עם כל הכבוד למירוץ הגברים שמתקיים בשבת החל מ-19:00, השנה כל העיינים שלנו יהיו על מרוץ הנשים שמתקיים ביום ראשון. מחר תהפוך שני בלוך לנציגה הישראלית הראשונה למשחקים האולימפיים מענף האופניים. מה מחכה לשני ולעוד כמה מאות מתחרים והאם היא יכולה להפתיע?
מאת: יניב שור בשיתוף דני אסקרוב
צילום: דני אסקרוב, ASO/G.Demouveaux
מסלול סלקטיבי בלי מנוחה בפלטון
המסלול במרוץ הכביש באולימפיאדת ריו 2016 הוא ככל הנראה המסלול האולימפי הקשה והסלקטיבי ביותר בעשרים השנים האחרונות. הגברים יזכו ל-240 קילומטרים מפנקים כולל גבעות שוברות רגלים בחלק הראשון ושלושה לופים של כ-20 קילומטרים על גבעה בגובה 500 מטר, ועם טיפוס מצבר של מעל 600 מטר לסיבוב. לאחר הירידה האחרונה עוד כ-15 קילומטרים של מישור עד לסיום.
אם תרצו זהו סוג של ליאז’-בסטון-ליאז’… גם המועמדים לנצחון יהיו אותם אלו שיכולים לעשות את זה בארדנים ובסוף גם לתת ספרינט מדליות חזק. קשה להאמין שנראה איזה שם לא מוכר על הפודיום כי שלושת הטיפוסים האלו ינערו כל רוכב שלא נמצא במאה אחוז יכולת השנה. לא יהיה כאן פלטון שאפשר לשבת בו בנוחות יחסית ולגנוב נצחון.
מסלול הגברים
הנשים עושות מסלול קצר וטקטי בהרבה
רק 140 קילומטרים, טיפוס אחד ולאחריו אותו מישור עד לסיום – מה שעשוי להפוך את המרוץ לטקטי יותר. כשיש 3 עליות כמו אצל הגברים הסלקציה בסופו של דבר נוצרת על בסיס יכולת הטיפוס של הרוכבים החזקים ביותר. גם פטר סאגן, קאנצ’לרה או ז’ילבר עם כל הורסטיליות שלהם לא יכולים להחזיק 3 עליות כאלו. אבל אצל הנשים יש רק עליה אחת והכל יכול לקרות.
המטפסות החזקות יותר יעדיפו מרוץ רגוע בחלק הראשון ויביאו לידי ביטוי את היתרון שלהן על העליה עצמה. המטפסות הפחות טובות אבל אלו שעדיין חושבות על מדליה ירצו לפצל את הפלטון לפני העליה וליצור יתרון של כמה דקות שיחזיק על למעלה.
מסלול הנשים
שיקולים לבחירת הטקטיקה של שני
לא דיברתי עם שני, אבל אני מניח שהיא לא חושבת על מדליה. אני מניח שהיא קודם כול חושבת על הופעה מכובדת שתהווה אקורד סיום לדרך מאוד מיוחדת שעשתה. מעל הכל המטרה היא לא להפסל (DNF – עקב אי עמידה בפער מרחק מהמובילה) בשום אופן. אחר כך היא אולי חושבת על להראות את החולצה כמו שעשתה אז, באליפות העולם. מה הטקטיקה המוצלחת במצב כזה?
כניסה לבריחה היא פיתוי גדול, כי קודם כל כי מצלמים את הבריחה. בריחה גדולה יכולה לשחק לידיים של רוכבת כמו שני ולסייע לה לסיים במקום מכובד מאוד. אבל היא הימור, כי היא יכולה לצרוך הרבה מאוד אנרגיה ושני עשויה לשלם על כך ב DNF בהמשך. היתרון שלה בבריחה היא שהיא לא מסומנת ויכולה לעבוד פחות.
האפשרות השנייה היא לשבת בפלטון ולקוות לטוב. הסיכון נמוך יותר, אבל ביחד אתו יורד גם הסיכוי למיקום אטרקטיבי ועולה הסיכון להיכנס לתאונות מיותרות או להתקע בפיצול מאחור (ששוב- עלול להוביל ל-DNF).
רוכבת כל כך ותיקה כמו שני בלוך יכולה כבר להרגיש את המצב עם הרגלים ואולי לנצל רוכבות פחות מנוסות.
