השנה הסיפור של Giant מאוד מעניין כי היא החליטה ללכת על 27.5 בכל העוצמה. היא היחידה מקרב מותגי האופניים המובילים בעולם שעושה את זה. ב Giant פשוט החליטו שכשתחשבו על 27.5 תחשבו עליהם. צעד אמיץ וקיצוני של בידול (אבל גם מסוכן למדי…) הדגם שבמבחן הפעם הוא ה 1 Giant Anthem – אופני מרתון מוכחים ומוצלחים כבר שנים. מחירם 15,500 שקלים. אנחנו עוקבים אחרי הדגם הזה עוד מתקופת ה 26, דרך ה 29, וכעת אל הפורמט שהשמיד את ה 26 וכובש את העולם: 27.5.
צילום אקשן: יוג’ין לויט (צילום דומם: גיאחה)
בחן: גיא חלמיש
ג’יאנט מציגים את יתרונות ה 27.5:
כמובן בלי לפספס קצת טראשינג על ה 29 ו 26. לדברי Giant, ובמידה רבה של צדק אופני 27.5 נהנים ממגוון תכונות עדיפות…
- קלים יותר במשקל כולל של האופניים, מה שהופך אותם לבעלי היגוי טוב יותר, וטובים יותר בהאצה.
- הגלגלים עצמם קלים מ 29 וכבדים רק במעט מ 26, שוב לטובת שינויי מהירות והיגוי זריז.
- מהירים יותר בספרינטים ועליות (בגלל יכולת שינוי הקצב בקלות רבה יותר)
- מספקים יכולת דריסה טובה יותר משל 26.
- שליטה טובה יותר, הכתבה ממושמעת של קו הרכיבה, כתוצאה מקשיחות שלדה עדיפה על זו של ה 29 באיזור הציר המרכזי וצינור הראש.
- שליטה טובה יותר עקב שטח מגע קרוב יחסית לשל 29: מה שמסייע לאחיזה בפניות ובלימה
- טיפול בפניות – שלדות עם גיאומטריה צפופה יותר, מיצרות התאמה מדויקת ופחות גמישות
אני מודה שאני אישית די מתחבר למסר, אבל לא כולם חייבים להתחבר למסר, והטוטאליות של הכרזה כזו על גודל אחד בתור הדבר הנכון יש עמה סיכון. הגיוון של כמה סוגי הגלגלים הוא טוב וחיובי, ורוכבים בגבהים שונים, הרוכבים בסגנונות רכיבה שונים, ומסלולים שונים מייצרים יתרונות לגדלים השונים. עבורי, במידה מדיום, במתארים טכניים יחסית ובעליות (ופחות במישורים ודרכי 4*4), בסגנון קרוס קאנטרי עצבני – שזו הסביבה העיקרית שבה אני צורך את אופני ההרים שלי, ל 27.5 יש יתרון על פני 29.
מקדמי ריר וסקסאפיל
עם צביעה פשוט יפהפיה, מאוד מוצלחת בצבעי תכלת ולבן האופניים נראים מעולה!
כשרכבנו עם חליפה בצבעים תואמים ועם נעלי ה XC90 החדשים של שימנו שנראים כאילו יצרו אותם בשביל הצביעה הזו, תגובות ההתלהבות היו רבות. את האנת’ם אנחנו מכירים כבר תקופה ארוכה, והעיצוב שלהם מוכח ועובד, כשבוחרים צבעים טובים. זאת ועוד: על 27.5 הם נראים טוב בהרבה מאשר ב 29: יותר הדוקים, ונכונים. השלדה קטנה יותר, וצפופה יותר, והצביעה פה גם הרבה יותר טובה מאשר בדגם ה 29 שבחנו בעבר.
בזכות יכולות הייצור המרשימות של Giant מדובר באופני אלומיניום שנראים טוב לא פחות מאופני קרבון – הריתוכים מלאים יחסית והפרופילים מתוחכמים ומעוצבים. פרטים שעושים לנו את זה: הקו הישר והתכליתי של הצינור העליון, הצינור הקדמי המאסיבי בצורת שעון חול, והצינור התחתון המרובע, הולכת הכבלז’ בתוך הצינור התחתון. יותר מכך – אם תשוו לאופני קרבון לאו דווקא תגלו פער אדיר במשקל השלדות.
כמו ב 29, שוב ציר הגלגל האחורי עדיין בסטנדרט הישן של קוויק ריליז רגיל בקוטר 9 מ”מ, ולא 12 מ”מ, המתברג לתוך השלדה, אולם הוא מוסווה באמצעות הברגה ולא באמצעות חבק מהיר רגיל.
Fun וג’ננה
הקשיחות הצדית ניכרת בחלק הקדמי ובציר המרכזי, והקוקפיט רחב וקשיח – האופניים האלה מקנים המון בטחון באיזורים קשים ובלתי מרחמים. תחושת פיזור המשקל מתעתעת מעט – מצד אחד תנוחה קדמית יחסית אולם מצד שני גלגל קדמי נצפה אי שם מלפנים בזווית ראש 69. תקבלו פה אופני מרתון שמתפקדים מעולה בדאונהיל מאוד מהיר וטכני בזכות העובדה שהם מרגישים בשליטה, לוקחים קו יציב וברור גם על גינות סלעים, דרך דרופים וקפיצות. יש פה איזה תכונה שבילונית שנובעת מהזווית של החלק הקדמי + כידון רחב מאוד 730 + קשיחות צדית + צמיגים בשרניים ומתלה שמכויל למכות חזקות גם בסג נכון. היציבות הכיוונית שלהם מורגשת – אלה לא אופניים תזזיתיים.
למרות המוניטין הרע שיש למונח הקשיחות הצדית כביטוי לפלצנות מבחני אופניים – הרי שמעבר הדוק בין זוגות אופנים מקבילים בקטגוריה ורכיבה על אותם מתארים ממחיש את תרומתו בגינות סלעים. רמת הבנייה הגבוהה של האלומיניום פה מספקת שפע קשיחות צדית הן מלפנים והן מאחור וזה נותן תחושה של שליטה וקוהרנטיות עקבית וחזקה על הסינגל וברכיבה טכנית. קו זה קו. הטיה זה הטיה, וזה מורגש. מצד שני אני לא בטוח שקשיחות צדית מקסימלית בקשר שבין המשולש האחורי לקדמי היא הגביע הקדוש בסיבובים. יש משהו בהשארת מקום מסוים להקשתה פיצפונת של המערכת כולה שמשפר את החוויה.
המתלה – טוב יותר בהעברת אנרגיה מבלי לאבד שיכוך איפה שצריך, אבל רמת הרגישות שלו (מהירות ותגובה מלאה לשינויי הקרקע) היא בעיני בדרגה אחת פחותה מיישומי DW אחרים. שלא תבינו, זה מתלה מעולה, ללא בובינג, במיוחד מצטיין במצב הטרייל – ריכך את השביל וייצר נוחות מפליגה. אני הייתי מעדיף כיול יותר קיצוני שבו ה Decend וה Trail יהיו רחוקים יותר זה מזה.
הייתי רוצה יותר תחושה של “בתוך האופניים” וטיפה פחות של “מעל” – שתתן לי תחושה טובה יותר בהשכבות. הייתי רוצה ויותר אג’יליתי – יותר עצבנות ותגובתיות במתארים צפופים. התכונות הטובות מעלה מעידות על איזשהי יציבות כיוונית חזקה שמסייעת להתמודד עם קשיי סינגל סלעי וטכני במיוחד, אבל היא מגיעה למגבלות במקומות חלקים ומהירים במיוחד ובסיבובים מאוד הדוקים.
רייסריות
תראו, באבזור בו האופניים נבחנו הם בהטיה לרכיבת סינגלים מהנה ופחות תחרותית – כלומר הם מתאימים למה שרוב הרוכבים צריכים וקונים למעשה.
מתלה המאסטרו אינו מתנדנד כמעט כשאינו אמור להתנדנד, ובמצב נעילה האופניים מרגישים יעילים ונכונים להתקפה, אולם משהו עוצר אותם: המשקל המלא כולל דוושות (שימנו 540), מחזיק בקבוק, חומר בגלגלים, וכו’ (כמו שבאמת יוצאים עם אופניים לרכוב) הוא 12.8. על כך תוסיפו הפרעה נוספת לרייסריות – מתוך המשקל הזה, חלקם של הגלגלים והצמיגים הוא 4.6 קילו, שזה לא קליל, וצמיגי 2.25 מבית Schwalbe Racing Ralph שהם דווקא אחלה צמיגים לסינגלים, אבל ברוחב הזה הם לא מתאימים למרתון מהיר.
