחים את האוכף עד סוף מהלכו ומתיישבים. אני ממליץ לבדוק במעמד הקנייה אופציה של מוט כסא באורך של 125 מ”מ לרוכבים שלא מגיעים לקצה העליון של טווח הגובה המתאים למידת השילדה.
בתנאי דרדרת קשים של הקיץ הישראלי הצמיגים עשו את העבודה אך לא הבריקו לכאן או לכאן. הייתי שמח לסט המורכב מצמיג עם אחיזה משמעותית יותר כקדמי ( Maxxis Minion DHF) וצמיג בעל יכולת גלגול גבוהה יותר כאחורי (Maxxis Ardent).
סיכום:
יש משפט צבאי האומר: “ויקום הגזר ויכה את הגנן”. אין ספק שה Mojo HD3 מראה לאחיו הגדולים (דגמי ibis המוכרים משנים קודמות) איך עושים את זה נכון. לא רק שהשילדה נראת נפלא, אלא שהיא גם שמרה על הפרמטרים שהיו לדורות הקודמים ואפילו מבחינות מסויימות גם שיפרה אותם. בשוק קיימים הרבה דגמים שמטפסים טוב יותר מה Mojo וגם דגמים שיורדים טוב יותר מה Mojo. אך מעטים דגמי האופניים שעושים טוב את שניהם ביחד תוך שמירה על חיוך מאוזן לאוזן. הרוכב שירכוש לו את הMojo הוא רוכב מנוסה שיודע להשתלט על אופניים אגרסיביים עם תגובות חדות ומהירות שמדי פעם גם חוטא באיזו תחרות אנדורו כזו או אחרת.
צילם: יוג’ין לויט
מאת: מאור רביב
מאור רביב- סטודנט להנדסת מכונות וחפרן לא קטן לכל החידושים בעולם האופניים. רוכב AM/Enduro מאמין שעל כל ירידה צריך לשלם ברגליים אבל מתבכיין שלא מוצא את הרכבל… רק בינתיים בסטטוס כותב אורח, אבל ממש בקרוב נעדכן את זה לפאנליסט מהמניין ואנחנו מקווים שביחד נוכל לפנק אתכם בעוד כמה מבחני ציוד אנדורו וכזה ב BIKEPANEL ובתכיפות גדולה יותר מבעבר.