5 דברים שלמדנו במהלך השבוע השני של ג’ירו 2017

את הג’ירו מנצחים במילאנו, לא בקטע 9, זה מה שלמד השבוע ניירו קינטנה ואנחנו למדנו עוד כמה דברים על אלו שהגיעו בכושר ואלו שלא. מהדורת המאה של הג’ירו קצת התחפשה לטור דה פראנס. עם כמות מועמדים מרשימה והשקעה עצומה של RCS. 

לא רק בפרסום הג’ירו התקרב למימדים המסחריים של האח הגדול מצרפת, גם המירוץ עצמו מתחיל להראות כמו הטור: הרבה קטעי מעבר, ימים רצופים שבהם לא קורה כלום בדרוג הכללי. קצת מזכיר את יולי לא? הנה כמה דברים שלמדנו השבוע.

כתב: יניב שור
תמונות: RCS SPORT

מנוי חינם על מגזין האופניים הטוב בישראל פה: https://goo.gl/4tGh4F

תובנה ראשונה: את הגי’רו מנצחים במילנו, לא בקטע 9

קיטנה ומוביסטר עשו את הכל נכון בשבועיים הראשונים של המירוץ. בשבוע הראשון פשוט התחבאו, בעליה לאתנה (קטע 4) לא נגררו להתקפות מיותרות – הכל כדי להוריד את הפטיש בקטע 9. כשיש לך מוביל שאין לו מתחרים בעליות הגדולות, הטקטיקה הזאת היא מתבקשת. כך עשו ב-USPS עבור הטקסני המסומם, בטים סקיי עבור כריס פרום וזה היה לגמרי צפוי גם בג’ירו – כתבנו על זה ב BIKEPANEL לפני המירוץ.

קינטנה לגמרי לא לבד בסיפור הזה. יש לו קבוצה שהגיע לג’ירו מאוד ממוקדת. למעט ניצחון אישי של איזגור בקטע 8 היא לא הייתה מעורבת בשום דבר חוץ מלהבטיח את מיקומו של קינטנה. בקטע 9 עצמו Movistar עשו פשוט עבודה נפלאה. לקחו את המירוץ על עצמם מאמצע הקטע, סגרו את הבריחה, ונכנסו לשלבים האחרונים של העליה ברכבת של 6 רוכבים – מאוד מרשים ומסר ברור לקבוצות האחרות.

גם קינטנה עשה את שלו ובחלק האחרון של העליה פירק את ניבאלי. ניבאלי, כך למדנו בשנה שעברה, הוא לא רוכב שאפשר להספיד מוקדם מדי. בקטע 9 הוא התאמץ מאוד לשחק אותה קול, סגר את ההתקפות הראשונות של קינטנה בישיבה, קדנס גבוה וידיים על הכידון. הפאסון הזה עבד עד נקודה מסוימת כששה קילומטרים לסיום שבה הוא כבר לא עמד בקצב. בסופו של דבר הפסיד כדקה, החזיר קצת זמן על קינטנה בנג”ש של קטע 10 ושוב הפסיד זמן היום (שבת).

קינטנה בג’ירו סטייג’ 9

מי שבאופן לא צפוי הפריע לקינטנה להכריע את הג’ירו היה טום דמולן, ואיתו טיבו פינו שנראה מצוין מהיום הראשון של המירוץ. פינו הוא מטפס מעולה וגם יודע לפוצץ כשצריך, אבל הוא לא מצטיין בנג”ש – דומה קצת לקינטנה. דמולן לעומתו רכב יציב את כל העליה והוא רוכב נג”ש מהטובים בעולם. השניים האלו הפסידו כחצי דקה לקינטנה וזה פשוט לא מספיק בגראנד-טור. גם באק מולמה שהגיע מאחור הפסיד רק 40 שניות. בסופו של יום קינטנה הצליח לייצר יתרון קטן על ניבאלי אבל קיבל 3 מתחרים אחרים על העורף. לא התוצאה הרצויה מבחינתו.