שורה תחתונה – האופניים האלה יהיו מהירים ורייסריים יותר ככל שהמסלול טכני, במורד תלול, סלעי ומאתגר יותר. המתלה שלהם יעיל באופן משמעותי, אולם בעליות או במקומות מישוריים יחסית, מאוד צפופים ומלאי סיבובים הרגשתי צורך בגלגלים קלים יותר ובגיאומטריה יותר עצבנית.
אבזור ותמורה
במקרה הזה לאבזור היתה השפעה מאוד משמעותית על אופי הרכיבה והאופניים. הוא שם את האנת’ם האלה במיצוב מעולה לכמות אדירה של רוכבים – אולי לרובם: אופני שבילים קלים יחסית, מצטיינים בסינגלים טכניים. ממש אופני Do it all!
בבניה אגרסיבית למדי, עם סטם קצר, כידון רחב (730) וגלגלים בשרניים הם אופני שבילים, ובבנייה קלה, עם צמיגים מהירים יהיו אופני מרתון משובחים. בכלל באופן כללי הם בעיני יותר מוצלחים מהאנת’ם 29 המקבילים ויש להם בדיוק את האיזון הנדרש בין סינגלים למרתון.
המחיר שלהם הוא 15,500, ולכאורה, נקודות החולשה שלהם היא העובדה שמדובר באופני אלומיניום, בעידן שבו כולם רוצים קרבון. לא הייתי ממהר לפסול את האלומיניום: אני אישית רוכב כבר כ 4 שנים על אותם אופני אלומיניום, וממש לא חושב ששווה להשקיע הרבה יותר בקרבון, רק בגלל שהוא קרבון, ופה במיוחד : המימוש מעלה שאלות איפה יתרון הקרבון, שכן איכות הבניה והקוהרנטיות של השלדה הזו הרשימו במיוחד. עדיין המשקל הכולל כבד לטעמי למחיר, ובמיוחד הייתי משפר בגלגלים.
מבחינת שאר רשימת האבזור: הקוקפיט – כידון וסטם ממותגי Giant מצוינים – נוחים וחזקים, נתנו תחושה נהדרת בסינגלים והיו קשיחים ביותר. מעבירי שימנו XT וידיות הילוכים SLX, שני בלמי הפוקס CTD מצוינים אולם והיות והבולם האחורי ממוקם נמוך מאוד (מרכז כובד נמוך – שזה טוב לתכונות הדינמיות של האופניים) מומלץ פה מאוד להוסיף מתג CTD מהכידון של האחורי והקדמי יחדיו כי טיפה קשה להגיע לידית שינוי המצב תוך כדי הרכיבה.
סיכום
האנת’ם 27.5 הם אופניים מעולים. מי שרכב עליהם בסביבת המבחן נהנה מהם, והתחבר אליהם מיידית. מידת הגלגלים הזו היא בעיני מושלמת לרוכבי מידה מדיום. בצד החסרונות – הייתי רוצה מהאופניים האלה טיפה יותר אג’יליתי ותחושת “בתוך האופניים” (לעומת “מעל”), וגלגלים קלים יותר. אבל במקביל מאוד אהבתי את הקשיחות המעולה תחת פידול של מתלה המאסטרו, ואת איכות הבנייה באלומיניום – השלדה קשיחה ומייצרת חווית רכיבה נשלטת וקוהרנטית במיוחד, ועוזרת להתמודד ככל שהסינגל קשוח, סלעי וטכני יותר.
עם האנת’ם האלה חשתי חווית חיבור מקסימלית על הסינגל השחור בפארק קנדה שיורד משיא הגובה אל האגם במתאר תובעני: מרביץ דהירה מהירה ועצבנית על גינות סלעים שמטרידות שלדות שאינן קשיחות כמו שלדת האנת’ם הזו, נשען בבטחון על הקוקפיט היציב והצמיגים האוחזים ומשרי הבטחון, ונעלם במהירות במורד… אלה אופנים לשימושים מגוונים שיכולים בשינוי אבזור מועט יחסית לכסות הכל – החל ממרתון וכלה בשבילים אגרסיביים למדי. אלומיניום? נכון, ועדיין – אחלה עוצמה של שלדה שמקנה לי יותר מהירות בקטעים קשים, ויופי של יעילות דיווש ממתלה המאסטרו.
הכי מעניין זה לרכוב!
