ברך נפוחה, חשש לשיטפונות, התחלה מאוחרת, החלטה אמיצה ושמש שיצאה היו הרקע לסטייג’ המלכה של הסמרתון ולדייט השני שלי. אבל לפני שנקפוץ למעללי הדייט השני בואו נדבר על התובנה הראשונה של סמרתון 2018, וגם אזכיר לכם להרשם לעדכוני בייקפאנל בקוביה הבאה מייד אחרי הקרדיטים…
סמרתון – כפר התחרות והאווירה
המעבר לרכיבה הוא חלק חשוב לא פחות בסמרתון. כפר התחרות ממוקם במיקום פסטורלי, בפארק תמנע סביב האגם. אתר הסמרתון מבטיח לנו כל מה שמתחרה מרתון צריך: עמדת שטיפת אופניים, מתחם טיפולים ומכונאות, מרפאה, מיטות עיסוי, אינטרנט, עמדות הטענה וכולי.
יש פה כל מה שצריך כדי לנקות את הראש בחופשה מדברית: מתחם זולות מוצל, פאב רוכבים, דוכני מזון, בירות, והופעה חיה בערב שישי. כל זה מתחת למעטה של מיליון כוכבים. והם סיפקו.
ניתן לבחור באחר מ-4 אופציות לינה: BYO או מה שנקרא – “ניתן לכם אזור מוצל ומזרן ואתם תביאו אוהל ושק”ש”. אוהל סמרתון או מה שנקרא “ניתן לכם מזרון ומקום באוהל בדואי משותף גדול ואתם מביאים את השאר”. שני אלו ממוקמים בכפר התחרות. חדרים ל-2 או 4 הן 2 האופציות הבאות. או ליד כפר התחרות וכך תקבלו חדר ופרטיות ומאידך תשלמו בריחוק של נסיעה מכפר התחרות באופציית אליפז. מניסיון במרוצים אחרים (בארץ ובחו”ל) ללינה בסמיכות לכפר התחרות חלק מהותי בחוויית המירוץ. לחיות ולנשום את האפרה בייק. מסיימים את הרכיבה, לוקחים בירה קרה ויושבים עם שאר החברה בזולה.
הדייט השני – סטייג׳ המלכה של סמרתון 2018
מה בתפריט: מיטבתה לתמנע. 77 ק”מ, 1,250 מ’ טיפוס מצטבר, 30% סינגלים.
מסתבר שתרומת הדם הקטנה שהשארתי אתמול במורדות מעלה שחרות היתה קצת יותר חמורה ממה שחשבתי, עד כדי שהטילה בספק את התייצבותי על קו הזינוק לסטייג’ השני. למזלי קמתי בבוקר עם ברך הרבה פחות נפוחה והחלטתי בכל זאת לנסות. למרות השכמה לפני הזריחה ואחרי לילה גשום. בשעה 6:05 אנחנו עולים לאוטובוסים לעבר קו הזינוק ביוטבתה.
בשל חשש לשיטפונות עד השעה חמש החליטו מארגני הסמרתון לדחות את הזינוק בשעה. מיד פתחו עבורנו עמדת קפה ותה להתחממות והעברת הזמן עד להתחלה.
בהחלטה אמיצה ולמרות החשש לשיטפונות, הוחלט להזניק את התחרות במסלול שנקבע מראש אבל עם תדרוך מפורט של תוכנית חלופית למקרה שיתחיל גשם, וכמובן בניגון שיר ומזמור לשליחת אנרגיות חיוביות לחוני המעגל שיעצור את הגשם לפחות עד שעה חמש. הוייבים החיוביים והשירה עבדו והשמש יצאה.
סמרתון מעלה אותנו את שחרות
לאחר זינוק מתגלגל מיוטבתה יצאנו אל ציר הנפט חזרה אל חברנו היקר מאמש – מעלה שחרות (הפעם בכיוון ההפוך, קרי מעלה). זה אומר יתרון למטיבי הלכת בעיקר בחלקו העליון. להוספת עניין הוכנס קטע KOM/QOM- תחרות בתוך תחרות על מקטע סטרה הידוע כקירות שחרות. תודות לעננים והרוח הקלילה, והגשמים שירדו בלילה הקרקע היתה מהודקת יחסית מה שאפשר יחס רכיבה להליכה גבוה יותר מהרגיל, וסיום המעלה בזמן מהיר מהצפוי (עבורי כמובן).
ממעלה שחרות התחברנו אל אל שביל ישראל מתחת לחאן שחרות ואל קו מצוק עד ראש מעלה זוגן. משם לאחד הסינגלים המדהימים של היום, סינגל נחל זוגן. זהו סינגל זורם ומהיר, שעובר בעצם בשום מקום ודורש את השאלה וקריאת התפעלות של איך ולמה בנו פה סינגל. אבל בעצם למי אכפת כי אנחנו אלו שנהנים מאותו חזון.
קרב ההתשה – מי ינצח?
כיאה למרתון שמכבד את עצמו, על כייף צריך לשלם, ולכן אותו סינגל הוציא אותנו לבקעת עובדה ולאחד מקטעי ההתשה של הסטייג’: 12 ק”מ של דרכי כורכר עם “קורדרוי” ודשדש מחממי לב (או יותר נכון דופק) וכמובן במגמת עליה. כי אי אפשר אחרת. העניים גולשות לגרמין שואלות בציפה – מתי מגיעים? כמעט שנשברתי, בהחלט הותשתי אבל שרדתי להינות מעוד קטע סינגל שבא בהמשך.