ראוי לציין שיש סיכוי קטן, אבל קיים, שקינטנה לוקח סיכון בג’ירו ולא רוכב אול-אאוט. בתור מי שהמטרה האמיתית שלו היא כריס פרום ביולי, זה אפשרי. גם קונטדור, כשניסה לעשות ג’ירו-טור דאבל בשנת 2015 לא נתן הכל בשבוע האחרון. לדעתי זה ניתוח קצת ספקולטיבי ואני חושב שהוא לא נכון. קינטנה בשלב 9 בהחלט ניסה להכריע את המירוץ ואולי קיווה לנוח אחר כך. התרגיל הזה בוצע בהצלחה אבל לא הצליח, וזה מה שיפה במירוצי שלבים של שלושה שבועות. תכנונים לחוד ומירוץ לחוד – כשהעסק נכנס לקטעי הכרעה שום דבר לא צפוי והכל יכול להתהפך עוד כמה פעמים.  

ג’ירו – הסיום בבלוקהאוז

תובנה שנייה: את הג’ירו אפשר להפסיד בקטע 9

מי שהיה יכול לאתגר את קינטנה ולא קיבל הזדמנות לעשות כך הוא גריינט תומאס. בשלבים הראשונים של העלייה שכולם היו עסוקים במיקום לקראת החלק התלול יותר, אופנוע משטרתי שעצר בצד הדרך גרם להתרסקות של כמעט כל רוכבי סקיי, וגריינט תומאס בראשם. תומאס האמיץ עוד המשיך אחרי זה אבל הפסיד את המירוץ עם יותר מחמש דקות פיגור. לעולם לא נדע מה היה קורה ללא התאונה המיותרת הזאת.

אחרי סיום הקטע הייתה ברשת הרבה ביקורת על מוביסטר שלא חיכו לתומאס ונהגו לכאורה בחוסר ספורטיביות. לטענה הזאת אין בסיס מכמה סיבות:

1. מוביסטר עבדו כ-60 קילומטרים לפני התאונה בזמן שסקיי נחו בתוך הפלטון. המתנה לתומאס הייתה מבטלת את היתרון שהושג על ידי מוביסטר וגם זה לא ספורטיבי.
2. לקח לתומאס הרבה זמן לקום. בהתחלה הוא נראה כאילו ששבר את עצם הבריח. רק אחרי 2.5 דקות חזר לאופנים – מוביסטר לא היו יכולים לעצור לכל כך הרבה זמן. גם אחרי שעלה על האופנים לא היה ברור אם הוא בכושר רכיבה.  
3. תומאס הוא מתמודד אחד מתוך כ-10 ולא היה בראש הדרוג או עם יתרון כלשהו לפני הקטע. במצב כזה אין הגיון לחכות לו – מירוצי אופנים כוללים בתוכם אלמנט של מזל (או חוסר מזל במקרה הזה)

ברקע הטענות מול מוביסטר יש הרבה דם רע שזורם בחודשים האחרונים כלפי הקבוצה הספרדית, לאחר שבקטע הנג”ש הקבוצתי של וואלטה קטלוניה הם נצפו עוזרים אחד לשני וקיבלו עונש של דקה שלמה. מוביסטר לא קיבלו יפה את רוע הגזירה ונפתחה מלחמת ציוצים בנושא. ההתקפה של קינטנה בזמן שגריינט תומאס על הרצפה הייתה לגיטימית אבל נכנסה אל תוך הדיון הזה.  

מי שעוד הפסידו את המירוץ בקטע 9 הם הרוכבים שייצרו ציפיות מוגזמות לפני, אבל הגיעו בכושר לא מספיק טוב לדירוג כללי. עם כל המדידות שמבוצעות בזמן האימונים קצת מפתיע שרוכבים כאלו לא יודעים את מצבם ולפחות קצת מנמיכים ציפיות:

