בעוד שבועיים וקצת (שבת 2 ביולי) יזנק טור-דה-פראנס 2016 שמשלים השנה רצף אירועי ספורט יוצא דופן שהתחיל ביורו ובגמר ה-NBA ויסתיים באולימפיאדה. הרוכבים כבר מתחממים במירוצים שהתקיימו בשבועות האחרונים ואנחנו מביאים לכם סקירה על מה שמצפה לנו ביולי ובמירוץ שהוא פסגת עונת הרכיבה של ענף אופני הכביש.
מרגישים כבר את המתח באויר לקראת עוד מהדורה של הטור! בטור השנה סוללת כוכבים מרשימה מאוד והרבה כבוד ויוקרה בקופה – בהחלט אפשר לצפות לטור יותר מעניין מהמהדורה של שנה שעברה בה ניצח כריס פרום. המסלול מציע אפשרות להפתעות כבר בשלב השני, ובהמשך נמנעו המארגנים מקטעי מעבר רצופים כך שמחזיקי החולצה הצהובה לא יזכו לשקט בשום שלב.
כדי להוסיף לעניין, יותר מקבוצה אחת מגיעה לטור עם שני ראשים. על הנייר יש לכך יתרונות טקטיים רבים אך בפועל זה מייצר בעיות פנימיות לא פשוטות. בכל קבוצה יש מוביל מוצהר והצרות מתחילות כשהמוביל המוצהר מוצא את עצמו אחרי כמה שלבים מאחורי חברו בדרוג הכללי.
לנחש מה יקרה במרוץ של שלושה שבועות זה כמובן בלתי אפשרי. רק לפני חודשיים ראינו בג’ירו איך מיקל לנדה עומד על קו הזינוק ומתראיין כמועמד לניצחון ואחרי 30 קילומטרים נעלם אל תוך הרכב של סקיי ולא חוזר למרוץ. ראינו איך המוביל קרויז’ביק עושה טיול מעל הכידון ונושר למקום הרביעי. ראינו את ניבאלי חוזר משום מקום לנצחון. הכל אפשרי. הנה ניסיון לעשות קצת סדר בתרחישים שונים שיכולים להתפתח בטור.
בסקיי – כריס פרום, צפוי מונוטוני ומשעמם
כמה שהוא צפוי, מונוטוני וחוזר על עצמו – כריס פרום היה ונשאר המועמד המוביל לנצחון בטור. אצל רוכבים אחרים להיות מסומן בצורה כזאת זו קללה אבל אצלו זה חלק מהעניין – הרוכבים האחרים יודעים למה הוא מסוגל וזה משפיע לרעה על היכולת שלהם להתמודד אתו. פרום שלט במרוץ ב-2013 וב-2015 באמצעות התפוצצות לא הגיונית של 600+ וואט בשלב אחד אותו תכנן מראש ביחד עם צוות סיוע של סקיי. למעשה גם ב-2012 כבר היה בכושר לפוצץ את הדבוקה אבל לא קיבל אישור לברוח לבראדלי וויגינס וסיים שני. ב-2014 התרסק על הפאבה ופרש מהמרוץ.
אם הכל יעבוד כמו שפרום רוצה, שלב 12 ממונפליה אל מונט-ונטו נראה הכי רלוונטי לשיטה של פרום וסקיי – קצב רצחני לאורך כל השלב ובסופו מכונת הואטים של פרום מנערת את הרוכבים הטובים בעולם ופותחת פערים שקשה מאוד לסגור.
פרום הוא גם רוכב נג”ש אימתני כך שלא יפסיד זמן בפרופיל הגבעות של קטעי הנג”ש הקצרים יחסית.
בתחלת החודש ניצח פרום את קריטריום-דוּ-דופינה ונראה בכושר מצוין כשהוא מנער את קונטאדור וריצ’י פורט על פני קילומטרים בודדים ומספר האצות ברצף. גם בעבר השתמש פרום במרוץ הזה כדי לחמם מנועים ולהגיע בכושר שיא לטור.
אם לשפוט לפי שני הנצחונות הקודמים שלו בטור, פרום חלש יחסית בשבוע השלישי של המרוץ, ובעבר לא עמד בקצב של קונטאדור וקינטנה. בשנה שעברה הייתה תחושה שאם הטור היה נמשך עוד כמה ימים יכול להיות שקינטנה היה מצליח להתקרב. העובדה הזו ביחד עם שלבים מאתגרים לפני ואחרי שלב 12 תחשוף את פרום להרבה יותר התקפות השנה. מרווח הכבוד לו זכה בשנה שעברה יצטמצם והוא יאותגר על ידי יותר ממתמודד אחד. עם כל הכבוד לפרום, השנה הוא יהיה תלוי בעזרה של סקיי יותר מבעבר כי לא תהיה לו יכולת לסגור גם את ארו, גם את קונטאדור וגם את קואינטנה לבד.
כריס פרום מגיע עם סיוע צמוד של האנו, וואט פולס וגראיינט תומאס, ולא בפעם הראשונה. פרום יכול לבנות על הנאמנות של תומאס והחברים האחרים ומאחוריהם שנים של עבודה משותפת והיררכיה ברורה בסקיי. תומאס כבר לא צעיר וגם יש לו שאיפות שבאו לידי ביטוי השנה עם נצחון בפריז-ניס ומאבק על טור-דה-סוויס. תומאס לא נראה במיטבו בשוויץ ועושה רושם ששיא העונה שלו היה במרץ. הוא לא הרשים בהרים ודוקא הנאו ופואלס נראים כפועלי העל בעליות.
צריך לקרות משהו דרמטי או פרישה של פרום כדי שתומאס ימצא עצמו בראש סקיי. עד אז נצפה לראות אותו בתפקיד של ריצ’י פורט בשנה שעברה – האחרון ברכבת הרצחנית של סקיי.
אקשן! – אלברטו קונטאדור ופיטר סאגן בטינקוף
אלברטו קונטאדור מגיע לנסות להחזיר לעצמו את החולצה הצהובה ולהוכיח שהוא עדיין רוכב הגרנד טורים הטוב ביותר בדורו. לאחר שבשנה שעברה הגיע עייף מהג׳ירו, השנה הוא מגיע מפוקס לגמרי על הטור. למרות המופע המעט פחות מרשים שלו בדופינה הוא מועמד רציני מאוד. יש לזכור שקונטאדור פורח במיוחד בעליות הקשות יותר בשליש השני של הטור. הוא גם מצליח לשמור על יריביו בשליש האחרון שם ממוקמים הקטעים המכריעים השנה. קושי משמעותי שהוא יתקל בו הוא כח האש הדרוש לתמוך גם בכוכב העל שלצדו – פיטר סאגאן – במישורים. זה יכול לגרום לכך שאנו שוב נמצא את קונטאדור לבד בהרים הגדולים.
כמה שפרום משעמם, ככה קונטאדור מרהיב. גם כשהוא לא מגיע ראשון הוא נותן הכל, חושק שפתיים, עומד על הפדלים עד צאת הנשמה – זה רוכב שכיף לראות.
בשנה שעברה קונטאדור נכשל בהשגת הדאבל ג’ירו-טור, והעייפות פגעה בו בעיקר בטור. ב-2014 נפצע בהתרסקות רשלנית, ופרש. ב-2013 נאלץ לראות את פרום מפגין עליונות ומנשל ממנו את כתר “הטוב בעולם”. קונטאדור מגיע ל-2016 רעב, אבל אולי קצת מעבר לשיאו. אם ינצח זה יהיה מפגן מרהיב של כשרון, כוח רצון ונחישות, כי בשנתיים האחרונות הוא לא חיבר את כל אלו לביצועים כמו שראינו ממנו ב-2007 ו-2009, כשניצח ופירק את כולם בדרך אל היריה הידועה של “האקדוחן” על הסיום. הסיוע לקונטאדור בטינקוף לא ברמה של סקיי והוא יצטרך לנצל את הניסיון שלו כדי להשתמש ברכבות של סקיי, אסטנה ו-BMC כדי לשרוד בקטעים הקשים.
בדופינה קונטאדור היה חלש מפרום, אבל הפגין הרבה בטחון. בראיונות אמר שהוא מרגיש טוב ונתן תחושה שהוא עוד לא בשיא, אבל בקצב הנכון. לפחות בדבר אחד אפשר לסמוך על קונטאדור – הוא יתן הצגה עד רגע האחרון.
באסטנה – מהיר ועצבני + מלתעות: פאביו ארו והכריש
פאביו ארו ווינצ’נזו ניבאלי כל אחד מהם כריש בדרכו שלו. לפני העונה פאביו ארו היה על הגל, עם מקום שני בג’ירו 2015 ונצחון בוואלטה. התחושה הכללית הייתה של חילופי דורות. ניבאלי היה בשפל ולמעשה כבר עסק בחיפוש קבוצה לעונת 2017. תחלת 2016 הכניסה את אסטנה לצרה: ניבאלי שבכלל לא תוכנן להשתתף בטור, ניצח את הג’ירו במהפך משוגע והוכיח שוב שיש לו את זה. עכשיו כבר מדברים באסטנה על השתתפות שלו בטור ואולי אולי סיכוי לדאבל הסטורי ומאוד לא צפוי. פאביו ארו לעומתו נראה חלוד וחסר אנרגיה בקריטריום דוּ דופינה ולמרות שניצח שלב אחד, לא היווה גורם משמעותי בדרוג הכללי. בתחלת המירוץ היה ניתן להתייחס לכך כתרגיל של הורדת לחץ, אבל בהמשך כבר היה ברור שהרכבת של אסטנה מחכה למוביל שנשרך מאחור. ארו רוכב צעיר ויכול להתאושש עד הטור אך מיקום טוב של ניבאלי בשלבים הראשונים יכניס את אסטנה להתלבטות קשה לגבי עמדת המוביל.
אפשר בהחלט להטיל ספק ביכולת של ניבאלי להצליח במקום שבו קונטאדור נכשל בשנה שעברה. למעשה כל מי שניסה “דאבל” נכשל, כולל פרום וקינטנה (טור-וואלטה). יתכן שאסטנה בסופו של דבר ישארו קרחים מכאן ומכאן ויהפכו לקבוצה שמטרתה נצחונות בודדים.
למרות כל הטיעונים המאוד הגיוניים, מי שמוכן להמר נגד ניבאלי אחרי הג’ירו שיקום. כמה ימים של גשם, כמה ירידות משוגעות בתנאי מזג אויר קשים, פיצול בדבוקה – תסמכו על הכריש שיהיה שם כדי לרשום עוד פרק בהסטוריה הלא צפויה של הקריירה שלו. אם ניבאלי יזנק לטור בסופו של דבר זה יכול לנוע בין פודיום, לבין עייפות וחוסר רלווטיות לדרוג הכללי – הכל אפשרי אצלו, במיוחד בעונה בה הוא מחויב בעיקר לעצמו ולחוזה בקבוצה חדשה.
לרעת ניבאלי העובדה שהטור לא מטפס השנה הרבה לכיוון ה-2500 מטר, גבהים בהם הוא הרבה יותר טוב.
רוצים עוד כתבות מעניינות על אופניים? אלפים כבר מקבלים למייל:
בחזרה לפאביו ארו, אחרי הדופינה קשה לדעת אם ארו באמת מועמד. ארו רוכב מתפוצץ, אמוציונלי, ונג”שניק חלש. בג’ירו של 2015 הפסיד לקונטאדור לא פחות מ-2 דקות בשלב נג”ש אחד, וכאן יש לו שניים. בדופינה הפסיד מעל דקה בנג”ש בעליה, דומה לשלב נג”ש בעליה שיפגוש בטור. עם ביצועים כאלו הוא יהיה מחוץ לתמונה גם אם יפגין ביצועי שיא בהרים.
בהנחה שניבאלי משתתף, ארו יהיה תחת לחץ גדול יותר. בשלבים הראשונים יש מספר עליות על מסלולים תואמי קלאסיקות בהם לניבאלי יש יתרון. אם ניבאלי ימוקם לפני ארו אחרי שלב 8 הלחץ יגבר.
צמד הנייס-גיי של BMC – ריצ’י פורט וטי-ג’יי ואן-גרדרן – כאן באמת לא ברור מי מוביל. פורט כיכב בדופינה. ואן-גרדרן בחר בטור דה סוויס עם פחות כוכבים אבל עדיין הרשים בהרים הגבוהים. לצמד הזה היו כמה הזדמנויות לרכוב ביחד אבל לא במרוץ כמו הטור דה פראנס. אני לא מאמין שפורט עבר ל-BMC בלי הבטחה מפורשת להיות מוביל בטור – הרי זאת הייתה הבעיה העיקרית שלו בסקיי – הוא הצטיין במירוצי שלבים של שבוע אבל לא קיבל את ההובלה בטור. ואן גרדרן לעומתו הוא בעיקר פוטציאל גדול, אין לו את הרקורד של פורט במירוצי שלבים קצרים יותר ואף פעם לא עמד בעומס שלושה שבועות ברצף. ההימור שלי הוא שואן-גרדרן יגיע לטור כדי להוביל את ריצ’י פורט וכך זה ישאר אלא אם כן יהיה מהפך דרמטי בדרוג הכללי.
הצמד של BMC יכול לרענן את ההתמודדות על ראש הדרוג, ולכאורה יש לריצ’י פורט את כל מה שצריך. בדופינה עמד בקצב של פרום וקונטאדור מתמיד בחצי החיוך שכאילו מרוח לו תמידית על הפנים. יש לו גם את הניסיון כמוביל של פרום וגם כמוביל קבוצה בג’ירו של 2015 (בו לא הצליח לממש את כשרונו עם תקרית החלפת הגלגל). הפעם יש לפורט את עמדת המוביל ואם יוכיח את עצמו אז יש לו גם רוכב מהשורה הראשונה – ואן-גרדרן – כמוביל. האם כל זה יוביל להישג גדול ראשון בגרנד טור?
לדעתי סוללת הכוכבים המנוסה שהתייצבה הפעם למרוץ תקשה על פורט להתבלט. סביר שנראה אותו עם חבורת החוד חלק מהזמן אבל לא בטוח שיותר מזה. אם בכל זאת יתחבר לו, אז אין ספק שאם יש בספורט “מגיע” אז לריצ’י פורט אחרי כל השנים בהם שיחק כינור שני מגיע.
במוביסטאר – ניירו קינטנה וולוורדה
בשנה שעברה הנוכחות של ולוורדה לא ממש עזרה לקינטנה. מספר תרגילים משותפים היו די אנמיים, וסקיי לא ממש לקחו ברצינות את ולוורדה. מוביסטאר לא מצטיינת בקבוצתיות יוצאת דופן, וגם בג’ירו ולוורדה לא זכה לתמיכה כמו שראינו באסטנה למשל. כרגע עדיין לא ברור אם ולוורדה מגיע לטור, אבל גם אם כן, צריך לזכור שהוא עבד קשה בג’ירו.
עם נתוני פתיחה כאלו – קינטנה הולך להיות הרוכב הכי מעניין בטור! הוא בלתי שביר בהרים, קצת פחות בנג”ש אבל עדיין חזק בתמונת המועמדים. הקולומביאני בחר לעשות מחנה אימונים בהרים והמעיט במירוצי הכנה ובכך הגדיל את אי הוודאות לגבי כושרו הנוכחי. גם בשנה שעברה לא היה חסר לו הרבה, ואם השנה יגיע חזק כריס פרום יצטרך להזיע, והרבה.
קינטנה חזק בשבוע השלישי והוא אולי המטפס הטוב בעולם. לטור השנה הוא כבר מגיע מנוסה ולא יתן לזה לברוח לו ללא קרב. גם אם פרום יפרק בשלב אחד, קינטנה ילחץ בהמשך, ויש לו יכולת לברוח לפרום ולקונטאדור. לדעתי קינטנה מגיע לטור כמועמד משמעותי ובשיא הקריירה שלו. נצחון שלו לא יהיה הפתעה אלא התפתחות טבעית של רוכב שכבר ראינו שיש לו את זה.
ההערכה שלנו: קינטנה מוביל יחיד וכולם בקבוצה מאחוריו. המופע שלו ברוּט-דוּ-סוּד (תחרות בת ארבעה-שלבים של הרים מתונים, בדרום צרפת) מדהים – בריחה, נצחון בנג”ש (יותר מהיר מסילביאן שבאנל!). מדובר בקינטנה אחר וחדש שבא לתת פייט ולא נתפלא אם מוביסטאר יפרקו את הרכבת של סקאיי ממרחק גדול רק כדי לבודד את פרום על קינטנה.
צרפתים? סה לה וי… טיבו פינו, רומן ברדה, וורן ברגיל
שוב הצרפתים רוצים לראות משהו מהחברה שלהם, אבל שוב זה כנראה לא יקרה. ב-2014 אחרי הרבה פרישות ותאונות היו רוכבים צרפתים על הפודיום לצידו של ניבאלי – פרו ופינו (בתמונה) – ב-2016 יש יותר מדיי שמות גדולים על קו הזינוק ולרוכבים הצרפתים יהיה קשה מאוד להיכנס לעשיריה. פרו נחלש מ-2014, טיבו פינו ניצח שלבים אבל מעולם לא היה חזק במשך שלושה שבועות ברצף, רומן ברדה וורן ברגיל יתנו הצגות בהרים ויכולים להיות בעשיריה אך כנראה לא יותר מזה.
למורת רוחו של הקהל המקומי, אין בדור הנוכחי רוכב צרפתי לפסגת הגרנד טור.
גזרת הספרינטרים
גזרה מעניינת נוספת וחמה מאוד היא גזרת המאיצים. זה נושא מרתק וסוגיה דרמתית בדבוקה – יש 5 קבוצות שמייצרות רכבות לטובת רוכבים בדרוג הכללי ועוד 5 קבוצות שמייצרות רכבות הובלה לספריטרים! בעשרת הקילומטרים האחרונים של כל שלב, לפחות עד שנכנסים לאזור הניטרלי (3 ק”מ לסיום) יהיה מאוד מורכב לנהל את זה. זה מזמין תאונות, נגיחות ואלימות בראש הדבוקה במסגרת קרבות מיקום – אש!
ההכנות של קוואנדיש לטור נפגעו בגלל מחלה, אבל עדיין הוא יגיע כדי להראות שקוויקסטפ עשו טעות ששחררו אותו. קיטל יגיע כדי להראות את ההפך ולהמשיך את הספרינטים האיימתניים שראינו בג’ירו. גרייפל היה הספרינטר הכי פורה במירוצים הגדולים של השנה האחרונה ואלכסנדר קריסטוף בלתי ניתן לעצירה כשהוא בשיא. אל תוך הסוללה הזאת יתגנב כמובן פטר סאגאן בניסיון לשמור על רצף חולצות המאיץ בטור, שוב ללא קבוצה תומכת (קונטאדור יקבל עדיפות). ויש את הצרפתים בתמונה – נאסר בוהאני, ארנו דמאר, בריאן קוקרד – כל ספרינט בטור דה פראנס יהיה מלחמת עולם.
מלחמת הספרינטרים תפריע גם לרוכבים המתמחים בנצחונות מתוך בריחה כי הקבוצות של הספרינרטים ידאגו להחזיר את הבריחות בשלבים השטוחים או לשתול פרזיט משלהם בתוך הבריחה – לא פשוט להתמיד בבריחה במצב כזה (מי אמר קאנצ’לרה? הנה!).
ואיך אפשר בלי מילה על ספארטקוס!
פביאן קאנצ’לרה בעונת הפרישה שלו מגיע בפעם האחרונה לטור-דה-פראנס ומקבל הרבה מאוד אהבה מהקהל ומהרוכבים האחרים. בקרב רוכבים שלא זכו בטור קאנצ’לרה מחזיק בשיא ההחזקות של החולצה הצהובה – 29 ימים, כולל 5 נצחונות בפרולוג! גם בשנה שעברה החזיק את החולצה הצהובה יום אחד אבל נקלע לתאונה ונאלץ להעביר אותה הלאה. מאז 2004 עת זכה בפרולוג בפעם הראשונה (ועל פי המיתולוגיה הלך לישון עם החולצה הצהובה), הקריירה של ספרטאקוס שזורה במהדורות השונות של הטור והישג השנה יכול להיות הדובדבן שבקצפת. קאנצ’לרה היה בכושר מצוין בקלאסיקות וגם השבוע בטור של שוויץ הפגין כושר טוב. בטור כבר ניצח שלבי ITT וגם שלבים רגילים, תרם את כוח הסוס שלו למובילי הקבוצות במישורים ונתן כבוד לחולצה הצהובה עם הרבה לחימה גם בשלבים שלא התאימו לו כרוכב. Trek לאחר הפרישה שלו ושל מיסטר Shut up legs צריכה למצוא או לגדל כוכבים אהובים חדשים!
על המסלול
הגרסה ה-103 של הגראנדטור הותיק ביותר מתחילה השנה בצרפת אחרי שנתיים של פתיחה באנגליה ובהולנד. הטור כולל גיחה לאנדורה על גבול ספרד וסיום אחד בשוויץ. לאחר מספר שנים בהן ביקר המרוץ בקטעי פאבה וגבעות קלאסיות, זנחו המארגנים את האזור הצפון מזרחי של צרפת וגבול בלגיה, והמרוץ מתחיל בחוף המערבי של צרפת, עובר דרומה אל הפירנאים, ואז מזרחה לאלפים וחזרה מערבה לפריז.
על המסלול נפרט בכתבה נפרדת בשבוע הבא אז גם נביא לכם את הרכבי הקבוצות הסופיים לטור.