סוף טוב
לאחר שרידת ההתשה, זכינו שוב בהנאה. סינגל הר ברך שיהווה את שיא הגובה של היום, וגמל לנו בירידה טכנית ועוד פוטואופ למזכרת וסינגל זורם במגמת עליה וירידה ומהירה אל מעלה סיירים. משם שוב במגמת ירידה במעלה סיירים עם שני מקטעי סינגל בתוך המעלה. הקטע ההתשה השני של היום של נחל עתק ונחל רחם, הידוע לשמצה בדשדשו, התגלה במלוא הדרו וזכינו להפתעה מרעננת – הדשדש לא היה עמוק מה שהפך את הקטע למהיר וכפי.
משם חזרנו צפונה על דרכי ג’יפים עד לשער “הנימרה” ולסיום בכפר הרוכבים, באגם של פארק תמנע. ערן אביב הקריין מקבל את פנינו בקריאות עידוד משקה יוטבתה קר מוגש לנו להתרעננות, והופ לבירה. עוד יום מרהיב במדבר בא לסיומו.
למה זוגות
לפני שנעבור לתוצאות היום הרשו לי לסטות שניה לתובנה השנייה. למה זוגות? כמו שכתבתי בכתבה הראשונה מירוצי זוגות הם לא כוס התה שלי. בשיחה עם נימי כהן, ממארגני הסמרתון ניסיתי להבין מדוע ההתעקשות הזאת על זוגות. נימי הסביר לי שבעיקר זה נובע משיקול בטיחותי שהמסלול עובר בקטעים ארוכים בהם אין קליטת סלולרי ורכיבה בזוגות מבטיחה שלפחות רוכב נוסף יהיה במקום לכל צרה שלא תהייה. מעבר לזה לדעתו זה גם קשור לווייב של האירוע והופך אותו למהנה יותר. אחרי יומיים רכיבה הבנתי שבעצם הוא צודק והבעיה שלי היתה בעיקר במציאת בן הזוג המתאים. לא שוכנעתי לחלוטין אבל בהחלט רואה את היתרונות.
מיקומים, תוצאות ותמונות נוספות- בהמשך כשישוחררו מהתחרות לציבור.
מאת: שרון שחר
תמונות: יואב גריבי, ושרון שחר, מקס אפרטין
* נציגת BIKEPANEL השתתפה בהזמנת המארגנים.
תאור ספורטיבי מאת דוברות התחרות:
“עננות כבדה ומזג אויר סגרירי מאוד הביאו את דבוקת הרוכבים המקובצת לתחתית המעלה כשהפעם הכיוון הוא למעלה. מאבקים בראש הפלוטון ממקמים את חוליית החוד ראשונים בעליה. שילר וכצמן יוצאים לסטייג’ השני עם יתרון קטן מאוד של 28 שניות על
המקום השני, אבל ברור שאין בכוונתם לוותר לצמד הרודפים אמנון ישראלי ויואב דרור. בקטע הסינגלים של שביל ישראל לאופניים אחרי מעלה שחרות לכיוון מעלה זוגן, צמד המובילים עובד בטקטיקה מדהימה, כפי שהעיד עליהם אמנון ישראלי ולא נותן לצמד הרודפים לעקוף או לגשר על הפער. לנקודת ההאכלה הראשונה אחרי 28 ק”מ של רכיבה מגיעים שני הזוגות המובילים בפער של כדקה אחד מהשני. 5 דקות אחרי המובילים מגיעה דבוקת הרוכבים המרכזית עם גל צחור ונדב לוגסי מובילי קטגורית המאסטרס, גיא כפתורי ודביר אלמוג, עמוס גרי יחד עם זוהר גלילי מובילי הגרנד מאסטרס ודוד רזניק ואליעד דניאל שנראים נחושים מאוד
היום.
קטע התשה ארוך וקשה של 5 ק”מ על דרכי ג’יפים רחבות עתירות קורדרוי בבקעת עובדה מוציא מהצמד שילר/ כצמן את המיטב ומתחילים להיווצר פערים ניכרים יותר בין שני הזוגות המובילים והדבוקה הרודפת…. את מעלה סיירים יורדים שילר וכצמן בנחישות ובמהירות ומסיימים אותו כשהפער מהצמד ישראלי/דרור כבר עומד על כ 2 דקות יקרות מפז לקראת מה שנראה כמו נצחון גם בסטייג’ השני. הדבוקה הרודפת מתחילה גם היא להיפתח וגם שם מתפתחים פערים בין הזוגות: היום הוא היום של אליעד דניאל ודוד רזניק הוותיקים. הם פותחים פער ניכר מכפתורי/ דביר אך דרוש להם פער של יותר מ 8 דקות על מנת לזכות במקום השלישי הכללי. את קו הסיום חוצים בבטחה שילר וכצמן בזמן של ,12:86:12שלוש דקות אחריהם חוצים את קו הסיום יואב דרור ואמנון ישראלי. אחרי המובילים מגיעים במקום השלישי היום אלעד דניאל ודוד רזניק, אך בפער של פחות מדקה אחריהם מגיעים במקום הרביעי גיא כפתורי ודביר אלמוג ומצליחים לשמור על הפער מאתמול ולהישאר במקום השלישי הכללי.”