• סטיבן קרויז’ביק יצא מתמונת ההתמודדות עוד לפני הפועלים של קינטנה.
• טי-ג’יי ואן גרדרן התפרק ללא הסבר הגיוני. יכול להיות שיום אחד נגלה שהבחור הזה הוא הרוכב הכי נקי בדבוקה, אבל עד אז הוא ייחשב הרוכב הכי מפוספס בדבוקה.
• מיקל לנדה שבכלל לא ברור על איזה רקע הפך למועמד, סבל גם הוא מהנפילה של סקיי ובהמשך איבד את הרלוונטיות אפילו כפועל של תומאס. במקרה שלו הביצועים מג’ירו 2015 (אז רכב באסטנה) ניראים חריגים לעומת שאר ההישגים בקריירה וזה אומר דרשני.
• זכרין, פוזביבו ודוידה פורמולו שמרו על מיקום סביר בעשיריה הראשונה ויכולים להיות שמחים בחלקם.
• אחרון חביב – בוב יונגלס – מוכיח שוב שאי אפשר להגיע לא ממוקדים למירוץ כזה ולשאוף למיקום טוב בדירוג הכללי. קוויקסטפ מתרכזת בגביריה וגם יונגלס עוזר בכך. כשמגיעים להרים הוא משלם את המחיר. אם הקבוצה הייתה בנויה מסביבו זה היה נראה אחרת, ולמרות כל זאת הוא עדיין עם החולצה הלבנה של הרוכב הצעיר.

קינטנה בוורוד

תובנה שלישית: אם זה בגובה ובמשקל של פרום, וזה נותן בראש לקינטנה, אז זה מתחיל להראות כמו כריס פרום

טום דמולן הוא (שוב) ההפתעה המרעננת של המירוץ. אחרי שכבר היה ליד הפודיום בוואלטה 2015 חוזר ההולנדי המעופף להראות לכולם שיש לו את זה. דמולן הופך כל שנה למטפס טוב יותר ובמקביל לא מאבד את היכולת המופלאה שלו בנג”ש. בקטע 9 הפסיד רק 24 שניות לקינטנה שנחשב למטפס הטוב בעולם ועשה את זה בלי להיכנס לפניקה, בלי שינויי קצב ותוך שהוא מוביל אחריו לא מעט רוכבים אחרים עם מעט מאוד עזרה.

בזמן שכולם מסתכלים על קינטנה כיחיד שיכול לאתגר את כריס פרום, מגיע דמולן ונראה יותר ויותר כמו פרומי – שילוב של מפלצת עליות ונג”ש. הגובה שלהם כמט זהה 185-186 ס”מ וכך גם המשקל – 71 ק”ג. דמולן הוא גם הרוכב היחיד שנתן לפרום בראש בגראנד טור – בוואלטה 2015 קטע 9.

טום דמולן מוכיח שהוא ראוי לוורוד בג’ירו

קינטנה מבחינתו צריך להיות מודאג פעמיים: פעם אחת כי הוא קיבל על הראש כמעט 3 דקות בקטע נג”ש אחד – תוצאה שמזכירה קצת את “פוריטו” רודריגז. רוכב כמו קינטנה לא יכול להרשות לעצמו כזה נג”ש אסוני. פעם שנייה קינטנה צריך להיות מודאג כי אין לו סיכוי לנצח את פרום ביולי בכושר נג”ש כזה. התוצאה של קינטנה מפתיע לרעה כי בסך הכל הוא הלך והשתפר בנג”ש בשנים האחרונות וכבר לא הפסיד כל כך הרבה זמן. בוואלטה של 2015 הפסיד רק 1:33 לאותו דמולן. זה צעד אחורה מבחינתו.

טום דמולן סידר לעצמו שבוע רגוע בוורוד, עם פער של 2:30 דקות לאחר קטע 10 ועוד 24 שניות אחרי הקטע של היום (שבת). יש לו בטחון גם בהרים הגבוהים ואולי הוא עוד יכול לעשות את זה. באתגר הראשון שלו היום (שבת) הוא עמד בכבוד, ניצח את הקטע ופתח עוד 14 שניות (24 עם הבונוס) על קינטנה. למרות זאת, לא הייתי מתרשם מהניצחון הזה יותר מדי. הקטע היום היה קצר, 130ק”מ, והעליה היחידה בסופו הייתה מתונה יחסית ומתאימה בדיוק לדמולן. בשבוע השלישי זה יהיה סיפור אחר לגמרי, דמולן יפסיד זמן לקינטנה, השאלה רק כמה.

