קבלו את הטור החדש ב BIKEPANEL של מקס הרוכב בדרכים עם דיעות מקוריות שלא מוותר לעצמו וגם לא לכם! אתם מוזמנים לא להסכים, כן להסכים, ובעיקר לא להיות אדישים – בעמוד הפייסבוק של הפאנל, מבטיחים שיהיה מעניין ומאתגר.
מאת: מקס ביכובסקי
כמה רוכבים יש בישראל שרוכבים מעל 400 ק”מ בשבוע?
כמה רוכבים יש שבמהלך 365 יום עוברים את המרחק הממוצע למשאית בשנה (לפי המדד של 2018) – סביב 27,000 ק”מ? אנחנו חלשים בכדורגל ובאופניים ואנחנו חזקים בהתעמלות אומנותית וג’ודו, ואני טוען שאחד ההבדלים הוא השעות שספורטאים מעבירים באימונים.
לפי סטראבה לפחות ממה שאני הצלחתי לראות, במהלך 3 השנים האחרונות יש בודדים שעושים את זה. מצד אחד, 500 בשבוע לא נשמע הרבה. מצד שני לעשות את זה כל שבוע… בודדים מגיעים אפילו ל 400 ק”מ שבועיות. למה? (אני לא מדבר על רוכבי ברווט, הנדרשים לעבור מרחקים ארוכים החל מ-200 ק”מ ועד 1,200 ק”מ בתוך מסגרת זמן מוגדרת מראש ואני לא מדבר על אלו שפעם בחודש/חודשיים יוצאים לרכיבה ארוכה של 180 ק”מ).
רוכבים חובבים מסתפקים בכמה רכיבות בשבוע. לחלק מהרוכבים שעות בודדות על האוכף בהחלט מספיקות. לחלק אחר של רוכבים האילוצים מאלצים להסתפק במרחקים קטנים. לאילוצים האלו אני בדרך כלל קורא תירוצים. אצל אנשי טריאטלון, ואפילו איירונמן, אופניים זה רק חלק משלושה מקצועות, לכן למרות המון שעות שהם משקיעים באימונים, חלק קטן מהזמן מוקדש לאופניים, ובהתאם הקילומטרים די מוגבלים.
רוכבים שמתאמנים בקבוצות, לרוב מתאמנים לפי תוכנית האימונים של המאמן. דבר שמשונה בעיני הוא שלא נראה לי שיש בתוכנית האימונים כלשהי סעיף שאומר: ככל שתתאמן ותרכב יותר, תרכב טוב יותר, חזק יותר, נכון יותר… מוזר, כי בערך בכל מקום אחר (נגינה, משחק שחמט, צילום, מתמטיקה, תכנות, אפילו משחק מחשב) – ככל שתתאמן יותר, תצליח יותר. אם לחזור לספורט אז ריצה, שחיה, תרגילי בטן, מתח… כל דבר מושפע בסופו של דבר מכמות האימונים.
אפשר להוסיף למשוואה כמובן את איכות האימון, אבל אימון איכותי אחד לא יכול להחליף 5 אימונים, גם אם הם פחות איכותיים.
יש ספורטאים שכולם בטוחים שאלוהים נגע בהם, כמו כריסטיאנו רונלדו, רוג’ר פדרר, קובי בריינט ז”ל… אבל האמת היא, שכל אחד מהם פשוט עבד באימונים הרבה יותר מעל אחרים. בדרך כלל הכוכבים הם אלו שבאים הרבה לפני כולם וממשיכים להתאמן הרבה אחרי כולם. בענף האופניים בישראל רוכבים ומאמנים משום מה בטוחים שהדעה שלי שגויה לחלוטין.
ברור שאין לנו כאן, בקהל, ספורטאים מקצוענים. מדובר בסה”כ בסוג של תחביב, של אנשים עובדים, אנשים עם משפחות… אבל ברגע שבמסגרת התחביב, האנשים מתחרים – קשה לי להבין למה רוכבים לא עושים את המקסימום, כדי לנצח. ובמילה “מקסימום” אני מתכוון להגדיל את כמות האימונים.
ביגוד איכותי מוסיף 15% לאיכות הרכיבה
אין זמן להתאמן? תירוצים!
השנה רכבתי בממוצע כל שבוע 630 ק”מ. בערך פי 2 מרוב הרוכבים. לא, לא לקחתי מקום ראשון בשום תחרות, המטרות היו אחרות, אבל בהחלט זה יכול ללמד על איך בן אדם עם משפחה ועבודה בעזרת הרבה רצון מצליח לדחוס לתוך היממה כמות האימונים כזו גדולה. איך?
לוח הזמנים חייב להיות קשוח. לא פשוט לצאת מהבית ב 3:30, לרכב כ 20 ק”מ ואז, איפשהו בכביש 5 לראות שלט – חיפה 98 ק”מ. ואז בין שניות בודדות שהשלט חולף בפני, אני מחשב שלהגיע לחיפה יקח עוד כ 4 שעות רכיבה ברוטו. אבל אני, אני לא צריך בכלל להגיע לחיפה. היעד שלי עשרות קילומטרים בודדים מכאן, אבל אגיע לשם בעוד כ100 ק”מ. כן, מחשבות “למה אני צריך את זה” עברו לא פעם.
כדי לרכוב מרחק כזה פעם אחת, לא צריך להיות חזק אפילו ברגליים. מקסימום כמה ימים הבאים יהיה לך קצת קשה לעלות או לרדת מדרגות. באמת בקטנה. כדי לרכב כזה מרחק כמה פעמים ברציפות, אתה חייב גם רגליים חזקות וגם ראש חזק. כדי לעשות את זה כמה וכמה פעמים רצופות, במשך תקופה ארוכה – גם ראש חזק כבר לא יספיק. אתה צריך גם ביגוד נעים ונוח, גם אופניים שכל בוקר אתה מחכה לעלות עליהם, וגם, כמובן לב מאוהב. מאוהב במה שאתה עושה.
וכאן אתה מבין שלא סתם קמת כל כך מוקדם
מה צריך כדי לעשות את זה במשך כמה שנים?
רגליים וראש חזקים, לב מאוהב, אופניים סקסיים וביגוד מצוין – הכל יש. אבל עדיין, משהו חסר. משהו שיגרום לך בגשם, בשרב, ברוח או בקור או בסתם מזג האוויר נפלא לקום מהמיטה ב 2:50 אחרי כ 4 שעות שינה, לאכול יוגורט קטן, לשתות קפה חם ולצאת לרכיבה של 4:30 שעות למסלול שברוב המקרים תוכנן ערב לפני… אתגר. מטרה. יעד. חלום. אם להוסיף את המילים האלו למשוואה – אפשר להגיע ל 32531 ק”מ בשנה.
ואם זה לא נשמע מרשים מידי, אז תחשבו על 16000 ק”מ ב 5 חודשים, (שזה כ 730 קמ כל שבוע במשך 22 שבועות). ודרך אגב, אם יש לך חלום מספיק גדול שאתה מאמין בו, הוא ידרוס את המחשבות “למה אני צריך את זה” פעם אחרי פעם.
אבל מרחקים כאלו – זה כבר למתקדמים.