בפוקוס
נבחרות הנשים החזקות
שני תפגוש בפלטון 4 נבחרות מובילות – הולנד, אנגליה איטליה וארה”ב. גם צרפת, גרמניה ואוסטרליה שם אבל עם פחות נוכחות. לכל קבוצה מובילה ופועלות שהמאמנים ישרפו אותן במהלך השלבים המוקדמים עד ההגעה לעליה.
בניגוד למירוצי הקבוצות, כאן אין 10 הולנדיות או 10 אוסטרליות – יש רק 5 רוכבות במקסימום. בבריחה יכולות להיכנס דווקא הרוכבות הבודדות יותר כמו אמה יוהנסון (שבדיה, למרות שיש עוד 2 רוכבות), יולנדה נף (מנצחת גביע עולם באופני הרים, שוויץ), אלנה אמיאלוסיק (בלרוס), היפנית, האוקראינית ועוד. שם יכולות להיות בריתות מעניינות בין רוכבות שאין להם נבחרת שתתמוך בהן – בדיוק כמו שני. ליזי ארמיסטרד היא התקווה של האנגלים אחרי שיצאה איכשהו משימוע על העדרות מבדיקות סמים – יש לה הרבה מה להוכיח והיא מאוד רוצה לזכות מחדש באהדת הקהל ולהיות בכותרות בזכות נצחונות בלבד.
דווקא בזכות זה שהנבחרות החזקות ישרפו רוכבות, יש סיכוי שיהיו פחות רוכבות חזקות בסיום. לשני שלא עובדת בשביל אף אחת יש סיכוי להתברג בשליש העליון. היכולת של שני להגיע בשיא הכושר והריכוז ליום ראשון היא מפתח להצלחה – לאחר שכבר עשתה הישגים יפים מאוד בשנה האחרונה כחלק מצבירת הניקוד וההכנה לריו.
קצת מזל והתפתחות של המרוץ לכיוונים נוחים מבחינת שני זה כל מה שהיא צריכה!
נחזיק אצבעות.
שני בלוך במעלה עקרבים – המירוץ שהכניס אותה לאולימפיאדה
בחזרה לגברים, וולוורדה (או דומה לו) חייב לקחת את זה הפעם.
המסלול פשוט תפור ליכולות שלו, הוא יכול להישאר עם המטפסים הטובים ביותר ובספרינט הוא החזק ביותר. אבל באופנים כמו באופנים, הסיכוי של רוכב מסומן להחריד כמו וולורדה לנצח הוא דיי קטן, אלא אם כן אתה כריס פרום או פטר סאגן. וולורדה מעולם לא היה כל כך דומיננטי כמו שני אלו, ולראיה כמות פודיומים מאוד מכובדת באליפויות עולם אבל ללא הכתר עצמו. לרעתו של וולורדה גם מערכת יחסים רעועה עם פוריטו רודריגז אחרי שוולורדה לא עזר לו באליפות העולם ההיא באיטליה. רודריגז עצמו ירצה מאוד לסיים את הקריירה עם מדליה אבל הסיכוי שהוא יצליח בכך הוא נמוך (הוא מעבר לשיא, חלש במישור וללא ספרינט).
ביחד עם וולורדה יכולים להגיע לקצה העליה האחרונה עוד הרבה מטפסים כשרוניים – הסיטואציה שתיווצר במישור לקראת קו הסיום קשה מאוד לחיזוי. בניגוד למירוצי קבוצות, כאן הרוכבים מתחרים בנבחרות לאומיות, התאום פחות טוב וקשה יותר להוציא לפועל טקטיקה קבוצתית.
ההולנדים
הנבחרת החזקה ביותר למסלול כזה היא הנבחרת ההולנדית עם ארבעה רוכבים. אם הם יעבדו בתאום, אז טום דמולן, וואט פולס (מנצח ליאז’ בסטון ליאז’), וסטיבן קרויז’ביק יכולים לשים את באק מולמה על כן השיגור למדליה. מולמה ניצח את קלאסיקה סאן סבסטיאן בשבוע שעבר וגם שם המירוץ מסתיים בעליה חדה ואחריה מישור. בהמשך לכמעט פודיום של מולמה בטור הוא כנראה בכושר שיא ויכול לקחת את המדליה. את אותו תרגיל יוכלו ההולנדים לעשות עבור וואט פולס עצמו שהיה פועל העל של פרום השנה בטור או עבור קרויז’ביק שכמעט לקח את הג’ירו.