עוד מדמולן על ה Giant בנג”ש

תובנה רביעית: ג גב גבר גבר גביריה

פרננדו גביריה עובר מסע של התבגרות בג’ירו 100. הוא הגיע לג’ירו כשהוא מנמיך ציפיות (יש כמה רוכבים שיכולים ללמוד ממנו) ויוצא ממנו כמו גדול. כבר ארבעה ניצחונות והיד עוד נטויה. למרות שגם הוא מודה שהוא לא הספרינטר החזק במירוץ – בתואר הזה מחזיק עדיין גרייפל – גביריה מצליח לעשות בית ספר ומנצח בתזמון מושלם גם כשזה נראה מחוץ להישג היד שלו.

פעם אחת התמודד גביריה ראש בראש עם גרייפל וקאלב אוון והפסיד. עוד פעם אוון המתוסכל יצא לספרינט מוקדם ובזכות תוואי המסלול הצליח לנצח. בשאר המקרים גביריה ניצל את התמיכה המצוינת של קוויקסטפ ואת האופי הטכני של המסלולים כדי להימנע מספרינט מסודר. כשמדובר על מעט בלגן וכשהרכבת של גרייפל לא מצליחה להתארגן גביריה מנצל את המצב מצוין, יש לו תזמון מושלם ואין לו מתחרים.

יהיה מאוד מעניין לראות איך קוויקסטפ מסתדרים כאשר שוב יש להם 2 ספרינטרים מעולים בקבוצה – מרסל קיטל וגביריה. קוואנדיש (דימשיין דטא) חולה בתקופה האחרונה ולא ברור מתי יחזור וגביריה בהחלט יכול לתפוס מקום בטופ של סצינת הספרינטרים העולמית.

מי שתפס מקום שני קבוע אחרי גביריה הוא סם בנט שמוכיח שבורה זה לא רק פטר סאגן. בזמן שאלוף העולם מככב בטור של קליפורניה, בורה העמידה קבוצה מצויינת לג’ירו שלא נופלת מהרכבת של קוויקסטפ וטובה יותר מזו של לוטו-סודאל (גרייפל). הקבוצה הזאת תתייצב ביולי כדי להגן שוב על חולצת המאיץ בטור ופטר סאגן יכול לסמוך על סיוע משמעותי הפעם.

תובנה חמישית: מסלול מתוכנן היטב משאיר את ההכרעה לשבוע האחרון – קטעים 16, 18, 19

איזה מזל שהגי’רו לא הוכרע בקטעים 9-10, אנחנו נהיה שם בשבוע השלישי כדי להסתכל לרוכבים בלבן של העיניים ולספר לכם מה ראינו.

• קטע 16 ביום שלישי עם הצ’ימה קופי, הסטלביו וסיום בירידה יהיה מרתק (וגם אמוציונלי – מוקדש לזכרו של סקרפוני). יהיה קלאסי אם רוכב של אסטנה, קבוצתו של סקרפוני, יצליח לקחת את הקטע.
• קטע 17 ביום רביעי מאוד טריקי, עלייה מתונה וארוכה מאוד לקנזיי, עשויה לתת יתרון מסוים לדמולן כמו שראינו היום – קינטנה ופינו מצטיינים בשיפועים חדים יותר.  
• קטע 18 ביום חמישי הוא מהמסלולים הכי מרתקים שתוכננו בשנים האחרונות והוא על הנייר קטע ההכרעה של הגי’רו. המיקום של קטע 18 באחד האזורים הכי פופולריים לספורט חורף וקיץ בדולומיטים מבטיח המוני צופים על המסלול ומסיבת אופנים אמיתית.
• קטע 19 ביום שישי מציב אתגר טקטי עם הרבה טיפוס וסיום בעלייה. אופי הקטע הזה יקבע על פי ההפרשים שיווצרו בקטע 18 יום לפני.  
• בקטע 20 – שבת – תהיה מלחמה סופית על מיקום בעשירייה הראשונה, טיפוס למונטה גראפה ומסלול מורכב שמציב אתגר טקטי למנהלי הקבוצות.
• בקטע 21 – יום ראשון – נג”ש של 30 ק”מ במגמת ירידה – תקלה קטנה והכל יכול להשתבש, קינטנה יהיה בלחץ.

איזה גראנד פינלה מחכה לנו!!

הדרוג הכללי בסיום קטע 14 היום: