לקראת השקת עונת 2017 של ה Cycling Academy קיבלנו הזמנות מהקבוצה גם להשקה בירושלים וגם ליומיים הבדיקות לקבוצה בת”א. כתבנו ב BIKEPANEL בכתבה ההיא על קצירת כל הרוכבים הטובים בישראל אליה – “יש פה גם סכנות: הקצנת תופעת הייבוש של הסצינה התחרותית בישראל. כבר בעונה הקודמת המשחק היה כמעט ידוע מראש כאשר כל הרוכבים הטובים בישראל נרכשו לאקדמי – זה לא השאיר מקום רב לקבוצות אחרות לנצח מירוצים. כמה זמן הם יהיו במשחק כזה?”

השאלה הזו נשאלה בדצמבר 2016, אחרי האליפות הקודמת. התחזיות התגשמו במלואן, ולקראת אליפות ישראל 2017 המערכת נמצאת בנקודת רתיחה. האם המאמנים האחרים, ואיגוד האופניים, חלשים כל כך, שהם כבר בשלב ההשלמה השקטה וחסרת אנרגיות עם המצב בו קבוצה אחת הולכת לקחת את כל הפודיום באליפות ישראל, ותשאיר את כל הרוכבים האחרים כסטטיסטים באימון הקבוצה הפנימי שלה?

אנחנו מביאים פה את השתלשלות העניינים המקדימה למירוץ החשוב ביותר בענף האופניים הישראלי עם מידע בלעדי מרתק.

מאת: גיא חלמיש, דני אסקרוב, יניב שור

030

איך רן מרגליות הרדים את המערכת

לאחר בציר הכישרונות של בראון ואדמס, בניהולו של רן מרגליות, היתה סערה גדולה בקרב המאמנים והמערכת התחרותית. רן מרגליות החליט לנסות ולהרגיע את המאמנים והקבוצות, ועלה פתרון יצירתי שנכנס לתקנון האיגוד: רוכבי קבוצת הפיתוח ירכבו עבור המועדונים המקוריים שלהם, עם חולצות המועדון בגרסה ייחודית עבורם (נקיות מלוגואים של ספונסרים אחרים מאלה של הסייקלינג אקדמי) ויחשבו כרוכבי המועדון. נקנה השקט לעונה שכן החשיבות היא גם תיקצובית – התקצובים מהטוטו עבור רוכבי העתודה יועברו למועדונים המקוריים.

ברמה התחרותית כבר אז היתה סקפטיות – האם באמת ירכבו עבור המועדון? למי הם יקשיבו באליפות ישראל- למאמן שלהם, שאומר להם לסגור בריחה של האקדמי עבור המוביל של הקבוצה, או לרן מרגליות – המעסיק שלהם בפועל? היינו סקפטיים כבר אז…

התקנון שיצר עם איגוד האופניים ומאמני הקבוצות האחרים השיג את המטרה במלואו: הרגיע את הסערה שיצרה האקדמי בבציר הקודם, נתן לה תקופת חסד שקטה ב 2017, ואפשרה לרוכבים ולכולם להתמקד בעונת המירוצים ללא הסחות. רן מרגליות יכול לסמן צ’ק מוצלח על פתרון משבר, והשגת היעדים שלו בצורה מתוחכמת וחכמה.

אבל כעת, לאחר שהמטרה הושגה, מגיעה התחרות שלשמה ובעקבותיה גובש הסיכום הזה, והוא כבר לא נחוץ יותר לאקדמי. ההפך – הוא מכשלה בדרך לניצחון המוחלט שלה, וכמו שיודעים אנשי העסקים המנוסים כל כך שמפעילים את האקדמי – כשעסקה לא כוללת בתוכה הגיון ומנגנונים חזקים מספיק, win win, שיווי משקל אמיתי שיש בו אינטרס מובנה המשמר אותה, ולצד אלה גם קנס חריף שדואג שהפרה לא תשתלם, אין לה לאותה עסקה שום סיכוי לשרוד.

cdbe7f99-51ad-4b9a-ba7e-de078f9792bd

“המכתב הראשון”

לבייקפאנל נודע כי רן הנחה בכתב את רוכבי האקדמי והעתודה לרכוב על פי ערכי האקדמי. למרות התקנון, הוא מבהיר היטב כי הם רשאים להתחרות ביניהם רק אחרי שהם ידאגו להבטיח לפחות 3 מקומות ראשונים על הפודיום לסייקלינג אקדמי.

התוצאה של ההוראה הזו צריכה להיות אחת: אף אחד מהרוכבים בעתודה לא ישמע להוראות מאמן הקבוצה הישראלית שלו אם אלו סותרות את ההוראות של רן ואביעד יזרעאל.  

“המכתב השני”

במקביל לסגירה מול הרוכבים ועל פי הנחייתו של ירדן גזית, רן שולח מכתב למאמנים האחרים ובו הודעה חד משמעית: רוכבי העתודה צריכים לרכוב עם חולצות האקדמי ועבור האקדמי, עם הלוגואים של הספונסרים של הקבוצה. אם זה לא יקרה הוא לא יאפשר לרוכבי העתודה לזנק!

בעצם, עבור האקדמי, רכיבה של הרוכבים של העתודה עם גרסאות מוחלשות של חולצות המועדונים שלהם לא טובה. אם זה יקרה ואחד מדרי הפודיום יהיה שם עם חולצה אחרת בזמן שהאקדמי משלמת את משכורתו, זה יפגום בתמונת הניצחון שמייחלים לה באקדמי: שחור-ירוק בלבד, ונראה שמבחינתם זה יכול לבוא על חשבון פחות תחרות וסירוס רוכבי העתודה.

מימין: סילבן אדמס, גיא שגיב, רוני בראון

מימין: סילבן אדמס, גיא שגיב, רוני בראון

המשמעות

איגוד האופניים מקבל את הדרישה של רן כבר בשבוע שעבר. האיגוד לא מעוניין שבשם ההקפדה על התקנון יפגעו הרוכבים ורוכבי העתודה לא ישתתפו באליפות ישראל, ונוקט טקטיקה של זריקת תפוח האדמה הלוהט הזה אל המאמנים של רוכבי העתודה – אם המאמנים יסכימו לכך אז אפשר לשנות את התקנון. בעת כתיבת הכתבה ידוע לנו על מועדון אחד לפחות שכבר אישר שאין לו התנגדות להצעה של רן. במצב עניינים בו הרוכבים ממילא מקבלים הוראות ממקום אחר – אפשר להבין אותם.

עוד נזכיר שאדמס הוא אחד הבעלים\תורמים לסייקלינג אקדמי, והוא זה שמחזיק במו ידיו רבות מהתקוות הספורטיביות של האיגוד והענף בתרומה אדירה לבניית הוולודרום הראשון בישראל והפעלתו. זה המוקד העתידי של הענף והפעילות הספורטיבית של האיגוד בשנים הבאות. חשוב להדגיש: הכסף של אדמס ובראון זורם לענף כפילנטרופיה ובזכותו רוכבים ישראלים משודרגים ומתחרים בחו”ל בקבוצה מקצוענית.

באמת של החיים – רן מרגליות הוא מנהל העל של ענף האופניים בישראל, הסייקלינג אקדמי הפכה להיות נבחרת ישראל המופרטת דה פקטו בעולם, רן קובע כיצד תתנהל אליפות ישראל (כמו אימון קבוצה פנימי של האקדמי – ג.ח) וכל השאר הם סטטיסטים בהצגה.

זו משמעות הפילנטרופיה שיצרה הפרטה בענף. יש לה תועלות גדולות, ויש עמה בעיות גדולות. איגוד? בחירות? שיתוף הקבוצות? יו”ר? מנכ”ל? וועדות, תקנונים וכו’? כל אלה לא שווים הרבה אל מול הכסף הגדול והכוחנות של האקדמי.

נשאלת השאלה האם לא ניתן להיות עשיר וחזק ובכל זאת לעבוד ביחד עם הענף המקומי? האם יש דרך אחרת שהאקדמי צריכה לנהל את עצמה ויחסיה עם הענף? הכסף הוא מנוף חיובי לענף האופניים, ויש עוד אפשרויות לתמיכה בענף: למשל מלגות לספורטאים האלה שיפעלו בתוך הקבוצות הקיימות שלהם (גם יש לזכור שחלק ניכר מהכסף של האקדמי מושקע ברוכבים מחו”ל).

רק כל הפודיום. בתמונה מימין: סילבן אדמס, רני ירום, רוני בראון. על הפודיום: גולדשטיין, שגיב, יחזקאל:

כל הפודיום - התמונה האפשרית היחידה ע"פ סייקלינג אקדמי. מימין: סילבן אדמס, רני ירום, רוני בראון. על הפודיום: גולדשטיין, שגיב, יחזקאל

Men In Black & Green

זה מזכיר את הסצינה המדהימה בסרט Men in Black – הברקה אומנותית אדירה עם מסרים חברתיים, פוליטיים ומוסריים חזקים. לאחר שגייס את וויל סמית לארגון, מגלה טומי לי ג’ונס למגויס הטרי את המציאות האמיתית  מתחת לפני השטח. זו המוסתרת מאוכלוסיית העולם הטיפשה והשלווה. הם הולכים ברחוב וסמית מגלה שרבים מאלה שהכיר ביום יום שלו הם למעשה חייזרים בתחפושת בני אדם. מדהים איך הקולנוע מתחבר למציאות – כמעט וקיבלנו את הסצינה הזו בדיוק באליפות ישראל שבה רוכבים בתלבושות של “כאילו ב IGP”, “כאילו ב 500Watt”, ו”כאילו בCCC” היו “כאילו מתחרים” זה בזה!

בשיחה שלי עם רן מרגליות, הוא עצמו נתן את הפתרון: “אתם מתלוננים? תעשו גם!” – רק אם תקום “אקדמי” מתחרה לאקדמי המקורית – קבוצה מקצוענית אלטרנטיבית שתתחרה בסייקלינג אקדמי על הכישרונות והניצחונות יהיה פיזור של הכוח והתחרות תהייה אמיתית.

BIKEPANEL שואל – האם באמת היה נגרם נזק לאקדמי אם היו מאפשרים תחרות אמיתית בין הרוכבים הישראלים שלהם? ואולי מציעים חוזה לזה שינצח במידה ולא יהיה רוכב שלהם (קרה עם גיא שגיב לפני שנתיים)? למה לא לעבוד ביחד עם החלק המקומי בענף אלא להפעיל כוח על מנת להכריע אותו?

אולי, לקראת אליפות ישראל הקרובה, אם כל הקבוצות בישראל יתאחדו, וירכבו עם “חולצה אחת” כנגד “החולצה השחורה ירוקה”, יש סיכוי לראות תחרות מעניינת. אם זה לא יקרה, נהייה כולנו שם בבית גוברין, בהקרנה חוזרת מהנה ל Men in Black, או לפחות באימון קבוצה פתוח של הסייקלינג אקדמי. ואולי, סיכוי קטן, נאיבי ומקרי – עומר גולדשטיין, כמעט היחיד שבאמת יכול להתמודד היום כפרט מול הפרטים באקדמי על חולצת האלוף, יעשה את הבלתי אפשרי, התוכניות ישתבשו ויקרה משהו אחר לגמרי?

מאת: גיא חלמיש, דני אסקרוב, יניב שור