הנבחרת האנגלית
עם חמישה רוכבים חזקה כמעט כמו ההולנדית עם אדם ייטס וגריינט תומאס לסיועו של כריס פרום בהרים ואיאן סטאנרד במישור שלפני העליות. פרומי יכול להתפוצץ על עליה כזו ולמרות שמעולם לא ניצח מירוץ חד יומי גדול הוא מועמד מוביל לנצחון בעיני. אם לא בעליה תמיד הוא יכול להתקיף בירידה תוך שכיבה על האופנים או פשוט לרוץ לקו הסיום לא?
הנבחרת האיטלקית
פאביו ארו וניבאלי שניהם יכולים לנצח אבל אני לא רואה את זה מתחבר. הם לא עובדים טוב ביחד והמסלול לא מתאים לארו. ניבאלי בנה את כל העונה לקראת האולימפיאדה והוא מאוד רוצה להוסיף גם את ההישג הזה לאוסף. הבעיה שניבאלי הוא לא המטפס החזק ביותר וגם לא הספרינטר החזק ביותר בין המטפסים. התקפה שלו בירידה אפשרית אבל לא לוקחים מדלית זהב בירידה, מה לעשות.
ומי עוד?
ריצ’י פורט המתוסכל יכול בהחלט להפתיע במסגרת הנבחרת האוסטרלית. לעזרתו רק סימון קלארק אבל לא בטוח שהוא צריך סיוע. עם קצת מזל, מה שלא היה לו כבר שנתיים, הוא יכול בהחלט לקחת את מדליית הזהב.
בלגיה מגיעה למירוץ עם 5 רוכבים אבל אין לה רוכב שיהיה הרגל המסיימת. טים וולנס ינסה, ז’ילבר יעזור, אבל קשה להאמין שזה יתחבר. הבלגים מעדיפים גבעות קצרות יותר ומרוצפות יותר…
קולומביה גם היא עם חמישה רוכבים ויכולה להפתיע. ריגוברטו אורן, צ’אבס וכמבון פנטנו שזרח בטור – כל אחד מהם ביום נתון יכול להיות על הפודיום. אורן נושא אתו את הכשלון (היחסי) מלונדון 2012 – הצצה אחת שלו מעבר לכתף הספיקה לוינוקורוב כדי לברוח לו ולזכות בזהב. אולי הפעם?
הנבחרת הצרפתית עם 4 רוכבים
גם היא יכולה להפתיע. ג’וליאן אלאפיליפ בכושר נפלא ואתו 3 מטפסים מצוינים – ברדה, ברגיל ווילרמוז. הנבחרת הצרפתית צריכה משהו שישבש במעט את המהלך הטקטי של המרוץ כדי להגדיל את הסיכויים למדליה.
רפא מייקה מלך ההרים של הטור יגיע עם הנבחרת הפולנית וגם הוא יכול לגנוב מדליה אם הטיפוס יהפוך למאוד סלקטיבי.
עוד על המסלול 3 אירנים וגם דן קראבן ולואיס למוס של האקדמי.
זה ביום א’ הקרוב!
ערוץ הספורט מתוכנן לשדר את שני המירוצים עם גיחות לענפי ספורט אחרים תוך כדי. המירוץ של שני בלוך ישודר ביום א׳ הקרוב 07/08 החל מ19:00. אגב המירוץ של שלומי חיימי שלנו ישודר (21/08).
למרות שבסך הכל מדובר על עוד מירוץ חד יומי, יש למירוץ האולימפי קסם מיוחד והוא מביא את הרוכבים למקסימום. זכור במיוחד הנצחון של פאולו בטיני הגדול ב-2004 אחרי שניער את סרג’יו פאוליניו וההתרגשות שאחרי – השדרן האיטלקי כמעט התעלף בשידור חי מרוב צעקות. עם מסלול כל כך קשה וללא קבוצות גדולות גם בריו 2016 המירוצים האולימפיים יהיו מעניינים מאוד. אל תחמיצו!
מאת: יניב שור בשיתוף דני אסקרוב
צילום: דני אסקרוב, ASO/G.Demouveaux
